חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

"מתארגנים לעבודה" – הערכות על מועמדים בפריימריז

נושאים בחירות 2013, דעות, פוליטי ב 25.11.12 5:30

"מתארגנים לעבודה" הנה התארגנות דמוקרטית במטרה ליצור מוקד כוח, הדוגל בערכי המאבק החברתי, בתוך מפלגת העבודה. רשימת ההערכות המוצגת כאן כוללת את המתמודדים בפריימריס שעשויים לבטא בצורה טובה את הערכים והרעיונות שאנו מעוניינים לקדם במפלגה ובכנסת.

הביא לפרסום: יוני ויינריב

רשימת ההערכות המוצגת כאן כוללת את המתמודדים בפריימריס שעשויים לבטא בצורה טובה את הערכים והרעיונות שאנו מעוניינים לקדם במפלגה ובכנסת – לפחות על הנייר. הרשימה כוללת 25 שמות, ולצדם את ההערכה שלנו לגבי כל מתמודד, לפי מה שאנחנו יודעים עליו – בין אם דרך היכרות אישית עמוקה יותר, מפגשים שהתקיימו בשבועות האחרונים או מידע שליקטנו ממקורות שונים.

רשימה זו אינה רשימת מומלצים. יותר מכל, היא הזמנה לדיון ציבורי פתוח כאן בעמוד (https://www.facebook.com/MtrgnymLbwdh). יש עוד כמה ימים להביע הסתייגויות, לשתף במידע, לשאול את המתמודדים שאלות ולגבש דעה מושכלת לקראת הפריימריס. בהמשך נפרסם רשימה מצומצמת יותר של מומלצים.

וגם זה לא סוף העבודה. אחרי שתורכב רשימת מפלגת העבודה לכנסת ואחרי שיתקיימו הבחירות, אנו מתכוונים להמשיך בפעילות ולפקח על התנהלות הנבחרים ועל מידת התאמתה לערכים שאנו מעוניינים לקדם בתוך המפלגה ובתוך הכנסת. בנוסף, אחת ממטרותינו היא לקדם שיתופי פעולה בין הכוחות השונים, הקרובים לדעותינו, בתוך המפלגה. גם אלו שאנו מבקרים כרגע – לפעמים אולי בגלל שאנו כה קרובים אליהם – יהפכו בעתיד, אנחנו מקווים, לשותפים לדרך.

פרופ' יוסי יונה

כמי שריכז (יחד עם פרופ' אביה ספיבק) את ועדות המומחים שהוקמו כתשובה לוועדת טרכטנברג, לפרופ' יונה אין מתחרים בכל הנוגע לידע מעמיק ומפורט על ערכי המאבק החברתי. הספר שפורסם בעקבות פעילות ועדות המומחים, בעריכת פרופ' יונה ופרופ' ספיבק, "אפשר גם אחרת", משמש כמצע המורחב של "מתארגנים לעבודה". ליונה, מרצה לפילוסופיה של החינוך באוניברסיטת באר שבע, רקורד עשיר של פעילות חברתית בעשורים האחרונים, ויכולת מוכחת לתמרן בנבכי הפוליטיקה הישראלית (בין היתר כתב את מצע החינוך של ממשלת רבין). במשפט אחד: המועמד הבולט, והבוגר ביותר שיצא מהמחאה החברתית של 2011.

אסתי קירמאיר

פעילה חברתית, יועצת כלכלית ואשת חינוך. יו"ר מחוז ירושלים במפלגת העבודה, ובגיל 33 יו"ר המחוז הצעירה ביותר בתולדות המפלגה. קירמאיר היתה שותפה למאבקים על זכויות המורים, מורי הקבלן, ניצולי השואה, הקמת פתרונות לגיל הרך בקרית יובל ועוד. כמו רבים מאתנו, המאבקים הביאו את קירמאיר להכרה בצורך להיכנס לפוליטיקה כדי להשפיע על קבלת ההחלטות, והיא עושה זאת בהצלחה מרובה. יש לציין גם (מבחינתנו לטובה) שעמדותיה אינן אוטומטיות, ואין היא נוטה להתאים אותן כדי לשאת חן בעיני הקהל שלה או בכירים במפלגה. לדוגמה, כאשר יו"ר ההסתדרות רצה למנות בעל עבר פלילי במחוז ירושלים, הובילה קירמאיר את ההתנגדות במפלגה למהלך הבלתי ראוי, גם מפני שכיו"ר מחוז, וחברת הסתדרות, ראתה בו כתם למפלגה ולארגון. מכל המועמדים הצעירים, אנו מאמינים שקירמאיר מייצגת את ההבטחה הגדולה ביותר כחברת כנסת, בזכות שילוב של אינטליגנציה, רגישות, יושרה יוצאת דופן ויכולת עשייה.

ח"כ עמיר פרץ

העלה את הנושא החברתי לראש סדר היום, בבחירות 2006, ודבק בעמדות לא פופולריות, שנחשבו לקיצוניות בזמנו, בתחום הכלכלי-חברתי והמדיני. מצד שני, לדעתנו, פרץ טעה כשהסכים לכהן כשר הביטחון בממשלת אולמרט, במקום להתעקש על משרד האוצר או להשיג סמכויות נרחבות בתחום התכנון הכלכלי ובנושאים החברתיים. גם מלחמת לבנון השנייה היא כתם. מאידך, בזכות כהונתו במשרד הביטחון, אישר כנגד דעת רבים במערכת הביטחון את פיתוח מערכת כיפת ברזל, המצילה כעת חיים בנגב ובתל אביב. ב-1983 זכה פרץ בבחירות לראשות עיריית שדרות בלי להסתיר את חברותו ב"שלום עכשיו", לראשונה אחרי שנים של שלטון ליכוד והמפד"ל. ב-2006, כאשר מצביעים רבים של העבודה נטשו אותה בצל הצטרפות שמעון פרס לקדימה, הצליח פרץ, ללא קיפול הדגל המדיני, להביא מצביעי ליכוד לשעבר להצביע עבודה – יכולת נדירה וחשובה למחנה השמאל. בשורה התחתונה, אין ספק כי נוכחותו של פרץ גבוה ברשימת העבודה לכנסת, תעזור באופן משמעותי לאג'נדה החברתית והמדינית של "מתארגנים לעבודה".

מרב מיכאלי

מתחילת דרכה מיכאלי היא אחד הקולות הבולטים של המאבק הפמיניסטי בישראל ותומכת ברורה וחדה בהסכם שלום. בשנים האחרונות כתיבתה מקיפה גם את כל קשת הנושאים שנגזרים מהערכים הסוציאל דמוקרטיים – הומניזם, שוויון מעמדי, שוויון לפריפריה, עבודה מאורגנת, התנגדות לגזענות הגואה כלפי מבקשי המקלט מאפריקה, ולמגמת צמצום המרחב הדמוקרטי. מיכאלי מחזיקה בעמדות רעננות במגוון רחב של נושאים, והרקורד שלה כאקטיביסטית עקבי ומרשים. המועמדות של מיכאלי מהווה הזדמנות להעלות נקודה רגישה: היחס של פעילי המחאה החברתית, שקראו נגד המשולש הון שלטון עיתון, לתקשורת. בעוד עבודתה של מיכאלי כאקטיביסטית מרשימה, היא לא שונה באופן מהותי מהעבודה שעושות באופן יומיומי עשרות ומאות פעילות מסורות אחרות. מיכאלי, לעומתן, נהנית מיתרונות מובהקים – חשיפה לציבור רחב – בזכות עבודתה בטלוויזיה ובעיתונות הכתובה. במילים אחרות מיכאלי, כמו גם מיקי רוזנטל, ואחרים, נהנית מהשיטה הקיימת, הבעייתית.

 

דני עטר

בבסיס תפיסתו המדינית-אזרחית של עטר, ראש המועצה האזורית גלבוע, עומדת ההבנה כי יהודים וערבים חיים יחד במדינת ישראל, וחיי דו קיום ושוויון הם האמצעים היחידים להוביל לצמיחה ושיתוף פעולה. בהתאם לתפיסה זו הוביל עטר ניוד תקציבים לכפרים הערביים, הליך ארוך ומלא של שיתוף הציבור – יהודים וערבים כאחד – ושיתוף מלא של תושביה הערביים של המועצה במוסדות המוניציפליים. אם עטר יצליח לעשות בזירה הארצית את מה שעשה בגלבוע, מדינת ישראל תהיה מקום טוב יותר לכל אזרחיה. מצד החובה, מקדם עטר עריכת מירוצי סוסים, הנוגדים את רגישות פעילי המאבק החברתי לזכויות בעלי חיים. כשנשאל לגבי הנושא, אמר עטר כי הוא מעכב את הפעלת ההיפודרום ובוחן מחדש את הרעיון, ואף הציע לפונים להיות שותפים לתהליך החשיבה המחודש. נקווה שיקפצו על ההצעה וידווחו האם יש בה ממש.

סתיו שפיר

שפיר התבלטה, בקיץ 2011, כאחת הדוברות הרהוטות והמשמעותיות של המחאה החברתית. אין ספק גם ביכולת העבודה שלה. היא הקימה את "התנועה החברתית", גייסה כספים, יצאה לסיורים ברחבי הארץ ובארה"ב, ועשתה זאת בשם הערכים שאנו מאמינים בהם. אולם בתוך קהילת המאבק היא דמות שנויה במחלוקת. ראשית, שפיר היא חלק מהקבוצה של רוטשילד, שבזכות בולטות תקשורתית לקחה לעצמה את הנהגת המאבק, וסיכלה באגרסיביות כל ניסיון לשלב במעגל הפנימי את מאהלי הפריפריה, וליצור תהליך דמוקרטי של קבלת החלטות. למי שנמצא מחוץ למאבקים החברתיים בשנים האחרונות, דמוקרטיה היא אולי ערך משני. לא כך בקרב הפעילות והפעילים. הדומיננטיות של קבוצת רוטשילד (שכללה כמובן גם את דפני ליף, ואחרים) גרמה לאינספור סכסוכים ומריבות, שתרמו בסופו של דבר לדעיכת המחאה האקטיבית. בתוך כל זה וגם במהלך השנה האחרונה, סירבה שפיר בהזדמנויות רבות לשתף פעולה עם חברותיה וחבריה למאבק. שפיר, בסך הכל בת 27, עשויה להפוך בחודשים הקרובים לחברת הכנסת הצעירה ביותר. האם תנצל את כוחה שם כדי לקדם את המאבק החברתי – ואין לנו ספק שהיא מאמינה בו מכל הלב – או שתשקע בתוך הפוליטיקה הקטנה של אינטרסים וקידום עצמי?

איציק שמולי

בשנה שעברה ציירה התקשורת את שמולי כמבוגר האחראי של המחאה. אבל שמולי עורר התנגדות כמעט בקרב כל הפעילים האחרים של המאבק, ולא רק בגלל שריכך ומוסס את קריאת המחאה למדינה לקחת אחריות על אזרחיה. במקרה אחד, הביא שמולי בריונים ("אנשי שמירה") שניסו למנוע מדוברים מסוימים לעלות לבמה בעצרות המחאה. במקרה אחר החמיא באופן מעורר מבוכה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בשידור חי. נקודת שפל נוספת הגיעה כשהסכים לקבל כסף לפרויקט מלגות לסטודנטים בלוד מנוחי דנקנר – חבר בקבוצת הטייקונים, נגדם יצאה המחאה באופן נחרץ. אבל השיא השלילי, כנראה, קשור באופן ישיר לפריימריז. למיטב ידיעתנו שינה שמולי את כתובתו למגורים בלוד רק בתקופה האחרונה, כדי שיוכל להיחשב למועמד השכונות במפלגה. מדובר בשריון מקום בכנסת, המיועד למי שבאים מרקע סוציו-אקונומי מוחלש, ולכן נאלצים להתגבר על מכשולים רבים יותר מאחרים כדי להיבחר. עם המוכרות והבולטות התקשורתית של שמולי, מובטח לו כמעט בוודאות מקום טוב בהרבה מהשריון למספר 21 ברשימה. לכן יש כאן למעשה החלטה לסכל את סיכויי מועמדי השכונות ליהנות מהשריון שנקבע להם. אין מילים.

לילי בן עמי

בן עמי מתמקדת באחד מנושאי הליבה של "מתארגנים לעבודה": חינוך. במרכז סדר יומה וניסיונה עומדים נושא המאבק בהפרטת החינוך (החל מתופעת מורי הקבלן, דרך תוכניות ייחודיות במימון פרטי ועד להפרטת יום חינוך ארוך) וכן נושא השוויון המגדרי, שבו היא עוסקת מאז שהיתה סטודנטית, באמצעות הקמת התינוקיות בקמפוסים, הקמת "מתפקדות" וקידום תכניות הלימוד במגדר. לרועץ עומדים לה שני נושאים: פעילותה ב"קדימה" (עזבה את המפלגה עם הפסדה של ציפי לבני בבחירות המקדימות) והימנעותה מעיסוק בנושאים מדיניים. עם זאת, הרושם שלנו לגבי בן עמי, שהשתתפה בשלושה כנסי פריימריסטים מטעם "מתארגנים לעבודה", הוא שיכולת הביצוע שלה גבוהה ביותר. אם תקבל הזדמנות לעשות שינוי בתחומים שבהם היא מתמקדת – תעשה אותו.

מיקי רוזנטל

כמו מיכאלי ושפיר, מועמדות אחרות בעלות פרופיל תקשורתי גבוה, גם את רוזנטל רובנו מכירים מהטלוויזיה. במשך העשורים בהם הוא מככב על המסך הקטן מצטייר רוזנטל כלוחם חסר פשרות נגד שחיתות. מצד שני הוא תוצר ברור של שיטת הכוכבים (אם ראיתם את שיטת השקשוקה, שבה נמצא רוזנטל על המסך כמעט בלי הפסקה, ברמה של תוכנית ריאליטי, אתם מבינים במה מדובר). במשפט אחד, נראה שמדובר באדם בעל כוונות טובות, אולם ברמת העשיה הוא נמצא בעיקר מול המצלמה, ורגיל לעבוד מתוך המעמד המיוחד של כוכב טלוויזיה. יכולתו להתמיד באפרוריות ובקשיים של המאבק החברתי והפעילות הפוליטית עדיין טעונה הוכחה.

ח"כ נינו אבסדזה

כאשר הצטרפה קדימה במהלך נפל לקואליציה של נתניהו, סירבה אבסדזה בעקביות להצביע עם הקואליציה בסוגיות של שוויון נשים, זכויות הקהילה הגאה ועוד, ונענשה על כך – קדימה שללה ממנה את האפשרות להגיש הצעות חוק ולקדמן. ב-17 ביולי, שלושה ימים בלבד אחרי הקמת האוהל הראשון בשדרות רוטשילד, הצטרפה אבסדזה למוחים, והעבירה את הלילה ולילות נוספים על מזרן באוהל כמו כולם – ככל הנראה חברת הכנסת היחידה שעשתה כן. חוק בולט שהעבירה מורה לבתי המשפט לדון בנושאי אלימות במשפחה בדלתיים סגורות, כדי להקל על נשים במערכות יחסים אלימות לפנות לערכאות ולהעיד. למעשה, מעיד עוזר פרלמנטרי מהשמאל, אבסדזה היא ליברלית והומניסטית, מאמינה במדינת רווחה חזקה ובצדק חברתי, שרק בטעות (ובהזמנת ציפי לבני לאייש את משבצת העולים – אבסדזה עלתה מגיאורגיה ב-1996) מצאה את עצמה בקדימה.

 

משה מזרחי

מזרחי הוא הסמל המובהק ב יותר של המאבק בשחיתות והמאבק למען שלטון החוק מתוך הממסד (בניגוד למשל לדמויות כמו מוטי גילת ומיקי רוזנטל שעושים זאת מעמדת העיתונאי). על כך גם שילם בקריירה שלו – כאשר פוטר באחד האקטים הבוטים ביותר של אלימות שלטון ההון. לפי "השיטה" של רני בלייר ואלדד יניב, האיש ש"חיסל" את מזרחי הוא אביגדור ליברמן, לאחר שמזרחי הוביל את החקירה נגדו. במהלך הקריירה המשטרתית שלו פעל מזרחי גם בנושאי חברה וקהילה בתוך המשטרה (כראש אגף קהילה). מזרחי הביע עמדות אמיצות וליברליות ביחס לסוגיית מהגרי העבודה, ולא חשש בעניין זה לתקוף את הקולגות שלו במשטרה. גם בנושא המדיני הוא אינו חושש לפרוש את עמדותיו (שכוללות הסדר בירושלים ועצירת ההשקעות בהתנחלויות). מזרחי, אגב, מנהל קמפיין כמעט ללא תקציב או מטה. גישה מעניינת.

מיכל בירן

עמדותיה הסוציאל דמוקרטיות חדות ועמוקות. יכולת העשייה הפוליטית שהוכיחה כעוזרת פרלמנטרית לח"כ שלי יחימוביץ' ואחר כך כיו"ר המשמרת הצעירה – מרשימה. כך גם פעילותה החברתית בעבר במסגרת הבוגרים של תנועת הנוער העובד והלומד, "דרור ישראל". עם זאת, זהותה המוחלטת עם תנועות אלו יכולה להיות לה לרועץ כאשר בוחנים סוגיות ש"מתארגנים לעבודה" מבקשת לקדם, כגון צדק חלוקתי של משאבי הקרקע (למשל בנושא השוואת מעמד עיירות הפיתוח לזה של הקיבוצים). בנוסף, בירן שבה ומביעה התנגדות עקבית להגדלת הבטחת הייצוג לנשים ברשימת העבודה לכנסת, מתוך טענה חד משמעית לפיה אין להצביע לנשים "מפני שהן נשים". גם החלטתה להמשיך כמתמודדת בתפקידה כיו"ר המשמרת הצעירה, תפקיד בעל עוצמה והשפעה בבחירות בהן היא מתמודדת, בעייתית. אם תישאר בתפקיד יו"ר המשמרת גם כחברת כנסת, ישנה סכנה שהמשמרת תהפוך לזרוע המזוהה אך ורק אתה, ותחדל להיות גוף חוצה מחנות.

חילי טרופר

מפרסומיו השונים, נדמה שעמדותיו של טרופר קרובות בנושא החברתי, והחברתי כלכלי לאלו של "מתארגנים לעבודה". במרכז ניסיונו עומדים פעילויות במגזר השלישי – הקמת עמותות העוסקות בצדקה ובפרויקטים חברתיים ברוח היהדות (שכן טוב, במעגלי צדק, אחריי) וניהול תיכון ברנקו-וייס (גם כן גוף של המגזר השלישי). עם זאת, יש עדיין לברר עם המועמד כיצד לדעתו יש לתרגם את המעבר מעשייה במסגרת המגזר השלישי, לאחריות של המדינה על אזרחיה, ואת עמדותיו לגבי זכויות מיעוטים וחלוקה צודקת של משאבי המדינה. בנושא אחד הצהיר טרופר שלא יעסוק – וזה הנושא המדיני, הצהרה שמבחינת "מתארגנים לעבודה" יש לזקוף לחובתו.

שולמית סהלו

אין לנו הרבה מידע על שולמית סהלו, סגנית ראש העיריה בקרית גת, והממונה על תיק הכספים ותאגיד המים בעיר. אבל מהמעט שאנחנו יודעים מדובר במועמדת ראויה, הפועלת למניעת אלימות נגד נשים, ולמען הקהילה האתיופית. סהלו היא המועמדת, או המועמד היחיד ממוצא אתיופי בפריימריז. מעבר לכך, התבטאויותיה בשבוע האחרון מאוזנות ויפות. במיוחד קנתה אותנו סהלו כשסירבה להזדמנות להתראיין לאחד הערוצים ולדבר על המצב בעיר בזמן המבצע בעזה, כדי לא לקדם את עצמה על פני, לדבריה, "האינטרס האמיתי – ביטחונם של תושבי האזור". (לא שסירוב לתקשורת הוא הדבר החשוב ביותר, ובכל זאת סירוב כזה מרמז על מערכת ערכים חזקה ויכולת להתגבר על פיתויים).

הרב גלעד קריב

קריב הוא הדמות המזוהה ביותר בישראל, לטוב ולרע, עם התנועה הרפורמית. בשל המצב הקיצוני של היעדר מוחלט של חופש דת בישראל, תנועה זו, שהיא בסופו של דבר יהודית דתית (ובורגנית ואשכנזית) נחשבת לתנועה ליברלית מאוד. קריב, אדם כריזמטי ורהוט, אחראי באופן כמעט אישי לזיהוי התנועה עם מאבקים חברתיים חשובים, שאינם בהכרח קשורים בחופש הדת – כגון נושא מהגרי העבודה ועובדי קבלן. שאלה מעניינת ביחס לבחירה בקריב היא, האם נכון שהתנועה הרפורמית תהיה מזוהה עם מפלגה פוליטית ספציפית. קריב איננו סתם רפורמי שמתמודד לכנסת. הוא כמעט הדמות היחידה בזרם הזה שמזוהה בישראל כחלק ממנו, ובחירתו במפלגה מסוימת אולי יכולה להיות טובה למפלגה, אך לא בהכרח לתנועה שאליה הוא משתייך. אבל בנושא זה, יחליטו חברי תנועתו על דרכם.

אורן פסטרנק

המועמד הצעיר ביותר (בן 27, צעיר בחודשיים משפיר) בפריימריז לא רק של העבודה, אלא גם של המפלגות האחרות. פעיל חברתי, שהתבלט במחאת רוטשילד כדובר רהוט ונמרץ של הערכים החברתיים. פסטרנק מקווה להביא לכנסת את הלהט והאנרגיות של המאבק, ומאלה יש לו בכמויות מרשימות.

 

יהונתן קלינגר ודובי קננגיסר

שני פעילים חברתיים הרצים יחד. קלינגר, עורך דין, התפרסם בעיקר בזכות מאבקו נגד המאגר הביומטרי, וישומו לפי התוכנית הבעייתית של ח"כ מאיר שטרית. קננגיסר, דוקטורנט למדע המדינה (אונ' טורונטו) הוא ממקימי האייל הקורא ובעל הבלוג "לא שומעים!" קלינגר וקננגיסר הציגו קמפיין יוצא דופן ומקורי, שאולי אפילו מקדים את זמנו, בפוליטיקה הישראלית. במרכז משנתו של קלינגר עומדים נושאים כגון חופש הפרט והביטוי והגבלת זכויות היוצרים. עם זאת, הוא התבטא בנוגע לצורך לאזן את כוחם של הוועדים הגדולים, ואנחנו לא בטוחים עד כמה הוא בקי במידת המורכבות של נושא זה. קננגיסר עוסק רבות בחיזוק הדמוקרטיה והגברת השקיפות.

ערן חרמוני

מזכיר נוכחי של סניף מודיעין מכבים רעות, ויו"ר המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה 2004-2008. במסגרת תפקידו כיו"ר המשמרת היה חלק מהצלחת מפלגת העבודה בבחירות 2006 בראשות עמיר פרץ, אך תמיד ידע להוות מראה למפלגה ולא לעמוד מנגד, כשלדעתו נעשות טעויות. חרמוני שימש בהתנדבות כעורך דין של חלק מעצורי המחאה בשנה שעברה, ובתחילת השנה הנוכחית, הקים במפלגת העבודה את מטה המאבק בחוק ההסדרים, עזר ועוזר ל"כוח לעובדים", ולפני הרבה שנים הוביל את שביתת הרעב מול ביתו של ביבי נתניהו.מצד החובה, חלק מהאנשים במפלגה מעידים מדי פעם על נטייתו של חרמוני לעסקנות יתר.

 

אמנון זילברמן

פעיל בתחומי החינוך והחברה, ולצמצום פערים בחברה הישראלית. מזכיר סניף מפלגת העבודה בכפר שלם, תל אביב יפו. האזור בו פועל זילברמן, דרום תל אביב, סובל מהזנחה מתמשכת על ידי הרשות המוניציפלית, מצב שהחריף עוד יותר בשנים האחרונות בשל המדיניות הממשלתית של שיכון מבקשי עבודה, ומבקשי מקלט, בשכונות הדרום. קשה להדגיש עד כמה חשוב, שנושאים אלו יקבלו ייצוג בכנסת. מצד שני, למיטב ידיעתנו משתף זילברמן פעולה עם רון חולדאי, ראש עירית תל אביב, ואחד מהדמויות העיקריות (בצד ביבי) נגדם יצאה המחאה. גם העמדה של זילברמן, לפיה יש לחזק את החינוך המקצועי בשכונות, עומדת בניגוד לעמדה של פעילים רבים, המעוניינים לחזק בדרום העיר דווקא את החינוך העיוני, המכין לבגרות מלאה.

עמוס רון

תקראו את המצע של עמוס רון, אליו ניתן למצוא קישור בעמוד הפייסבוק שלו. אין הרבה מסמכים מדויקים ותמציתיים יותר לתיאור המצב הסביבתי, ומצב זכויות בעלי החיים בארץ – והדרכים לשיפור מצב זה. למיטב ידיעתנו רון, מנכ"ל ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל, ולשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות ומנכ"ל רשות הנמלים והרכבות, רץ לבד ללא תמיכה של אחד המחנות הגדולים. סיכוייו כנראה לא גדולים, ובכל זאת מדובר במועמד ראוי ביותר.

 

יריב אופנהיימר

מזכ"ל שלום עכשיו ב-10 השנים האחרונות פועל למען סיום הכיבוש והשגת הסדר מדיני עם הפלסטינים, מטרות שאנו מאמינים בהן. מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שבהנהגתו הפך שלום עכשיו מארגון שמסוגל להוציא עשרות אלפי בני אדם להפגנות, לארגון חסר כוח. האם מדובר בתופעת לוואי של דעיכת השמאל בשנים האחרונות? קשה להגיד, אבל הגיוני לחשוב שאופנהיימר, ממנהיגי אותו שמאל שאיבד את זהותו, ודעך, צריך לקחת על עצמו לפחות חלק מהאחריות. וכמובן, זכורה לנו עדיין תמיכתו (כמו זו של מרצ) במבצע עופרת יצוקה, כאחרון הימנים.

ח"כ איתן כבל

איתן כבל, מהפוליטיקאים המנוסים והוותיקים ברשימה, מככב בראש רשימת הח"כים המצטיינים של המשמר החברתי. מתנגד חריף וקולני להתנחלויות. העובדה שלא חשש להתפטר מממשלת אולמרט עם פרסום דו"ח וינוגרד, סירב לשבת בממשלת נתניהו ואף ויתר על עמדה רבת עוצמה של מזכ"ל המפלגה לשם כך, מציבים אותו קרוב לעמדות ולציפיות של "מתארגנים לעבודה". כן יש לציין לטובה את עמידתו כנגד שלטון היחיד שאפיין את ההסתדרות. פחות ידועים פעילותו למען הגנה על בעלי חיים, איכות הסביבה וחופש הדת בישראל.

עמנואל שחף

שחף הוא מהמתמודדים הבודדים שמציבים בראש מעייניהם את הנושא המדיני, וקורא להשיב אותו לראש סדר היום של המפלגה. עמדותיו המתונות בנושא זה תואמות את התפיסות של "מתארגנים לעבודה". כך גם רוב עמדותיו הכלכליות והאזרחיות. עם זאת, בנוגע לעמדות אלה אין אנו בטוחים כי הצעותיו לשינוי שיטת הממשל וחיסול המבנה המפלגתי תואמות את גישתנו. בנוסף, איננו בטוחים שהצהרותיו בנוגע לניתוק החינוך הציבורי מהפוליטיקה וביטול המגזרים, עולות בקנה אחד עם תפיסתנו את אחריות המדינה לתחום החינוך.

 

דקל דוד עוזר

הנושא בו מתמקד עו"ד דקל דוד עוזר הוא  הפסקת מדיניות ההפללה של משתמשי קנביס, ובנוסף לכך הוא בעל תפיסה חברתית מפותחת ויכולת ביצוע פוליטית, שהוכחה בתפקודו כיועץ למספר מתמודדים ברמה המקומית והארצית. אין ספק כי לבו ומעשיו של עוזר תואמים את רוב העמדות של "מתארגנים לעבודה". עם זאת יש לציין לרעה עמדות מטושטשות בנוגע לנושא כגון הגנה על מיעוטים ומהגרי עבודה, והבטחת ייצוג לנשים. החבירות הפוליטיות של עוזר במפלגה (דילים) אינן עקביות מבחינה אידיאולוגית, ובאופן מוצהר הן עונות לצרכים אד הוק, ונראות כמו לובי לנושא אחד ויחיד – קצת מצומצם מדי בשביל מישהו שרוצה להיות חבר כנסת.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

59 תגובות

  1. ארנה אנג׳ל :

    בימים שהאופורטוניזם חוגג

    היה מצויין אילו הייתם כותבים בתאור שלכם,ממתי כל אחד חבר מפלגת העבודה,אידאולוגיה ,זה לא משהו שפתאוםצקמם איתו בבוקר……

  2. אייל איצקוביץ :

    תגובה לאורנה אנג'ל

    חלק מאיתנו בעבודה כבר כמה שנים. אחרים, חודשים ספורים. אבל רעיונות על מה צריך לקרות במדינה זה לא משהו שרק חברות במפלגה יכולה לתת.

  3. דודו רוטמן :

    אייל, אני חושב שאורנה התכוונה למועמדים עצמם. זה מידע שקשה מאוד להוציא מהם. מי מהם שלא הצטרף במסגרת מסיבת עיתונאים או שהוא ותיק מאוד לא מציין זאת במידע הפתוח לציבור עליו…

  4. אייל איצקוביץ :

    הבנתי. תודה, דודו.

  5. לין דרור :

    ערן חרמוני לכנסת!

    חרמוני צמח מהשטח. הוא לא עוד "כוכב" או "שחקן רכש", הוא שחקן נשמה אמיתי.

    יש לי בעיה עם זה שמשתמשים במילה "עסקנות" כאילו זה דבר רע.

    ההגדרה המילונית לעסקן היא: "פעיל חברתי, פוליטי, ציבורי וכד'". ונכון מאוד, זה בדיוק מה שערן.

    ערן פעל ופועל במסגרת המפלגה לקדם את תפיסת עולמו המאוד מגובשת וערכית.

    ערן היה מי שגרם לי להיות פעילה ולרצות לקדם את תפיסת העולם במסגרת המפלגה.

    אני בוחרת בערן חרמוני לכנסת, כי הוא עסקן מהסוג הטוב והמובחר ביותר!

  6. איתי :

    תודה רבה על הרשימה, היא עוזרת לי מאוד ומאירה נקודות רבות לחיוב ולשלילה שלא הייתי מודע אליהן.

    שמחתי מאוד על הבחירה לא לתת רשימה קצרה שעימה מצפים ממני ללכת לקלפי אלא דווקא רשימה ארוכה שמראה את המורכבות.

    נקודה אחת של ביקורת: לדעתי כל משפט שעוסק בנושא המדיני-בטחוני היה צריך להוציא מן הטקסט הזה. זאת משום שיש אנשים בעלי עמדות סביב סוציאל-דמוקרטיה עם מגוון דעות בציר המדיני-בטחוני. כאן הדברים נכתבים מנקודת מבט של האגף היוני בעבודה ואפילו שמאלה מזה, והדבר עלול לפגוע ביכולת שלכם להשפיע על אנשים שחושבים אחרת בנושא הזה אך שותפים מלאים לגישה הכלכלית-חברתית. אם רוצים להוסיף את המימד המדיני בטחוני היה עדיף לדעתי להיות יותר נייטרלי ולאפיין כל מועמד על הציר בין נץ ליונה.

    זה קצת לא הוגן שלגבי חלק מהמועמדים יש ציונים לשבח/לגנאי בנושא זה ועל האחרים לא כותבים כלום. לדוגמה, דווקא לילי בן עמי ננזפת על שתיקתה בנושאים מדיניים, אך מישהו יודע מה עמדותיהם של מיקי רוזנטל וסתיו שפיר בנושא זה, למרות כל החשיפה שלהם בתקשורת?

  7. יריב גפן :

    לא ברור למה אבסדזה עדיפה על בן עמי

    על לילי בן עמי כתבתם שעומדת לה לרועץ עובדת חברותה בקדימה, על אבסדזה כתבתם שהיא הייתה בקדימה בטעות. אבסדזה הייתה חברת קדימה יותר זמן מבן-עמי, וכיהנה כח"כית של המפלגה. יום אחרי שקדימה נכנסה לממשלת נתניהו אמרה אבסדזה בריאיון לרדיו "כל השלום" לשדרנית תמי מולד חיו כי היא גאה בכך שקדימה נכנסה לקואליציה, אפילו אמרה: "זה היום שבו אני גאה בקדימה". פעילותה בפרלמנטרית הייתה עלובה. אין ספק שלילי בן-עמי עדיפה עליה עשרות מונים, היא לפחות לא הכזיבה ולא שיקרה.

  8. נמרוד :

    אני עם אסתי קירמאיר, וערן חרמוני

    שניהם מבטאים סדר יום סוציאל דמוקרטי ביצועיסטי. יהיו פרלמנטארים מובילים בתחומי חינוך, בריאות ודיור.

  9. גלעד כהן :

    רשימה מטופשת

    חרמוני נוטה "לעסקנות יתר" מה זה בכלל? אבסדזה הייתה "בטעות" בקדימה, אבל ללילי בן עמי זה עומד לרועץ. אופנהיימר אחראי לדעיכת כלל השמאל הישראלי? אופנהיימר תמך בעופרת יצוקה וזה לרעתו, אבל על תמיכתם של מיכל בירן ועמיר פרץ במבצע לא אומרים מילה. רשימה שטחית ומטופשת. לעשות אותה ארוכה לא תורם דבר. ממליץ פשוט להתעלם מההבלים שרשומים כאן.

  10. יוני ויינריב-שריג :

    אני חושב שההערה על אבסדזה ששיבחה את ההצטרפות לממשלה רלוונטית מאד - ולא מוסיפה לאבסדזה כבוד

    אבל הבחירה האמיצה שלה להצביע כנגד הקואליציה והעמדות של רוב מפלגתה ולשלם את המחיר -גם משהו.

  11. אתי :

    מי כדאי יותר, נינו או מירב?

    שתיהן נשמעות טובות וחשובות. מי מכיר?

  12. אלעד הן :

    עסקן זאת מחמאה

    בסה"כ מסכים עם הרבה ממה שכתוב על המועמדים. לגבי ערן חרמוני, מה הכוונה "עסקן"? אדם שמתעסק בפוליטיקה לא מאתמול. זה אגב נכון על רבים (וטובים) אחרים ברשימה ולא ברור למה הוא זכה לתואר המיוחל. מי שסולד מפוליטיקה (ולכן מעסקנות) מוטב שלא יבוא לפוליטיקה. אנשים שבאו "להציל את המפלגה" בניקיונם וחוסר ניסיונם הפוליטי לא מרשימים אותי בכלל, ואני חושב שהוכח היסטורית שהם גם לא שווים הרבה.

  13. אלירן :

    נינו אבסדזה לא שיבחה את קדימה על ההצטרפות לקואליציה ואני לא אשכח שבאותו שבוע היא הייתה בכנס של ארגוני שמאל וקראה לקואליציה בולשיביקית וכבר אז קראה לקדימה לצאת מהקואליציה… זה פשוט לא נכון מה שאמרתם כי היא מרדה בקואליציה מהתחלה

  14. נטע :

    חוץ מעמיר פרץ, נינו אבסדזה ואיתן כבל אין אף ח"כ מכהן אחר?

  15. יואב לוי :

    מי אתה יריב גפן?

    אני לא הדובר של נינו אבסדזה, אבל אני יכול לומר בודאות שהיא לא שיבחה את קדימה על כניסה לממשלת נתניהו. דעותיה היו ברורות בנושא הזה ובשאר הנושאים כל הזמן. הנטיה שלי היא מראש לא לבחור ב"פורשי קדימה" אבל נינו אבסדזה הרבה יותר טובה מזה, ואני תומך בה בלב שלום. אם הייתי צריך לבחור רק שני מועמדים – היא וערן חרמוני היו האופציות הראשונות שלי

  16. רמי הוד :

    ערן חרמוני מחויב ונהדר

    המילה עסקנות לא אומרת כלום. כל מי שמתעסק בפוליטיקה מפלגתית הוא עסקן, והפרטיקות של כולן דומות. השאלה היא מהם הערכים, מהו סדר היום ומהן הקבלות, וחרמוני הוא סוציאל דמוקרט מחויב, איש שלום, פעיל נגד גזענות ואדם ישר ומעולה.

  17. אייל איצקוביץ :

    נראה לי שאנחנו מקבלים את הביקורת בעניין ערן חרמוני והמילה עסקנות. הורדנו אותה מהפיסקה על ערן בעמוד הפייסבוק שלנו, כאן.
    https://www.facebook.com/MtrgnymLbwdh
    תודה.

  18. טל ברקוביץ' :

    מסכימה עם יואב מספר 15

    ולאתי מתגובה 11 – ברור שנינו אבזדה עדיפה בגלל הרקורד של העשייה וכבר יש לה ניסיון בכנסת ואני הייתי בוחרת בה על פני מירב אבל אם שתיהן ניראות לך טובות תבחרי בשתיהן ותקדמי יותר נשים

  19. ענבל :

    ערן חרמוני

    חלק חשוב שחסר בתיאורו של חרמוני, הינו מעורבותו הרבה והיותו חלק ממובילי מאהל המחאה של מודיעין, בקיץ 2011.
    חרמוני אדם חברתי ואכפתי מאד, ועל כן נכון להקשיב ולסייע לכל אחת ואחד עד כמה שיכול.
    חרמוני דעתן ולא מפחד או מתבייש להביע דעותיו ועמדותיו, ומוכן לפתוח עליהן בדיון עם מי שרוצה בכך.

  20. יריב גפן :

    הנה קישור לריאיון שנערך עם ח"כ נינו אבסדזה יום אחרי שקדימה נכנסה לקואליציה.

    אפשר לשמוע שם את זהבה גלאון מתנגדת לקואליציה, נורית צור (שרצה בעבודה) מתנגדת לקואליציה, את אחד מפעילי המפלגה עמיר סגל תומך אבל מסתייג, ואת נינו אבסדזה תומכת נלהבת. אז לכל השטחיים שלא מתעמקים, לא חוקרים ולא בודקים – הנה תמיכה בלתי מסויגת של נינו אבסדזה בכניסת קדימה לקואליציה.

    תקשיבו החל מהדקה ה- 16:35 (תשמעו איך תמי מולד חיו אומרת לה "נינו, זה אמיתי מה שאתה אומרת…"
    http://allforpeace.org/heb/tami752012/

    ציטוט מהאתר: "ח"כ נינו אבחדזה מקדימה אומרת כי היא תומכת בכניסת קדימה לקואליציה אם הצעד יאפשר קידום חוק לשוויון בנטל וחוק לשינוי שיטת הבחירות"

  21. יריב גפן :

    והנה הציטוטים המדויקים מהראיון, יום לאחר שקדימה נכנסת לממשלה.:

    נינו: "היום אני יכולה לומר שאני כן מרוצה וגאה שזו קדימה שבה אני חברה".

    נינו: "אני בטוחה שזו לא סתם הצהרת כוונות, אלא זה באמת רצון אמיתי…"

    נינו: "בבחירות אנחנו יכולים להיות בטוחים שהקואליציה תהיה יותר נורמלית ממה שהיא עכשיו?"

    נינו: "הצעד הזה לא הוחלט ולא קודם, עד שכל אחד מאתנו, זה היה הלילה בשתיים לפנות בוקר, עד שראש המפלגה [הכוונה למופז] לא ישב אתנו ואמר שאם אנחנו לא תומכים, שהוא לא עושה שום דבר לפני שהוא שומע את כולנו. עד אז אנחנו לא מקבלים החלטה, וההחלטה אכן התקבלה …והדבר הכי חשוב בעיני הוא שיטת שינוי הממשל."

    תקראו, תסיקו מסקנות בעצמכם.

  22. יריב גפן :

    והנה קישור לניתוח של פעילותה של אבסדזה לאחר הכניסה לממשלה

    http://www.yallakadima.co.il/fullArticleDetails.aspx?id=3331

    זה הכנס המפורסם שבו השתתפה, אבל רק אחרי שתמכה בכניסה לממשלה. היא גם הצביעה בעד הכניסה גם בסיעת קדימה וגם במליאת הכנסת. וזה סביר מאד, כי ללא הכניסה הזאת לממשלה אבסדזה לא הייתה נשארת בכנסת.

  23. יריב גפן :

    מוקדש ליואב לוי:

    שאלת מי אני? מה זה משנה אם אבסדזה אומרת: "נכנסנו לשם כדי להשפיע."

  24. גלעד כהן :

    ועוד שטות

    "אין לנו הרבה מידע על שלומית סהלו". אז אם אין לכם, פשוט אל תכתבו עליה. או שתרימו אליה טלפון ותבררו עליה מידע – אפשר לחשוב שמתמודדים בפריימריז מסתירים מידע מהציבור. עוד הוכחה למגמתיות והשטחיות של מאמר הדעה השטותי הזה.

  25. דודו רוטמן :

    גלעד, אנחנו מודים בכך שמדובר בטקסט מגמתי (כותרתו "הערכת מתמודדים בבחירות" יש אפשרות שיהיה "אובייקטיבי"?). אנחנו קבוצה עם אג'נדה שאותה אנחנו מבקשים לקדם. לגבי שטחיות – האם אתה מכיר תהליך מפורט ושקוף יותר לגיבוש רשימת מומלצים?
    נקודתית לגבי שולמית סהלו: אנחנו מבקשים לספר את שידוע לנו, לא את מה שלא ידוע. החלטנו להעריך אותה על פי מה שידוע לנו עליה בשל הסיבות הרשומות בפסקה המוקדשת לה. לא התקשרנו לשום מועמד לבקש את עמדותיו, ודבקנו בקו של שיפוט על פי מעשים ו/או התבטאויות. הערכנו אך ורק את אלה, גם לגבי המועמדת הזו.

  26. אייל איצקוביץ :

    שולמית סהלו

    גלעד, תודה על התגובה. בקשר לשולמית סהלו, זה נכון, אין לנו הרבה מידע עליה — אנחנו לא מעמידים פנים של יודעי הכל. ובכל זאת רצינו להעלות למודעות מישהי כמעט אלמונית, בסצינה הזאת, שמסרבת להזדמנויות לקדם את עצמה בתקשורת כי "זה לא הזמן" ומה שחשוב עכשיו (בשבוע שעבר) "האינטרס האמיתי – ביטחונם של תושבי האזור".
    אם אנקדוטה כזאת – סירוב להתראיין בערוץ מרכזי בתקופת בחירות! — לא מרגשת אותך, אולי אנחנו לא רואים עין בעין את הערכים שצריך לקדם עכשיו.

  27. גלעד כהן :

    לאייל ודודו

    אם אתם רוצים לעשות שירות לבוחרים – אז תעשו אותו כמו שצריך ותנו מידע. על פי הערכים שלי נחר ציבור – וזה אומר גם חבר מועצת עיר וגם מתמודד לכנסת, צריך לדבר עם הציבור ולתת דין וחשבון. כך שממש לא מרגש אותי שמישהי לא התראיינה, וזה מבחינתי לא אומר עליה כלום.

  28. גלעד כהן :

    ועוד משהו

    "ערוץ תקשורת מרכזי" הוא לא רק איזה שם קוד לטייקונים, הוא גם ממש מה ששמו אומר "ערוץ תקשורת מרכזי". ואם נבחר ציבור לא רוצה להתראיין בערוץ תקשורת כזה, ולדבר אל הציבור במקום שבו הציבור נמצא – למה בדיוק שאצביע לאותו נבחר ציבור? מי שלא עונה על השאלות הקשות והקלות – שלא יצפה לתמיכתי. מכיוון שאינני יודע דבר על שולמית סהלו, ומכיוון שוויתרה על ההזדמנות ליידע את הציבור – לא ברור לי למה היא צריכה להיות בין תריסר נבחרי.

  29. מיכל צ'רנוביצקי :

    המועדפים שלי: עמיר פרץ וערן חרמוני

    עוד כמה סיבות להצביע לערן חרמוני:
    1. שמאלני גאה הנושא בגאון את שלושת הדגלים -חברה, שלום ודמוקרטיה.
    2. אמנם צעיר, אבל פעיל מגיל 15. היה מהפעילים הבודדים ששמרו על הצמתים, מול המוני מפגיני הימין, בתקופת הסכמי אוסלו.
    3. אחד הפעילים הבולטים בתחום של שוויון זכויות והזדמנויות למגזרים החלשים בחברה
    4. לפני ואחרי הכל – בן אדם טוב. צנוע, שקט, מכיר תודה, נאמן לערכיו אך מכבד כל אחד.
    5. מילה על עסקנות. כל אחד ואחד פה ברשימה הוא עסקן. וטוב שכך.

  30. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    לא הבנתי כלום.

    1. בפתיח כתוב: "רשימת ההערכות המוצגת כאן כוללת את המתמודדים בפריימריס שעשויים לבטא בצורה טובה את הערכים והרעיונות שאנו מעוניינים לקדם במפלגה ובכנסת".

    מצד שני נראה בולטות ברשימה גם כמה "המלצות למי לא להצביע" (ואין לי כוונה לתת דוגמאות, כי הן מדברות בעד עצמן).

    2. בפתיח כתוב: ""מתארגנים לעבודה" הנה התארגנות דמוקרטית במטרה ליצור מוקד כוח, הדוגל בערכי המאבק החברתי, בתוך מפלגת העבודה".

    מצד שני, כפי שהעיר איתי, נראה שנייר הלקמוס הוא דווקא העמדות המדיניות אצל מועמדים שראויים מכל בחינה מצד הקריטריון של המאבק החברתי.
    אתם אפילו מגדילים לעשות מכניסים מועמדים שאין להם בכלל רקורד חברתי.

    (גילו נאות – אין לי זכות בחירה.
    ועוד גילוי נאות – יכול להיות שכמו רבים כמוני, יש לי יכולת להשפיע על אי אילו בעלי זכות בחירה).

    אז מה אתם אומרים בעצם?
    המסר די מבולבל ולא עקבי.

  31. אייל איצקוביץ :

    אנונימי, תעיף מבט בדף העקרונות שלנו. חברתי ומדיני וסביבתי, ולמעשה גם מוניציפאלי (TODO: לנסח את זה כמו שצריך), הולכים ביחד.
    https://www.facebook.com/photo.php?fbid=280615958706906&set=pb.266095260158976.-2207520000.1353880803&type=3&theater

  32. ארנון :

    ערן חרמוני הקול שלי.
    חבל שבאמת לא רואים את הדברים החיובים של כולם ורק על מספר קטן מעוד יש ביקורת. ערן חרמוני עבד קשה מאוד כדי ליצור משמרת צעירה שעד אותו זמן הייתה מתה. כדי שהמפלגה לא תחזור לימים החשוכים כדאי מאוד שאותם אנשים שאינם כוכבים אלא רוצים בטובת העם והמפלגה יבחרו. ולא כאלו שרוצים להיות כוכבים (כמה שנים של חברות בכנסת)

  33. מסילתי :

    רשימה של עסקנים

    הכי נחמד שאתם מתיימרים להיות חפים מאינטרסים.
    תנו לי לנחש אתם עובדים בשביל עמיר פרץ ,יוסי יונה ואסתי קירמאיר? מדויק נכון.?
    אל תשכחו לתת פתקים לאנשים ביום הבחירות.

    מעניין שאמנון זילברמו איש השטח היחידי ברשימה הזו והיחידי שהוא מהשכונות. יוצא אצלכם אנטי חברתי.
    כנראה ש״ברוטיצלד״ אתם יותר חברתיים מ״בתקווה״.
    תמו הימים של סלאח שבאתי.הפעם נצביע בשביל אנשים שלנו,אנשי עשיה אותנטים ולא פטפטת תל אביבית.

  34. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    עדיין לא ברור

    יש הפניה בגוף הפוסט לקישור שבו מצאתי את הטקסט הבא (שמתיחס לרשימה שמופיעה מתחתיו, השונה מהרשימה המופיעה כאן):
    "בעקבות בקשות רבות עידכנו את התמונה, כדי שתכלול את כל המועמדות והמועמדים ברשימת כרטיסי הביקור שלנו. שתי הבהרות: התמונה היא לא הדבר האמיתי, אלא הרשימה עצמה. אפשר למצוא אותה כאן: ".
    בעקבות הטקסט עוד קישור.

    ולא ברור לעמך כמוני, מה זו התמונה ומה זו הרשימה ומהם כרטיסי הביקור, ומהן כל הרשימות.

    וישנו הקישור של אייל איצקוביץ, שמוביל אכן גם לעמדה המדינית.
    כאן ארשה לעצמי להעיר הערה עניינית – מקווה שמישהו עוקב אחרי הנעשה בליגה הערבית ומתעדכן בהתאם בעניין ההחלטה המדוברת בלשונה המקורית (ר' שלום ור' הקשר של שלום ועוד כיו"ב).

    גם לא נעים לאמר, אבל זאת בהחלט נראית רשימה שמתחברת אי שם בסוף למכונה מחנה פרץ. לא שזה לא לגיטימי, אבל זה, מה זה מבולגן ובעיקר קריפטי.

  35. אייל איצקוביץ :

    מסילתי, אף אחד מאיתנו לא עובד אצל המועמדים. אני מכיר את יוסי, הכרות די שיטחית כבר כמה שנים, ויוני מכיר את אסתי. דודו, למיטב ידיעתי, עוזר לפרץ בכפר סבא.
    בקשר לאמנון זילברמן, חבר טוב שמכיר מקרוב את הפוליטיקה של כפר שלם (משם מגיע זילברמן) תיאר אותו כ"איש של חולדאי". לעומת זאת הנציג של זילברמן, בכנס הנציגים שלנו לפני כשבועיים, אמר ש"אנחנו לא סובלים את חולדאי". למי היית מאמין?
    בקשר לעניין החינוך, אכן יש דעות לכאן ולכאן באיזור — מצד אחד אנשים אומרים שצריך תיכון עיוני (חולדאי טירפד ניסיון להקים אחד כזה בקדנציה הנוכחית), ומצד שני אנשים שאומרים, כמו זילברמן, שצריך לחזק את החינוך המקצועי. לי אישית מנגן בראש ד"ר פרנקנשטיין (כך במציאות, אם אני זוכר נכון) שנשלח על ידי משרד החינוך לעיירות הפיתוח בשנות ה-60 והגיע למסקנה שמזרחיים פחות חכמים, וצריך לשלוח אותם לחינוך מקצועי. כך שנראה לי שצריך להיות בעד חינוך עיוני, שמוביל לבגרות מלאה, גם בדרום תל אביב ולא רק במרכז העיר או בצפונה.
    בשורה התחתונה לגבי זילברמן, ואולי היינו צריכים להפוך את הפיסקה כדי שתשקף את זה, כתבנו "קשה להדגיש עד כמה חשוב, שנושאים אלו (שבהם עוסק זילברמן) יקבלו ייצוג בכנסת".
    וחוץ מזה, אחרי חודש וחצי במשחק הפריימריס, קשה בפוליטיקה, וקשה להשיג את כל המידע האמין, ולפגוש את כל המועמדים/ות כדי לפתח דעה באופן האופטימאלי. אנחנו עושים, בהתנדבות מלאה, את מיטב יכולתנו.

  36. אייל איצקוביץ :

    אנונימי, אתה צודק, קיבלנו די הרבה תגובות שקשה להבין איזה רשימה משקפת מה. אני אנסה לסכם:

    1. כרטיסי הביקור הם סיכומי האג'נדות של המועמדים, כשירות לציבור, וללא שיפוט מי מועמד ראוי או להיפך. המסמך, שגם אתמול נוספו לו שמות, נמצא כאן: https://dl.dropbox.com/u/8392988/primaries2.docx

    הערכות המועמדים הם מה שהובא במאמר פה, ונמצאים בעמוד שלנו כאן:
    https://www.facebook.com/photo.php?fbid=297605427007959&set=a.295719893863179.51740.266095260158976&type=1&theater&notif_t=photo_comment

    הרעיונות שלנו לגבי מה צריך בפוליטיקה: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=280615958706906&set=pb.266095260158976.-2207520000.1353911290&type=3&theater

    רשימת המומלצים שלנו — שוב מתוך המידע הלא מושלם שיש לנו — תתפרסם מחר.

  37. דודו רוטמן :

    בשל ההאשמות המרובות בשיוך לאחד המחנות הפרסונאליים (אנחנו בהחלט רואים עצמנו מחנה רעיוני) אני מבקש להציג סיכום מספרי של ההערכות:
    הערכות חיוביות, או חיוביות עם מידה משתנה של הסתייגות ניתנו לעשרים מהמועמדים (מתוך עשרים וששה) כשליש מהם (7) בלבד מזוהים עם מה שמכונה "מחנה פרץ". השאר מפוזרים בין מחנות שלי/ עיני/ בוז'י או שלא מזוהים. מבין ההערכות בעלות הסתייגות גדולה יותר או הערכה שלילית שניים לא מזוהים עם מחנה כלשהו, אחד מזוהה עם מחנות שלי/עיני/בוז'י אחת עם מחנה שלי ואחד עם מחנה פרץ. אני חושב שדי בכך כדי לסתום את הטענות בדבר מחנה שאינו מנותק מן המחנות הפרסונאליים.

  38. גלעד כהן :

    ילדים שמשחקים בפוליטיקה

    נראה לי שכותבי המאמר אפילו לא מוטים כמו שצריך, הם פשוט לא מבינים כלום בפוליטיקה ועושים בעיקר פוליטיקה של ילדים קטנים. החליטו לשים עצמם כממליכי מלכים, לבחור כמה שמות ועל הדרך לקדם את עצמם במעלה המדרג הפוליטי של המפלה. הם בעצמם מודים כאן שעשו עבודה לא רצינית, ונראה לי שהם משקיעים יותר זמן בתירוצים שהם כותבים בתגובות למאמר הזה מאשר הזמן שלקח להם לכתוב אותו. זה לא רק מאמר מוטה, זה מאמר בעיקר שטחי. התוצר היחיד של המאמר הזה הוא השמצות ילדותיות על חלק מהמתמודדים ואגו של כמה פעילים מאד זניחים שקיבלו על הדרך מינוף באתר הזה. הם לא ענו כאן ברצינות לאף אחת מהביקורות שהופנו אליהם – להגיד שהם עמוסים ובגלל זה לא יכלו לעשות מחקר מקיף, לסתור את עצמם על ימין ועל שמאל – זה רק אומר שהמאמר הזה לא היה צריך להיכתב. לא ברור לי למה עורכי האתר לא טיפלו בזה בשלב מוקדם יותר.
    פריימריז הוא תקופה רגישה, ואנשים שלא מתמצאים, עדיף שלא ייכנסו ברגל גסה אל הבימה הרגישה והסוערת הזו. עלבתם במועמדים ראויים, שחררתם בעיקר אוויר חם לחלל. אני מקווה שאתם מבינים שבעיקר הבכתם את עצמכם.

  39. גלעד כהן :

    ואדגיש

    מה שעשו כאן כותבי המאמר הוא לא שירות לציבור, והוא אפילו לא עשייה פוליטית ברמה המפלגתית. הם הקימו איזו קבוצה קטנה ואיזוטרית ופרסמו רשימת מומלצים משל היו מינימום חיים כ"ץ או פייגלין בליכוד. אין להם כוח פוליטי, אין להם הבנה פוליטית ואין להם צניעות.
    כתבה שטחית, ילדותית ומיותרת. ולמה אני מגיב בכלל? כי חשוב לעצור דברים כאלה כשהם קטנים.

  40. רונן גילת :

    אני מספר 40

    וזה המידע היחיד בכל השרשור הזה והמאמר הזה שיש לו איזה קשר למציאות

  41. אייל איצקוביץ :

    גלעד, אני מצטער שככה אתה מרגיש, וחולק על דעתך. לדעתי עשינו עבודה לא רעה בכלל. בכל מקרה אם לך יש רשימה טובה ומפורטת יותר או פחות אני אשמח לקרוא.

  42. מסילתי :

    אייל
    הבנתי ההסבר שלך מניח את הדעת חבר טוב אמר לך שאמנון הוא איש של חולדאי.
    אתה יודע מה לי יש חבר טוב שאמר לי שיוסי יונה חבר טוב של פואד. שהוא כידוע מ"גדולי תומכי המחאה".
    אז עכשיו מה?

    אנחנו כבר לא מודדים יותר מילים אלא רק עשיה,וכשאתם מדברים אמנון עושה.
    אם תבדוק את תוצאות הבחירות בסניף כפר שלם תגלה שאמנון והאנשים שאיתו ניצחו באופן גורף ומוחץ. למה? כי אנחנו יודעים מי עושה ומי לא.
    ובהקשר החינוכי, הרעיון הוא בתי ספר עיוניים וטכנולוגים ביחד.
    לא רק עיוניים,אלא בתי ספר שיכינו תשתית להנדסאי חשמל ואלקטרוניקה מהנדסי מכונות ומכאטורינקה. מקצועות נדרשים ומכניסים, בכל העולם דרך אגב. אבל למה שתדעו על זה משהוא? אולי תשאל את החבר הטוב בכפר שלם?

  43. אייל איצקוביץ :

    מסילתי, שוב, כתבנו גם דברים טובים על אמנון זילברמן. אבל זכותך להתעלם מהם, לזלזל בתחקיר שעשינו, (בין היתר אותו "חבר טוב" מכיר את הפוליטיקה בכפר שלם כמו את כף ידו), ולא לקבל את דעתי בעניין. בהצלחה בכל מקרה.

  44. גלעד כהן :

    אני מזלזל בתחקיר שעשיתם

    לא מכיר את אמנון דילברמן, אבל אין לי ספק שאותו "מסילתי" אמין יותר מאיצקוביץ' ושות' שרק מנסים להכפיש.

  45. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    דודו, הטענה על המחנה היא בשוליים, זה לגיטימי להחליט שתומכים בפרץ ואנשים סביבו, אם הוא נראה לכם כמייצג טוב יותר של העמדות הפוליטיות שלכם.
    הטענה העיקרית היא על הבלגן, העדר בהירות, תחושה של שרירותיות.

    אייל מודה בכך ומנסה להבהיר, אבל אם הוא עושה את זה כאן ולא באתר שממנו העתקתי את הקטע הסתום משהו, אז הבעיה הרי נשארת בעינה.

    גם לא ברור לי הפיצול בין הקישורים שאליהם מפנה אייל.

    העמדה הכוללת צריכה לעמוד בראש כל פרסום שלכם, וממנה גזירת ההערכות. זה ממש לא מה שנעשה בפוסט הזה.

    ועדיף תגידו מי מתאים לדעתכם ליצג את העמדות הרעיוניות שלכם, בלי להשחיל פסילות של 6 מועמדים.

    מצאתם עשרים מועמדים מסך המועמדים שעליהם אתם ממליצים? תנמקו באופן פוזיטיבי. זה לא בדיוק מה שנעשה פה.

    והביקורת איננה לשם התנצחות, אלא משום שבאמת לא ברור לאן אתם מכוונים.

    עבודה שלא נעשית ביסודיות יכולה לפגוע במומלצים שלכם. חשבתם על ההיבט הזה?

  46. אייל איצקוביץ :

    אנונימי, אבל מה לעשות שאנחנו לא חלק ממחנה פרץ? אחדים מאיתנו (לא אני) אפילו מתנגדים חריפים שלו.

    ואני באמת לא מבין מה לא ברור בקישורים שהבאתי. אחד הוא "כרטיסי ביקור", הכוללים מידע נייטרלי שאספנו מפירסומים של המועמדים, והשני שמובא כאן במאמר הוא הערכות. הקישור השלישי הוא מקטגוריה שונה לחלוטין, ומוביל לעקרונות האידאולוגיים שלנו. במילים אחרות, לאג'נדה שאנחנו רוצים לקדם.

    לעניות דעתי בהחלט יש — ודווקא בתקופת בחירות — מקום להאיר גם נקודות בעייתיות בעבודה של המועמדים/ות, במידה שקיימות כאלו. אני אישית נמצא במפלגה פחות משנה, ובשום מקום לא מצאתי מידע מספק על המועמדים, עד שהתחלתי לשאול את כל מי שאני מכיר בפוליטיקה ולפתח תובנות, וקרקע ללכת עליה כדי להחליט במי אני אישית תומך. לעניות דעתי, ומתגובות של מתפקדים במצב דומה לשלי, עשינו עבודה מועילה ופתחנו דלת לדיון ציבורי. אני גאה בכך.

  47. דודו רוטמן :

    סולרית יכול להיות שעם אמצעים ועריכה טובה יותר היינו מובנים יותר. המטרה כאן היא להציע תהליך ארוך ושקוף ככל האפשר שבסופו בחירת רשימת מומלצים שמייצגת אג'נדה. החל מפרסום האג'נדה, דרך פרסום כרטיסי ביקור של מועמדים שמרגישים שהם קרובים לאג'נדה, קריאה לנציגי מועמדים לפרט את האופן שבו הם יקדמו את הרעיונות (והכל באופן פומבי) ועד להערכות שלנו בעקבות התהליך לגבי קבוצה גדולה של מעל רבע מהמועמדים ומשם לרשימת מומלצים. אנחנו מציגים פה (אולי בצורה שהייתה יכולה להיות נגישה יותר) תהליך שבו אנחנו מגיעים לרשימת מומלצים. אני מניח שמי שמוצא עצמו או את המועמד שהוא תומך בו מוערך באופן שונה ממה שהוא חושב, כועס על כך, מתנגד, ואפילו מפרסם את התנגדותו. אני חושב שכן יש בזה מן החידוש והעניין.
    ולמען הסר ספק – כולנו עושים זאת בהתנדבות מלאה, מבלי לקבל שום טובת הנאה ומבלי לצפות לכזו. (זה לא אלייך סולרית, אלא להוא עם הקללות הנמרצות) אין לנו גם שום עניין "לקדם את עצמנו במפלגה" בשום דרך. כן יש בנו רצון להשפיע על דרכה ככל שבכוחותינו הדלים נוכל.

  48. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    דודו ואייל, מכיוון שאתם עונים עניינית על השאלות, אז הבנתי את המטרה, וכברר אמרתי שלי אישית אין בעיה עם תמיכה באנשים שלדעתך/דעתכם/דעתן/דעתנו, מייצגים את דרך משותפת.

    העניין הוא
    1.אם יש דרך כזו, וזה כאמור לגיטימי בעיני, אז צריך להציג אותה לא בנפרד, אלא כחלק מאותה הערכה שנגזרת ממנה.
    2. אני מצידי לא הטלתי כאן ספק בכוונות הטובות.
    אבל אם לוקחים בחשבון שהפעולה שלכם נעשית בהתנדבות ואולי מתגבשת תוך כדי הליכה, אז דווקא בגלל זה צריך להיות מאוד זהירים.
    במקרה כזה עדיף להתמקד באנשים שאתם השתכנעתם מספיק שהם שותפים לדרך, ולא להתפזר לכיוונים אחרים שאותם הדגמתי למעלה.

    3. בחזרה להערה של איתי, גם אותה צריך לקחת בחשבון, כחלק מהדיון. בכל מקרה גם אם לא מסכימים איתה, אסור להטעות והכל צריך להיות נגיש בצורה מחוברת, אחרת זה נראה לא טוב.

    וכמו שלמדתי שמלמדים רופאים בשנה ראשונה – קודם כל, לא לגרום נזק.

  49. דניאל קנוט :

    כל הכבוד על היוזמה

    מעניין שאותה רשימה התפרסמה בפייסבוק וזכתה לתגובות הרבה פחות חריפות. כנראה שהמבקרים מעדיפים להסתתר מאחורי האנונימיות, וזה לא נראה טוב.

  50. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    עוד שאלה
    הבנתי שבוטל מחוז הקיבוצים, מה עם מחוז הערבים, נשאר או בוטל?

  51. דודו רוטמן :

    מחוז הקיבוצים לא בוטל. הוא אוחד עם מחוז המושבים והייצוג יהיה בשיטת הריץ' רץ'. מדובר על מקומות 17 ו25. אם הראשון בהתיישבות העובדת יהיה מושבניק, הוא יקבל את מקום 17 וקיבוצניק יקבל את מקום 25 ולהפך. אותו דבר עם המחוז הערבי והדרוזי. אבל להם רק מקום אחד ריאלי – 19. שיטת הבטחת הייצוג עובדת כך שאם למשל חילו תזכה במקום ה14 (הקפצה כאישה) תבוטל הבטחת הייצוג למקום 19.

  52. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    ואפרופו ערבים – אלה שלא שרים את התקווה?
    מסתבר שזו המלצה חשובה גם לכמה יהודים. כששרים התקווה – אתם שותקים.
    שמעתם פעם את ליברמן שר התקווה?
    ובכן לפני דקות אחדות היה לכל בית ישראל הכבוד לשמוע את הקונטראבס שלו – נתניהו.
    עם שני זייפנים כאלה, זה ממש לא ברור איך השמאל מפסיד כאן כל הזמן.
    🙂

  53. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    בסוף, מכל הסיפור, הבוחר האמיתי הוא זה שישים/לא ישים את הפתק בקלפי ביום הבחירות.
    נראה לי שהרשימה הבאה תוכל למשוך אל הפתק של העבודה (בידיעה שישולבו בה אנשים נוספים שבכל מקרה יבחרו למקומות ריאליים ברשימה), ותיצג תשובה ראויה לכל רשימה אחרת; לסדר היום הס"ד ולשלום.
    חשוב לזכור שרבים מהפעילים המוכרים לפעילים, הם זרים גמורים לציבור, ויש גם מוכרים יותר שמגיעים מאזורי השובע וכדאי שיישארו איפה שהם עושים עבודה טובה.

    ויקטור יונה
    משה מזרחי
    עומר בר-לב
    נדיה חילו
    נינו אבסדזה
    נעם שליט
    מיקי רוזנטל
    סתו שפיר
    ערן חרמוני
    לילי בן עמי
    שולמית סהלו
    לאה פדידה.

  54. אייל איצקוביץ :

    אחרי כל זה, רשימת המומלצים שלנו:
    https://www.facebook.com/photo.php?fbid=298220313613137&set=a.295719893863179.51740.266095260158976&type=1&theater

  55. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    התכוונתי ליוסי יונה (ויקטור זה עניין ירושלמי, לא שייך).

    ואני עדיין לא מבינה את העניין של המועמדים הערבים. כולם נבחרים רק דרך המחוז הערבי/דרוזי? אין מצב תאורטי שמועמד ערבי פשוט ייבחר ברשימה הארצית?
    או שמא ההנחה היא שלא יכול לקרות מצב כזה?

  56. דודו רוטמן :

    למשתמש. כמובן שבאופן תאורטי זה ייתכן. אם יזכה מועמד ערבי או דרוזי במקום ראלי, נניח שלש עשרה. הוא ייכנס. אבל… אם המועמד הערבי הבא יגיע למקום עשרים ברשימה הארצית הוא לא יקודם למקום 19.

    מידע חשוב שיש לשים אליו לב – עו"ד דקל דוד עוזר הודיע על הסרת מועמדותו.

  57. ג. שלמה :

    תפתיעו, שימו עמוס רון

    ממרומי גילי ונסיוני בעבודה וכמי שמכיר היטב את השיטה ואת האנשים שעושים את "השיטה" אני מקווה שלפחות עמוס רון יכנס לכנסת – כי יש בו כל מה שצריכים ממנהיג: חכמה, נסיון ואמונה בדרך. אני מודה שאני אוהב אותו מאד גם כאיש וכחבר אבל אני יודע היטב שאם הוא יכנס לכנסת תהיה תרומתו האלקוטוראלית גבוהה הרבה יותר מכל ה"כוכבים" ה" באים לרגע"
    הוא אמנם רחק מהדילים ובטח רחוק מלהדחף אבל יש בו הכל כדי לייצג אותנו בשום שכל בכנסת כולל נסיון בתפקידים ממלכתיים ובעסקים( מנכ"ל משרד האנרגיה, מנכל חנ"י) וכמובן חברות ונאמנות רבת שנים למפלגה
    זכרו – שווה להצביע לעמוס רון

  58. איתמר כהן :

    תודה על המידע, ויישר כוח על המאמץ שהשקעתם באיסוף ובניתוח.

    כתבתם, ש"פחות ידועה פעילותו של איתן כבל למען איכות הסביבה".
    ובכן, הוא יזם והעביר את החוק המונע העברת מענקים מהמדינה למפעלים מזהמים, וגם נחשב לח"כ סביבתי מצטיין על פי חיים וסביבה:

    http://oknesset.org/agenda/49/?all_mks

  59. דודו רוטמן :

    שמתי לב לזה עכשיו, איתמר, זה כמובן כשל לשוני בניסוח. רצינו לומר שהוא פעיל בנושא מבלי שיזכה לפרסום הראוי.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.