מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
על המחסור החמור בעובדי סיעוד בתקופת כהונתו של אלי ישי
הרשומה הזו היא מכתב שנשלח על-ידי צביקה רם לח"כים בעקבות כתבה ב"ידיעות אחרונות". מתוארת פה תמונת מצב קשה בענף הסיעוד. ההידרדרות החלה מאז הפעלת הרפורמה של אלי ישי, שפגעה במטופלים הסיעודיים. במכתב קריאה ל – 120 הח"כים לפעול לבניית מערך סיעוד מקיף ומקצועי
תגובה לכתבה ידיעות 01.01.2013 תלם יהב/איתמר אייכנר
בכתבה נפלה טעות מהותית בהצגת העובדות שמסר משרד הפנים: בישראל שוהים כחוק( לא הגיעו השנה…) כ- 80,000 עובדים זרים, מתוכם כ – 47,000 עובדים בענף הסיעוד.
בשנה האחרונה נכנסו לארץ לעבודה בסיעוד כ- 4000 עובדים בלבד וזאת בכפוף למכסה שקבע משרד הפנים ובניגוד למדיניות כל ממשלות ישראל שקבעו כי אין לקבוע מכסה לעובדים זרים בענף הסיעוד, שכן צורכי הסיעוד אינם מדידים מראש.
כתוצאה מיישום ההחלטה על קביעת מכסת העובדים הזרים שייכנסו לישראל לעבודה בענף הסיעוד ביוני 2010, נוצר מחסור חמור בעובדים זרים בענף. חרף הנתונים שהוצגו ע"י מכון המחקר והמידע של הכנסת ביוני 2012 המצביעים על כך ש 25% מבעלי הזכות המפוקפקת להעסיק מטפל סיעודי זר קרי- קשישים ונכים , אינם מצליחים למצוא עובד זר חוקי, וזאת רק בהתבסס על הנתונים שסיפק משרד הפנים עצמו. ולמרות אלפי הפניות של בני משפחה של הנזקקים לשירות למשרדי הפנים והרווחה ולא מעט כתבות ברדיו ובעיתונות שמעידים על מחסור חמור בהרבה, לא מצא לנכון משרד הפנים לעשות דבר בנושא.
בתגובה יחידה למצוקה בענף הוקמה וועדה הומניטארית בראשות השר, אשר אמורה הייתה לתת מענה לעשרות בודדות של נכים ומטופלים מורכבים במיוחד, אשר לא מצליחים לקבל מענה של עובד זר מקומי, השוהה בישראל כחוק, ומבקשים להעסיק עובד זר הנמצא בארץ מעבר לשהות המותרת בחוק. לעובד כזה יש אינטרס מובהק להישאר ולעבוד בבית המטופל שכן זאת ההזדמנות היחידה והאחרונה שלו להישאר ולעבוד כחוק בישראל. ( לא ניתן להגיש בקשה לאותו עובד פעמיים).
את הרעיון המקורי, חשוב לציין, הגו דווקא לשכות ההשמה הפרטיות, אשר קראו למשרד הפנים לאפשר לעובדים מנוסים ובעלי המלצות להישאר בישראל, כל זמן שהם מועסקים במקרה קשה שעבר את אישור הוועדה. בפועל הוגשו כבר למעלה מ 3000 בקשות. משמע , 3000 עובדים זרים בלתי חוקיים מועסקים כרגע ע"י בעלי היתר שלא הצליחו למצוא עובד זר חוקי.
בחוזר שהוציא משרד הפנים נאסר על הלשכות הפרטיות לסייע במקרים האלה . אלפי השמות מתקיימות ללא שום פיקוח ובקרה. אין ביקורי בית של עובדים סוציאליים אצל הנכים הקשים, ילדים בעלי מוגבלויות וקשישים שאינם זכאי חוק סיעוד. באין ביקורי בית, לא ניתן לוודא כי העובד מועסק בתנאים הולמים ומקבל את שכרו ותנאיו הסוציאליים, לרבות ביטוח רפואי וביטוח לאומי. וחמור לא פחות, לא ניתן לדעת האם הטיפול שניתן למטופל הסיעודי עונה על צרכיו.
כתוצאה מכמות הפניות האדירה לוועדה, גם ממטופלים שאינם עומדים בתנאי קבלת האישור החריג, כפי שנקבעו בהנחת היסוד שהביאה להקמת הוועדה, הוציאה הוועדה לכל הפונים הודעה כתובה, המאשרת כי הבקשה התקבלה ותשובתה תינתן לאחר בחינה ודיון בוועדה. מכתבים אלה מגנים על העובד מפני גירוש, והמוסד לביטוח לאומי מכיר בהעסקתם ומשתתף בעלות שכרם לזכאי חוק סיעוד.
ממידע פנימי עולה, כי מקורבים לשר ולמנכ"ל ,שהגישו בקשות, זכו למענה מהיר ומעמד העובדים שלהם הוסדר תוך פרק זמן קצר, בעוד אלפים אחרים שהגישו בקשות, ביניהם מקרים קשים מאד, לא קיבלו תשובה עד היום. עוד מתברר כי בקשות שסורבו ע"י הוועדה לא נחתמו ע"י שר הפנים אלי ישי מתוך חשש שבכך יודה משרד הפנים במחסור החריף השורר בענף, בניגוד לעמדה שהוא מציג בבג"צ, שמתנהל כנגדו בנושא מטעם הנכים והלשכות הפרטיות. כמו כן עלתה בפני השר ישי שאלה קשה: האם יורה לפקחי עוז לצאת לבתיהם של מטופלים אשר בקשותיהם סורבו ולעצור את העובדים הבלתי חוקיים? מי ייתן טיפול לאותם קשישים ונכים?
בימים אלה, לאחר שהתנהלותה של הוועדה הביאה להתעניינות התקשורת ואולי בזכות הבחירות המתקרבות, החלו להגיע תשובות חיוביות לבקשות שהוגשו לפני למעלה משנה.
המחסור החמור והמתמשך הביא לעליה בכמות האשפוזים של קשישים, מחסור במיטות בבתי האבות הציבוריים ולעלייה דרמטית בדרישות השכר ותנאי העבודה של עובדי הסיעוד הזרים הנמצאים כחוק בישראל. העובדים מסרבים לעבוד בפריפריה , מסרבים לעבודה עם זוגות, משפחות ונכים צעירים. העובדים דורשים לעבוד 7 ימים בשבוע ולקבל את יום המנוחה בכסף, משמע עלייה של 25% לפחות בשכר, וזאת מבלי להתייחס לשחיקה העצומה אותה הם צוברים בעבודה במתכונת בלתי אנושית של עבודה 24/7 . מיותר לציין כי קצבאות הקשישים והנכים לא עלו בהתאם.
לשכות ההשמה הפרטיות אשר סופגות את הכעס, התסכול וחוסר האונים של אלפי בני משפחה , דורשות ממשרד הפנים לייבא לאלתר 3000 מטפלים זרים לסיעוד באמצעות גוף מבוקר אשר ידאג להכשרתם בארץ המוצא ולהבאתם לישראל, בהתאם לצרכים הייחודיים של כל מטופל ומטופל ותוך שיתוף פעולה מקצועי ואמיתי עם הלשכות האמונות על ביצוע ההשמות בפועל.
בנוסף, על משרד הפנים להיערך מיידית לייבוא של 6000 עובדים זרים נוספים לענף הסיעוד עד סוף שנת 2013. לחילופין – יש להגדיל לאלתר את מכסות הייבוא ללשכות ב 30% על מנת לאפשר לכל המטופלים ,אשר קיבלו היתר העסקת מטפל זר בסיעוד ממשרד הפנים עצמו לממש אותו, באין למדינה שום אלטרנטיבה אחרת להציע להם.
על מנת להבין את גודל ההידרדרות הקשה בענף הסיעוד בישראל מאז החל משרד הפנים בהפעלת הרפורמה בענף בספטמבר 2008, כדאי לקרוא את דוח מבקר המדינה 61 ב שנכתב כבר בשנת 2010 ואת דיוני הוועדות והדוחות של מכון המחקר והמידע של הכנסת בנושא.
הרפורמה שהייתה מיועדת לבצע הסדרה בענף ולשפר את איכות השירות והטיפול בקשיש ובנכה ,אמורה הייתה גם למנוע הבאת עובדים זרים שלא לצורך ולעצור את גביית עמלות התיווך הגבוהות שמשלמים העובדים תמורת הזכות לעבוד בישראל.
בפועל הביאה הרפורמה לפגיעה קשה בציבור המטופלים הסיעודיים. ציבור זה, על צרכיו המורכבים, לא עמד לנגד עיני מיישמי הרפורמה, ובראשם שר הפנים אלי ישי . דוח מבקר המדינה קבע כבר בשנת 2010 כי הרפורמה הביאה לפגיעה באיכות ובכמות הטיפול למטופל הסיעודי ,הנעזר בשירותי מטפל זר.
על מנת להבין את התייחסותו והתנהלותו של שר הפנים בכל הקשור לענף הסיעוד, יש רק לבחון, כמה אנשי מקצוע מונה הצוות, אותו בחר לאייש לטובת בקרה ופיקוח על איכות הטיפול המקצועי, ורמת השירות הניתנת לשתי קבוצות אוכלוסייה חלשות המונות כ – 50,000 מטופלים סיעודיים ו – 50,000 מטפלים זרים בתבנית העסקה ייחודית 24/6 : כמה פקידים, כמה משפטנים ועובדת סוציאלית בכירה אחת בלבד שמשמשת כמפקחת ארצית יחידה על כל הענף.
התנהלותו האטומה והכוחנית של מנכ"ל רשות ההגירה, אמנון בן עמי, מלבה את סלידתו, שלא לומר גזענותו, של שר הפנים אלי ישי מזרים בכלל. הוא אינו מבדיל בין מסתנן, פליט, עובד זר ומהגר עבודה ומוכן לפגוע ביודעין בשארית איכות חייהם של הקשישים והנכים.
באופן פרדוכסלי, הראשונים להיפגע מהמצב הם קהל הבוחרים של ש"ס- השכבות דלות האמצעים המתגוררות בפריפריה. ברם, קולם אינו נשמע מול הקונוטציה השלילית שמייצרות צמד המילים "עובדים זרים", מושג הנתפס בציבור כל כך רע, שאפילו אלי ישי מצליח להרדים את השמאל והימין החברתי ולמנוע שיח ציבורי ודיון מקצועי אמיתי על מצבו של ענף הסיעוד בישראל.
רק על מנת לסבר את אזני כולנו: עד שנת 2050 צפויים לחיות בישראל פי 2.5 קשישים מעל גיל 80 , משמע רוב הקוראים כרגע, אנחנו הקשישים של מחר.
כותבי שורות אלה הם אלו המכונים בציבור "סוחרי עבדים". אבל אנחנו ומאות העובדות הסוציאליות העובדות בענף הסיעוד, יודעים ומאמינים שאנו עוסקים במלאכת קשה וחשובה מאין כמוה. אנחנו אלה המשיבים ריקם עשרות פניות ביום של מטופלים ובני משפחותיהם המתחננים לקבל מטפל סיעודי זר , של קשישים ששחרורם מבית החולים מותנה בסיוע ביתי צמוד. אנחנו אלה העדים למאות מקרים קשים ועצובים של משפחות חסרות אונים. וכן, אנחנו אלה הפוגשים גם את הישראלי המכוער ולא מעט עובדים זרים שזכויותיהם נרמסות ואנחנו חומלים עליהם לא פחות.
אנחנו קוראים לכל 120 חברי הכנסת שייבחרו בקרוב להעלות מיידית על סדר היום הציבורי את המצב בענף הסיעוד ולפעול לבניית מערך סיעוד מקיף ,מקצועי ושווה לכל נפש. ניתן וצריך לפעול לצמצום התלות בעובדי סיעוד זרים, אך יש לעשות זאת בראייה רחבה, במקצועיות ובמשנה זהירות ואת זה לא עושים ולא יכולים לעשות הפקידים והמשפטנים של רשות ההגירה.
תגיות: אלי-ישי, לשכה פרטית, מרכז-המחקר-והמידע-של-הכנסת, משרד-הפנים, עובדים-זרים, ענף הסיעוד, רפורמה בענף הסיעוד, שס
קישור קבוע
2 תגובות
Email This Post
10 בינואר, 2013 בשעה 17:49
ההישג העיקרי של הרפורמה היה ועודנו מניעת יבוא עובדים מיותרים, אין היום דלת מסתובבת אין היום פליינג ויזה. בכל השאר הרפורמה נכשלה. צריך לעשות חשיבה מחודשת על העסק הזה כולל בסוגייה של למה בכלל זרים ולא להכניס את היד לכיס ולבנות מודל מבוסס ישראלים כפי שהציע וועדת עובדים זרים בראשותו של חה"כ יעקב כ"ץ שגם הגישה תכנית מפורטת לממשלה בנושא.
10 בינואר, 2013 בשעה 18:22
לק. תגובה#1
ק.
שכחת? מדינת ישראל דוגלת בהזנחת אזרכה ושם הקוד "רפורמה" זו מילה מכובסת למשפט:לכו תסתדרו בשוק החופשי.
מנחם