מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הפרטת חברת החשמל – שוד כספי הציבור
יצרנית החשמל הפרטי "דליה אנרגיות" עקפה את דרישת הממשלה להשקיע הון עצמי בסך 20% משווי הפרויקט. במקום זאת היא מנפיקה מניות בכורה למוסדיים. התנהלות "דליה אנרגיות" היא דוגמא לאופן בה פועלת הפרטת החשמל. הממשלה מעבירה לתאגידים את רכוש האזרחים, מעבירה להם כספי ציבור, אך האזרחים לא ייהנו מפירות ההפרטה
מאת: אמנון פורטוגלי
שוד כספי הציבור, מהדורת יצרני החשמל הפרטיים
בשנים האחרונות מבוצע בארץ שוד מאורגן, בחסות השלטון והחוק, של העושר הלאומי ע"י המאיון העליון. גיא רולניק היטיב לתאר זאת: "בקבוצות העסקיות הגדולות של היום שוד כספי הציבור נעשה בשיטות חוקיות למהדרין, מבלי שהציבור מבין איך הוא נדפק: במונופולים, בקרטלים, במכרזים או בכסף זול ונוח של מוסדיים ובנקים – שמועברים רק לחברי מועדון ההון-שלטון-עיתון." מאמר שפורסם לאחרונה, על יצרנית החשמל הפרטי דליה אנרגיות, מאיר באור יקרות איך השיטה פועלת.
ממשלת ישראל החליטה לפני שנים על הפרטת חברת החשמל ומעבר לייצור חשמל פרטי בישראל. במאמר זה לא אדון בחוכמה שבהחלטה (להערכתי החלטה מוטעית) אלא במחירה. בעקבות הפרטת ייצור החשמל בארץ, יזמית החשמל הפרטי חברת 'דליה אנרגיות' מקימה עכשיו את תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל בהשקעה של כ-4 מיליארד שקל במימון בנק לאומי ושמונה גופים מוסדיים. התחנה בת 870 מגוואט תכנס לפעולה בעוד שלוש שנים באתר תל צפית הסמוך לקריית מלאכי.
כדי להבטיח כניסת יצרני חשמל פרטיים, הובטחו להם הטבות מפליגות שהביאו ל'התנפלות' של יזמים פיננסיירים שבקשו וקיבלו רישיונות להקמת תחנות כוח פרטיות. לאחרונה פירסם מבקר המדינה דו"ח חריף, שבו הוא תקף את שר האנרגיה "השר לא השתמש בסמכות המוקנית לו בחוק, לסרב לאשר רישיונות להקמת תחנות כוח פרטיות שיביאו לעודף כושר ייצור, …….והדבר עלול לגרום להוצאות עודפות של 4.3-6.4 מיליארד ש"ח בייצור החשמל." איתן מאיר, מנכל דליה אנרגיות אינו רואה בכך פסול: "כשרוצים לפתוח שוק חדש בתחום שיש בו הרבה מאוד סיכונים, שהדרך בו לא סלולה, שפועל בו מונופול ושהמדינה רוצה להקים לו תחרות – אני לא רואה פסול בתמריצים". על איזה שוק חדש, ועל איזה סיכונים הוא מדבר. על רמת הסיכון בפרוייקט אצטט את דברי מאיר: "לגבי המוסדיים…פה יש השקעה בפרויקט לאומי, עם תשואה מובטחת ל-20 שנה, מעל מרווח של אג"ח ממשלתי". אני לא מכיר הרבה פרוייקטים 'מסוכנים' כאלו, שיכולים להבטיח תשואה מעל אג"ח ממשלתי ל-20 שנה.
להלן מבחר מהתמריצים וההטבות שניתנו לייצרני חשמל פרטיים:
יצרני החשמל הפרטיים יכולים לייצר חשמל בשימוש בגז טבעי בלבד, בעוד שחברת החשמל מחוייבת להשתמש בסל דלקים הכולל פחם, מזוט, וסולר. גז טבעי הוא הדלק הזול ביותר לייצור חשמל, פחם, ובעיקר מזוט, וסולר הם דלקים יקרים יותר, ומחייבים עלויות נוספות על מנת לעמוד בתקני איכות הסביבה. כתוצאה מכך עלות הדלק לייצור החשמל של דליה אנרגיות תהייה זולה בערך ב-3 אגורות לקווט"ש לעומת העלות הממוצעת של הדלקים בשימוש חברת החשמל. במונחים כספיים מדובר על כ- 200 מיליון שקל לשנה, לדליה אנרגיות בלבד.
חברת החשמל מחוייבת לספק חשמל לכל דורש, ולכן חייבת להחזיק בעודף כושר ייצור גם לדרישות חריגות. ייצרני החשמל הפרטיים אינם נדרשים לכך. מקובל שהרזרבות הנדרשות הן לפחות בהיקף של 10% מצריכת החשמל, ובישראל מדובר על לפחות 1,200 מגוואט. ההשקעה הנדרשת לבנית תחנת כח כזו נאמדת בכ- 5 מיליארד שקל, והריבית על השקעה זו הינה כ-250 מיליון שקל לשנה.
תאגיד 'דליה אנרגיות' בחר לפעול במתווה זמינות קבועה. התאגיד יעמיד את מרבית החשמל שהוא ייצר לטובת חברת החשמל, ובתמורה תעריף החשמל שישולם לו יכסה 100% מעלות ההקמה של תחנת הכוח, ואף יקנה לו הגנה בשיעור של 90% על רכישת הגז הטבעי שלה הוא מחוייב (Take or Pay). התאגיד הוא למעשה קבלן של חברת החשמל ואין לו כל סיכון שיווקי. מנכל דליה אנרגיות מספר במאמר כי "הרגולציה קובעת שההפעלה של תחנות הכוח היא בהתאם לשיקול כלכלי של יעילות התחנה וטיב הסכם הגז שלה" מבחינה זו חברת החשמל תמצא בנחיתות עצומה מול יצרני החשמל הפרטיים. הם יכולים להשתמש בדלק זול, לא להחזיק ברזרבות ייצור, וחברת החשמל חייבת לקנות מהן את מרבית החשמל שהן תייצרנה. זה אינו שוק משוכלל וזו אינה תחרות אמת.
כאמור, ההשקעה בהקמת תחנת הכוח של דליה אנרגיות תהיה כ-4 מיליארד שקל. הקבוצה המממנת כוללת את בנק לאומי, חברות ביטוח שונות, וגופים מוסדיים. סך המימון מסתכם בכ- 3.3 מיליארד שקל והיתרה ממשקיעים מוסדיים באמצעות מניות בכורה. היזמים ככל הנראה לא ישקיעו ואף לא אגורה שחוקה בפרוייקט. (היזמים טוענים שהם השקיעו בפרוייקט 150 מיליון שקל על הליכי התכנון והאישורים, מספר שנראה לי מוגזם מאוד, ומכל מקום פחות בהרבה מההשקעה בהון עצמי, להלן, הנדרשת מהם).
אחד הרעיונות בבסיס ההפרטה הוא שהיזם הפרטי יקח עליו סיכונים. כדי ליישם זאת הממשלה דורשת בדרך כלל שהיזמים הפרטיים ישקיעו מכספם בפרוייקט. במקרה של רישיון לייצור חשמל פרטי, הדרישה שפורסמה בתקנות משק החשמל משנת 1997, היא להשקעה – להון עצמי בסך 20% משווי הפרויקט. אלא שדליה אנרגיות, בהנדסה פיננסית יצירתית, החליפה את ההון העצמי בסך 20% משווי הפרויקט, שנדרש כדי לקבל את רישיון יצור החשמל, בהנפקת מניות בכורה למוסדיים. בעברית פשוטה, היזמים לא לוקחים עליהם כל סיכון. לכאורה המשקיעים המוסדיים לוקחים עליהם את הסיכון, אבל רק לכאורה. שכן מניות הבכורה הן לכל דבר ועניין כהלוואה. אפשר להבטיח להם עדיפות בפירוק החברה, ואפשר בקלות להשוות את תנאי מניות הבכורה לתנאי ההלוואה שהיזמים קבלו. ניתן לשלם לבעלי מניות הבכורה דיבידנד בגובה הריבית, או גבוהה יותר מזו המשולמת לאלו המממנים את החברה, וכן להבטיח, בהסכם גלוי או סמוי, שהחברה תרכוש בחזרה את מניות הבכורה במועד פדיון אגרות החוב. במהותו של דבר המוסדיים, בעלי מניות הבכורה אינם יזמים, וה'סיכון' שהם לוקחים אפסי.
ההון העצמי במהותו ובהגדרתו אינו כזה שיש בו התחייבות כלשהי לחלוקת כסף. דליה אנרגיות הציגה כמובן חוות דעת משפטיות וחשבונאיות שלפיהן הנפקת מניות הבכורה עומדת בהגדרת ההון העצמי הנדרש. בדיון במליאת רשות החשמל אושר 'מעקף' מניות הבכורה התקדימי, ככל הנראה בעקבות מכבש לחצים שהופעל מצד החברה וממשרדי ממשלה מסויימים. אישור זה משמעותו היא אייון דרישת ההון העצמי ממיזמי החשמל הפרטי, יתכן גם מאלו שכבר נדונו בעבר.
מאיר מתפאר בתרגיל מניות הבכורה ומבחינתו זה פתרון לגיטימי. "אי אפשר היה להגיד דבר נגד מניות הבכורה – למעט העובדה שהפתרון הזה לא היה מוכר". אני חולק על דעתו של מאיר ועל הרגולטור שאישר זאת. מעבר להגדרה ולמהות ההון העצמי, הפתרון של מניות הבכורה במקרה של דליה אנרגיות, הוא בברור עסקה מלאכותית שריחה נודף למרחקים, שמטרתה העיקרית היא עקיפת הדרישה המהותית, הבסיסית להשקעה של היזמים. בית המשפט קבע כי עסקה תחשב כמלאכותית "גם אם היא תקפה מבחינה משפטית, אלא שמדובר בעסקה המנוגדת לדפוסים המקובלים, בחיי הכלכלה וסוטה מן הדרכים שבני האדם נוהגים בהם כדי להשיג תוצאה כלכלית מסויימת". הרגולטור היה צריך לדחות ולהלחם ב'פיתרון' זה בדיוק כפי שרשויות המס לא מאשרות תרגילי מס ועסקאות שמטרתן עקיפת חוקי המס, ובדיוק כפי שרשויות המס בעולם נלחמות במקלטי המס למיניהם.
דליה אנרגיות לא מסתפקת בהקמת תחנת הכוח הראשונה, ומתעתדת להכפיל את כושר הייצור באתר בצפית ל-1,700 מגה-וואט, ואף להיכנס למיזמי ייצור אנרגיה נוספים. "במידה שמקטע הייצור של חברת החשמל יופרט, מבחינתנו זוהי בהחלט אופציה להתמודד על רכישה של תחנות כוח", מצהיר מאיר. יש עוד מספר פרוייקטים של יצרני חשמל פרטיים ונמסר שחברת החשמל תחוייב למכור לגופים פרטיים את תחנות הכוחD בהספק של 1,300 מגוואט, רמת חובב – 1,200 מגוואט, ואלון תבור – 400 מגוואט. בסופו של תהליך נמצא עצמנו עם מספר קטן של יצרני חשמל פרטיים שיפעלו במסגרת אוליגופול. יצרנים אלו יתחרו, כפי שאומר מאיר, על הלקוחות הכבדים הגדולים והאזרחים לא יהנה ממנה. ה'תחרות' ביניהם תהייה בעיקר על גובה המשכורות למנהלים ולבעלים.
כאשר הממשלה מעבירה לתאגידים את רכוש האזרחים בחצי חינם, נותנת תמריצים והטבות במיליארדי שקלים לתאגידים פרטיים, מעבירה להם בגלוי או בדרכים סמויות כספי ציבור בהיקפים עצומים, ועוצמת עין בפני תרגילי מס, זה אינו שוק חופשי. מתברר שגם נתניהו ומשרד האוצר דוגלים במדינת רווחה, אלא שבהבדל ממדינת הרווחה הקלאסית לאזרחים כפי שהיתה נהוגה בארץ, עכשיו מדובר על מדינת סעד לתאגידים ולעשירים, בה הרווחים שייכים לבעלי ההון וההפסדים לכלל האזרחים.
במקרה של יצרני החשמל הפרטיים, את החשבון תגיש בסופו של דבר הממשלה, דרך חברת החשמל, לציבור.
אמנון פורטוגלי
חוקר במרכז חזן לצדק חברתי במכון ון-ליר, ובמכללה החברתית-כלכלית
תמציתו של מאמר זה פורסמה בדה-מרקר בשם: יצרני חשמל פרטיים – הרווחים לבעלי ההון, ההפסדים לאזרחים.
תגיות: דליה-אנרגיות, הפרטת חברת חשמל, חברת-חשמל, רגולציה, תחרות
קישור קבוע
5 תגובות
Email This Post
11 בינואר, 2013 בשעה 10:29
רכבת פושעי ההפרטה ממשיכה במחול הבזיזה
"היזמים לא לוקחים עליהם כל סיכון".
מה חדש? זאת מהות הקפיטליזם למקורבי המשטר,שמייצר רווחי עתק בלי לקחת אף סיכון.
זה לא קפיטליזם! זאת גניבה!
מזכיר לי את "הפרטת" חברת הדלק הממשלתית "פז"(שיש לי הכבוד להימנות על קרבנותיה ,כולל 14 שנות אבטלה ללא שום פיצוי ממשטר ההפרטה).
החברה נמכרה ב-80 מיליון דולר "הון עצמי",בעוד שלמעשה היה מדובר על הלואה של 80 מיליון מבנק לאומי הממשלתי.כלומר חברת הדלק הממשלתית "פז",נמכרה לליברמן את בינו צדיק בכסף ממשלתי של בנק לאומי…..
שלא לדבר שבקופת המזומנים ,היו "במקרה" 100 מיליון דולר.
כלומר ,זאת היתה הפרטה מופלאה שבה ה"משקיעים" קיבלו מתנה מיידית של 20 מיליון דולר.
שלא לדבר שהערך הכספי והנכסי של "פז" נמדד במיליארדים רבים של דולרים.
מאז ההפרטה,מחיר הדלק רק עולה,ומובטח לעם ישראל הנדבן הידוע,שמחיר החשמל יעלה לשמיים עם כל הפרטה והפרטה.
מדינה "גן-עדן",אין כסף לרפואה ציבורית ,ולביטוח סיעודי,ושיניים ציבוריים,אבל יש כל הכסף לטייקונים!!!
12 בינואר, 2013 בשעה 10:49
והכל כדי להילחם בעבודה המאורגנת.
הממשלה ועיתואי "מטעם" שלה נלחמים בעובדי חברת החשמל כאילו הם אויבי העם.
על מסירותם של עובדי החברה לשרותנו קיבלנו תזכורת בימי הסופה האחרונים שבהם יצאו עובדי הרשת לתקן נזקים בכל שעות היממה ובכל מזג אויר.
שום פיננסייר לא יסתפק בתגמול שמקבל עובד רשת. אשאיר לקורא/ת הנבונ/ה את ההערכה מי מהם תורם יותר לחיינו כאן.
12 בינואר, 2013 בשעה 19:53
ניהול נכון מחייב – התחדשות, שיפור, ייעול – זהו טבעו של עולם.
כולנו עושים את זה כל הזמן, אצל הספר, רופא השיניים, וחלילה אצל הקרדיולוג.
אבל שיטת ההפרטה עובדת הפוך – קודם כל מיבשים עסק, נותנים לו להדרדר, אם אפשר כמה פרשיות שחיתות, ואז מודיעים לחולה שאין כבר דרך להציל אותו ומפרקים אותו לחתיכות במחירי מבצע לקונים שאין להם מושג מה עושים עם המוצר הזה שהם קנו והם מגלגלים אותו מיד ליד כמו במקרה של קרון הסמרטוטים בשוק העיירה.
18 בינואר, 2015 בשעה 0:12
ערוץ 1 כבר מלקק תחת.
בשביל זה הביאו את הסטאר (שהרייטינג שלו לא מצדיק בינתיים את העסקה, כי לא המגיש קובע, אלא המערכת).
בקיצור, מסכן המאיר הזה ואוי לנו מתאורתו
https://www.youtube.com/watch?v=HxYpMnrxQGg
1 בנובמבר, 2015 בשעה 18:06
[…] "יצרנית החשמל הפרטי "דליה אנרגיות" עקפה את דרישת הממשלה להשקיע הון עצמי בסך 20% משווי הפרויקט. במקום זאת היא מנפיקה מניות בכורה למוסדיים. התנהלות "דליה אנרגיות" היא דוגמא לאופן בה פועלת הפרטת החשמל. הממשלה מעבירה לתאגידים את רכוש האזרחים, מעבירה להם כספי ציבור, אך האזרחים לא ייהנו מפירות ההפרטה" (אמנון פורטוגלי) […]