חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תוצאות בחירות 2013 – דמוקרטיה פנים מפלגתית במדרון

נושאים בחירות 2013, דעות, פוליטי ב 7.02.13 0:33

שיטות הבחירה בתוך המפלגות מבליטות את מגמת הבוחרים להפקיד את ההחלטות בידי מנהיגי המפלגות, ומעידות בכך על התנהלות פחות דמוקרטית מהשיטה בה הבוחרים משתתפים באופן פעיל בבחירות בתוך מפלגותיהם

מאת: ניצן חורש

רבות דובר בבחירות האחרונות על מימוש מחאת האוהלים ועל יוזמתו של מעמד הביניים ליטול גורלו בידו וליצור סדר יום משלו. מגמות אילו מבורכות בפני עצמן. במבט על תוצאות הבחירות התמונה שמתגלה מעט שונה.

מתוך 120 חברי הכנסת החדשים 54 נבחרו בידי ועדות מסדרות ומועצות חכמים  ("ישראל ביתנו", "יש עתיד", "התנועה", "קדימה", ש"ס ו"יהדות התורה")  בכנסת היוצאת נבחרו באותה צורה 32 חברי כנסת. לעת עתה לא ניתן להרכיב עדיין גוש חוסם אנטי דמוקרטי בכנסת, אך ניתן לראות גידול משמעותי של 22 ח"כים במגמה זו. כדאי לציין שמגמה זו מאפיינת מפלגות שבאופן עקרוני מאמינות שכך ראוי ונכון כמו "ישראל ביתנו" ,ש"ס ו"יהדות התורה". מנגד עומדות מפלגות שמקיימות מוסדות נבחרים, או מצהירות על נכונות לקיים מוסדות מעין אילו  ומסבירות את אי קיום הבחירות המקדימות  כאילוצי השעה כמו "התנועה" ו"קדימה".

נוסף על הגידול במגמה זו בבחירות, ניתן להבחין במגמות נוספות: מפלגת "יש עתיד" ברשות יאיר לפיד המבקשת לייצג את מעמד הביניים, הפתעת הבחירות, זכתה  ב – 19 מנדטים. יאיר לפיד מינה עצמו מטעם עצמו ליו"ר מפלגת יש עתיד ל – 10 השנים הקרובות. מרכז הליכוד אישר את הסכם איחוד הרשימות עם מפלגת "ישראל ביתנו" לפיו 9 ח"כים נוספים נכנסים מטעם הרשימה המשותפת מבלי לעמוד לביקורת הציבור. אם נוסיף על כך את רשימות "קדימה" ו"התנועה", ניתן להבחין שמגמה זו  קונה לה אחיזה במרכז המפה הפוליטית בישראל. לא מדובר עוד בתופעה של מפלגות דתיות או מפלגות שוליים. הצבעת בוחרי הליכוד למפלגת הליכוד בבחירות האחרונות אינה ניתנת לפירוש אחר מלבד אמירת כן למגמה זו.

אביגדור ליברמן זכה לתשואות מצד התקשורת על ניקוי האורוות  שעשה כאשר ניפה מהרשימה את אנסטסיה מיכאלי ודני איילון. נשאלת השאלה אם מתפקדי "ישראל ביתנו" אינם אחראים ובוגרים כדי לנקות את האורוות בעצמם?

דמוקרטיה היא ערך לפני היותה כלי לניהול מפלגה. לכן ,נכונות לקבל דפוסים אנטי דמוקרטים  כצו השעה או בהסכם פוליטי מתוך אינטרס מבטלת את הדמוקרטיה כערך.

ניתן להסביר מגמות אילו בדרכים שונות, אך מה שברור הוא שהן מצביעות על מיאוס מסוים מהחיים הדמוקרטיים, לפחות הפנים מפלגתיים וחוסר רצון להיות מעורבים פוליטית.

מחצית מחברי הכנסת בכנסת היוצאת לא יכהנו בכנסת הבאה. מספר זה הוא חסר תקדים בתולדות הכנסת, וגם הוא מלמד על חוסר שביעות רצון מצד הציבור כלפי הכנסת. ציבור שאינו מעוניין להיות מעורב פוליטית יתקשה לקבוע עמדה נחרצת לגבי תפקודם של מחצית מחברי הכנסת.

דובר רבות על כך שמחאת האוהלים העניקה לציבור כלים יעילים לביקורת עבודת חברי הכנסת כמו אתרים דוגמת: "כנסת פתוחה" ו"תקציב פתוח". לדעתי במציאות שבה הציבור אינו מעוניין במעורבות פוליטית, כלים אילו אינם באים לידי ביטוי.

יתכן שהציבור לא התייאש מהחיים הדמוקרטים. הוא  רק מעדיף להעביר את הביקורת שלו על עבודת הכנסת בזמן בחירות באופן הצבעתו לכנסת. ביקורת בזמן בחירות בסביבה רוויית תעמולה, ספינים ודמגוגיה היא ביקורת לא יעילה.

רבות דובר על שיטת הבחירות המקדימות מעלותיה ומגרעותיה, זו לחלוטין לא שיטה מושלמת, אך ללא ספק מביאה לידי ביטוי את רצון הציבור באופן נאמן יותר מוועדות מסדרות או מועצות חכמים.

מעמד הביניים לא לקח את גורלו בידו, אלא הפקיד אותו בידי יאיר לפיד ואביגדור לברמן.

ניצן חורש הוא חבר קיבוץ מעוז חיים ובוגר תואר ראשון במדע המדינה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , , ,

4 תגובות

  1. לקסי :

    האם בחירות מקדימות ראויות?

    ואולי… לא-כל-כך?
    ואולי… יש בהן ביטוי יתר לנגישות להון?
    ואולי… יש בהן ביטוי לנגישות יתר למוקדי התפרסמות (פנינה רוזנבלום כשנינה)
    ואולי… הן המאפשרות "ארגזים" בצורות, בגדלים ובתכולות משתנות?
    ואולי… הן מאפשרות לכוח חיצוני "להשפיע מבפנים" בלי להיות בפנים?
    אז בכלל לא בטוח שגם היבוא הזה מארה"ב הוא טוב לבריאות החברתית שלנו.
    וצריך גם לבחון מי באמת מרויח (כסף) מהסחרור הזה.
    עכשו הזמן לבחון מחדש.
    לא ברור שבחירות מקדימות הן… דמוקרטיות.

  2. מיכאל לינדנבאום :

    שאלה טובה,אבל מה הפתרון

    דמוקרטייה פנים מפלגתית פירושה סניפים פעילים בהם חברי מפלגה נאספים מעת לעת ומביעים דעתם על הכיוון הפוליטי הרצוי למפלגה.
    באין סניפים,חברי המפלגה הנשארים בבורותם הפוליטית חשופים לכל הרעות החולות עליהן דיבר לקסי.
    פריימריז בהם מדבר הכסף או "ארגזים" הנשלטים על ידי קבלני קולות,גורמים לדחיקת חברי המפלגה האידיאולוגיים לקרן זווית.

  3. אחד :

    כמה מילים על השתתפות פוליטית

    נניח שאני מזדהה עם מפלגת יש עתיד ורוצה בבבחירות הבאות להתמודד מטעמה לכנסת.
    איך אני אמור להיבחר?
    יו"ר המפלגה, שמכהן ע"פ התקנון עד סוף הכנסת ה-20, דהיינו, כרגע עד 2021, ממנה את הרשימה לכנסת תוך כדי התייעצות עם חברי הנהלת המפלגה.
    מי ממנה את הנהלת המפלגה? יו"ר המפלגה.
    משמע, הדרך היחידה שלי להיות חבר כנסת מטעם מפלגה כזו, היא להכיר אישית את יו"ר המפלגה ואם אני מוצא חן בעינין אבחר.
    האם זהו תהליך דמוקרטי יותר מאשר פריימריס?
    יש לתהליך כזה הגדרה: דיקטטורה.

  4. לקסי :

    ברור שמה שקורה במפלגת "יש עתיד (לא ברור)" הוא לא דמוקרטיה בכלל.
    מאידך גם בחירות מקדימות מותירות סימני שאלה רבים כמו שנגעתי בקצה מקצתן למעלה בתגובה מס' 1.
    להערכתי דמוקרטיה פנים מפלגתית חייבת להתבסס על סניפים חיים.
    אתייחס כאן למפלגתי, מפלגת העבודה.
    סניפים אינם חייבים להיות סניפים ישוביים. ייתכנו גם "סניף מכללת ספיר" או "סניף התעשייה האוירית" (הוא קיים בפועל במפלגה אחרת).
    כל חברי המפלגה החברים באותם סניפים שיקיימו פעילות בסניף (ייקבעו מדדים ל"פעילות") הם אלה שיבחרו את נציגיהם לגוף בוחר.
    הגוף הבוחר הוא שיבחר את הנציגים לכנסת, כלומר סניפים רדומים לא יבחרו.
    תקופת האכשרה לזכות בחירה תהיה לא פחות משמונה עשר חדשים.
    תקופת האכשרה להיבחרות תהיה קצרה הרבה יותר. זה מצב שבפירוש יגרום לכך שיהיו מועמדים שלא יוכלו להצביע למען עצמם, אבל זה יאפשר הצבת רשימה קוסמת לרבים וניצחון בבחירות.
    מה שהוצג כאן הוא מתווה בקוים כלליים. מתווה שהוא דמוקרטי לא פחות מבחירות מקדימות כלליות ומאידך הוא עמיד יותר להטיות שראינו – במפלגות אחרות, כמובן 🙂

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.