מאמר זה מתאר את תנאי ההעסקה בחברת פלאפון, את המאבק עם ההנהלה להקמת וועד עובדים, ואת תוצאות המאבק המשפטי שהיוו הישג תקדימי למאבק עובדים
מאבק העובדים של פלא פון – הסיפור שלא יאמן
כאשר כל אחד מאתנו שומע את השם פלא פון הוא חושב על חברת התקשורת הסלולארית הראשונה בישראל חברה אשר הובילה למעשה את מהפכת "טלפון נייד לכל עובד", כל אחד מאתנו מתאר לעצמו חברת הייטק שהעובדים בה מקבלים משכורות נאות ונהנים מתנאים עבודה משופרים, אבל כאשר נבדוק את החלום ונראה כיצד באמת נראים תנאי העבודה בפלא פון נגלה שזה לא בדיוק מה שחשבנו…..,
נתחיל מהתחלה עובד חדש שרוצה להתחיל לעבוד בחברה זו, נאלץ לעבור מסכת מאוד לא פשוטה של מבדקי התאמה, שלא היו מבישים שום גיבוש ליחידה מובחרת כזאת או אחרת. במהלך מבחנים אלו יותר ממחצית!!! – כן שמעתם טוב, מחצית מהאנשים שהתחילו תהליך מפרך זה לא יסיימו אותו. ומי שחשב שכאן זה נגמר ושלאחר סיום המבדקים אותו עובד יכול להיות שמח בחלקו, כי אכן מקומו מובטח בחברה, אז זה לא בדיוק כך. לאחר מכן צפוי לאותו עובד קורס ארוך של מספר חודשים במקרים מסוימים וגם שם… לא כולם מסיימים. כך שבסופו של דבר קיבלנו תהליך מיון מאוד מתיש ומורכב, וכל זה בשביל עבודה, שהיא סוג כזה או אחר, של שירות לקוחות …, אבל לא בזאת רציתי לעסוק. על הביקורת הרבה על תהליכי הקבלה לחברות הגדולות במשק כבר נכתבו הרים של מאמרים ואפילו ניתנו כבר מספר פסקי דין מעניינים, הנושא שבו אדון במסגרת אחרת.
הפעם ברצוני לספר את הסיפור על התארגנות העובדים בחברת פלא פון, רובם המכריע של העובדים בחברה מרוויחים משכורות שהיא אולי טיפה מעל שכר המינימום ועוד בונוסים כאלה ואחרים, שהפכו להיות נוהג מקובל בחברה במשך שנים. הבונוסים הן נגזרות מביצועי העובד – דבר שלגיטימי כשלעצמו. הרי אנחנו רוצים לתגמל את העובדים היעילים ביותר. אבל הדרך למדוד תפוקות הפכה להיות משהו מאוד עמום במהלך השנים ,ורבו מאוד המקרים שבהם עובדים היו עושים הכול כדי "לכופף את המערכת".
לדוגמא, באופן אישי נתקלתי במקרה שבו קיבלתי שירות מנציגה באחד ממוקדי פלא פון, והיא ביקשה ממני בכל לשון של בקשה, שבמידה ואצטרך למלא סקר על איכות שקיבלתי, אזי היא מבקשת שאני אתן לה ציון 10 כי יש לה בבית ילדה שהיא צריכה להאכיל והבונוס החודשי הוא האוכל של הילדה שלה…. אכן מציאות מטורפת. היכן נשמע דבר כזה שעובד צריך להתחנן כמו קבצן ללקוח??? שייתן עליו פידבק חיובי … מיותר לציין שהשירות שקיבלתי היה יותר ממצוין, ולו הייתי נדרש למלא סקר ,ללא קשר לבקשת העובדת, הייתי ממלא סקר מצוין. אבל עדיין מצב זה מצייר לנו את תמונות המצב שנוצרה בחברה לפני שהחלה ההתארגנות.
משיחות שערכתי במספר פעמים, סופרו לי הרבה מקרים שפשוט רוב העובדים לא הצליחו להבין מה בכלל רוצים ושכל מספר חדשים משנים את דרך המדידה של התפוקות ,ושבעצם אף אחד לא יודע באמת איך לעמוד ביעד שהציבו לו ממספר רב של סיבות.
במהלך השנה וחצי האחרונה היו, לאור השינויים הדרסטיים שקרו בשוק התקשורת, וזאת למרות העובדה שחברת פלא פון הציגה רווחים יפים, החליטה הנהלת החברה לשנות נוהגים שהיו מקובלים בחברה במשך שנים רבות ולקצץ בונוסים ומענקים שונים שניתנו לעובדים. זה הגיע עד לכדי אבסורד שהורידו 5 ₪ לכל עובד מתקציב האש"ל היומי שגם כך לא היה גבוה במיוחד…. וזאת בטענה שהחברה אינה רווחית מספיק… נו באמת, עד כמה אפשר להיות קטנוניים. בעיני זה נשמע אבסורד. באותו זמן קוצץ גם הבונוס לעובדים ועוד כל מיני גזרות שונות ומשונות… ולאיש מהעובדים לא הייתה דרך למחות.
עד אשר החליטו כמה אנשים בראשם ברק לוי להגיד "לא עוד", והחליט להקים באופן מסודר ועד עובדים. חשוב שתבינו. רובם המכריע של העובדים הם עובדים צעירים בני 30 פלוס, בעלי משפחות, שעובדים בפלא פון עשור ויותר, עובדים מסורים שפשוט נמאס להם שאף אחד לא רואה אותם ממטר, בעוד החברה שהם עובדים בה היא רווחית ביותר, והם לא זוכים ולו לנתח קטן מהרווחים, שהם היו שותפים מלאים ליצירה שלהם. נשמע דבר פשוט??? אז זהו שלא.
מהרגע שנודע להנהלת החברה כי בעצם ישנם כמה אנשים בתוך החברה שרוצים להקים ועד, ושרוצים כי ההסתדרות שהינה ארגון העובדים הגדול וחזק בישראל תייצג אותם, וכי הם רוצים לעשות סדר במקום שהם עובדים בו מזה זמן רב, כל מה שביקשו אותם עובדים מסורים כי מישהו בהנהלת החברה יקשיב להם. לו באמת הנהלת החברה הייתה נוהגת כך בהתחלה, אני בטוח כי הכול היה מסתדר ברוח טובה, כפי שצריך להיות בכל מקום עבודה, אך לא כך קרה אלא ההיפך הגמור.
וכך בעצם התחיל המאבק להתגלגל. בתחילה ניסו להפחיד את העובדים בשיטות שלא היו מבישות שום משטר אפל. ניסו לשכנע עובדים למשוך חתימות, הנהלת החברה טענה שאין שליש הדרוש להקמת ועד, הנהלת החברה ניסתה להקים ועד מטעמה, בשיא המאבק אפילו גררו מכוניות של עובדים מתוך חנית ההסתדרות!!! וזאת כאשר בתוך הרכבים קיים ציוד אישי של העובדים, צעד שכל ראשי החברות הגדולות במשק הגדירו כ"התאבדות". במשך כחצי שנה השביתו מספר יחידות בחברה, כל פעם במקום אחר בארץ והנהלת החברה בשלה – גיל שרון מנכ"ל פלא פון התעלם מהנעשה, וניסה בכל דרך לשדר עסקים כרגיל. בשיא המאבק, העובדים חסמו כניסות למחסני החברה ושיבשו את העבודה במעבדות החברה בכל רחבי הארץ. כל זמן השביתה כמובן שלעובדים לא שולם שכר וקרן השביתות של ההסתדרות שילמה את שכרם של העובדים. לכל עובד שגררו את רכבו, ההסתדרות שכרה רכבים על חשבונה. הנהלת חברת פלא פון ניסתה בכל דרך אפשרית למשוך את הדיונים בבית הדין לעבודה, ונקטה כל תכסיס אפשרי כדי למסמס את המאבק ולהאריך אותו וזאת על מנת "להתיש" את העובדים.
במהלך המאבק קרו שני דברים מדהימים שאיש לא ציפה מבחינת הפסיקה בבתי המשפט:
הראשון ניתן פסיק דין תקדימי שבו בעצם העובדים לא מחויבים להעביר למעביד את רשימת החברים בהתאגדות, אלא רק לבית המשפט, ומצד שני בית המשפט חייב את חברת פלא פון להעביר לבית המשפט את רשימת העובדים העדכנית בחברה, ובית המשפט יבדוק את רשימת המצטרפים, ולא כפי שהיה נוהג עד עתה. כמו כן הוטל חיסיון על רשימת העובדים המצטרפים, וזאת על מנת למנוע מצב שבו הנהלת החברה תוכל להפעיל לחצים להסרת חתימה, צעד זה גרר כמות עצומה של מצטרפים.
השני. כבוד השופטת נילי ארד פסקה כי למעביד אסור להתערב בשום צורה בהתארגנות, בין אם בצורה ישירה ובין במחדל…. ולמעשה בכך מנעה מפלא פון להמשיך להפעיל לחצים על העובדים בסופו של יום, לאחר פסק דין זה התקפלה הנהלת החברה ולמעשה הכירה בהתאגדות העובדים. ניתן לומר כי מעכשיו מתחיל השלב הבא של המשא ומתן על הסכמים קיבוציים. כמובן שלא מדובר בסוף פסוק וזאת היא רק תחילת הדרך, אך ברור כי המשא המתן על ההסכם הקיבוצי לא יהיה פשוט כלל, אך בהחלט מדובר בניצחון יוצא דופן חשוב ותקדימי.
הערה: למרות שהכותב סרב להזדהות, החלטת העורכת לפרסם נובעת מהמהות החשובה של הדברים
Tags: ההסתדרות-הכללית-החדשה, הסכם משפטי, סכסוך משפטי, סכסוך-עבודה, פלאפון, תנאי העסקה
חופש ההתאגדות מוכר חוקית באירופה המערבית מזה כמאה שנים,הוא מוכר במגילת זכויות האדם של האו"ם ,הוא מוכר במגילת העצמאות.
הדיכוי של זכויות העובדים במשטר פושעי ההפרטה של הליכוד ומשת"פיו מזה 35 שנם, הגיע לרמה כזאת,שפסק דין של בית דין לעבודה,שמאשרר זכות חברתית בסיסית שקיימת כמאה שנה,נחשב פה כהישג.
זה מדגים עד כמה הידרדר המשטר הריאקציוני בארץ חמדת אבות.
אין חולק שיש לעובדים חירות להתאגד. פסק הדין עסק בשאלה האם מותר למעביד להביע דעתו ביחס להתאגדות בפני העובדים. פסק הדין קבע שאסור משום שלמעביד תמיד יתרון על פני העובדים והתבטאותו עלולה לסכל את חירותם להתאגד. אני סבור שמדובר בעמדה מאד קיצונית ולא מאוזנת, משום שיחסי הכוחות הם לא עד כדי כך בלתי מאוזנים כדי איון חופש הביטיות במיוחד שההסתדרות בעניין ושנית, יש באמת מצבים בתעשיות מסוימות שלהתאגדות יש מחיר כבד לגבי עתיד העובדים בגלל הפגיעה בתמריץ לגבי ההשגיות האישית ולכן הדברים אינם כה שחור ולבן כפי שפסק הדין מציג.
ותמהני על מגיב 2 שמדבר על"עמדה מאד קיצונית ולא מאוזנת".
מעניין אם הוא עובד בכלל בפלאפון,ואם כן האם זה לא בשירות ההנהלה.
מעניין מה האינטרס האישי שלו כאשר הוא יוצא נגד מחאתם של אלפי עובדי פלאפון.