רון שביט: לשבור את הפרדוקס הפוליטי

 ד"ר רון שביט, המתמודד בבחירות המקדימות לעבודה סבור כי חלק גדול מהציבור מזדהה עם האלטרנטיבה שמציגה מפלגת העבודה למדיניות הקפיטליסטית. כעת צריך ליצור גם הזדהות רגשית ופוליטית עימה

הרי לכם פרדוקס: במצב בו רוב האוכלוסייה הופכת קורבן לקלגסי הקונספט הקפיטליסטי מצופה שמפלגת העבודה, המבטאת האולטימטיבית של תפיסת מדינת הרווחה בפוליטיקה הישראלית, תזכה ל-40 ואף ל-50 מנדטים. בפועל, הסקרים מעניקים לה אמנם גידול מרשים, אך מותירים אותה (בינתיים) כמפלגה השנייה בגודלה ולא כמפלגת ציר המבססת שלטון.

 הבחירות לכנסת ה-19 מציבות בצורה החדה ביותר שתי תפיסות עולם כלכליות-חברתיות: הגישה של הליכוד תומכת ביצירת שוק חופשי קיצוני עם מינימום רגולציה. מפלגת העבודה תומכת אף היא ביוזמה, בשוק פתוח ובתחרותיות, אך השוני המהותי הוא בתפיסתה את הממשלה כגורם מרכזי ואקטיבי במשק.

 שוק הדיור הוא דוגמה ברורה לסחרור הקפיטליסטי. היעדר ההתערבות הקיצוני שהנהיגה הממשלה הוליד עלייה פורענית במחירי הדיור. מדובר באסון חברתי מתגלגל – הבועה גדלה ותופחת, וסופה שתתפוצץ בפרצופנו. כבר כעת עולים הניצנים האכזריים של חוסר היכולת לעמוד במשכנתאות הגבוהות. הקורבן, כרגיל, הוא מעמד הביניים, אך סופו של התהליך עלול גם לגרום לקריסת בנקים בישראל ולנזק אדיר לכלכלה ולמדינה.

 ממשלה "מתערבת" הייתה מגבשת תכנית חירום בשוק הדיור, הכוללת פתרונות, כגון הפשרת קרקעות,בנייה ממשלתית מסיבית, תמיכה בהכשרת עובדיבניין ב"מקצועות הרטובים" (שכה חסרים בענף ומאטים את הבנייה) וריבית דיפרנציאלית לרוכשי דירה לצורכי השקעה. פתרונות אינם חסרים. חסרה יוזמה. הממשלה יכולה ליטול דוגמה מההגבלות הפרוגרסיביות על המשכנתאות שנקט זה לא מכבר נגיד הבנק, סטנלי פישר, שאינו חשוד בנטיות סוציאליסטיות.

 שוק העבודה בישראל גם הוא בסיכון. האם לא רובנו מקבלי משכורות חודשיות? הקפיטליזם הקיצוני רוצה להפריט על כל שעל, לפגוע בערכי העבודה המאורגנת, להנהיג "גמישות ניהולית", למסות את קרנות ההשתלמות, לפגוע בדמי ההבראה. ההגנה על העבודה המאורגנת (ולא רק במקומות הציבוריים) היא נשמת אפה של הסוציאל דמוקרטיה. ראו את האנטיתזה: עובדי קבלן שאין להם פוטנציה לזקוף את גבם השחוח ולתבוע מיצוי זכויות מינימלי.

 מערכת הבריאות גם היא דוגמה ניצחת לצורך בצדק חברתי סוציאל דמוקרטי. קופת חולים כללית שנתמכה על ידי תנועת העבודה פתחה בעבר הרחוק מאוד סניפים במקומות נידחים כבמקומות מרכזיים. היא לא עשתה חשבון של כדאיות אלא פעלה לפי סולם ערכים סולידרי: רפואה לכל אדם, בכל מקום, בכל מעמד. הפגיעה הקפיטליסטית הנוכחית ברפואה הציבורית פוגעת בשוויון הבסיסי שלבני האדם שנבראו בצלם. כבוד האדם נרמס במסדרונות בתי חולים אפלוליים. וככל שאתה חלש יותר, עני יותר, זקן יותר, מצבך גרוע יותר.

 התזה הקפיטליסטית טורחת להניף בגאון את דגל הצמיחה והשגשוג הכלכלי בבחינת "כאשר טוב למשק הכללי, יהיה טוב לכולם". המציאות בשטח שונה לחלוטין. כאשר רוב הציבור נאנק תחת עול שהולך ומכביד, הוא נעשה ממורמר יותר ויצרני פחות. על אחת כמה וכמה כשעיניו כלות מול עשירון עליון שבע ונהנתן. אפילו המגזין הבריטי "אקונומיסט" הצביע על הצורך בצמצום אי השוויון  דווקא לשם יצירת צמיחה כלכלית.

 ההאשמה הפופוליסטית של מדיניות סוציאל דמוקרטית ב"בולשביזם" היא מגוחכת. הבולשביזם פעל במערכות אנטי-דמוקרטיות החונקות את זכויות האזרח. מדינת הרווחה המודרנית נושמת חירות. דמוקרטיה אינה רק הצבעה חופשית בבחירות וחופש ביטוי. דמוקרטיה בבסיסה היא ערבות הדדית וצדק חברתי. וכן – אין דמוקרטיה ללא שאיפה לשוויון.

 ועכשיו זמן הפוליטיקה: בזמן שנותר עד הבחירות ניצב בפני מפלגת העבודה אתגר היסטורי: לשבור את הפרדוקס הפוליטי ולמזג את הרציונלי עם הפסיכולוגי. לגבש את הזהות הרגשית-פוליטית של רוב הציבור עם תפיסת העולם עמה הוא מזדהה בלאו הכי. זו משימה קשה אך בהחלט אפשרית, והכי חשוב – צודקת ודמוקרטית.

 

ד"ר רון שביט הוא מומחה לפסיכולוגיה פוליטית ולמנהיגות פוליטית. מתמודד בפריימריז של מפלגת העבודה לכנסת ה-19.

 

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , ,

One Response to “רון שביט: לשבור את הפרדוקס הפוליטי”

  1. יול רגב הגיב:

    מאמר מענין הממקד את הבעיות בצורה רהוטה ושנונה.

Leave a Reply