המחסור בדיור ייפתר בשוק חפשי מסודר ובאכיפה אפקטיבית

נושאים איכות השלטון, דעות, שיכון ושלטון מקומי ב 2.12.12 0:05

רו"ח יניב פריאל מציע חבילת פתרונות לשוק הדיור שעיקרן החלת עקרונות השוק החפשי: שקיפות במינהל המקרקעין, הזלת תשומות (חומרים ועובדים) ע"י פתיחת חסמים, הגברת הכוח המקצועי של מוסדות התכנון, הזלת מחירי השכירות (כמו בחו"ל). לצד הפתיחות השיווקית הוא מציע אכיפה בלתי מתפשרת נגד עבריינים בתחום

מנהל מקרקעי ישראל - דוגמא לשחיתות וחוסר תכנון

הגוף האחראי על ניהול קרקעות המדינה נתון בידיהם של מינויים פוליטיים וסובל משחיתויות ומניהול רשלני. את המחיר משלמים כולנו מאת רו"ח יניב פריאל

לקריאה נוספת

1. פתרונות:

א.      חוסר השקיפות של המנהל צועק לשמיים (הוא לא היחיד. לכל מוסד שקשור למדינת ישראל יש "מחלה דומה"). אתם שואלים למה? התשובה היא: שחיתות אף פעם לא רוצה להיות מבוקרת!
יש להפקיע את הזכות של מינוי המועצה מידם של השרים ולהעבירה לאנשי מקצוע שיבחרו ע"י וועדה מייעצת.
ב.      יש להגביר את השקיפות במינהל באמצעות אתר אינטרנט נגיש לציבור וידידותי למשתמש, בו יוכלו האזרחים לעיין. כל עוד הליכי התכנון לא יעברו תהליך של שקיפות ונגישות, שבסופו יהיו פחות נוחים לנדל"ניסטים ויותר מתחשבים בציבור, הפתעות מדכאות מהסוג של פלמחים ימשיכו להתרחש.
ג.       יש לעבות את מוסדות התכנון באנשים נוספים שיתעסקו רק בשיווק קרקעות של מאות יחידות לצורך בנייה באזורי ביקוש.
ד.       קיים מחסור בחומרי גלם לתעשיית הבנייה כגון חול וחומרים נוספים, בעקבות מחסור במכרזים. הדבר גורם מחירי הגלם לעלות ואיתם מחירי הדירות. למה זה קורה? שחיתות ובירוקרטיה.
פיתרון: הוצאת מכרזים נוספים.

ה. קיים מחסור בעובדים מקצועיים בבנייה בעבודות יבשות אך בעיקר בעבודות רטובות כמו טיח, ריצוף,חיפוי, איטום וכו'. יש לייצר עוד עובדים ישראלים במקצועות הנדרשים ע"י מתן הטבות מס לחיילים משוחררים ופתיחת כיתות לימוד ייעודיות לנושא. בנוסף יש להגדיל את מצבת העובדים הזרים במקצועות הנ"ל. הממשלה צריכה ליטול על עצמה את מימון ההכשרה המקצועית ואת מחייתם של העובדים בתקופת ההכשרה. שנית, הממשלה צריכה לסבסד את השכר המשולם לעובדים הישראליים שיגיעו לענף הבנייה, וזאת בשיעור גבוה יחסית בעבודות הקרויות "רטובות", שבהן קשה יותר לישראלים להיקלט.
ו. יש בחו"ל מודל של שוק ציבורי שבו מחירי השכירות קבועים, נמוכים וצמודים למדד (דומה לשכירות מוגנת שהייתה נפוצה בימי קום המדינה). צריך לחייב את הגופים המוסדיים להקים חברות כאלה ולהקצות כל שטח שבו ניתן לבנות יותר ממאות יחידות דיור לצורך העניין. הגופים יקנו את הקרקע במחיר שיקבע, ויבנו בעצמן ואח"כ ישכירו לציבור (אם תבטיחו להם תשואה של בין 5-6% זה יהיה כלכלי ויעיל, ואת הכסף לבניה כבר יש להם. (עובד באירופה בהצלחה מרובה.)

השוק המוסדי מונה כמעט טריליון ש"ח – אם ניקח 30% מזה לצורך בניית דירות לשכירות קבועה צמודה למדד ונמוכה משמעותית באזורי הביקוש – נקבל 300 מיליארד ש"ח לצורך בניית דירות. זה יוזיל את מחירי הדירות ויספק תעסוקה.

מתן פתרונות דיור בר קיימא לרוב אזרחי מדינת ישראל, יקטין את הפערים החברתיים ויעלה את רמת החיים. בנוסף יעודד צמיחה.

שוק הדירות + השכירות מהווה 20% ממדד המחירים לצרכן כך שנוכל להוריד את האינפלציה באופן משמעותי, דבר שיאפשר צמיחה חזקה תוך שמירה על יציבות מחירים (המטרה הראשונה במעלה הן של בנק ישראל והן של האוצר).

2. בתי המשפט:

משתלם להיות פושע במדינה כי אתה אף פעם לא נענש.

פתרונות:

א. חקיקה של עונשים מרתיעים ברמה האזרחית והפלילית ואכיפתם ע"י בתי המשפט, תפתור את הבעיה.

ב. מתן סמכויות נרחבות למבקר המדינה. מבקר המדינה יוכל להמליץ על פיטורין של אנשים בכל משרד ממשלתי או חברה ממשלתית, שאינם מבצעים את תפקידם גם ללא הליך משמעתי או פלילי.

הבעיה הלא חדשה הרימה ראשה במשפטו של אהוד אולמרט שחשף את חולשתם של בתי המשפט ואת זה שאנשים מסוימים נמצאים מעל החוק. כשזה קורה אפשר להגיד שלום לכל סוג של מינהל תקין.

פעם אחר פעם מפגינים חלק ניכר מהשופטים רפיסות, מורך רוח וחוסר יכולת בסיסית להשתמש בכלים שהחוק מעניק להם במטרה להילחם בנחישות חסרת פשרות בתופעות המכוערות המאיימות לפורר את הדמוקרטיה הישראלית.