מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
משרד האוצר – האחראי למשבר בחברת החשמל
בעת שהתקשורת מנהלת ציד מכשפות נגד חברת החשמל נעשות באוצר טעויות שיעלו לכולנו הרבה יותר – אך איש אינו נותן עליהן את הדין
מאת אמנון פורטוגלי
מתחילת החודש אנו עדים למתקפה תקשורתית מסיבית, 'עליהום', על חברת החשמל. העילה למתקפה זו היה הפרסום בדבר 'חור' של 1.4 מיליארד שקל בתזרים המזומנים של החברה. בעיית תזרים המזומנים נוצרה מביקוש גבוה מאד לחשמל בעקבות החום הכבד בחודש יולי, שחייב רכישת סולר יקר בהיקף נרחב. החברה משלמת עבור הסולר מייד או סמוך מאוד לאספקה בעוד שהצרכנים האזרחים והתעשייה משלמים חודש או חודשיים מאוחר יותר, כך נוצר ה'בור' בתזרים המזומנים. בעייה זו תפתר ברובה הגדול בתוך זמן קצר.
עצמת המתקפה התקשורתית המסיבית והעיסוק בנושא ה'בור' התזרימי נופחה מעל ומעבר. בשלב מסוים ההתלהמות הגיעה לרמה של "צייד מכשפות" וחיפוש השעירים לעזאזל. בכתבות בעיתונות צוטט 'בכיר בענף האנרגיה': "כשטועים ב-1.4 מיליארד שקל, לא מענישים רק את הש"ג". במאמר אחר התנוססה הכותרת "שישה בכירים בחברת החשמל עשויים לשלם את מחיר הטעות".
באותו הזמן בו התחולל ה'עליהום' על חברת החשמל, העביר משרד האוצר בכנסת את חוק הרווחים הכלואים*. במסגרת חוק זה וויתר משרד האוצר על הכנסות מס של כ- 15 מיליארד שקל מהחברות העשירות והחזקות במשק.
שום וועדת חקירה לא הוקמה בעיקבות וויתור זה ואף שר או נושא משרה במשרד האוצר לא נתבקשו לפרוש.
לפני מספר חודשים התברר כי האוצר טעה בהערכת הגרעון בתקציב, וכי גביית המיסים השנה נמוכה בכ-14 מיליארד שקל מהמתוכנן, וכתוצאה מכך הגרעון התקציבי יעלה מ-2% מהתוצר ל-3.4% עד 4% מהתוצר. (<פרוטוקול ועדת הכספים מ-26 ליוני 2012). זהו סכום הגבוה פי עשרה מהטעות של כלכלני חברת החשמל.
האוצר מיהר לממן חסר זה באמצעות הטלת מיסים נוספים על הציבור. אף וועדת חקירה לא הוקמה בעיקבות הערכת חסר זו ואף שר או נושא משרה במשרד האוצר לא נתבקשו לפרוש.
בתחילת השנה החליטה הממשלה "לאשר את מתווה הפתרון שהוסכם בין משרד האוצר למפעלי ים המלח".
האוצר הציג את הסיכום כהצלחה גדולה ובמסע הסברה ובמצגת שהציג אמר שר האוצר כי בעקבות ההסכם, חלק הממשלה ברווחי מפעלי ים המלח צפוי לעלות לכ-60%-55%, דומה לזה שנקבע בוועדת שישנסקי לגבי רווחי חברות הגז.
אלא שהאוצר ויוצרי המצגת הצליחו להכניס מספר רב של טעויות מהותיות במצגת קצרה. לשבחו של האוצר, הוא זיהה ותיקן את הטעויות תוך 24 שעות. המשרד הודה כי הנתונים שהציג במסיבת העיתונאים לגבי הנתח של הממשלה ברווחי מפעלי ים המלח היו שגויים, וכי הנתונים האמיתיים נמוכים הרבה יותר. חלק הממשלה ברווחי מפעלי ים המלח יהיה, על פי האוצר בגרסה המתוקנת, כ-25%- 33.5%.
לא הוקמה וועדת חקירה בעיקבות טעויות אלו ואף שר או נושא משרה במשרד האוצר לא נתבקשו לפרוש, למרות שההסכם שנחתם עם כיל/מפעלי ים-המלח התבסס על המספרים המוטעים.
בתחילת 2011 החלו התקלות באספקת הגז ממצרים ומספר חודשים אחר כך היה ברור שאספקת הגז ממצרים לא תחודש. כתוצאה מכך, חברת החשמל נאלצה להתמודד עם עלייה מסחררת בהוצאות על דלקים יקרים (סולר ומזוט) שנסקו ביותר מ-40% מכ- 9 מיליארד שקל בשנת 2010 לכ- 12.7 מיליארד שקל בשנת 2011, ושצפויים להגיע השנה לכ- 20 מיליארד שקל. בנוסף, האוצר ורשות החשמל סרבו להעלות, מיידית ולעיתים מזומנות, את תעריפי החשמל, כמו שמעדכנים את מחיר הבנזין והסולר לתחבורה, כתוצאה מכך תעריפי החשמל אינם ריאליים, והחברה מוכרת חשמל במחירי הפסד.
האוצר סרב באדיקות להזרים לחברת החשמל הון בעלים או הלוואות בעלים בריבית נמוכה כדי לעזור לה לעבור את שלש השנים הקשות. במקום זה הוא שלח את חברת החשמל לגייס הלוואות יקרות בשוק ההון, מהן נהנו, בין השאר, מתווכים למיניהם. באחרונה הוא נתן לחברה ערבויות מדינה כדי שתוכל לגייס הלוואות שיפתרו זמנית את בעיותיה התזרימיות. (אציין כי לפני שנתיים אישרה ועדת הכספים פה אחד את בקשת האוצר למתן ערבות מדינה ליצרני חשמל פרטיים עד לשבעה מיליארד שקל). התוצאה היא שחובות חברת החשמל נסקו לכ-70 מיליארד שקל.
אבל משרד האוצר הקדיח את התבשיל. נציגי חברות הדירוג הבינלאומיות S&P ומודי'ס, הבהירו כי היעדר גיבוי חד משמעי מצד הממשלה לחברת החשמל יביא להקטנת דירוג של אג"ח החברה. אזהרה זו נענתה במהירות מצד משרד האוצר, שנעתר לא רק להכפלת ערבות המדינה שיעמיד לטובת גיוסי החוב הבאים של חברת החשמל – אלא גם הצהיר רשמית על תמיכתו בחברה ונטל עליו את האחריות על קשייה הפיננסיים של החברה על כתפיו.
ובלשונו של שר האנרגיה עוזי לנדאו: "לאחר שנים ארוכות שבהן האוצר ניסה להוריד את חברת החשמל על הברכיים בתחום הפיננסי, התברר שבעצם האוצר הוריד את עצמו על הברכיים".
בעיית דרוג האשראי של חברת החשמל מתגמדת מול האיום על דרוג האשראי של המדינה. חדלות פרעון של חברת החשמל עלולה להפוך את חובה לחוב של המדינה. במקרה זה, הוספת חוב של 70 מיליארד שקל על קופת המדינה, תעלה את היחס בין החוב לתוצר בכ-7.5%. יחס הזה הוא אחד הפרמטרים החשובים לקביעת דירוג האשראי של מדינה, ושינוי כזה עלול להביא להורדת דרוג האשראי של ישראל.
כדי למנוע זאת בוחנים במשרד האוצר אפשרות למחיקת חובות של חברת החשמל למדינה. כלומר האוצר נאלץ היום לפעול בניגוד למדיניות המימונית המרכזית שלו בשנים האחרונות ביחס לחברת החשמל.
לא שמענו על הקמת וועדת חקירה בעיקבות טעויות אלו ואף שר או נושא משרה במשרד האוצר לא נתבקשו לפרוש, למרות שהם העמידו בסכנה את דירוג האשראי של המדינה.
לדירקטוריון, להנהלת חברת החשמל ולעובדים יש חלק לא מבוטל בבעיות של החברה, וככל הנראה נדרשת רפורמה ניהולית בחברה, בעיקר בתחומי הדיווח הבין-אגפי ובבקרה חשבונאית/פיננסית. אבל הממשלה, האוצר ורשות החשמל, הם האחראים הראשיים והעיקריים למשבר הפיננסי בחברה, והם שצריכים לפעול כדי להוציאה מהבוץ.
* על הרווחים הכלואים וכיצד יצרו נתניהו ומשרד האוצר את בעיית "הרווחים הכלואים" (וכיצד הציבור בישראל כבר שילם את המחיר), כדאי לקרוא בבלוג 'גולית' http://goliath3.wordpress.com/
הכותב הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר ובמכללה החברתית כלכלית
תגיות: חברות-דירוג-אשראי, חברת-חשמל, יובל שטייניץ, מחיר-הנפט, משרד-האוצר, עליית-מחירים, רווחים-כלואים
קישור קבוע
7 תגובות
Email This Post
25 בנובמבר, 2012 בשעה 9:42
תיאור נכון של המצב
ואפשר עוד להוסיף לו: תת התקצוב של חברת החשמל על ידי הממשלה מתרחש כבר 20 שנה ואולי יותר. זו שיטה ישנה של האוצר ליבש גופים שהוא רוצה ללחוץ עליהם (למטרות הפרטה, למטרות הורדת שכר העובדים).
את האפקטיביות של השיטה ניתן לראות עכשיו כשהאוצר כנראה ייאלץ להזרים כספים לחברת החשמל. היקף סיוע החירום הנדרש, בוודאי מושפע גם מהחלשתה של החברה.
25 בנובמבר, 2012 בשעה 21:12
ממתי חח"י מיובשת?
חברת החשמל מיובשת מ 1996. ב 1996 הסתיים הזיכיון של הוד מעלתה אליזבת השנייה מלכת אנגליה (ולא בציניות בכלל) לחברת החשמל ליצר ולספק חשמל לשטחי א"י ארץ הקודש. ב 1996 התקבל חוק החשמל ובו הוחלט להעניק לחברה רישיון ל 25 שנה וגם לפרק אותה לשתי חברות (יצור והולכה) ומאז היא הפכה לפרויקט ייבוש הלאומי.
מנחם
25 בנובמבר, 2012 בשעה 21:48
אוסף הדחלילים שמנהלים את האוצר, דואגים לייבש את קופת המדינה ובמקביל להכין לעצמם תפקידים עתידים עם משכורות שמנות.
התנגדו לכיפת ברזל.
עוצמים עין מהמיליונים הנזרקים לפח בפרויקט הרקל"ה גוש דן.
מתעלמים מתאונות הרכבת ומבזבזים את כספי הציבור על הפרדות מפלסיות ללא צורך.
מישהו שם מתגלח על הזקן של הרצל.
כנראה שהציבור הוא הדחליל האמיתי.
26 בנובמבר, 2012 בשעה 1:14
מוטב ללכת על חלשים
בניגוד למקרי החלשה וייבוש לצורך הפרטה הנפוצים, במקרה חח"י אכלה אותה חבורת המפריטים מכוחות הרבה יותר מתוחכמים.
כששלחו את החברה לקחת הלוואות בחו"ל היא לקחה הלוואות, כל כך הרבה הלוואות שעכשיו מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להפריט את החברה.
קצת כמו דויד שהציל את עצמו כאשר שיחק כאילו הוא שוטה.
24 בדצמבר, 2013 בשעה 14:10
אבל לא - כמובן כמובן שאין לזה קשר לאירוע השלג בדצמבר
איך מישהו מעז בכלל להעלות דבר כזה על דעתו?
24 בדצמבר, 2013 בשעה 14:11
עכשיו, ברגע של אמת שנציג את הנתונים? מה פתאום.
מה פתאום
1 בנובמבר, 2015 בשעה 0:45
[…] משרד האוצר – האחראי למשבר בחברת החשמל […]