חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ח"כ שלי יחימוביץ' – הביקורת המוטחת בה אינה מוצדקת

נושאים בחירות 2013, פוליטישוק ב 10.02.13 0:45

כי יו"ר העבודה ח"כ שלי יחימוביץ הביאה את העבודה לנקודת הזינוק המעולה בה היא נמצאת היום, יצקה בה חיים והזרימה אליה דם צעיר רענן ורעב לצדק חברתי דווקא בגלל שבחרה להיות שלי יחימוביץ ולא יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד, ולא יו"ר התנועה ח"כ ציפי לבני או יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון
מאת: דני זמיר

ניכרים סימני אמת

ערב רב של  פרשנים, בשכר ושלא בשכר, שרובו התנגדו ליחימוביץ ולעבודה בכל רגע נתון לקראת הבחירות שאך זה נסתיימו, אינו חדל מלהסתער על יו"ר העבודה מאז תמו הבחירות כמוצא שלל רב ולהאשימה בכישלון המפלגה בבחירות. המבקרים מפרטים את כשליה הארגוניים האידאולוגיים והאישיותיים ורובם גם מבאר עד כמה קלה היתה דרכה של יחימוביץ, לו נהגה אחרת, להביא את העבודה לידי גריפת מנדטים רבים נוספים.
העובדות מטילות סימן שאלה ענק על טענת הכישלון:-
במהלך השנה ורבע מאז נבחרה יחימוביץ לראשות העבודה, הפכה העבודה ממפלגה ששרידי תומכיה מכילים כח אלקטורלי מצומק עם כיוון תנועה להיעלמות מוחלטת ("תם תפקידה ההיסטורי" כפי שאמרו אחדים מראשיה בעבר) למפלגה בעלת מספר מנדטים גדול פי שלושה. העבודה ערכה במשך תקופה זו מהלך עמוק מרשים ומרגש של התרעננות ניעור חשיבה וניסוח מחודש של תרבות ארגונית דמוקרטית, חידוד וליבון זהות סוציאל דמוקרטית, והכניסה שיח ונושאים חדשים למרחב הציבורי והפוליטי של מדינת ישראל כולה.
רבבות צעירים בעלי רקע ונחישות רעיונית, לא מעטים מהם מנהיגי שטח במחאה החברתית של קיץ 2011,  הצטרפו לעבודה שהפכה לגוף התוסס ביותר בין המפלגות הגדולות מה שהביא לשליטה ברורה  של צעירי העבודה –  אחרי שנות היעדרות רבות –  בין חניכי שנות הי"ג ותנועות הנוער, הסטודנטים והמרצים באקדמיה, ופעילות המתנדבים בשטח, ברחוב. בד בבד גם במוקדי התנגדות ואי הזדהות היסטוריים עם העבודה, ניכר הפעם היעדר בולט של עויינות וטינה והזדהות עמוקה עם הרוח שהפיחה יחימוביץ.
בהסתכלות בוחנת מזווית הטווח הארוך הנתונים אף ברורים יותר: לאחר 21 שנים רצופות שבהן העבודה ירדה ממערכת בחירות למערכת בחירות במספר המנדטים שצברה, או במקרה הטוב  שמרה על כוחה ותו לא, הצליחה העבודה לשנות את כיוון התנועה לראשונה ולצבור יותר מנדטים ממערכת הבחירות הקודמת. מול ההישגים העובדתיים האלה הניתנים לבחינה וכימות, עומדת כמובן האכזבה מכך שבניגוד לסקרים שפורסמו במשך תקופה ארוכה קודם לבחירות , למעשה עד כניסתה של לבני למירוץ, ושצפו לעבודה תוספת של בין ארבעה לשבעה מנדטים הסתכמה עלייתה של  העבודה בשני מנדטים בלבד.
אך היא הנותנת!
כאשר אנו זוכרים את מצב העבודה לפני שנה ורבע מול האכזבה של חבריה מצמיחתה הלא מספקת היום דומה שכל דיבור על כישלון מגחך את עצמו לדעת….
מאכזב ומטריד-  כן, כישלון- ממש ממש לא. ההיפך, מגמה ברורה של תחילת דרך הטיפוס הארוך והמייגע למקום מרכזי ומכריע.
על אף זאת, יש כאמור למרבית הפרשנים עצה מרכזית מה היתה צריכה לעשות העבודה ומה עליה לעשות בעתיד כדי לנצח. אם לתמצת את עיקרי ביקורתם:  אסור לדבר סוציאל דמוקרטיה, אסור לדבר טובה בעבודה מאורגנת, יש להמשיך להאשים את החרדים והמתנחלים בצרותינו, יש להמשיך לסגוד לברוני הכסף הגדול, יש לשלם בלי הפסקה מס שפתיים בנושא הדרך המדינית שאין בה כל חדש, ובעיקר על יו"ר המפלגה להיות נחמדה סקסית יפה ועשירה. כמו יאיר.
על זה כבר אמר רבי זוסיא מנפולי את אימרתו המפורסמת: "אם ישאלו אותי בבית דין של מעלה, זוסיא,  למה לא נהגת כמשה רבנו אענה: פשוט משום שאינני משה רבנו.  אבל אם ישאלו אותי, זוסיא זוסיא  למה לא נהגת כזוסיא – מה אוכל להשיב?"

כי שלי יחימוביץ הביאה את העבודה לנקודת הזינוק המעולה בה היא נמצאת היום, יצקה בה חיים והזרימה אליה דם צעיר רענן ורעב לצדק חברתי דווקא בגלל שבחרה להיות שלי יחימוביץ ולא יאיר לפיד, ציפי לבני או זהבה גלאון. והדרך הזו שבה הלכה היא גם הדרך היחידה והסיכוי היחיד להמשיך ולהצמיח את העבודה כחלופה אמיתית לישראלים שיבחרו לקרוא מצעים שיבחרו לקיים שיח אידאולוגי חברתי נוקב, שיבחרו להתעמק באופן שבו הופכים ערכי ליבה ציוניים וחברתיים, רעיונות כתובים ותיאוריות חברתיות וכלכליות למעשה,  ולא יסתפקו בסיסמאות חלולות  וריקות מתוכן שבסופן- דבר לא משתנה.

עו"ד דני זמיר הוא ראש המכינה הקדם צבאית ע"ש רבין וראש מועצת המכינות הקדם צבאיות -ציוניות

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , ,

27 תגובות

  1. ציוני מודאג :

    דני שלום רב,

    הביקורת על שלי יחימוביץ מוצדקת מאד.

    איך ייתכן שהיא העלימה את הנושא המדיני והמאבק נגד הכיבוש ממצע המפלגה?

    יצחק רבין מנהיג מפלגת העבודה נרצח כאשר הוא ניסה בכל כוחו ליצור שינוי מדיני עמוק תוך קביעת סדרי עדיפויות חדשים.

    רבין המנהיג היחידי שהתייחס לכיבוש ולמפעל ההתנחלות כבעייה אסטרטגית לקיומה הדמוקרטי של המדינה היהודית והעביר כסף מהתנחלויות לחינוך.

    בני הצעיר סיפר לע על אירוע בחירות בו השתתפה סתיו שפיר,
    לאחר נאום של 5 דקות בה פרסה את משנתה החברתית,
    העירה סתיו כן.. ואל תשכחו יש למפלגת העבודה חזון מדיני..

  2. דני זמיר :

    ואם בנך הצעיר היה משתתף בפגישה עם עומר בר לב אז הוא היה מדבר אחרת?

    העבודה הציגה עמדה ביחס לתהליך המדיני, התפיסה שההתמקדות בו שגויה כי היא מעלימה את סדר היום החברתי כלכלי נכונה- רוב הציבור הצביע בגלל ז ובכיבוש/ההתנחלויות אל מעסיקות אותו לצערינו.

    העובדה שלא הצלחנו לשכנע מספיק אנשים כמו שהיינו רוצים לגבי הדרך הכלכלית החברתית שמציג מצע העבודה היא סבירה לצערי עק במרוכבות הפיתרון המוצע על ידי העבודה מחד ורדידות השיח הציבורי מאידך.

  3. מיכאל לינדנבאום :

    הניאו-ליברל רבין ממש לא דוגמא טובה

    רבין היה אבי אבות הטומאה של ההפרטה במפלגת העבודה,וקורבנותיו,כלומר קורבנות ההפרטה נמצאים בכל מקום,מוכים חבולים,עובדי קבלן ללא זכויות סוציאליות במקרה הטוב וסתם מובטלים לכל החיים ללא תמיכה ממשלתית בקורבנות ההפרטה ושבירת העבודה המאורגנת במקרה הרע.
    אוסלו היה כסת"ח להפרטה ברברית בראשות העבודה,מה עוד שהוא נעשה בחוסר נחישות ותקיפות כלפי השתוללות הימין מחד,ותוך הפקרת תושבי ישראל ללא הגנה של גדר הפרדה.(זה נעשה רק בזמן שרון).

    שלי עשתה נכון כשהדגישה את הצד הסוציאל דמוקרטי כי נושא המשטר בארץ תלוי אך ורק בנו תושבי ישראל.
    נושא השלום הוא חשוב מאד כדברי מגיב 1,אבל עדיין הוא תלוי ב-50% אחוז בפרטנר הפלסטיני.
    לאור העובדה שהפסדנו 7-8 מנדטים ביחס לתחזיות האופטימיות,אולי לא היה מזיק לדבר יותר על נושא שלום,אבל כמובן לא על חשבון האג'נדה הס"דית.

  4. אורי יזהר :

    קצת אריתמטיקה

    במאמר של דני זמיר כתוב כי שלי יחימוביץ' הכפילה פי שלושה את מספר המנדטים של מפלגת העבודה.
    אז ככה, מפלגת העבודה הראשות ברק השיגה ב-2009 13 מנדטים. למספר הזה נוספו רק שני מנדטים ב-2013. ברק שדד מהמפלגה חמישה מנדטים. נשארו 8 מנדטים. 15 מנדטים זה פחות מכפול, וודאי לא שילוש. אבל הספירה מ-8 מנדטים ומעלה היא שגויה כי ברק לקח חברי כנסת, ולא בוחרים. לכן המספר ההתחלתי הקובע הוא 13 מנדטים. לכן לא ברור לי מהיכן שאב דני זמיר את הפי שלושה שלו.
    האם היה סקר שניבא למפלגת העבודה לפני עידן שלי רק 5 מנדטים? אני לא שמעתי עליו. לעומת זאת, בשיא הפופולריות של שלי היא קיבלה בסקרים 22 – 23 מנדטים. וירדה ל-17 וקיבלה 15. אז אם מסתמכים על סקרים, שלי דווקא הפסידה יותר מאשר הרוויחה.
    כל זה רק בתחום האריתמטי. ומבלי להתייחס לגופם של הטיעונים בעד המשך הנהגתה של יחימוביץ. אני מקווה שהם יותר מבוססים מחשבון המנדטים של דני זמיר.

  5. משתמש אנונימי על השימוש בסולר :-) :

    משהו כנראה צריך לשבור את השיח סביב שלי יחימוביץ, כי אם לשפוט מהדיון פה – השיח הזה הולך ומתחפר במחילה בקלישאות פרשניות על המציאות לא תמיד עם קשר אליה.
    זהו מצע המפלגה בתחום המדיני בטחני. אז במקום להגיד שאין התייחסות עדיף להפנות ביקורת כלפי המצע, אם מישהו חושב שהמצע הנ"ל ראוי לביקורת.
    http://www.labor.org.il/%D7%9E%D7%A6%D7%A2-%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94.html

    המצע הזה של מפלגת העבודה הוא מוכר ואין בו להבנתי שינויים לאורך השנים.

    השינוי מתבטא דווקא בהדגשים של המצע החברתי כלכלי – ושינוי כזה מחייב הדגשה.

    אי אפשר להתעלם ממה שכותב כאן מיכאל. גם אם אפשר להתווכח על הניסוח, אי אפשר להגזים בחשיבות הדברים שלו.

    ממשלת רבין קידמה הפרטות של ממש והעסקה בשיטת מיקור חוץ.
    http://www.adva.org/uploaded/privatization.pdf

    "מדיניות ההפרטה הואצה עוד לקראת אמצע שנות
    התשעים, בתקופת ממשלת רבין, עת שהיא עוגנה
    , בתיקון לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה 1975-
    שהוסף בשנת 1993 . התיקון נועד להקל את ביצוע
    מדיניות ההפרטה וקבע את הקמתה של ועדת השרים
    לענייני הפרטה ובראשה ראש הממשלה (מבקר
    .(329-328 : המדינה, 200 )" עמ' 10

    וצודק מיכאל לגמרי בדברים שלו על "חוסר נחישות ותקיפות כלפי השתוללות הימין".

    משרד החינוך בראשות אמנון רובינשטיין לא עשה כלום בעניין הזה, למרות שהיו לו אפשרויות, כלים ותקציבים. זה נבע מגישה כללית של הוצאת אחריות מידי המשרד. בעיצומה של השתוללות הימין אסף המנכ"ל שושני את העובדים במשרד החינוך לסדרת ימי עיון שבהם הסביר את חשיבות התחרות והוצאת אחריות לידי גורמים חיצוניים, שמבינים את עניין התחרות טוב יותר מעובדי המשרד.
    במקביל קבוצת מורים ערבים ויהודים הפנתה מכתב בהול לשר בו הוסבר לשר המצב הקשה בשטח, והצורך להתייחס לכך בצורה רצינית (כפי שעשה נבון באינתיפאדה הראשונה). התשובה היתה מכתב מנומס שלא אמר דבר.

    אם יש למישהו הערות לגבי סדר העדיפות הנכון, כדאי שילך לקו פרשת המים ויגלה שבמשרד החינוך של ממשלת רבין – ההפרטה עמדה בראש והטיפול במצב האזרחי הקשה ברחובות, הוזנח כמעט לחלוטין. השאירו את זה לעמותות שמלכתחילה היו חשודות ע"י רבים בציבור.

    אי אפשר לנהל את הדיון כשכל אחד בוחר להתחיל מנקודה שנוחה לו תוך התעלמות מוחלטת מתהליכים שההשפעה שלהם היא מצטברת לאורך זמן ושאי אפשר להתעלם מהם.

    רוב הציבור הוא אינטליגנטי מספיק ואם היה משתוקק כל כך ל"היבט המדיני" של השמאל היה מצביע בהמוניו לתנועה ולמרצ ולא מסתפק ב- 12 מנדטים.

    זה סביר לגמרי שחלקים גדולים בציבור רוצים לדעת מה מחיר השלום במטבע כלכלי חברתי ומי מבטיח חלוקה הוגנת של המחיר הזה. הנסיון הישראלי מלמד כי לשלום יש מחיר כזה לפני שהוא מביא שגשוג, אם בכלל.

  6. משתמש אנונימי על השימוש בסולר :-) :

    וסליחה,
    שכחתי להוסיף ענין חשוב מאוד. בעיצומה של ההשתוללות ברחובות הושיב רובינשטיין את "ועדת קרמניצר" שהיתה אמורה להציע הצעות חדשות ללימודי דמוקרטיה. הועדה הזאת עבדה לה בנחת יותר משנתיים והגישה "טיוטה" ראשונית זמן קצר לפני רצח רבין. עובדי משרד רבים – וותיקים, מנוסים (ובינינו מצביעי עבודה ומרצ) פשוט התפוצצו.
    כשהטיוטה הזאת הגיעה לידי *במקרה* (עניין שלעצמו אומר דרשני) התגובה הראשונה שלי היתה צחק שעורר זעמם של כמה עובדות ותיקות והרבה יותר מאופקות ממני.
    אפילו בן הזוג שלי שמצא את הטיוטיה זרוקה ונשכחת באחד מבתי המלון בירושלים השתמומם לנוכח התגובה שלי.

    אבל היכרותי עם המהלכים הפנימיים במשרד החינוך (חלקם מתוארים בתמצית בתגובה שלי למעלה), לא השאירו ברירה. המפלט האחרון הוא צחוק טראגי.

    אז כל בעלי הזעם הקדוש – אולי נרגע קצת?

  7. דודו רוטמן :

    בגדול מסכים עם דני

    שלי יחימוביץ אחראית להצלחותיה ויש רבות כאלה. שלי יחימוביץ גם אחראית לאכזבות שהנחילה, ויש גם כאלה.
    האמת? הביקורת על מה שהיה פחות מעניינת לעומת מה שהווה ומה שיהיה. שלי יחימוביץ בעוד כשנה וחודשיים תעמוד שוב למבחן החברים, לדעתי, לא מספר המנדטים או תחושת הכישלון/ הצלחה מהבחירות הם שיקבעו את גורלה, אלא מידת ההזדהות שתצליח לגרום לחברים במפלגה, ומידת האמון שירכשו לה. הדרך הטובה ביותר להשיג זאת היא לדעתי במהלך עמוק של שינוי באווירה ובהתנהלות, לכיוון משתף יותר, קשוב יותר, רגיש יותר ודמוקרטי יותר. כרגע אני עוד לא רואה תפנית שכזו, אני מאוד מקווה שהיא תגיע. כי המפלגה הזו צריכה פעם אחת ולתמיד מנהיג/ה מהסוג הזה. כזה שמבין שגם אם הוא חכם מאוד, לא כ ל החכמה נמצאת אצלו.

  8. משתמש אנונימי על השימוש בסולר :-) :

    דודו –
    יש תהליכים שלא תמיד גלוים לגמרי לעין שמבשילים לאורך זמן ואי אפשר להתעלם מהם.
    להבנתי שלי יחימוביץ התיחסה בדיוק לתהליכים האלה, וזה מעצמו עורר כלפיה זעם קדוש שהבליט את עצמו בכל האמצעים הקימים והידועים ופגע בסופו של דבר בנדיה חילו ויוסי יונה ואחרים, לטובת "יש עתיד" (שם שוררת ממש "דמוקרטיה לדוגמה" http://www.themarker.com/news/politics/1.1925293).

    לגבי ההתנהלות של יחימוביץ, סביר להניח שאם יש בעיה אז צריך למצוא פתרון, שמן הסתם יצטרך לבוא מבפנים בהתנהלות דיפלומטית חכמה.

  9. דודו רוטמן :

    ב''ביקורת על מה שהיה'' התכוונתי לזו שמופנית ליחימוביץ,

    לא לממשלת רבין, שגם אותה לגיטימי לבקר, אבל אני לא בטוח שהיא ממן הדיון כאן.

  10. דודו רוטמן :

    והנימוק ''מפלגות אחרות גם לא דמקורטיות''

    אותי באופן אישי מעניין עוד פחות מהנימוק "יו"רים אחרים גם לא היו דמוקרטים". זו גם זו הסתכלות לכל כיוון אפשרי מלבד זה של התיקון. ולא, לא הסוציאל-דמוקרטיה לדעתי היא שהחלישה את מפלגת העבודה, להפך.
    לי יש דעות אחרות מאלה שלך על "מה שפגע בנדיה חילו ויוסי יונה" אבל כפי שכתבתי – אני לא מוצא שום טעם בלחזור ולהשמיע אותן אם לא תהיה לכך משמעות קונסטרוקטיבית.

  11. ק. טוכולסקי :

    שלי יחימוביץ ראויה להמון ביקורת אבל היא גם היור הכי נורמאלי/ת שיכול/ה להיות למפלגה הזו ועדיף שהיא תשאר בראש המפלגה.
    יחימוביץ יהירה, מאוהבת בעצמה וחושבת שהיא יודעת הכל, אבל זה נכון לעוד רבים ורעים ואת זה אפשר לשנות. מה שיש ליחימוביץ שאין לטוענים אחרים לכתר זה את האמונה הס"ד.
    מעז עוד יצא מתוק, העבודה תבנה ותתחשל באופוזיציה, אפשר לפייס בין יחימוביץ' לבין חסידיו הנבגדים של אחד עמיר פרץ שערק למרכז ולשמור אותה במחנה הנכון.

  12. משתמש אנונימי על השימוש בסולר :-) :

    התנצלות – ההערה על הדמוקרטיה ב"יש עתיד" היתה אירונית. (הלקח – להיזהר קצת באמירות אירוניות).

    הדיון ה"הסטורי" בתהליכים הוא כן חשוב בעיני ויכול אפילו להיות קריטי.
    חלק מהביקורת התנהל ועדיין מתנהל על "העלמת" העניין המדיני. לפעמים זה מתחבר לאישיות היו"ר ולעיתים בנפרד.

    כנ"ל, המחרטה שעבדה שעות נוספות כדי לקבע את "יחימוביץ לא רואה בהתנחלויות חטא ופשע", הצליחה מעל ומעבר למשוער (וגם מעל ומעבר לבחירות), והשפיעה על התוצאות יחד עם גורמים נוספים.

    יש בו שילוב של הרבה גורמים, וההתנהלות של יחימוביץ היא לא מהפחות חשובים שבהם, אבל גם לא העיקרית.

    אני בינתיים מצאתי את כותרת יום העיון עם שושני "תחרות ומצוינות".

    23.9.1993

  13. נאוה :

    ההצבעה היתה שלי, ציפי, יאיר, ביבי וכו' כל המנדטים הם בזכותה וכל השאר פואד, בוז'י וכו' לא היו מקבלים כלום – מוטב לכולם לעבוד ולהוכיח עצמם, כל אחד לחוד וכולם ביחד, כדי לשקם את הערך של המפלגה. כשרואים איך הם אוכלים את ראשיהם, מאבדים בהם אמון.

  14. אורי יזהר :

    למשתמש האנונימי

    מה שכתוב במצע לא תמיד מהווה קו מנחה של המפלגה במציאות. ההתנהלות המעשית תלויה במה שההנהגה עושה בפועל ובתגובות על כך של חברי המפלגה והציבור אם יש כאלה ולא תמיד יש.
    שום מחרטה לא עבדה כדי להוכיח ששלי יחימוביץ אמרה שההתנחלויות הן לא חטא ופשע. היא עצמה אמרה זאת, או משהו דומה בראיון למוסף הארץ לפני שנה ומשהו. כמי שידה רב לה בהבאת מסמכים גנוזים לידיעת ציבור קוראי עבודה שחורה, את וודאי יכולה להביא גם את הראיון הזה לידיעתנו, וגם את התגובות עליו, כולל של עבדך הנאמן.
    ולכל השאר, מאחל לכם הצלחה במאמציכם לתיקון ליקוייה של שלי יחימובץ.

  15. משתמש אנונימי על השימוש בסולר :-) :

    אורי יקר,

    כפי שאמרתי לא מזמן למישהו בשיחה פרטית – אני לא יודעת למה אני טורחת.

    כשהכל ממילא הפוך על הפוך, אני מודה לאלוהים על קיומה של נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, עד שגם שם יתהפכו היוצרות, ואז נראה מה לעשות.

    כי אני לא בדיוק מ"האנחנו" שלכם על כל צורותיו הגדולות והקטנות וכנראה כבר לעולם לא אהיה.

  16. דני זמיר :

    אורי, מאחר וערב פרישת ברק עמדה העבודה על 5 מנדטים בסקרים עם מגמת ירידה זה הבסיס לחישוב.
    אם אתה רוצה להתעלם מסקרים, אז העבודה עלתה לראושנה אחרי 21 שנה ב2 מנדטים שזה 15 אחוז.
    אז בוא תסביר ליא תה "אריתמטית"- העבודה שינתה כיוון אחרי 21 שנה כן או לא ובזכות מי ומה?

  17. שרת האוצר :

    פחחח, איך אכלתם אותה

  18. מיכאל לינדנבאום :

    דני מה עושים

    דני מה אנחנו עושים כדי להדוף את המיתקפה של הגל העכור של האגף הניאו-ליברלי בעבודה,שעושה הכל כדי לזחול לממשלת ביבי וקלגסיו.

  19. אורי יזהר :

    דני,
    סקרים אינם יכולים לשמש בסיס איתן למדידת שינויי כוח פוליטי, במיוחד אם הם נערכים זמן רב לפני בחירות. ואם אתה סבור שכן, אז כמו שאמרתי, היו לה כבר 22 מנדטים בסקרים והיא הפסידה 7.
    נכון שנוספו שני מנדטים לעומת 2009. אני לא חושב שמזה תצמח הישועה לשמאל הישראלי, החברתי והמדיני. מי שסבור אחרת, זכותו. המפלגה שאני הצבעתי עבורה הכפילה את כוחה הפעם. זה משמח אבל גם מתוצאה זו לא תצמח ישועה לשמאל או לסוציאל דמוקרטיה. לי נראה שהתוספת למפלגת העבודה או למרצ באה מאלה שבבחירות הקודמות הלכו שבי אחרי הסיסמה ציפי או ביבי ונתנו לקדימה 28 מנדטים והפעם התפכחו. עדיין השמאל החברתי והמדיני גם יחד עוד לא מצאו את הדרך לחדור אל המגזרים התומכים מסורתית בימין הכלכלי-חברתי והמדיני. ספק אם מרצ עם הניחוח האליטיסטי ויחימוביץ עם היהירות והשליטה האוטוריטארית במפלגת העבודה יצליחו במשימה זו.

  20. אורי יזהר :

    למשתמש/ת

    כנראה שאני קשה תפיסה כי לא הבנתי קודם מה את רוצה וגם את התגובה האחרונה לא הבנתי. אז אולי כדאי באמת שלא תבזבזי עלי אנרגיות.

  21. דני :

    שלי יחימוביץ תמדד ביכולתה לכבוש את ה'אגו' שלה

    קשה לומר לפוליטיקאי או פוליטיקאית לכבוש את ה'אגו'. הרי זה "מטה-לחמם" והדחף שמדרבן אותם בעיסוקם בפוליטיקה. אבל בכל זאת: כיום ישנה מול הקואליציה הכביכול "יחידה בשוק" בראשות נתניהו עם נפתלי בנט ו/או יאיר לפיד, ציפי לבני ושאול מופז לצדו, והחרדים הספרדים והאשכנזים מאחוריו, עוד אפשרות קואליציונית: 60 המנדטים של 'יש עתיד', 'העבודה', 'הבית היהודי', 'התנועה', מרצ ו'קדימה'. בתמיכה "חיצונית" כמו תמיכתה המסורתית של יהדות-התורה שיתנו דב חנין מחד"ש ואחמד טיבי מרע"מ-תע"ל (שיהיו לראשי ועדות חשובות כמו ועדת-הכספים או סגני-שרים כמו במשרד הבריאות לטיבי והרווחה או איכות-הסביבה לחנין), ישנה לנו קואליציה של לפחות 61-62 ח"כים, שכל תמיכה של ח"כים ערבים נוספים תחזק אותה, לא לראשונה בהסטוריה הישראלית (כבר היו סגני-שרים ערבים בממשלות-מפא"י !). הדבר שלו הקואליציה הזאת זקוקה כאויר לנשימה זהו כיבוש יצר הגאווה והרצון להיות "לבד בצמרת" של לפיד, יחימוביץ, בנט ולבני. אם ישכילו 4 אלה להגיע להסכמות בקשר לרוטציה בראשות-הממשלה (של לפיד ויחימוביץ), להקצאת התיקים המרכזיים, ולעיקרי קוי-היסוד (שלעניות-דעתי רב בהם המשותף בין ה-3 על המפריד), והרי לנו הגרעין ותחילת-הדרך להקמתה של קואליציה חדשה, רעננה, יצירתית ולא קונפורמית, ממש כביטוי של הרוח החדשה שהביאו איתם 48 חברות-הכנסת וחברי-הכנסת החדשים שזאת להם הכהונה הראשונה ! להיות גיבורים וגיבורות, רבותי הפוליטיקאים והפוליטיקאיות, לכבוש את היצר, ובכך תצליחו לכבוש את אולם-הישיבות של ממשלת-ישראל ! הרי לשם כך בחרנו בכן ובכם ! בהצלחה !

  22. מיכאל לינדנבאום :

    זה רעיון!!

    בהנחה ששלי לפיד בנט ולבני "כובשים היצר" כדבריך האם הרעיון המפתיע שלך הוא גם בר-ביצוע? האם ההבדלים הכלכליים לא מהותיים מידי?
    אבל מה?מותר לחלום.

  23. אורי יזהר :

    זה לא יקרה

    כי לפיד לא מוכן לשום קשר עם מה שמריח שמאל, סוציאל דמוקרטיה וכד'. אין ברירה צריך לבנות את הכוח מהיסוד.

  24. דני :

    מעלימים מסרים "לא נוחים" מדף-הפייסבוק של שלי יחימוביץ

    להלן דברים שהקלדתי זה עתה ל'דף הפייסבוק' של שלי יחימוביץ: "אני מסיק שמאחורי 'דף הפייסבוק' של שלי יחימוביץ יש מישהו/מישהי עם אצבע זריזה על ה'מחיקון'. פעמיים אתמול (12.2.2013) הגבתי למסרים שהועלו שם בשמה של הגברת יחימוביץ, ותגובותי שתחילה הופיעו ב'דף', נעלמו כלעומת שהופיעו, בתוך דקות מעטות. תחילה העליתי הצעה לקואליציה חלופית (של 61-62 מנדטים) לזאת של נתניהו (שעדיין סרים למשמעתו רק 31 ח"כים, ועם החרדים האופוזיציה בראשותו תמנה רק 49 ח"כים), בהשתתפות מרכזית של 'העבודה' (רעיון שהעליתי גם כאן ב'עבודה שחורה'), ולאחר שהרעיון הזה נגנז והועלם מ'דף הפייסבוק' של שלי יחימוביץ, תמהתי שם בכתב על ההעלמות, ותמצתתי את הדברים שוב. שוב, כעבור זמן לאחר שהדברים הוצגו ב'דף' של יחימוביץ, הם נעלמו, ושוב לא ניתן לקראם שם. מדוע ? למהיר/ת-האצבע המוחקת פתרונים. האם קיימת הוראה "מלמעלה" שלא להתיר הצגה של מסרים לא קונפורמיים, המעזים להעלות רעיונות 'מחוץ לקופסה' שלא נוח לגברת יחימוביץ או ליועציה לנסות לשקלם לגופם בתשומת-לב, והם מעדיפים שגם אחרים לא ידעו עליהם ? רק מה שיוצא מבית-היוצר שלכם, פוליטיקאים ויועציהם, "שווה" קריאה, ידיעה והתייחסות ? לא של "אזרחים פשוטים מהשורה" (שלא להשתמש בביטוי "נתינים נחותים")? אזרח מתוסכל ומאוכזב. דני. נ.ב. לשם ההגינות אני מודיע לכם כאן (ב'דף הפייסבוק' של יחימוביץ) שאנסה להציג את הדברים האלה גם באתרים ו'בלוגים' אחרים, שמתפקדי 'העבודה' ואוהדיה נוהגים להעלות למחשביהם.

  25. דני :

    לתגובתו הקצרה האחרונה של אורי יזהר

    אורי יזהר כתב: "זה (קואליציה שבמרכזה 'יש עתיד' ו'העבודה') לא יקרה, כי לפיד לא מוכן לשום קשר עם מה שמריח שמאל, סוציאל דמוקרטיה וכד'" האם אינך שבוי, אורי (קיבוצניק ותיק, נכון ?) בקונספציות ובאופן-חשיבה אנכרוניסטיים שכנראה אבד עליהם כלח ? לעניות הניתוח,ההערכה וההבנה שלי את תוצאות-הבחירות לכנסת ה-19 (על רקע מגמות-העבר הקרוב) – יש הרבה משותף למצביעי 'יש עתיד' ו'העבודה' ולאוהדיהן ! יתרה מזאת: יש אפילו הרבה משותף למצביעי מרצ ואוהדיה ולמצביעי 'יש עתיד' ומצביעיה ! זהו קהל צעיר, "צפונבוני" באופיו ("שנקינאי" היו אומרים לפני שנים אחדות) שאופן-החשיבה, השקפת-העולם והאינטרנסים שלו זהים במידה רבה, בין אם הצביעו ל'יש עתיד', ל'עבודה' או למרצ. בדוק, אורי את רשימות-המועמדים וה"אפיל" (Apeal) שלא לדבר על 'סקס-אפיל' של כל הרשימות ושל מי מתוכן שבפועל נעשו חברות-כנסת וחברי-כנסת. מיכל רוזין ותמר זנדברג ממרצ, סתו שפיר ומיכל בירן מ'העבודה' ורות קלדרון ויפעת קריב מ'יש עתיד' (רק כדוגמאות מאפיינות) דומות יותר משונות. ולא סתם ציינתי את שמותיהן של חברות-כנסת צעירות וחדשות. זהו פן מאפיין של רוח-הכנסת החדשה ! ובכנסת החדשה הזאת מתבקש להכניס רוח חדשה גם למעשה-המרכבה הקואליציוני ולדמותה של ממשלת-ישראל העתידה לשלוט בנו בקרוב. מופרך, אורי יזהר ?

  26. דני :

    Appeal ולא כמו שהקלדתי קודם

    טעיתי קודם באיות המילה האנגלית 'אפיל' וכנהוג – "טעות, לעולם חוזר" – אני כותב כאן שוב את המשפט הרלוונטי עם המילה המסויימת באיות הנכון: "בדוק,אורי, את רשימות-המועמדים וה"אפיל" (Appeal) שלא לדבר על 'סקס-אפיל' של כל הרשימות ושל מי מתוכן שבפועל נעשו חברות-כנסת וחברי-כנסת." ולמי שעורך או עורכת את הכתוב – אודה לך על תיקון בתגובתי המקורית, ואז – מחיקת הודעת-התיקון הנוכחית. דני.

  27. מיכאל לינדנבאום :

    מי אתה דני?זמיר או סתם דני

    בפוסט של זמיר נכתב:"כי שלי יחימוביץ יצקה חיים ודם צעיר רעב לצדק חברתי דווקא בגלל שבחרה להיות שלי יחימוביץ ולא יאיר לפיד, ציפי לבני או זהבה גלאון. דרכה היא הדרך היחידה להצמיח חלופה אמיתית ולקיים שיח אידאולוגי חברתי נוקב, ולא להסתפק בסיסמאות חלולות וריקות מתוכן שבסופן- דבר לא משתנה.

    וראו זה פלא מה השתנה אצל "דני".באורי יזהר האומר שלפיד לא מוכן לקשר עם מה שמריח שמאל וסוציאל-דמוקרטיה הוא מטיח שהוא :"שבוי בקונספציות ובאופן-חשיבה אנכרוניסטיים,בעוד שהוא רואה הרבה ממהשותף בין הצעירים והיפים של עבודה ויש עתיד .

    בדיוק ההיפך משלי שמדברת על סוציאל דמוקרטיה .

    אצל "דני" ידידנו ,דווקא אבד הכלח על הסוציאל-דמוקרטיה,ובאיזה הוקוס-פוקוס מופלא ,חן הנעורים והסקס אפיל,הופכים לבסיס לקואליציה משותפת להפלת ביבי….

    נ.ב. מחיקות בפייסבוק לא מקובלות עלי,ועם טיעונים ,אפילו הזויים יש להתמודד.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.