מבואות ערד, עשרת הישובים, רקע מההיסטוריה הלא רחוקה

נושאים דיור, תכנון ובניה, דעות ב 11.11.12 1:00

מה שקדם בכמה עשרות שנים לתכנית שנהגתה במשרד ראש הממשלה ועוד כמה סיבות למה לא צריך להקים את הישובים האלה, דברים קצרים שלא הושמעו בכנס בערד
מאת: יעקב לקס

בשנות השבעים התגבשה במחלקה להתישבות של הסוכנות היהודית תכנית להפריד את ההתיישבות הבדואית בהר חברון מזו שבנגב המזרחי.

התכנית קיבלה את השם "תכנית הפרסה", בשל המתאר של הקו הירוק בין שקף לבית יתיר (מצדות יהודה)
ההתחלות בסוף שנות השבעים עם עליית גרעין יתיר למחנה יתיר, בהמשך נבנו ישובים נוספים, גם ישוב עירוני, מיתר. עכשו נבנית מרשם, למפונים מרצועת עזה.

(לחצו להגדלת התמונות)

בתמונה סומנו גם אתרים שהוצעו ל"עיר הבה"דים", במקום השכנות לזיהומי רמת חובב, שנבחרה.
אבל לא פחות מכך לשמירה על הגבול, האם לא לשם כך קיים הצבא?

בחורף 1984 – 1985 התקיימה במקלט בסוסיא ישיבה רבת משתתפים.
בראש הדיון, מטעם הממשלה ד"ר חיים צבן, מנהל הרשות לתכנון המשותפת לממשלה (מ. חקלאות) ולהסתדרות הציונית (החטיבה להתישבות).

הנושא שעל הפרק, פריסת ההתיישבות.
הממשלה והגורם המיישב רוצים להמשיך בתכנית הפרסה.
המתיישבים, מ.א. דרום הר-חברון (יו"ר המועצה, רוני שכנר מבית-יתיר) טוענים שזו תנציח את הקו הירוק ומעדיפים להתיישב בלב השטח.  את משרדי המועצה רוצים להקים בבית-חגי, בעיבורה של חברון.
התוצאה

והתוצאה המשולבת:

עם הופעת תכנית "מבואות ערד" הבינו בערד שהשימוש בצירוף "חיזוק ערד" בהקשר הזה הוא אורווליאני למהדרין.  למשמע ההתנגדויות האלה מיהרו מי שמיהרו והודיעו שהישובים יהיו חקלאיים.

ראש העיר התבטאה ואמרה שאם הישובים יהיו חקלאיים "כמו בערבה" זה לא יפגע בערד.

כותב שורות אלה פנה אל שרת החקלאות בשאלה האם אכן הישובים יהיו חקלאיים.

בתשובתה כתבה שרת החקלאות, בין השאר:

(לחצו להגדלת ההקטע המצולם)

אבל עו"ד ירון בן עזרא, מנכ"ל החטיבה להתיישבות*, סבר אחרת:

"הערכתה של השרה הנכבדה מעניינת ואולם מדובר בהערכה בלבד! כאמור, טרם החלה עבודת המטה, האמורה לערוך שילוב בין משרדי הממשלה השונים ובחסות מנכ"ל משרד רה"מ. מעבר לכך, נושאי התכנון השונים יידונו בפורום רחב (בו חברים משרדי הממשלה השונים) בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה".

כמה מלים של סיכום
ההתיישבות המתוכננת, אם תקום לא תיתן שום מענה להפרדת הבדואים משני צידי הקו הירוק, לשם כך די בגדר ההפרדה ובשמירה נאותה עליה.
ברקע יש לחשושים על "מלחמה בהתפשטות הבדואים" – מי שמאיצים לחשושים אלה כנראה אינם יודעים שמדינת ישראל כבר הוקמה (לפני ששה עשורים וארבע שנים), הם גם לא הפנימו שלמדינה יש אחריות גם לבדואים, לא רק ליהודים.  הם גם לא הפנימו שהפתרון לפריסה הלא מתוכננת של הבדואים הוא בתכנון משתף ומשלב את האוכלוסיה (זה נכון גם לחלקים המוחלשים בחברה היהודית).
הם גם לא הפנימו שנגישה באוכלוסיה הנדכאת ביותר בישראל תביא להתמרמרות וחלילה לאלימות, האלימות אולי תדוכא, אבל מי שיסבלו יהיו כל תושבי הנגב המזרחי שלכאורה "לטובתם".

_____________
* מחליפו בתפקיד ירון שיינין, אז סמנכ"ל החטיבה לתכנון ופרויקטים שבחטיבה להתיישבות, כיום מנכ"ל החטיבה,  היה אמור להשתתף בכנס בערד אך לא הגיע וטעמיו עימו.

הכותב הוא תושב ערד שהיה בעברו גם אחראי על התכנון הכולל של ההתיישבות בנגב, במחלקה להתישבות של הסוכנות היהודית

נערך על ידי לקסי
תגיות: בדואים, החטיבה-להישבות, התיישבות, יישובי-מבואות-ערד, ישובי-הר-חברון, תכנון-אזורי

קישור קבוע 5 תגובות

5 תגובות

1. עמית :
   12 בנובמבר, 2012 בשעה 0:02

   אז והיום המטרה הייתה השתלטות על מקסימום שטח, חיים צבן ראה ורואה במתנחלים ממשיכי דרכם של המתיישבים בישראל בעת החדשה.
   ההבדל הוא במקצוענות ובהבנה שהכותב מדגיש – קיום מדינה ריבונית.
   במדינה ריבונית רצוי שיהיה תכנון מקצועי וחובה שיהיה שוויון בין חלקי האוכלוסיה, אם לא כן אי אפשר לומר כי מדובר בדמוקרטיה.

2. Eran Bin Nun :
   13 בנובמבר, 2012 בשעה 17:59

   מידע מרתק וחשוב, תודה לך יעקב לקס. ולא לעשרת היישובים החדשים במבואות ערד! http://www.facebook.com/pages/%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91-%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%9C%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D/170880916385680 כולם מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו.

3. מערכת עבודה שחורה :
   11 ביולי, 2013 בשעה 0:35

   *** התגובה הזו הגיעה לאתר הזמני של "עבודה שחורה" שפעל בשעתו, בשל קשיים טכניים באתר הזה. כשרות למגיב ולקוראי האתר העתקנו את התגובה בשלמותה משם לכאן – מערכת עבודה שחורה ***

   מאת ירון:
   בתאריך 10/07/2013 בשעה 8:27 pm

   מבואות ערד הינה תוכנית אשר גובשה ע"י הנהלתה הנוכחית של החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית.
   מדובר בהחלטת ממשלה שמצאה לנכון להקים יישובים בנגב ועל אדמות מדינה שאין עליהן תביעות בעלות !
   התוכנית הביאה בחשבון את ד"וחות גולדברג ופרבר בעניין הבדווים, את תוכנית הבה"דים של צה"ל, את מצוקת הדיור, את האפשרות להקנות לצעירים הרוצים זאת חיי קהילה בנגב המרהיב ותשפיע על התהוותה של ערד כעיר מחוז.
   כמו כן התוכנית תשלב בין ארבעה מעקרונות הציונות : עליה, קליטה, התיישבות והגנה על הארץ.
   במענה לתגובה קודמת שטענה כי על צה"ל לשמור על הגבולות, הרי שהתשובה עובדתית ! עובר לקום המדינה ועד היום, התיישבות על אדמות ה ל א ו ם אין תחליף והראייה מיקומם של היישובים השונים ממטולה ועד אילת.

4. לקסי :
   11 ביולי, 2013 בשעה 1:14

   ירון,
   שמעתי* בה' באייר תש"ח איש אחד, דוד בן-גוריון, עומד באולם המוזיאון בתל אביב וקורא מסמך המכונה "מגילת העצמאות".
   כדאי שעובדי היחידות השונות במשרד ראש-הממשלה יפנימו את העובדה הזו.
   חשוב מאוד שעובדי היחידות הפועלות במשרד ראש ממשלת ישראל לא ייבאו לתוך תחומי המדינה שיטות המקובלות עליהם בתחומים שאפילו משרד ראש-הממשלה אינו מגדיר אותם כאלה שהשיפוט הישראלי חל עליהם.
   כאן בבקעת ערד השיפוט הישראלי חל.
   ואידך, ירון, זיל גמור.

   _________________
   * במו אזני בשידור רדיו, ביום שישי 14 במאי 1948, בשעה ארבע אחרי הצהרים

5. בתיה רודד :
   11 ביולי, 2013 בשעה 6:57

   למה לא ערד?

   אנחנו לא בעידן חומה ומגדל ירון, המדינה כבר קמה ובנגב קמה ערד. אתם הופכים אותה לא לעיר מחוז, כי אם לעיר עוד יותר שולית, אם לקחת ברצינות את התוכן של התזכיר התכנוני שלכם. כיוון שיש כבר גבול למדינה לא הבנתי למה צריך להגן באמצעות יישובים? לא ראינו שזה מועיל במלחמת 73 ולא בשטחים הכבושים, רק מפריע לעבודה הצבאית. הביאו את התושבים "הייחודיים" שלכם לערד ותנו לה לחיות. גם היא יישוב בעל זכויות!