חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

פריימריז ב"עבודה": לאבא שלי יש סולם

נושאים בחירות 2013, דעות, פוליטי ב 26.11.12 5:25

יונת, בתו של דוד דרומלביץ' המתמודד בבחירות המקדימות במפלגת העבודה מספרת איך זה להיות בת-של-מתמודד, ומדוע כדאי להצביע בשבילו

מאת יונת דרומלביץ'

לאבא שלי יש סולם

לרדת מהעץ

קורות החיים שלו מלאים בכל הסיבות לנוח על זרי הדפנה, סתם כך, ולהפסיק להתאמץ.

גם לא חסרה לו עבודה. לא בבית הספר לנוער בסיכון שהוא מנהל, לא בתפקידיו כחבר מליאה במועצה האיזורית מטה יהודה ולא כיושב ראש מעגל תנועות הנוער הציוניות והמחנות העולים. גם לא בבית, כאחראי הראשי על הסעות, הכנת סלט פירות והכנסת כלים למדיח.

הוא כבר מזמן הודיע לנו שהוא מתמודד בפריימריז הקרובים של מפלגת העבודה.  אבל זה עוד לא מאוחר להוריד אותו מזה (אולי).

אני אומרת לו: אבא, למה לך פוליטיקה עכשיו?

והוא עונה לי שהפוליטיקה היא בכל מקום – אין דבר כזה חיים בלי פוליטיקה.

ואני: או.קיי, אבל בכל זאת. המערכת הפוליטית, כמו שהיא בישראל היום (ראית את הסקרים בישראל היום?) מה אתה צריך את זה?

והוא עונה שלשבת מול הטלוויזיה בערב ולקטר על מה שקורה פה ומה שקורה שם זו חוכמה קטנה מאוד.

לאזרחים אין רק את הזכות לבחור ולהיבחר, הוא אומר, יש להם גם את החובה לבחור ולהיבחר!  לקחת אחריות… ועוד כל מיני דברים הוא אומר, תוך כדי שאני מזפזפת בין גיא פינס למהדורת חדשות, ורואה שם את אותם אנשים בכתבה על המתלבשים של השבוע ועל המתמודדים החדשים בפריימריז, איזה קטע! אני אומרת לו –

תראה את כל אלה, איך תתמודד מולם? הם מפורסמים וחטובים, וצעירים.

אבא שלי מסביר שזה טוב ויפה, וצעיר – אבל בסופו של דבר משרתי ציבור צריכים לבוא לעבוד. לשרת את הציבור. והטובים ביותר יהיו אלו שמכירים את המפלגה, את האנשים, את החברים, את הצרכים שלהם, העמדות שלהם. אלו שבשתי רגליים, ושתי ידיים, והמון שעות עבודה – החזיקו במשך שנים את מפלגת העבודה (אני נזכרת בכל הערבים בהם הוא ניסה לגרור אחד מאיתנו להפגנות, עצרות, טקסים, סימפוזיונים ושאר אירועים שמהם התחמקתי בכל תוקף).

נכון, העולם שייך לצעירים, אבל כדי שאלו יוכלו להנות ממנו- הם צריכים את הנסיון והידע של ההורים, וגם את הבטחון, שיקול הדעת וחוכמת החיים.

מה שנכון נכון. אני עונה, אבל למה אתה? יש מספיק הורים. של אנשים אחרים.

אתה גם לא הטיפוס שסוגר דילים, שמבטיח הבטחות, שזורק משפטים אמורפיים ומלוטשים שאומרים הכל ושום דבר, אני אומרת, בדיוק כשמסתיימת כתבה על עיר הפליטים בדרום תל אביב, ומזפזפת לערוץ הבידור (איזה בידור).

והוא – תני קצת קרדיט, בת… אנשים לא בוחרים משרתי ציבור כמו שבוחרים מעדן בסופר. (באמת אבא? רוצה סיכום של שיעורי פסיכולוגיה חברתית שנה א'?)

אוי אבא… מה כל כך דחוף לך לראות משם שלא רואים מכאן? (מהספה, מול הטלוויזיה, עם כירבולית פליז) אני שואלת ומכרסמת עוד קצת סלט פירות (שהוא הכין).

בת, דחוף לי

סבתא שלך כבר לא מה שהייתה פעם, זה את יודעת. וכולנו נגיע לשם (זה אני יודעת). וחשוב לי שתהיה כאן מדינת רווחה, שתדאג לה, ולכולנו. שיוכלו לחיות כאן בכבוד גם מבוגרים, גם חלשים. בטחון זה לא רק במשרד הביטחון.

דחוף לי לחזק את ההתישבות, את התנועה הקיבוצית, את המושבים, את הפריפריה. שישתנה המצב בו בשביל כל דבר, החל מתעסוקה ועד בריאות – תושב פריפריה צריך לחצות חצי מדינה.

והכי חשוב, והכי דחוף לי – לשקם את מערכת החינוך שלנו. התלמידים שלי, החניכים שלי, הילדים שלי, הנכדה שלי – מזכירים לי בכל בוקר כמה בוער לשנות סוף סוף את סדרי העדיפויות. שיקום מעמד המורה, השקעה בתשתיות, השקעה בתלמידים, בתוך בתי הספר וגם מחוץ להם.

הדברים האלו דחופים לי. רואים אותם מכאן, ורואים אותם משם. אבל מכאן רואים ומקטרים, ומשם אפשר גם לעבוד קשה ולשנות. זה אולי שחוק, אבל זה נכון. אין מה לעשות.

טוב, שכנעת אותי.

תכל'ס, למה לבזבז עלי כל כך הרבה אנרגיות? אני גם ככה הייתי בוחרת בך (אתה אבא שלי).

 

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.