מרכז אדוה: "הרובד הבינוני בישראל: 1992-2010"

דו"ח חדש של מרכז אדוה, מאת עו"ד נגה דגן-בוזגלו ואתי קונור-אטיאס, בוחן את המבנה הרובדי של החברה הישראלית, עם דגש על הרובד הבינוני, בשלוש נקודות זמן: 1992, 2002 ו-2010

הרובד הבינוני בישראל הוגדר כמשקי בית שבראשם שכירים שהכנסתם נעה בין 75%-125% מההכנסה החציונית ברוטו של משקי הבית בישראל. הרובד הבינוני בישראל, כפי שהוא מצטייר מן הנתונים המוצגים להלן, שונה למדי מן הדימוי של מעמד בינוני כפי שהוא נבנה בספרות היפה, בספרות הסוציולוגית ובתקשורת בארצות המערב. מבחינות רבות הוא מזכיר יותר את המאפיינים הסוציולוגיים המיוחסים במערב בדרך כלל למעמד הפועלים. המקבילה הישראלית של מעמד בינוני בנוסח ארצות המערב מצויה גבוה יותר בסולם ההכנסות הישראלי. הדבר משקף את עומק האי שוויון בשוק העבודה בישראל, כאשר כשליש מהשכירים, לערך, משתכרים לא יותר משכר מינימום, כאשר כשליש נוסף, לערך, משתכרים בין שכר מינימום לשכר הממוצע במשק וכאשר רק פחות מהשליש הנותר משתכר ברמה של השכר הממוצע במשק ומעלה.

לקריאת הדו"ח המלא

לצפייה בראיון עם ד"ר איציק ספורטא ועם ד"ר עמי וטורי בתכנית עושים סדר עם גל גבאי

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , ,

2 Responses to “מרכז אדוה: "הרובד הבינוני בישראל: 1992-2010"”

  1. ל רפי הגיב:

    המבוא לסקירה מדגים היטב כיצד הופכים עיסוק כמותי-סטטיסטי כביכול לשקר שלא לומר להונאה.
    היכן בכלל כתוב שיש יסוד להשוות את ישראל למדינות המערב במפותחות, כאשר ברור לכל שהמציאות הישראלית, ההכנסה לנפש בישראל, היעילות הניהולית, הפריון התעסוקתי ותמהיל האוכלוסין, כמעט על פי כל קריטריון מקובל – שונים? מהיכן נובעת "הנחת העבודה" ההזויה, שכל נתוני היסוד החשובים יכולים להיות שונים, לפעמים אפילו בעשרות אחוזים מאלה של מדינות אחרות, ועדיין יש מקום להשוואה כאילו לא כאלה פני הדברים.
    אגב, הקישור לדוח של אדווה אינו פעיל, ולכן אין הדברים הללו מתיחסים לדוח עצמו, שאותו לא הצלחתי עדיין לקרוא, אלא ל"הכנת דעת הקהל לקריאה נכונה של הדברים והפרשנות להם", בכדי שחלילה לא יתבלבלו…
    להצגת דברים מסוג זה הייתי קורא שטיפת מוח.

  2. משתמש אנונימי על השימוש בסולר :-) הגיב:

    הנחת העבודה מבוססת כנראה על כמה עובדות כמו
    מיקומן של אוניברסיטאות ישראליות במחקר העולמי; מיקומה של ישראל בהיי טק, בחקלאות, בפטנטים וכו'.

    בתחומים האלה ניכרת הידרדרות.

    כמו גם ברמת האי שוויון, שהיא במידה רבה תוצר של החלטות פוליטיות.

    בקיצור ההשוואה מורכבת מהשוואה פנימית וחיצונית והשקלול ביניהן.

Leave a Reply