כוח לעובדים ולא למעבידים

ה"פורום לצדק חברתי" פרסם מאמר המשמיץ את "כוח לעובדים" כמחזק את המעבידים. המאמר מאשים את "כוח לעובדים" כי הגיש חוות דעת משפטית שחיזקה את הנהלת חברת פלאפון בקשר להקמת ועד עובדים, והוא מסית את עובדי פלאפון נגד "כוח לעובדים". מאמר תגובה זה מפריך את ההשמצות נגד "כוח לעובדים"

מאת: יונתן ברזילי

כוח למעבידים – האמנם?

** זה פוסט ארוך, אך בסופו אני מבטיח שיוכח כי ההאשמות שמאשים חי בדרה, איש 'דרור ישראל', את 'כוח לעובדים', מופרכות לגמרי. אראה בין השאר כי בפרוטוקול הדיון בתיק פלאפון, שלא פורסם עד כה, מביעה ההסתדרות בדיוק את אותם סייגים שהביע 'כוח לעובדים', אם לא חמורים יותר, מה ששומט שלגמרי את הקרקע מטענותיו של בדרה. החלק הזה נמצא בסוף (סעיף 5), אם תרצו לדלג.

למרות שההסתדרות פגעה בהתארגנויות 'כוח לעובדים' תוך שיתוף פעולה עם ההנהלה במפעלי אקרשטיין ובש.ל.ה, ומנעה מועדים לסייע לעובדים השובתים בחיפה כימיקלים, שעברו ל'כוח לעובדים', הגיש 'כוח לעובדים' עמדה תומכת בעמדת ההסתדרות נגד הבעת דעה של המעסיק בתיק פלאפון (כן, עמדה תומכת. קראו עד הסוף).

'הפורום לצדק חברתי', ארגון חברתי לא מוכר לכאורה, פרסם פוסט מאת חי בדרה, אשר תוקף את עמדת 'כוח לעובדים' כעמדה "התומכת בזכותה של ההנהלה להשפיע על התאגדות העובדים בשטחה". הפוסט שימש לשני דברים. הראשון הוא השמצה של 'כוח לעובדים' בפורומים שונים. השימוש השני והחמור מבין השניים הוא הסתה של עובדי פלאפון נגד כוח לעובדים, שתמך בהתארגנות שלהם מתחילתה. הסתה זו היא חמורה במיוחד, שכן לעובדי פלאפון אין הכשרה משפטית או היכרות עם עמדת ההסתדרות, ולכן טבעי שהם יפרשו את עמדת 'כוח לעובדים' לפי המסגור שבו היא נמסרה להם.

חשוב להבין כי 'הפורום לצדק חברתי', כמו 'נייר הלקמוס', שפרסם גם הוא את הפוסט, אינם ארגונים חברתיים תמימים, כפי שהם מצטיירים. שניהם מביעים, הלכה למעשה, את עמדת 'דרור ישראל'. ארגונים נוספים חתומים על מסמך הדרישות של ה'פורום לצדק חברתי', אך רובם קיקיוניים או קשורים ל'דרור ישראל', וממילא, חברי 'דרור ישראל' הם הכותבים הדומיננטיים באתר הארגון. 'נייר הלקמוס' הוא בבירור מסמך של 'דרור ישראל'. עם זאת, העובדה שהוא מייצג את עמדת 'דרור ישראל' לא ברורה לקורא התמים. אם כך, למה לא לפרסם בשם 'דרור ישראל', אלא דרך ארגונים "חיצוניים"? כנראה כי 'דרור ישראל' קשורה בעבותות להסתדרות.

'דרור ישראל' היא תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד (נוע"ל), שמזוהה עם ההסתדרות מראשיתו. רבים מחבריה חברים בהסתדרות, ונטען כי התנועה ממומנת, בין השאר, דרך ההסתדרות. הוכחה לקשר היא שפסח האוספטר, מזכ"ל הנוע"ל ויו"ר 'דרור ישראל', הוא חבר לשעבר בהנהלת ההסתדרות (הקישור לא מעודכן לגמרי), כשפעולתו ב'דרור ישראל' ובנוע"ל מוגדרת כתפקידו בהנהלה. הקשר הזה לא אומר שחברי 'דרור ישראל' טועים בטענותיהם (את זה אוכיח בהמשך), אך דרוש גילוי נאות, שכן זוהי עמדה המקורבת לאחד הצדדים בויכוח ולא עמדה ניטראלית. גילוי שכזה לא נמסר.

הפוסט עצמו רצוף הטעיות, היתממויות, העלמת מידע ופרשנות משפטית ספקולטיבית (לבדרה אין כל הכשרה משפטית), כך שאני מרשה לעצמי לקרוא לו שקר. גם אם בדרה לא משקר במתכוון, אלא פשוט היה להוט לפרסם את הפוסט לפני שבדק את האמת, עדיין האחריות עליו. אשתדל למצוא ולהפריך כל הטעיה בפוסט, אך לממהרים אמליץ לגשת לחלק האחרון, בו אראה קטעים מהדיון בבית הדין, בהם מסכימה עורכת הדין של ההסתדרות לשניים מהסייגים שהכניס 'כוח לעובדים' לעמדתו, ולעוד סייג, גרוע מהסייג השלישי של 'כוח לעובדים'. אלו אותם סייגים עליהם יצא קצפם של אנשי 'דרור ישראל'.

  1. " …הציעו שי כהן ואיתי סבירסקי, ממנהיגי כוח לעובדים, לתת למעביד הנאבק בהתארגנות ראשונית אפשרות לכנס אספות עובדים על מנת להשפיע עליהם, להתערב בתהליך ההתאגדות, ואף לנסות לסכלו.” – שקר. עמדת כוח לעובדים לא גורסת ×›×™ המעסיק יכול לכנס אסיפת עובדים, אלא רק בשיתוף ארגון העובדים, ותוך הקצאת הזדמנות שווה למעסיק ולארגון העובדים. בשום מקום בעמדה לא נכתב ×›×™ יש לתת למעסיק לנסות לסכל את ההתארגנות. ×”× ×” הסעיף הרלוונטי:

א.3. כאשר הבעת הדעה או ניסיון השכנוע נעשים במסגרת של אסיפת עובדים המתקיימת בשיתוף ארגון העובדים, תוך הקצאת הזדמנות שווה למעסיק ולארגון העובדים, וכל עוד דברי הצדדים אינם כוללים כפייה, איומים או הפעלת לחץ בלתי הוגן. (עמדת כוח לעובדים, עמ' 4)

  1. "מדובר בשעתוק של העמדה האמריקנית ×”"דמוקרטית"-קפיטליסטית שלפיה עובד ומעביד הם שווי כוחות ולכן יש לעמוד על זכותו של המעביד ל"חופש הביטוי". – הטעיה מכוערת שמסתמכת, לצערי כנראה בצדק, על כך שרוב הקוראים לא יטרחו לקרוא את עמדת כוח לעובדים. היא דוחה, ×›×™ עמדת כוח לעובדים יוצאת מפורשות נגד העמדה האמריקנית:

18. הדין החל בארצות-הברית, במסגרתו ניתנת כביכול "הזדמנות שווה" לעובדים זה ולמעסיק מזה לנסות לשכנע את העובדים אם להתאגד אם לאו, הוא דין בעייתי ביותר, המושפע עמוקות מרוח ליברלית קיצונית המקדשת את זכות האינדיבידואל על חשבון חשיבות הקבוצה והקהילה. דין זה הוא אחד הגורמים העיקריים למצבה העגום של זכות ההתאגדות בארה"ב ולשיעור הנמוך כל-כך של עובדים מאורגנים שם, ואין כל סיבה מוצדקת לייבאו לישראל. (עמדת כוח לעובדים, עמ' 6)

  1. "×–×” זמן רב שמנהיגי 'כוח לעובדים' משקיעים את מרב מרצם בניסיון לתלוש ועדים מההסתדרות הכללית במקום באיגוד מקומות עבודה חדשים" (ההפניה היא למעבר עובדי הרכבת ל'כוח לעובדים'). – החלק השני במשפט דווקא יכול ×”×™×” להיות נכון, אם פירוש המילה 'לתלוש' ×”×™×” 'להיענות לבקשת העובדים, שיותר מהם חתמו על חברות ב'כוח לעובדים' מאשר בהסתדרות' (בדיון בבית הדין בנושא הרכבת 'כוח לעובדים' הגיש טפסי הצטרפות חתומים. ההסתדרות לא הגישה. מבחינתה, מסתבר, ×–×” אומר שיש לה יותר טפסים). כמו כן, 'כוח לעובדים' ארגן אלפי עובדים בעשרות ארגונים וחתם על יותר מעשרה הסכמים קיבוציים בשנים האחרונות, כך שהאמירה שהארגון משקיע את מרב מרצם בהסתדרות תלושה מהמציאות.
  2. "×–×” זמן רב שהם עובדים עם עורכי דין שביד אחת מייצגים עובדים וביד השנייה מייצגים מעסיקים ששוברים התארגנויות בראש חוצות." (ההפניה היא לכך שסיגל פעיל מייצגת את ועד הרכבת שעבר לכוח לעובדים). – שקר דוחה במיוחד. במקרה אחד, סיגל פעיל, שמייצגת את פלאפון בתיק, מייצגת את ועד עובדי הרכבת. בתור ארגון עובדים דמוקרטי, כוח לעובדים לא קובע לועדיו את מי לשכור. קל לכתוב '×–×” זמן רב' על מקרה אחד, קשה לבסס. מה שקל לבסס הוא הקשר בין עורכי דין המייצגים את ההסתדרות לבין מעסיקים ושאר לכלוכים. נבחן את עורכי הדין של ההסתדרות בתיק:

ב"כ ההסתדרות: עו"ד מיה אלתרמן, עו"ד איריס ורדי, עו"ד ענת גוטמן, עו"ד מאיה צחור-אבירם, עו"ד אורן שרם, עו"ד אורנה לין ועו"ד מיכל שטיין (פרוטוקול הדיון, עמ' 1)

עו"ד אורנה לין ועו"ד מיכל שטיין עובדות במשרד עו"ד אורנה לין, שמתגאה בייצוג מעסיקים.  עו"ד מיה אלתרמן עוררה שערורייה לאחר שקיבלה את תפקידה כיועצת המשפטית של ההסתדרות, כי היא בתו של איציק פרי, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, שנחשב כמי שבגד בעובדים. דברים בסגנון קרו לא רק בתיק הזה. שי תקן, מקימו של האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות, חבר אחרי פרישתו למשרד שלא בוחל בייצוג מעסיקים, ואף בהפעלת טרור נגד עובדים (שני הלינקים האחרונים הם לשני חלקים של אותו מסמך). הדבר נובע, כנראה, לא מזדון, אלא מכך ששוק עורכי הדין שמתמחים ביחסי עבודה יחסי רווי. אבל למה לא לנצל זאת כדי ללכלך על כוח לעובדים, לכלוך שדבק ביתר שאת בהסתדרות?

  1. כאן אנחנו נכנסים לשלב הרציני. הפוסט נחתם כך: " …הובהר סופית ×›×™ ראשי הארגון, זכאים לכך ששואפי הצדק החברתי בארץ הזאת יחילו עליהם את מימרתם של ×—×–"ל – "כל תלמיד שאין תוכו כברו לא ייכנס לבית המדרש"."

הפוסט מנסה, לצערי הרב בהצלחה לא מעטה (בקרב להקת המעודדים שלו מדרור ישראל ובקרב כמה מעובדי פלאפון), ליצור מצג שווא לפיו ההסתדרות הציגה עמדה בלתי מתפשרת בעד איסור מוחלט על המעסיק להביע את דעתו על התארגנות העובדים, ואז באה העמדה של כוח לעובדים והכניסה סייגים מזיקים שפותחים פתח למעסיק להגיב, שלא היה קיים קודם. כדי שלא אחשד בהטעיה, הנה הסעיפים בעמדת כוח לעובדים במלואם:

א.      על המעסיק ייאסר להביע כל דעה ו/או לנסות לשכנע בכל צורה את עובדו, בנוגע להחלטתם אם להתאגד או לאו, ובנוגע להחלטה באיזה ארגון עובדים להתאגד. זאת למעט במקרים הבאים:

א.1. כאשר הבעת הדעה או ניסיון השכנוע נעשים במסגרת של ישיבות משא ומתן קיבוצי בין נציגי המעסיק לנציגי העובדים וארגונם, וכל עוד הדברים אינם כוללים כפייה, איומים או הפעלת לחץ בלתי הוגן.

א.2. תגובה של המעסיק לפרסומים מטעם ארגון העובדים או העובדים המתאגדים אשר כוללים, לדעת המעסיק, מידע שגוי או מטעה ביחס למעסיק או לפעילותו, וכל עוד תגובת המעסיק נעשית בתום לב, בדרך מקובלת, ולאחר שפנייתו לגורם המפרסם לשם תיקון הפרסום נענתה בשלילה או בתיקון בלתי מספק לדעתו.

א.3. כאשר הבעת הדעה או ניסיון השכנוע נעשים במסגרת של אסיפת עובדים המתקיימת בשיתוף ארגון העובדים, תוך הקצאת הזדמנות שווה למעסיק ולארגון העובדים, וכל עוד דברי הצדדים אינם כוללים כפייה, איומים או הפעלת לחץ בלתי הוגן. (עמדת כוח לעובדים, עמ' 4)

איתי סבירסקי, ראש המערך המשפטי של כוח לעובדים, התייצב עם כותב הפוסט לראיון אצל קרן נויבך. סבירסקי מסביר כיצד עמדת כוח לעובדים כוללת טענות משפטיות שהיו חסרות בעמדת ההסתדרות. הוא טוען שההסתדרות גם הציגה סייגים, וטענה שבמו"מ מותר למעסיק להתבטא. הכותב מכחיש, וממשיך להקריא תגובה שככל הנראה חבריו מדרור ישראל הכתיבו לאחד מחברי הועד בפלאפון. לכאורה, מדובר במקרה קלאסי של מילה כנגד מילה. לא כך הדבר.

אראה כעת, כי בניגוד מוחלט לטענותיו של הכותב, שניים מהסייגים שבעמדת כוח לעובדים נמצאים במפורש גם בטענות ההסתדרות. לגבי השלישי, הפתח שהוא פותח לכאורה למעסיק נפתח ביתר שאת בטענות ההסתדרות. כל מה שאצטט עכשיו לקוח מפרוטוקול הדיון, מדבריה של עו"ד אורנה לין, שייצגה את ההסתדרות.

א.      טיעונים המקבילים לסייג הראשון בעמדת 'כוח לעובדים' (אישור מוגבל על הבעת דעה במו"מ קיבוצי):

…לכן כשאמרנו מתי באמת יביע עמדתו, הוא יעשה זאת כשתהיה כניסה למו"מ קיבוצי. ×–×” לא עניין סמנטי או טכני אצלנו ולכן איננו חושבים שזה שלב ×–×”×”, שלב הודעת היציגות והוכחתה, אלא ×–×” אפילו לא תלוי אם ביה"ד האזורי לעבודה ×™×™×§×— זמן ×›×–×” או אחר כדי לברר את ההוכחה, אלא ×–×” השלב שבו באמת במעביד לא רק שיכול אלא גם צריך וחובה עליו להעמיד מול נציגי ארגון העובדים את האידך גיסא, בדיוק במשא ומתן הוא צריך להגיד את כל הדברים, מצב השוק, התחרות, המפעל. (פרוטוקול הדיון, עמ' 11)

וגם:

…בהחלטתה הביעה עמדתה על כך, אלא מה אנחנו אומרים, את עמדתו יביע המעסיק על פי מה שהמחוקק וכולנו כהסכמה חברתית וגם לשכת התיאום עשו בחקיקה של חוק הסכמים קיבוציים, לא בשלב ההתארגנות אלא בשלב המו"מ של ההתארגנות. (פרוטוקול הדיון עמ' 11)

וגם:

האיזון הנכון מבחינת חיי מעשה של המעביד זה להיכנס למו"מ קיבוצי כמה שיותר מהר משום שזה המקום הנכון להביע את עמדת המעסיק בפני הארגון, והארגון יוכל להקשיב קשב רב. (פרוטוקול הדיון עמ' 14)

וגם:

…לכן עמדתנו היא שחור ולבן, אין זכות למעסיק להביע עמדתו על ההתארגנות עד לשלב תחילת המשא ומתן. (פרוטוקול הדיון עמ' 21)

כמו שסבירסקי מציין, עמדת כוח לעובדים קובעת הגבלות להתבטאות המעסיק במו"מ, שטענות ההסתדרות לא קובעות, ולכן היא יותר פרו-עובדית.

ב.      טיעונים המקבילים לסייג השני בעמדת כוח לעובדים (תגובת המעסיק על פרסומי ארגון העובדים):

…עו"ד לין: גם המעביד יכול לשלוח הודעת תיקון אך איני רוצה לדבר על המקרה ×”×›×™ קיצוני של אותו ארגון עובדים… כבודכם צריך להבין שעל ידי שאלה ספציפית גם… (פרוטוקול הדיון עמ' 22)

וגם:

(עו"ד לין מדברת, ×™.ב.) שישלח (המעסיק, ×™.ב.) הודעה "פנינו לארגון שלכם, העמדנו אותו על טעותו"…

…עו"ד לין: פנינו למי ששלח לכם את המידע (ארגון העובדים, ×™.ב.) ואנו מעמידים אתכם (את העובדים, ×™.ב.) על כך שהיתה טעות בפרסום. (פרוטוקול הדיון עמ' 23)

גם כאן עמדת כוח לעובדים שמה הגבלות על תגובת המעסיק, שטענות ההסתדרות לא שמות.

×’.       להסתייגות השלישית בעמדת כוח לעובדים (הבעת עמדת מעסיק באסיפות עובדים משותפות) אין מקבילה ישירה בטענות ההסתדרות. כותב הפוסט טען בראיון אצל קרן נויבך ×›×™ מה שמזיק בסייג ×–×” הוא ×›×™ "הבנאדם ×”×–×” שידבר איתו, המנהל, בזמן האסיפה – מי יצא נגדו?! ×–×” נגד הקידום שלו, ×–×” יכול לפגוע לו בפרנסה…". הכותב טוען, אם כך, ×›×™ הבעיה במפגש של המעסיק עם עובדים באסיפה היא שלעובד אין יכולת להתנגד למעסיק. ×–×” טיעון סביר, אלא שעו"ד לין, מייצגת ההסתדרות, טענה בדיון ×›×™ יש לאפשר למעסיק להיפגש עם העובדים, אם נושא הפגישות הוא לא ההתארגנות:
(בית הדין שואל, י.ב.) נאמר שמדובר בעסק שיש בו חוזים אישיים וכל שנה נוהג המעביד לקרוא לעובדיו ולנהל איתם שיחות הערכה ומשכורת. האם שיחה כזו מותרת?

עו"ד לין: ברור, כבודו. שלא תהיה פה טעות, איננו רוצים לשנות את סדרי העבודה. (פרוטוקול הדיון עמ' 24)

וגם:

בית הדין:

אם כך אסור למעביד להביע עמדתו בצורה עקיפה בנוגע להתארגנות, אך באופן הרגיל כפי שעשה עד כה, מותר לו.

עו"ד לין: נכון, אבל כבודו… (פרוטוקול הדיון, עמ' 25)

אותה סכנה שהכותב ×›×” חושש ממנה, שהעובדים לא יצליחו לעמוד מול המעסיק – האם הסכמתה של ההסתדרות לפגישות אישיות עם המעסיק לא תוביל אליה? אפילו ביתר שאת מאשר אסיפות משותפות לכל העובדים ולארגון העובדים? ברור שלא לכך כוונתה של לין, אך אם בפתח שנפתח עסקינן, הרי שההסתדרות פתחה פתח גדול יותר.

הכותב מתגאה, בצדק, בעמדה התומכת של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין. כל שיש לי לומר הוא שאם ויינשטיין יוצא יותר פרו-עובדים מכוח לעובדים, הרי שהוא בבירור יוצא יותר פרו-עובדים מההסתדרות.

חשוב מאד להבהיר: עמדת ההסתדרות בדיון והתנהלותה בו עד כה בהחלט ראויות. כל שברצוני להראות הוא שההסתייגויות המושמצות בעמדת כוח לעובדים קיימות גם אצל ההסתדרות. יש בכך להראות שגם ההסתדרות הבינה, ככל הנראה, שהיא נמצאת בבית משפט במציאות, ולא בחלומות על סוציאליזם ואחוות עמים, ושבמציאות צריך להשיג הכי הרבה שניתן בהתחשב בנסיבות. לכן, חשוב מאד שכוח לעובדים הצטרף לחזק אותה. מה שחבל הוא שכותב הפוסט וכמה מחבריו מדרור ישראל, תנועה אשר כאמור קשורה בעבותות להסתדרות, מנצלים את חוסר הידיעה או חוסר הזמן להתעמק של רבים כדי להשמיץ את כוח לעובדים ולהסית עובדים כנגדו.

יונתן ברזילי הוא חבר ב"כוח לעובדים" . המאמר הזה הוא על דעתו האישית ואינו משקף את עמדת הארגון

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , ,

Leave a Reply