מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
עופר קורנפלד, אל תערבב בין הקמפיין שלך לתפקידך במפלגה
חבר מפלגת העבודה ד"ר דודו רוטמן פונה למתמודד בפריימריס עופר קורנפלד בעקבות ידיעה לפיה הוא קיבל בימים אלה את האחריות על פעילות מפלגת העבודה בבחירות לרשויות המקומיות
04 נובמבר 2012
לכבוד:
מר עופר קורנפלד,
עופר שלום.
רק לאחרונה, במסגרת אירועי הפריימריס, יצא לנו להכיר באופן אישי, אולם אני עוקב בעניין (ובהערכה, ובקנאה) אחר פעילויותיך בעשור וחצי (לערך) האחרונים. מאז שעמדתי על דעתי הפוליטית ובחרתי להצטרף למפלגת העבודה.
זכורה לי פעילותך ב"עבודה חדשה", כאשר החזקתי את הגלויה ההיא עם ה"מה עשית היום בשביל המדינה" שחילקת וחשבתי "הנה סוף סוף מישהו שאומר את הדברים כהווייתם ואולי יצליח להציל את המפלגה הזאת מעצמה". זכורה לי גם פעילותך הברוכה והחשובה למען בחירתו של עמיר פרץ ב2006. כמי שבמשך שמונה שנים רצופות עסק בענייני התחדשות יהודית הכרתי מקרוב גם את פעילותך ב"הוויה" וכמובן שמחתי על מפעל זה שאתה מוביל בגאון ושהולך ומשגשג בשנים האחרונות בזכותך.
בשל כל אלה גם תמכתי בך בכל מערכת בחירות פנימית שהתרחשה בעשור האחרון (ושיכולתי במסגרתה לבחור בה, לא יכולתי לעשות זאת כשהיית מועמד במסגרת מחוזית).
לעומתך, אני עצמי, עד לחודשים האחרונים ממש, הייתי חבר די אנונימי ופסיבי במפלגה. חברותי הצטמצמה בעיקר להצבעה בבחירות המקדימות, ומדי פעם להשתתפות באירועים גדולים. תמיד כ"חייל אלמוני". מאז הצטרפותי למפלגה ועד היום אני תומך באנשים הבולטים בה במשנתם הסוציאל-דמוקרטית ובשאיפתם לשלום, אלה שמקיימים את המצע ההוא שהצגת ב"עבודה חדשה" לפני עשור. הצטערתי כאשר שלי יחימוביץ בחרה לתמוך באהוד ברק, שאיננו אחד מהם, והצטערתי על הקרע בינה לבין עמיר פרץ. המשכתי לתמוך בעמיר פרץ מבלי לגרוע מהערכתי לשלי יחימוביץ כפוליטיקאית מזהירה וכלוחמת חברתית של ממש. כאשר נקלענו ל"טרגדיה הסוציאל דמוקרטית" בה נאלצו אנשי המחנה החברתי-דמוקרטי במפלגה לבחור בין השניים, בחרתי לתמוך בפרץ, בניואנסים הקטנים שבין המשנה של זה לזו של זו, ובהבדל שבין ניסיונם הפוליטי והאישי, חשתי אז, כפי שאני חש עתה, שמדובר באדם שקרוב אלי יותר בעמדותיו. כאשר שלי יחימוביץ וחיליק בר קראו לפני כמה חודשים לאנשים שאכפת להם לקפוץ למים ולהציג את מועמדותם בבחירות למוסדות המפלגה, נעניתי בהיסוס רב לקריאה, העמדתי את עצמי לבחירה, מבלי להבין דבר במרכיבים הפרסונאליים ובמחנות הפנימיים, ואף זכיתי בהישג יפה למדי בסניף שלי. מאז פעילותי ומעורבותי בנעשה במפלגה מהווה את המרכיב העיקרי בסדר היום שלי, וכך גם גדלה בקיאותי והבנתי, כך אני רוצה להאמין, ביחסים הפוליטיים בין הכוחות השונים שפועלים בה.
את כל ההקדמה הארוכה הזאת אני מציג (וסליחה על החפירה, באמת) על מנת להבהיר שהפנייה שלי לא נובעת מענייני מחנאות רגילים. הבנת הדברים כך חוטאת לאמת ומונעת לא פעם את הקשב הנדרש. אני אמנם מוכר כמאמין גדול במחנאות, אבל במקרה זה אני לא בא משם. אני מרשה לעצמי לפנות אליך דווקא כמי שמעריך אותך, כמי שמעוניין שתהיה שם בכנסת לעבוד על הדברים החשובים שאתה עובד עליהם גם מחוץ לכנסת (וכמי שגם אמר לך את זה באופן אישי בשני המפגשים החטופים שהיו לאחרונה בינינו). ככזה אני פונה אליך בבקשה שתסרב לקחת על עצמך את המינוי של יו"ר ועדת ההתערבות המוניציפאלית של המפלגה.
אני חושב שאתה צריך לסרב למינוי זה ולא מפני שאתה לא האיש המתאים, אלא פשוט מפני שאנחנו נמצאים בתקופת בחירות פנימיות, ואתה מועמד לכנסת, ומי שמחזיק בתפקיד זה מחזיק בעוצמה גדולה בעיקר אל מול ראשי רשויות מקומיות, אל מול מי שמתמודדים על התפקידים הללו ואל מול מזכירי סניפים, שיודעים שהם יזדקקו לתמיכתך, ועלולים בשל כך, ולא בזכות כל הסיבות שפירטתי למעלה, להבטיח לך את תמיכתם.
אתה צריך לסרב לתפקיד הזה מפני שכך צריך לעשות אדם הגון, וכזה אתה עופר. לא מדובר כאן בעוד "תעלול פרוצדוראלי" כמו הקטנת מספר קלפיות ומחשובן "מטעמי חיסכון" או במה שניתן לנמק כ"הגברת הדמוקרטיה" כמו ביטול המחוזות. זהו מהלך אלים עופר. לא "רק" כוחני, אלא אלים. ברוטאלי. ואתה לא איש אלים. אתה אדם שבסופו של דבר הגיע כדי לעשות את הדברים נכון יותר. האם באמת בשלב מסוים הגעת למסקנה ש"הדרך" או "הטקטיקה" יכולות לבטל את עצמן לחלוטין אל מול המטרה? אני רוצה להאמין שלא.
אני חושב שאתה צריך לסרב למינוי הזה, עופר, גם מפני שזה לא נכון מבחינתך להתחיל את דרכך הפרלמנטארית כך. אותם אנשים שירוצו בשבועות הקרובים לחלות את פניך, לרצות אותך ולהחניף לך, אותם אנשים שיציגו לך את רשימות התומכים שהם מבטיחים להעמיד לרשותך, הם לא ישכחו לך את מה שאתה מכריח אותם לעשות. בחודשים האחרונים יצא לי להכיר כמה מהם, הם לא מהזן ששוכח. כל עשייתך הפרלמנטארית (ואני בטוח שזו תהיה מצוינת!) תעמוד בצלו של המהלך הנלוז הזה. הכול ייחסו לו, ולו בלבד, את הגעתך לכנסת. מהלך שלתחושתי אתה לא ממש חשבת עליו ועל משמעויותיו עד הסוף, אחרת איני יכול להבין את שיתוף הפעולה שלך עמו. אז אתה צריך לסרב למינוי הזה, עופר, גם כי העשייה הפרלמנטארית העתידית שלך ראויה ליותר. תומכיך האמתיים, מתוך "מחנה שלי" ומחוץ ל"מחנה שלי" ראויים ליותר.
וכמו שהיו חותמים פעם ומבחינתי עדיין זה מתאר את התחושות:
בברכת חברים,
ד"ר דודו רוטמן
סניף הוד השרון
עותקים:
חה"כ שלי יחימוביץ – יו"ר מפלגת העבודה
מר חיליק בר – מזכ"ל המפלגה
מערכת "עבודה שחורה" (אל אתר זה תישלח גם התשובה, אם תגיע, זאת מכיוון שהדיון הזה, למרות הנימה, אינו אישי).
תגיות: בחירות-מוניציפליות, דודו-רוטמן, חיליק-בר, מפלגת-העבודה, עופר-קורנפלד, רשויות מקומיות, שלי-יחימוביץ
קישור קבוע
6 תגובות
Email This Post
4 בנובמבר, 2012 בשעה 22:30
ראשית אני מסכים עם דודו ושנית אני מציע ללכת על סוג אחר של התנהלות פוליטית.
אנחנו במפלגה שחרטה על דגלה החדש סוציאל דמוקרטיה צריכים לעבוד על מודל של שיתופי פעולה דמוקרטיים ולא על תחרות (שהיא גישה ניאו-ליברלית).
כחבר מועצה מקומית אני פועל כך ולא פעם בניגוד לסיעה שלי, אין לי שום רצון לקבל הוראות "מלמעלה" תפקידי לייצג את מי שבחרו בי ולכן גם לא אהיה חלק מרשימה ארצית שכפופה למי שאינם גרים בישוב.
6 בנובמבר, 2012 בשעה 0:21
מה זה "ועדת ההתערבות המוניציפאלית של המפלגה"?
6 בנובמבר, 2012 בשעה 6:17
מדובר בוועדה שיש לה את הסמכות העליונה, ולמעשה הבלעדית, לקבוע מי ירוץ לרשויות המקומיות מטעם המפלגה, ויזכה לתמיכתה, בעיקר הכספית, על פי חוק מימון מפלגות. זוהי סמכות "עוקפת סניפים". בקיצור, אם את מעוניינת לרוץ לראשות עירייה סולרית, ורוצה שהמפלגה שצפויה להיות עם הכי הרבה תקציב פנוי בכנסת הבאה תתמוך בך, ועם האותיות "אמת", את חייבת לקבל את תמיכת הועדה הזאת, תמיכת הסניף המקומי לא מספיקה.
6 בנובמבר, 2012 בשעה 7:49
ר' כאן http://www.blacklabor.org/?p=3574
6 בנובמבר, 2012 בשעה 16:10
אוי ויי.
6 בנובמבר, 2012 בשעה 16:12
רגע, שלא יחשב שהתגובה שלי צינית.
האוי ויי הוא מהלב, בליווי אנחה.