חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ד"ר גלעד נתן – האם מותר שלחוקר תהיה דעה?

נושאים דעות, מועד ב' ב 7.01.13 5:08

האם מותר שלחוקר תהיה דעה? האם אפשרי שלא תהיה לו? מחשבות בעקבות ההתקפות של אתר "מידה" נגד ד"ר גלעד נתן, והחלטת הממונים בכנסת על העברתו מתפקידו

מאת יהונתן קלינגר

0.
דעות הן כמו חור תחת, לכל אחד יש אחת. הבעיה היא שבישראל הקדושה, יש הגדרה אחרת למושג 'דעה' מאשר מה שהיינו רוצים לחשוב שהיא כזו. בסופו של דבר, לכל אדם יש דעה בכל נושא, וקיומה של הדעה אינו משהו שניתן להתעלם ממנו. גם הבחירה במקצוע מסוים הוא דעה: אדם אינו יכול להיות בריאתן, שאינו מאמין באבולוציה, ולחקור את הביולוגיה ולהשתמש בשיטות מדעיות. אדם אינו יכול להיות 'כלכלן' כאשר אינו מאמין בתפישות האידיאולוגיות שנובעות מכלכלה (מחקר של מכון ואן-ליר בנושא).

1.
אבל בישראל 'דעה' משמעה דבר אחד ודבר אחד בלבד, כשם שפוליטיקה משמעה דבר אחד ודבר אחד בלבד: [קיומו של] היחס של הרוב היהודי אל השונה ממנו. כלכלה אינה 'דעה', וכך גם 'הדרך שבה ישראל צריכה לדאוג לאזרחיה', אלא רק "כיצד המדינה צריכה לדאוג למי שאינו משתייך לקבוצת הרוב (הזמנית) של היהודים". לכן, מה שקרה בשבוע שעבר זעזע אותי אישית. דר' גלעד נתן (שאמנם יצא לי לשוחח איתו בנסיבות חברתיות כמה פעמים, אבל איני מכיר אישית) הועזב ממקום עבודתו במרכז המחקר והמידע של הכנסת. עכשיו, למי שלא מכיר את מרכז המחקר והמידע, מדובר במכון מחקר שעובד עבור חברי הכנסת ומספק להם נתונים. אם נניח, אתה חברכנסת שרוצה להגיש הצעת חוק, נניח, שתקבע כי במדינת ישראל ירדו לפחות 600 מילימטר גשם בכל שנה, אתה יכול לפנות למרכז המחקר ולבדוק את המצב כיום, לראות האם יש בכלל בעיה של בצורת, ומהם הפתרונות הראויים.

2.
לכן, מרכז המחקר והמידע הוא מצוין לחברי כנסת חרוצים מהשמאל והימין שרוצים לחוקק חוקים טובים, כאלו שמבוססים על מחקר, על ידע, על בסיס עובדתי. לעומת זאת, אם אתה רוצה לקדם חוק שיאסור על דוגמניות רזות מדי כיוון שהן יעודדו לאנורקסיה, אתה תעדיף שלא לפנות למחקר אובייקטיבי שעשוי לגלות כי הבעיה האמיתית בישראל היא עודף משקל בכלל; כך גם כשתרצה להגיש הצעות חוק פופוליסטיות אחרות; אין טעם במחקר.

3.
אבל מחקר לכשעצמו תמיד נושא דעה; ולכן, לכמה אנשים ככל הנראה היתה בעיה עם כך שנתן, כחוקר, הציג גם את דעתו האישית. אתר לאטמה, המזוהה עם הימין, החליט שמחקריו של נתן מוטים על בסיס "מחקר" שבוצע על ידי אתר 'מידה'. בעקבות זאת, נתן הוכפש מעט בתקשורת ובמקומות אחרים. עכשיו, לכשעצמו, אין לי בעיה עם קיומו של שיח על מחקריו של נתן, על ביקורת על שיטותיו המדעיות או שיטות המחקר שלו. הבעיה הרצינית היא בכך שטוענים כי קיומן של דעות במקרה של נתן פוסלות אותו מלכהן בתפקיד של חוקר.

4.
חוקר במרכז המחקר והמידע הוא לא מעצב מדיניות; הוא גם לא מחליט עליה; הוא מציג בפני חברי הכנסת והציבור את תוצרי שאלותיו. השאלות, שמנוסחות על ידי חברי הכנסת, הן מגמתיות לא אחת. לדוגמא, מחקר על זמינות שירותים בקהילה לילדים עם צרכים מיוחדים לא יכול להיות שלא אידיאולוגי. כך גם לימודי ליבה במערכת החינוך החרדית. כל מחקר, מעצם קיומו, הוא אידיאולוגי. לכן, התבטאויותיו של נתן, גם אם הן קיצוניות אינן פחות אידיאולוגיות מאשר התבטאות של הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, כנגד זכות השביתה. כל אחת מההתבטאויות האלו הן אידיאולוגיות ומייצגות דעה כלשהיא.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

10 תגובות

  1. משתמש אנונימי על החימום בסולר :-) :

    תגידו, מה זה כל הקשקושים האלה? המחקרים עוברים אישור של ראש צוות. למשל
    המחקר שלל דר גלעד על נתוני הפשיעה של מהגרי עבודה עבר אישור של ראש הצוות, שהוא גם מנהל חטיבת המידע – שמוליק חזקיה, 02-6753809, (אין לי מושג מיהו), אז גם הוא מוטה? אולי צריך להחליף את כל החוקרים? ולמה רק בכנסת? המצב באקדמיה יותר טוב? עובדה תראו כמה חוקרים קיבלו פרסים מהאנטישמים השבדים. כל החוקרים האלה הם בטח פוסט-ציוניים שמשמיצים את המדינה וקיבלו על כך פרסים. ולמה לעצור שם? למה לא לסלק מפה את כל השמאלנים עוכר ישראל?

    על זה אמר ברכט
    קודם, כשלקחו את היהודים, שתקתי, כי לא הייתי יהודי;

    אחר כך, כשלקחו את הצוענים, שתקתי, כי לא הייתי צועני;

    אחר כך, כשבאו לקחת את הקומוניסטים, שתקתי, שהרי לא הייתי קומוניסט;

    כשלקחו את הכמרים שתקתי, כי לא הייתי דתי,

    ולבסוף, כשבאו לקחת אותי – לא היה מי שידבר בשבילי

    ברטולד ברכט

    או מרטין ניימלר (לפי גירסה אחרת).

    בקיצור, אסור לנו לשתוק או למחות בנימוס אלגנטי. ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. כל חבריו שממשיכים לעבוד שם בשקט (שמא יחליפו אותם בבנטים קטנים) שותקים יותר מדי לטעמי, כולל ראשי הצווותים המאשרים את המחקרים. בתירץ הזה של בואו נשב בשקט, כדי לא לתת תירוץ לפשיסטים האלה, מתחזקים את הפשיסטים ומחזקים אותם.

    לא צריך מהפכה בשביל לקום ולהגיד עד כאן.
    אוי ואבוי לנו שמכל הדיבורים היפים, בסוף כשחבר להשקפת עולם נפגע, הוא הולך לעו"ד ואנחנו חותמים על עצומות וכותבים מאמרים מלומדים, שלא מזיזים לאף אחד.

  2. ל רפי :

    גם המאמר וגם תגובה מס' 1 לא רציניות

    למאמר:
    בוודאי שמותר שלחוקר תהיה דעה, ואיש אינו שולל זאת ממנו. אולם מי שמועסק בעבודה או פרויקט, שלא הוא בעליהם ולא עבורו נועדו, ובוודאי אם משולמת לו תמורה על עבודה זו, מתחייב בעצם קבלת המשימה והתשלום עבורה, לפעול לפי הזמנת המזמין. אם אינו רוצה, שלא יעבוד שם או לא יקבל על עצמו את המטלה.
    ברור, מאידך שכל מחקר בשאלות מעשיות, עוסק בעובדות ונתונים ועוסק גם בפיענוח תוצאות ומימצאים ובמסקנות הנובעות מכך. כאן בחלק הפרשני הוא נכנס לאזור הרגיש. מזמין עבודה זהיר, יגדיר מראש מהם הנושאים שהוא מבקש להשפיע בהם. לא כל מחקר הוא "אקדמי", גם אם הוא מתבצע בכלים ושיטות אקדמיים. כאשר הוא אקדמי, זכאי החוקר לפרש דברים כרצונו או עפ"י השקפתו/הבנתו הפרטית. כאשר המחקר נועד לשרת מטרה ציבורית או אחרת, שאותה קובע המזמין, יש למזמין מלוא הזכות להשפיע על הפרשנויות אותן מבטא המחקר.
    מחקר הגון הוא מחקר שבו מבחין החוקר בין עובדות, ציטוטים ומובאות ממקורות אחרים ופרשנותו האישית לממצאים. מרגע שהפוסט מודרניזם מאפשר לכל אחד פרשנות חופשית משלו, הוא מאפשר זאת גם למזמין העבודה וגם למשתמש בה.
    הדרישה המשתמעת מדברי המאמר והתגובה, כאילו יש לחייב גוף ריבוני דוגמת הכנסת או חברי כנסת, המבקשים לנתח סוגיה ציבורית, למשל, לקבל עובדות, ממצאים, ניתוח תוצאות ופרשנות כמקשה אחת, דהיינו להשתעבד להשקפת עולמו של החוקר המבצע את העבודה לא בזכות השקפתו, אלא בזכות יכולותיו המקצועיות-מתודולוגיות, מזמינים "אפלייה מובנית" – רק חוקרים שלא "יאנסו" את המזמין לקבל את דעותיהם, יוזמנו לבצע עבודות עבורו.

    מי שחש שהוא בשל לבזבז את חייו בהפגנות אינסופיות על כל עיניין ממשי ו/או מדומה, מוזמן. לדעתי מוטב לבחור בקפידה מהם נושאי מאבק ראויים ומהותיים, ולהשקיע בהם את מעט האנרגיה והזמן שאנו יכולים להקדיש בחיים הקצרים הללו למאבקים ציבוריים ואידיאולוגיים.

  3. מיכאל לינדנבאום :

    כל המחקרים עוברים אישור של ראש צוות

    המחקרים גם עברו אישור אקדמי,והחוקר גלעד נתן בעל שם עולמי.
    מסקנה:אתה ל רפי,לא ליברל ולא דמוקרט,אלא פשיסטון מצוי הרוקד לפני הפריץ ביבי.

  4. Déjà-vu :

    למה זה מזכיר לי את מקרה אדר כהן?
    אותי זה מפחיד!

  5. מה אתם יודעים :

    אם יוציאו מהכנסת את כל אנשי הימין שכותבים ואומרים מה שהם חושבים בעלוני שבת של בתי כנסת למשל, יהיה הרבה מקום בכנסת… אבל הטהרנות נועדה לאנשי השמאל לא לאנשי הימין אותם מטהרים בגל המקרתיזם בישראל

  6. עמית :

    הפיטורין של של דר' נתן חמורים מאוד.
    הבעת הדעות שלו בטורים בעיתונים וברשת היא לגיטימית כמובן ויותר מזה נעשתה לפני שנים רבות.
    אם כתבתי פעם משהו ופירסמתי האם זה אומר שלעולם לא אוכל לעבוד בתפקיד ציבורי?
    הרי היום פוסלים דעה אחת ומחר יפסלו דעה אחרת, מה זה הקישקוש הזה?

  7. יגאל פ :

    אפשר בהחלט להפריד

    לא ייתכן כי חוקר בכנסת ישנה ו/או יסלף נתונים על מנת לקדם אג'נדה מסוימת שנראית לו. ברור שלחוקרים יש דעה ברור שכמעט בלתי אפשרי להפריד כאשר נכנסים לתחום הרגיש של פוליטיקה ומחקר שנועד עבור הפוליטיקה. אבל המציאות היא שחברי הכנסת, רובם, חושבים אחרת ולהם בהחלט מותר להביע את דעותיהם באופן חופשי. לעומת זאת חוקר שמתבקש להציג נתונים בעניין פשיעה של מסתננים, גם אם הוא חרד לתופעת גזענות כלפיהם, צריך לעשות עבודה מקצועית בנושא ולא להסתיר מידע ולסלפו. אתר מידה עשו עבודה טובה שהראתה כיצד החוקר סילף לחלוטין ברמה שמביאה אותנו למסקנה כמעט וודאית כי הוא רצה להשפיע על דעות חברי הכנסת במקום להציג להם את הנתונים העובדתיים כפי שהם (האופציה השנייה היא שזה בתמימות והוא בעצם לא יודע לחקור, אבל נו באמת… לכולנו ברור שלא כך הוא הדבר). טוב שפיטרו אותו ובכלל צריך "ניקוי אורוות" במגזר הציבורי וזו לא פגיעה בדמוקרטיה זכותה של הממשלה והקואליציה הנבחרת לקדם את אנשיה במגזר הציבורי, לא באופן בוטה כמובן, אבל זו מהות הדמוקרטיה בכל דמוקרטיה פרלמנטרית. ככה זה עובד. השמאל מקדם את אנשיו לתפקידי המגזר הציבורי כאשר הוא בכיפה וכך עושה הימין וזה לגיטימי לחלוטין.

  8. דליה :

    ליגאל פ,
    אתה משמיץ בן אדם בלי שום הוכחה. האם החוקר סילף? איפה אתה רואה סילוף? מידה עשו עבודה גרועה. הם אינם מכבדים דעות אחרות. הם מנהלים תהליך רדיפה נגד בעלי תפקידים במגזר הציבורי.
    יש לך בעיה בהבנת הדמוקרטיה. הדמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב אלא גם כיבוד זכויותיו של המיעוט. אם אתה חושב שזכותה של הממשלה והקואליציה לקדם את אנשיה, תוך סילוק אנשים אחרים, זו לא דמוקרטיה. זו עריצות הרוב. ובבחירות הבאות כאשר האופוזיציה תהתיה קואליציה היא עלולה לעשות אותו דבר, להכניס אנשיה למגזר הציבורי ולסלק אחרים. בצורה כזו לאן נגיע?

  9. דליה :

    ועוד משהו. אם כל ממשלה תיקח את אנשיה למגזר הציבורי, אזי המגזר הציבורי יהיה פוליטי. מה שחשוב למגזר הציבורי הם עובדים איכותיים ומקצועיים. יש לבחון אותם לפי מקצועיותם ולא לפי נטיותיהם הפוליטיות. מגזר ציבורי שמועסקים בו "אנשים של" הוא פוליטי ויהיה גרוע.

  10. מיכאל לינדנבאום :

    יפה מאד יגאל.פ האנונימי אנחנו בדרך הטובה של פוטין וארדואן

    "זכותה של הממשלה והקואליציה הנבחרת לקדם את אנשיה במגזר הציבורי."
    פוטין וארדואן לא יכלו להגיד את זה טוב יותר…..
    וגם סטלין,מקארתי,מירי רגב,אורן חזן ,הצל…..

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.