ב-23 בנובמבר ייערכו הבחירות הפנימיות לתנועה הירוקה. להלן פירוט נושאי הליבה שאותם מעוניינת התנועה לקדם לסדר היום הציבורי, ההודעה מטעם ועדת הבחירות ובקשות לתרומות ולעזרה בפעילות
ביום ו' ה-23.11 יתקיימו הבחירות הפנימיות של המפלגה לקביעת רשימת מועמדי "התנועה הירוקה" לכנסת ה-19.
חברי התנועה נאבקים על זכותם להעמיד על סדר היום הציבורי שורה של נושאי ליבה קיומיים לעתידה של מדינת ישראל:
- הרחבה והגדרה מחדש של האמצעים דרכם אנו מודדים צמיחה, אושר ואיכות חיים בישראל, קידום ה"גרין ניו דיל" – תוכנית כלכלית ירוקה ואחראית לישראל,
- קידום תוכנית אסטרטגית לניהול משק האנרגיה בישראל,
- מלחמה על זכותנו לאוויר נקי,
- לשמירה על אוצרות הטבע,
- חלוקה הוגנת של ההון הציבורי
- שיפור המערכות הציבוריות בתחום הדיור, הבריאות, החינוך, התחבורה והרווחה.
התנועה הירוקה נודעת בערכים הדמוקרטיים הנישאים בה בגאון, וכך גם יהיה בבחירות הפנימיות הקרובות. המועמדות לרשימת התנועה הירוקה פתוחה באופן שוויוני לכולם – כל חברי המפלגה יכולים להגיש מועמדות לרשימה, וכל חברי המפלגה יכולים להצביע – בלי מחוזות, בלי ארגזים, בלי ועדים – כל קול נספר וחשוב.
הודעה מטעם ועדת הבחירות
ביום:23.11.2012 ייערכו הבחירות ליושבי ראש התנועה הירוקה ולרשימת התנועה הירוקה לכנסת.כל חברי התנועה רשאים להצביע בבחירות. נוהל בחירות מפורט יפורסם בהמשך.
כל חבר בתנועה רשאי להתמודד על תפקיד יושב הראש ו/או על מקום ברשימה לכנסת.
חברים המעוניינים להתמודד על תפקיד יושב הראש או על מקום ברשימה מתבקשים למלא אתהטופס המצורף ולשלוח אותו לוועדת הבחירות על פי ההנחיות המופיעות בטופס.
ניתן להירשם להתמודדות עד ליום 15.11.2012, בשעה 23:59 בלילה. פניות שיגיעו לאחר המועד הנ"ל לא ייבדקו ולא ייכללו ברשימת המתמודדים. ועדת הבחירות ממליצה למועמדים לפנות בהקדם האפשריולהבטיח את הרשמתם בהקדם כדי למנוע תקלות ולאפשר מקסימום זמן לקמפיין
לידיעת תומכי התנועה שאינם חברים בה, רק חברים בתנועה רשאים להצביע בבחירות. ספר הבוחרים ייסגר ביום 15.11.2012, בשעה 23:59 בלילה. חברים שיתפקדו לאחר המועד הנ"ל לא יוכלו להצביע בבחירות הפנימיות.
כל שאלה הנוגעת לבחירות ולהתמודדות בהן ניתן להפנות לוועדת הבחירות במייל.
אנו קוראים למועמדים ולחברים לשמור על כללי תחרות הוגנים, על תרבות שיחה וויכוח, ולשמור על ערכי התנועה הירוקה כמפלגה נקייה – לא רק בפוליטיקה החיצונית, אלא גם בפוליטיקה הפנימית. הנחיות בדבר ניהול קמפיין הבחירות יפורסמו בימים הקרובים.
בברכה,
עו"ד שגיא אגמון
יו"ר ועדת הבחירות
אירוע הבחירות בפייסבוק כאן: קישור
|
תרומה התנועה הירוקה מתבססת על תרומות הפעילים והציבור הרחב ולא על כספי בעלי הון. ניתן לתרום עד 2300 ש"ח באתר מאובטח. כל סכום, קטן כגדול, יסייע למטרה המשותפת שלנו. |
הזמן להתנדב אנחנו צריכים עזרה בכל נושא אפשרי לקמפיין, ועבודה במטה. כתיבה , יצירה , אומנות, טלפונים, תרגום, קריינות, נסיעות. כל עזרה קטנה כגדולה תתקבל בברכה ותקרב אותנו למטרה |
דוכנים ברחבי הארץ החל משבוע הבא נתחיל לפקוד את הצמתים והמקומות האסטרטגיים עם פעילים, פליירים, שלטים, דגלים ועוד. הצטרפו אלינו באיזורכם. פעילים בשטח עושים את העבודה יותר טוב מכל דבר אחר. |
Tags: בחירות 2013, התנועה-הירוקה, פריימריס
הנותן לתנועה הירוקה את הקול –
עוזר לימין להחליש את השמאל.
ישראלים אחראים שלעתיד דואגים-
על קולם היחיד אינם מוותרים
זאת ועוד
אותו המזמור של משורר הדלות-
זומר ב2009 וכבר אז היה שטות.
בעקבות המזמור אחד עשה מעשה
והצביע ברק או ציפי כמו שה.
העבודה עזרה לימין להחליש את השמאל,
לבני נתנה למופז וביבי את הקול.
ישראלים אחראים שלעתיד דואגים-
נותנים את קולם למי שבו הם מאמינים.
בלי יותר מידי שירים –
ישראלים אחראים נותנים את הקול למי שבו האם מאמינים וגם מאמינים שיעבור את אחוז החסימה.
ובציניות קלה – אני כבר משתוקק לדעת על-פי איזה סדר ומיקום לא ייכנסו מועמדי התנועה-הירוקה לכנסת.
חישוב מוערך –
הימין מצמצם הוצאות (ליברביבי), הבית היהודי והאיחוד הלאומי.
השמאל מרכז נכנס להוצאות ענק
עבודה/עצמאות
לפיד
קדימה/????
הירוקה
ועוד היד נטויה.
בסוף זה לא נגמר רק בבזבוז קולות אלא גם בבזבוז משאבים יקרים,
והשאלה היא-
מי בעצם משלם את זה?
אני חושב שהירוקה צריכה לחבור לעצמאות, לצדק חברתי, ארץ אחרת, עם שלם ולמימד אולי ביחד כולם יקבלו 2 מנדטים. הם יוכלו לעשות רוטציה בסגנון שלי זצ"ל רק שאם אהוד ברק יהיה אחד מהראשונים בכנסת הוא לא יעשה רוטציה אם אף אחד.
אולי שווה להם להצטרף ללבני רמון ולתת לשחיתות של המרכז נופך סביבתי או אולי לשלוח מישהו להיות עלה תאנה אשכנזי במפלגתו החדשה של כחלון כך הם גם יוכלו להיות בקואליציית הימין הבאה.
אני לא מבין איזו רוח תזזית נכנסה באנשים הטובים של התנועה הירוקה. כדי לעבור את אחוז החסימה דרושים בין 70 ל-80 אלף קולות. אתם באמת חושבים שתקבלו מספר כזה?
וחוץ מזה, איפה הנושא המדיני במצע שלכם. מי שיצביע עבורכם יבזבז את קולו לטובת ביברמן.
בבחירות הקודמות הייתי בישראל חזקה בראשות ד"ר אפרים סנה.
כידוע כל המפלגות שהתפצלו מהעבודה וממרצ לא עברו את אחוז החסימה והלכו לאיבוד עשרות אלפי קולות. לאחר שעיינתי במצעי כל המפלגות הללו וגם ראיתי רבים מנציגי התנועות הללו כולל ערן בנימיני למשל- נוכחתי כי כולם אנשים טובים עם ערכים סוציאל-דמוקרטיים, אקולוגיים ומדיניים דומים מאד- וההבדל הוא רק בניואנסים ועניינים פרסונליים.
חבריי היקרים מהתנועה הירוקה, הירוקים, הגמלאים, ארץ חדשה ועוד תנועות דומות- צריך לשים בצד את האגו ואת השאיפה לשלמות כי אין מושלם בחיים או בפוליטיקה. בעבודה, במרצ (ולמעשה גם בחד"ש- דב חנין) יש מספיק אנשים בעלי ערכים חברתיים וסביבתיים גבוהים וחבל לאבד את הקולות.
מנסיוני בעבודה בוועדות הכנסת נוכחתי כי גם במפלגות הימין יש רבים שפועלים לטובת איכות הסביבה (ארדן, אורלב, הרב גפני) ולכן לתחושתי דווקא בתחום הסביבתי אין צורך במפלגות ייחודיות לנושא זה. אני ממליץ למי שפעיל בתחום להצטרף לאחת מהמפלגות הקרובות לדעתו ולא לבזבז קולות.
הימין מדבר ו"עושה" – א"י השלמה בשתי מפלגות.
גם השמאל מדבר ו"עושה" – עשרים מפלגות לשמאל אחד.
ועכשיו ברצינות-
איך שלא קוראים את המפה ברור שפה עומדת להיות הכרעה. המריחות לא יימשכו לעד.
לישראל עומד להיגמר זמן הפציעות.
אז אפשר היה להבין שמאל שהולך נניח בשניים שלושה ראשים כדי להגדיל את כוחו.
אבל מה שאנחנו רואים כרגע – נראה לי כמו סוג של פוליטיקה שמובילים אנשים שמצליחים לשכנע אותי שאין להם בכלל יכולת קריאה של מפה פוליטית.
הם מצליחים לשכנע אותי שאין להם מושג על מה הבחירות האלה וכמה הן עשויות להתגלות כקריטיות.
נראה לי שלא כדאי להצביע לאנשים כאלה גם אם המצע שלהם מופלא וגם אם הם אנשים מופלאים. כי החושים הפוליטיים, כך זה נראה, ממש לא מחודדים אצלם.
זאת ועוד
תנו לי לנחש, מעל 60% מהמגיבים הצביעו בבחירות הקודמות לברק או מופז כי החושים הפוליטיים שלהם סופר מחודדים!
אהה שכחתי, הפעם זה יהיה אחרת…
אני לדוגמא לא הצבעתי עבודה או קדימה בבחירות הקודמות אבל מי שכן הצביע לפחות הכניס לכנסת אנשים כמו עמיר פרץ, אורית זוארץ, שלי יחימוביץ ורחל אדטו, מי שהצביע לירוקה לא הכניס לכנסת כלום.
יש כמובן גם את האפשרות להצביע מרצ או חדש שגם מבטיחה את האינטרס הירוק בישראל אבל זה אף פעם לא עניין את הטהרנים הירוקים, או בגלל שהם קורצים לקול הגזעני שלא יצביע להם או בגלל שהם קורצים לקול הימני שלא יצביע להם.
אבל תכלס המאמץ שמושקע בלשכנע ירוקים לא להצביע לירוקים גדול מהתמורה שהיתה מתקבלת לו כל המצביעי הירוקים היו מצביעים בהיגיון, שיזרקו שוב את האולי מנדט שלהם לפח, ב-2006, המפלגות הירוקות יחדיו היו שוות 4 מנדטים וקרוב ל-100,000 קולות. ב-2009 כל המפלגות הירוקות קיבלו קצת פחות מ-50,000 קולות, הטרנד המגוחך הזה נמצא בנסיגה.
ראו גם: http://www.blacklabor.org/?p=49429
בהולנד יש מפלגה בשם: שמאל ירוק.
בבחירות האחרונות (12/09/2012) הם ירדו מ-11 צירים בפרלמנט ל-3.
יו"ר המפלגה כבר הספיקה להתפטר מהפרלמנט…
העניין הסביבתי חדל להיות עניין שולי שמצריך ראש-חץ מיוצג בפרלמנט שם. זהו ה"בון-טון", התנועה הסביבתית שם הצליחה בגדול כך שייתרה את הייצוג.
אצלנו תנועה סביבתית שתתמודד לכנסת ושלא תעבור את אחוז החסימה תחליש את הכוח הסביבתי בציבור: "אפילו לא עברו את אחוז החסימה…" יאמרו המתנגדים.
לעומת זאת ראשי התנועה היו צריכים להצטרף למפלגות הקיימות, להתמודד (איפה שניתן) או לפעול בשיטות אחרות על-מנת להיות בכנסת.
אולי זה פחות נראה, אבל זה הרבה יותר אפקטיבי.
קיויתי שהאספה המתוקשרת עם ציפי לבני תביא לחבירה ולמימוש הסיכוי. עכשו אני מקווה, שמכיוון שכבר הצהירו, שגם יכנסו לכנסת.
אני מקוה גם שאם יבינו שהסיכוי שלהם הוא שלא להיבחר יעשו מה שהציע איש מרכזי שם: יודיעו על אי-השתתפות בבחירות וימליצו לחבריהם לבחור במי שירצו, אבל כן לבחור.
למגיב 9
אני הצבעתילעבודה ב-2009, לא לברק, למפלגה לא האיש, והצטערתי על אבדן הקולות של הירוקה מימד.
לידיעתך: מופז לא עמד בראש קדימה ב-2009. זו הייתה ציפי לבני.
למגיב 9
מדובר בבחירות הנוכחיות. ניתוח הבחירות הקודמות הוא רלבנטי רק באופן מוגבל.
– השאלות שעומדות על הפרק או השתנו או התחדדו (הן מבפנים הן מבחוץ, ולא כדאי לזלזל בחשיבות האתגרים מבחוץ).
– יש לקחים מהבחירות הקודמות.
– יש נסיון מהממשלה האחרונה.
– המפה הפוליטית השתנתה.
יש גבול לפיצול. פיצול אסטרטגי לשניים שלושה ראשים זה דבר אחד. ריסוק לרסיסי רסיסים זה דבר אחר.
ב-1992 , אם רוצים לדבר על לקחים מבחירות קודמות, נאם שמיר בוועידת הליכוד וניסה שהמסר לא יצא החוצה. הוא שתל בנאום שלו פסקה ש"תפסה" את אוזני התקשורת וכל השאר שנאמר נשאר עלום מהציבור.
זה בדיוק מה שעורר בי סקרנות ומהנאום הכתוב שנשלח אלי מלשכת ראש הממשלה (בצירוף ברכה חמה של יוסי אחי -מאיר על כך שלא נפלתי בפח של התקשורת 🙂 ), התברר ששמיר אמר שם שהכל חשוב – חינוך, בריאות, תעסוקה, קליטה – אבל עכשיו נלחמים על א"י השלמה וכל שאר הדברים החשובים יחכו.
מה עשה רבין? הפך את היוצרות. הוא בא לציבור שלא ידע בכלל מה אמר שמיר, והציע לו עסקה – לחתור לפתרון עם הפלשתינאים ולהדגיש את הטיפול בחייו של האזרח מן השורה שיוצא כל בוקר לענייניו וצריך להילחם על חינוך, בריאות, תעסוקה וכו'. זה, כמובן יחד עם גורמים נוספים – עבד.
זה מה שמציעה עכשיו שלי יחימוביץ, בדרכה שלה. בלי הטפת מוסר ובלי התנשאות ובלי הבטחות רומנטיות על השלום שיפתור את כל הבעיות. היא מדברת על הצורך להבקעה בתחום המדיני במתווה קלינטון ובמקביל מתרכזת באדם שצריך לחיות כאן במארג שמכבד את הפרט ומאפשר קיומה של מדינה.
לא מספיק טוב?
יש מרץ וחדש.
העובדה שכל תנועה שקמה כאן מחברת נספח חברתי למצעה, היא קצת פרדוכסלית. היא מצביעה על כך שהנושא הזה מספיק חשוב כדי שאף גוף פוליטי לא יזנח אותו בבחירות האלה. ומצד שני מצביעה על האינסופיות של מניפולציות שאפשר לעשות עם ה"חברתיות".
אז אם הנושא הזה חשוב בעיני הירוקים המסקנה המתבקשת – לא לפצל אותו לאין סוף יחידות, אלא להיפך.
טוכולסקי, שים לב שכתבתי לפחות 60%. אתה מאמין במשהו אחר ומצביע לו זה מצויין. אני מדבר על מי שהאמין שהירוקה מימד צריכה להיות בשבילו בכנסת אבל הצביע למופז ולבני
ובכל מקרה, יצא המרצע מן השק. מי שלא מאמין שצריכה להיות מפלגה ירוקה שיגיד את זה. זו דעה לגיטימית.
אני מאמין שלא מדובר בטהרנות אלא בגישה שונה לכלכלה וחברה. אתם לא זה בסדר.
רק אל תתנו עצות אסטרטגיות כי כל התשובות כאן הן מגוכחות. כי אם מר יזהר חושב שהוא השביע לעבודה ולא לברק+בוזי+שמחון+יחימוביץ+וילף+נוקד ועוד שתמכו כולם בכניסה לממשלת ביבי אז אין לו שום הבנה של מערכת פוליטית
הוא הדין לגבי מי שבשבילו המערכות בחירות הקודמות הן מקרה בוחן רק אם התוצאה משרתת את עמדתו בויכוח.
הצמדו לביקורת על עצם נחיצותה של מפלגה שחורטת על דגלה קיימות (כפי שעשה לקסי) ולא לעצות אסטרטגיות. אז אפשר יהיה לנהל דיון אמיתי על כלכלה אינסופית בעולם סופי שאותה מקדמים הסוציאל דמוקרטים בכל העולם בדיוק כמו הליברלים.
שבת שלום
אני מצטרף למעין דותן שהגדיר את המתח האדיר שבו אני נתון בקשר לתנועה הירוקה והפריימריז שלה:
"על-פי איזה סדר ומיקום לא ייכנסו מועמדי התנועה-הירוקה לכנסת?…"
מי שמצביע לירוקה מבזבז את קולו. בצדקנות וטהרנות לא בונים מדינה בונים את ביבי-ליברמן. שנאמר: ככשוטים לא מצביעים.
למגיב האנטי אסטרטגי מס 9 ו-15
עפר אני תחת כפות רגליך. באמת אינני מבין את המערכת הפוליטית. תקרא את הספרים שכתבתי ותיווכח עד כמה אני בור ועם הארץ. כל החכמה כנראה שוכנת אצלך. מוכן לקבל ממך שיעורים פרטיים בהבנה פוליטית.
וחוץ מזה הצבעתי גם לעמיר פרץ. משום מה שכחת אותו.
אני לא יודע למי הצבעת וגם לא מעניין אותי. כל אחד יכול לכתוב דברי הבל בהסתתרו מאחרי מסך האנונימיות.
אורי, אתה אולי מבין את המערכת הפוליטית, אבל אני חושב שאתה לא מבין את האג'נדה הירוקה. ואני אומר את זה אחרי ששמעתי אותך מרצה וקראתי את הספר שלך, ומחוסר ההבנה הזו יוצא שאתה גם לא מבין את המיקום של התנועה הירוקה במערכת הפוליטית ואת הרציונל של האסטרטגיה שלה, ואת חוסר הרלוונטיות שבלהציע לה להצטרף כספיח למפלגות השמאל הקיימות.
עוז,
השאלה העיקרית היא – בהשאלה – אם רוצים לאכול את הענבים או להרוג את שומר הכרם.
מי שרוצה לאכול את הענבים יחשוב איך גם גורמים לשומר שיכניס אותו אל הכרם.
והנמשל הוא האפקטיביות הפוליטית.
נשים ואנשים שקיימות היא במקום גבוה בסדר היום האישי והציבורי שלהם (שונא "אג'נדות" יחיה), יכולים להתאגד למפלגה ולהתחמם זו לאוּרה של חברתה.
מאידך אם ייכנסו למערכות שאינן חד-גוניות יבואו במגע עם מי שסדר הקדימויות שלהם אינו מכיל קיימות, או שנמצאת במקום נמוך. במערכות כאלה ההשפעה של המקיימות על סביבתן תהיה הרבה יותר מועילה.
כדאי לחשוב גם על כך ולהזדרז.
הנושא הירוק חשוב מאוד ולמעשה הוכר במידה כזו או אחרת, לפחות הצהרתית, ע"י כל הכוחות הפוליטיים.
זאת דווקא הצלחה, גם בלי שהיתה אי פעם מפלגה ירוקה בכנסת.
אם אפשר להכניס את הירוקה לכנסת וע"י כך לשלוח את הליברביבימניה לאופוזיציה, אדרבא.
אבל מי שמניח כך לא קורא נכון את המפה. זאת הקריאה שלי את התגובות פה, ואין לי אלא להצטרף לקריאה הזו.
הקריאה הזו לא משתנה אלא מתחזקת גם אם נניח שמדובר במפלגה ירוקה ס"ד.
ה"כוח הירוק" צריך לחזק את הכוחות הס"ד הקייימים ולא להחליש אותם.
אלא אם כן ההנחה המובלעת היא בכלל אחרת, כלומר שרק התנועה הירוקה היא ס"ד באמת ולכן אין לה למי לחבור.
אז את זה צריך להגיד.
אם אין הנחה כזו, צריך להסביר למה לא להצטרף לכוחות ס"ד קיימים ולהוסיף להם את הצבע הירוק ובאופן כזה לחזק אותם.
צריך להסביר למה נלקח ההימור בהליכה נפרדת.
ההנחה שאנשים לא הצביעו לירוקה בפעם הקודמת למרות שהעדיפו אותה על פני כולם, ורק משום שפחדו מאחוז החסימה, טעונה הוכחה. זה שנשמעו כך וכך אנשים מעידים על עצמם שפעלו כך, זה עוד לא מדעי.
סביר להניח שאנשים העדיפו נניח את לבני בסופו של דבר כי העריכו שבין קדימה לירוקה, לקדימה יש נניח יותר סיכוי להוביל מהלך מדיני אפקטיבי.
אבל קדימה הקדימה את ביבי במנדט אחד והגוש מרכז שמאל היה חלש מדי, בין השאר בגלל קולות שהלכו לים תרתי משמע – או שלא הצביעו בכלל בגלל שבשבת ההצעות שעמדו לבחירה, או שזרקו קולות למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה.
ארבע שנים היו למפלגה הירוקה שבהם היתה יכולה לחבור לכוח גדול יותר. אבל המפלגה הירוקה כנראה לא מצליחה למצוא גורם כזה.
יש פה בהחלט סימפטומים לטהרנות.
אני חושב שלתנועה הירוקה יש זכות קיום, כולל כתנועה פוליטית. אני חושב שגם חבריי לתנועה הירוקה יסכימו שהממשלה והכנסת האחרונות היו גרועות מאוד לנושאים הירוקים, החברתיים, ובכלל.
יש סיכוי אמיתי למהפך בכנסת הנוכחית, אשר יקדם גם את הנושאים היקרים כל כך לליבכם. על כולנו לשים את האגו בצד, ולמצוא את הדרך לריצה משותפת. רשימה אחת (מרצ היא האפשרות הטבעית, אבל יש גם אלטרנטיבות) תאפשר ייצוג ללא סיכון של אובדן קולות, וכך נרוויח כולנו.
כנראה שיש כבר מגעים בנושא:
http://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast/Article-3b8ed36c14dba31004.htm
לקסי, בהשאלה מדבריך, האם נשים ואנשים שסוציאל דמוקרטיה נמצאת במקום גבוה בסדר העדיפויות שלהם, צריכים לחבור לאנשים שסדר הקדימויות שלהם לא מכיל סוציאל דמוקרטיה כדי להגדיל את השפעתם?
אני מאמין שתנועה ירוקה ככוח עצמאי בכנסת תתחיל את עלייתו של נחשול ירוק שישנה את הנוף הפוליטי בישראל בצורה חסרת תקדים.
פעילות מלמטה בתוך מפלגה קיימת תעקר מתוכן ככל הנראה כמה מאפיינים חשובים של המפלגה הירוקה, והמאמץ ייבלע ברעש הרקע ובעסקנות הפנים מפלגתית.
חוץ מזה,לתפישתי בסיס התמיכה של התנועה הירוקה יותר גדול ממה שאתה רואה, בגלל אותו נחשול ירוק שנמצא כרגע מתחת לפני השטח, וסיכוי טוב מאוד שהיא תיכנס לכנסת.
ואפרופו, האם ציונים צריכים לחבור לאנטי ציונים כדי להגדיל את השפעתם ולהיפך?
האם ליברלים צריכים לחבור לאנשים שמדכאים חופש?
האם הומניסטים צריכים לחבור לפונדמנטליסטים דתיים?
שאלות מעניינות
בבחירות לכנסת ה-18 רצו למעשה שתי ירוות
הירוקה מימד (כאן דווקא נעשה איזה נסיון לחיבור)
27737
מפלגת הירוקים
12378
מה היה אז הרציונל לריצה בנפרד?
האחת היתה ס"ד והשנייה קפיטליסטית, או מה?
האם גם הפעם מתעתדות לרוץ השתיים האלה בנפרד?
לעוז פרייר
אני מכיר את האג'נדה של התנועה הירוקה מקריאת המצע ומשיחות עם אנשים מרכזיים בה. אני חושב שזו אג'נדה ראויה. הוויכוח שלי עם התנועה אינו על האג'נדה אלא על סיכוייה האלקטורליים. סיפורים על הגל הירוק והעתיד הוורוד שצפוי לתנועה שמעתי גם לפני הבחירות הקודמות וראינו מה יצא. אני לא מציע לתנועה הירוקה ךהתחסל, אלא לחבור לאחת המפלגות הקיימות בשמאל ברשימה משותפת ולסייע לכל השמאל לגבור על נתניהו וליברמן, או לפחות להציב מולם כוח רציני. עם זאת, אני יודע שיש בתנועה הירוקה אנשים מרכזיים שהתיוג כשמאל יוצר בהם התנגדות. אני מקווה שהשכל הישר יגבר על היצר.
אנונימי, כשהירוקים הופיעו לראשונה בפרלמנטים באירופה בשנות ה-70 של המאה הקודמת הם היו היחידים שקידמו אג'נדה ירוקה. היום יש מי שמקדמים אג'נדה ירוקה גם בתוך המפלגות האחרות. הצורך באג'נדה ירוקה ברור, מה שפחות ברור הוא האם צריך מפלגת בוטיק לנושא זה.
אם היה לזה אלקטורט ניחא, אבל עושה רושם שאין.
זאת ועוד
אורי, קראתי את חזון מצדה והוא מעניין ביותר ועדיין חוסר ההבנה שלך שהצבעה לעבודה בראשות ברק היתה במבחן התוצאה טעות אסטרטגית למי שרוצה לקדם ס"ד ופתרון מדיני מעיד על כשל בהבנה הפוליטית. שלי יחימוביץ היתה משקמת את העבודה באותה קלות גם אם היית מצביע לתי"מ מצד שני הנזק המשוקלל שגרמו מכלול האנשים שבחרת הוא גדול מאוד . ואגב גם מיקי איתן מתנגד למאגר הביומטרי ועושה המון דברים נהדרים וזה לא הופך הצבעה לליכוד להצבעה טובה.
סולר, ההנחה הזו אכן לא מדעית כמו גם הנחות אחרות שלכם מצד שני היא ניתוח די מקובל של הצלחת הקמפיין "ציפי או ביבי" מבית אדלר. קרא למשל מה אמר הכתב הפוליטי של ערוץ 2 עמית סגל
http://www.shooky101.com/?p=53477
לגבי הפיצול עם הירוקים, מדובר במפלגה שנשלטת על ידי פאר ויסנר אשר הסתבך בלא מעט בעיות מנהליות ופליליות. האיש לא מוכן לקיים שום סוג של בחירות דמוקרטיות בתנועה ולא מוכן להצטרף לרשימה משותפת גם היום. מצד שני רוב חברי תנועת הירוקים עזבו במהלך 4 השנים האחרונות ועברו לתנועה הירוקה. נדמה לי שהדס שכנאי שהיתה חברה מטעם הירוקים בעיריית תל אביב מתמודדת על תפקיד יו"ר התנועה הירוקה. אני מקווה מאוד שהירוקים של ויסנר לא ירוצו הפעם אבל אני לא בטוח.
אני אישית מאוד בעד ריצה ברשימה משותפת עם עוד מפלגות (זה היה בבחירות הקודמות עם מימד ולא הספיק). גם הנהגת התנועה בעד ולדעתי גם רוב חברי התנועה. מפלגת העבודה לצערי לא מעוניינת בכך כרגע וכחברי המפלגה אתם מוזמנים לשאול את היו"ר שלכם מדוע. אני מקווה שהתנועה הירוקה תמצא את השותפות המתאימות.
מה שאני כן מתנגד לו הוא הבוז לאנשים שמצביעים על פי מצפונם למרות שזה לא מסתדר עם החישובים האסטרטגיים של הבזים. מה שאני בז לו הוא שחלק מהבזים (לא מצביעי חדש ומרצ) עשו טעות אסטרטגית גדולה בהצבעתם בפעם הקודמת ועדיין ממשיכים לבוז לאחרים
טוכולסקי, כמה פעמים שתאמר מפלגת בוטיק או מפלגת נישה זה לא ישנה את העובדה שתפיסת הקיימות היא תפיסה רחבה ושהתנועה הירוקה היא מפלגה שמייצגת תפיסה רחבה, עמוקה ונבדלת בדיוק כמו חד"ש. זה אגב דיון הרבה יותר מעניין מהטפות אסטרטגיות ואשמח להרחיב אותו אם תרצה.
אורי אפלבוים
עוז ואורי א.
הגברת המודעות לקיימות תיתכן במישור החוץ פרלמנטרי – מאבקים וכו'.
על זה איננו מדברים כאן.
אנחנו עוסקים בהגברת המודעות לקיימות במישור הפוליטי פרלמנטרי ממשלתי.
לכך תיתכנה שלוש גישות (ועוד כמה צירופים שלא אכנס אליהן במסגרת דיון של תגוביות):
1. מפלגה יחודית שזה עיקר המסר שלה.
[המסרים שלה בנושאים אחרים שעל סדר היום החברתי הם בעדיפות שניה במפלגה, או שאין אודותם הסכמה רחבה (קונצנזוס) ובהם "מחליטים שלא להחליט", ובתוך הפרלמנט נותנים חופש הצבעה לנציגים, או שלא נותנים, לפי העניין].
2. הפעילים שקיימות בראש מעייניהם, אבל שיש להם דעה גם בעניינים אחרים חוברים למפלגות אחרות ופועלים כדי להשפיע במסגרת המפלגות האלה, כולל היבחרות לכנסת. (על כך כבר כתבתי ולא אפרט).
3. גישה משולבת חבירה כגוש למפלגה אחרת.
מה שנותר הוא לשקול את האפקטיביות של הגישות.
מפלגה שיודעת ליצור קהל מחויב גדול דיו, מתפקדים משלמי דמי-חבר, שיעבור את החסימה ויותר (לא על-פי סקרים שהוכיחו הוכח וחזור את חוסר אמינותם), תלך לאפשרויות 1 (עצמאות) או 3 (חבירה).
מפלגה שעם כל הבטחון בצדקת הדרך תבין שכשלון (נוסף) ישדר לציבור הרחב חוסר-חשיבות לקיימות כנושא ציבורי/פוליטי ועלול לגרום ייאוש לפעילים, תלך לפתרון השני, תשלח שליחים (מיסיונרים) להפצת האמונה בקרב חסרי-אמונה במפלגות האחרות.
ומשפט של כפירה.
התעקשות על ריצה עצמאית, למרות הסיכונים מצביעה אולי על אגו נפוח מדי של אנשים שהנפיחות הזו מסתירה מהם את המציאות.
כאמור, אפשרות 3 היא המועדפת על רוב חברי התנועה ועל כל חברי ההנהגה.
לגבי משפט הכפירה. מסכים עם תוכנו. בעיקר עם המילה אולי.
אגב, אני לא בטוח שיש מפלגה שיש לה מספר מתפקדים שלבדו יאפשר לעבור את אחוז החסימה וממש לא חושב שזה תנאי סף הגיוני.
לאנטי אסטרטגי
תודה על המחמאה בקשר ל"חזון מצדה".
בחכמה לאחר מעשה אפשר לומר שהצבעה עבור מפלגת העבודה בראשות ברק היית משגה חמור. או, קיי. אני מודה בשגיאה, אם כי לא אני ואף לא מישהו אחר ידע מה ברק מתעתד לעשות. אבל כלקח משגיאה אחת לעשות שגיאה נוספת, זה מיותר.
אגב, בריצתו של ראלף ניידר לנשיאות ארה"ב בשנת אלפיים הוא קיבל קרוב ל-3% מהקולות ודפק לאל גור את הנשיאות. חומר למחשבה.
תוספת
ניידר רץ בראשטת הירוקים האמריקנים.
לקסי, איזה נושאים אחרים יש על סדר היום שלא נכללים תחת מטריית הקיימות?
קשה לי לחשוב על כאלה.
לגבי שידור חוסר חשיבות לקיימות, זה לא סביר.
גם אם התנועה הירוקה תיכשל הפעם, בעוד ארבע שנים החשיבות של נושא הקיימות בעיני הציבור רק תגדל.
לגבי הייאוש של הפעילים – אחרי הבחירות לכנסת ייערכו בחירות מוניציפליות ובהן אין שום סיבה לייאוש. התקדמות שם היא חשובה לא פחות.
ולבסוף, להגביר את המודעות לקיימות זה לא מספיק. המדינה והפלנטה עדיין ילכו פייפן אם תהיה מודעות גבוהה לקיימות.
כדי שתהיה לפעולות שלנו משמעות אמיתית, קיימות צריכה להיות שיקול מכריע בקביעת מדיניות.לא פחות ולפעמים אף יותר מכלכלה ובטחון.
ואני לא רואה איך מגיעים לזה על ידי השפעה מבפנים.
מודעות לקיימות עולה ממילא, ואם במר"צ במקום ניצן הורוביץ יוחלף באלון טל בעיני לא השגנו כלום.
הוויכוח בין שתי הירוקות בבחירות הקודמות שלעיתים עלה על פסים לא סימפטיים, לא עזר בלשון המעטה ואנשים לא הלכו לפשפש בפרטים, אבל נשארו עם טעם רע בפה..
כדי שאף אחד לא יבוז לאף אחד, צריך שהדרישה לא תהיה חד סטרית.
אין מה לבוז לאנשים שחשבו שביבי הוא רע למדינה הזאת ושעם לבני יש סיכוי לקחת כיוון שהמצביעים לה תמכו בו.
אז בהרבה מקרים הבחירה איננה רק בין גדול לקטן, בין מי מבזבז קולות ומי לא, אלא גם בחירה ביןהעדפות לנושאים בעלי חשיבות כל אחד בפני עצמו.
מי שחשב שאולי יש סיכוי שציפי תזיז כאן נניח מהלך מדיני, לא לקח סיכון גדול יותר ממי שהצביע למימד ירוקה בידיעה שזו הצבעה על גבול אחוז החסימה.
אכזבות במבט לאחור הן תמיד חלק מהתהליך, אבל אם מימד היתה מכניסה שני מנדטים על חשבון ציפי, לא ברור לי שזה היה משנה משהו במבט מקרו, כי יש גם מבט כזה.
ההערה שלך על מפלגת העבודה מעניינת. עם מידע כללי מאוד קשה לעשות משהו, אבל אם העבודה דחתה הצעה רצינית, זו אולי טעות.
תפיסה רחבה שבינתיים לא נראה שהיא זקוקה למפלגה בשביל לבוא לידי ביטוי.
אבל גם הזמן שאני מקדיש לדיון הזה כבר עולה על השווי האלקטוראלי של הקולות המבוזבזים, אנשי הירוקה כמו אנשי דעם, או צדק חברתי אינם ניתנים לשכנוע, שיהיה להם בזבוז נעים.
בתור חבר הירוקה ופעיל, אני תומך בהחלט באיחוד רשימות וריצה משותפת, אך יש לעשות זאת עם שותף מתאים:
העבודה לא מתאימה מכיוון שהיא משועבדת לועדי עובדים
מרצ לא מתאימה בגלל ניחוח ה'אנטי' שלה וההדגשה של נושא הכיבוש לעומת כל הנושא אחר
וחד"ש לא מתאימה מכיוון שהיא לא ציונית ורוב הח"כים בה הם ערביים.
אך הסיבה הגדולה ביותר היא שהתנועה הירוקה מציגה תפיסה כלכלית שונה. המאבקים על חופים ושטחים ציבוריים, זיהום אוויר ומים והגנת על החי והצומח הם כולם ראויים ואכן כולם נמצאים 'על המפה' ומקודמים על ידי חברי כנסת וגם חברי מועצה (שרבים מהם משתייכים היום לתנועה הירוקה). התנועה הירוקה בכנסת מצביעה על שיטה חדשה להסתכל על המשאבים שלנו ולחלק אותם, להפחית את תרבות הצריכה, ולמחוק את הקידוש של מושג הצמיחה. בכך היא מציעה חידוש כלכלי שונה במהותו מהליברלים וגם מהסוציאלים (או הקומוניסטים). היא חלק מתנועה ומגמה עולמית שמבקשת לשנות את סדרי הכלכלה, כל אחד בעירו ובארצו.
לכן היא לא תיעלם או תתפוגג אחרי הבחירות.
לכן היא לא מפלגת נישה או בוטיק.
ויתרה מזאת – לכן הרבה מהמצביעים שלה לא יצביעו למפלגות שהוזכרו לעיל במידה והתנועה הירוקה לא הייתה קיימת, אלא יתחלקו בין מפלגות אלו ואחרות ובין חוסר הצבעה.
עוז פרייר,
כתבת: "לקסי, איזה נושאים אחרים יש על סדר היום שלא נכללים תחת מטריית הקיימות?
קשה לי לחשוב על כאלה."
נוכח דברים אלה לא נותר לי אלא לומר כאותם פרקליטים:
I rest my case
רבותי המושבעים, קראתם, חירצו את פסקכם
עומר,
תודה על ההגדרה המדוייקת של מפלגת נישה טהרנית.
העולם הזה והפוליטיקה המלוכלכת שבו אינם ראויים לדור במחיצתה הטהורה, כזוהר הרקיע מאירה, של התנועה הירוקה.
עיצרו את העולם אנחנו רוצים לרדת.
ואני, מפיסטו, מחכה לכם בשער
חבל לחזור על נסיון הנפל פעם נוספת של התנועה הירוקה , שלקח קולות מהשמאל .
את התנועה הירוקה מייצג יפה ד"ר דב חנין מחד"ש , ניצן הורביץ ממר"ץ . יש גם חברי כנסת שעשו עבודה יפה בנושאים הירוקים במפלגת העבודה .
אני אישית אצביע חד"ש , כי הראיה הירוקה שלי מצטרפת לתנועה יהודית ערבית .
חברים אחרים , שלא נראית להם בחירתי , שיצביעו למפלגת העבודה או למר"ץ , רק לא לחזור על נסיון הנפל , שלקח בבחירות האחרונות למעלה מרבבה של מצביעים , שעשויים היו להיות עוד מנדט אחד לאחת ממפלגות השמאל .
עומר, אומר זאת שוב,
יש לתנועה הירוקה זכות קיום, ואני מאוד אשמח לראות אותה רצה ביחד עם מפלגות בעלות אג'נדה דומה (בליכוד יש כ- 10% ח"כים ירוקים, בעבודה במרצ וגם בחדש – הרבה יותר). אני נלחם נגד הטהרנים במרצ שמסרבים לכל חבירה – ומפספסים את התמונה הגדולה.
אבל, אם תדבקו בגישה טהרנית ותסרבו ללכת לכל מהלך של איחוד – יהיה זה כרטיס מובטח לנתניהו ומדיניותו ההרסנית ל-4 שנים נוספות.
סולר, כתבתי את זה קודם וזה נמחק.
אנא שים לב שלא בזתי שאלה שעשו את השיקול המוטעה שאתה מתאר, בזתי לאלה שעשו את השיקול המוטעה ועכשיו בזים לאלה ששוקלים אחרת. מכאן שמי שלא בז לאחרים, אני ממש אינני בז לו גם אם אני חושב שהוא טועה.
ואם בטעויות עסקינן:
כותב אורי יזהר
"בחכמה לאחר מעשה אפשר לומר שהצבעה עבור מפלגת העבודה בראשות ברק היית משגה חמור. או, קיי. אני מודה בשגיאה, אם כי לא אני ואף לא מישהו אחר ידע מה ברק מתעתד לעשות. אבל כלקח משגיאה אחת לעשות שגיאה נוספת, זה מיותר."
ולמרות זאת הוא מתכנן להצביע שוב עבודה ואף מנסה לשכנע אותי לעשות כן.
לא נותר לי אלא לצטט את לקסי שמניח את תיקו.
אורי
למגיב 40
לא ברור לי מה אתה רוצה ממני. ברור שמפלגת העבודה כיום אינה כמו זו שהייתה בימי ברק. אני רק מבקש מאנשי התנועה הירוקה שלא ילכו עצמאית לבחירות כי זה בזבוז קולות לשמאל ותמיכה עקיפה בנתניהו וליברמן. מצדי שיצביעו מרצ ואלי אף חד"ש. זה הענייןועל זה יש להתדיין ולא על שום דבר אחר. אם יש לך נימוקים ענייניים תעלה אותם ובבקשה תשאיר אותי מחוץ לתמונה.
אני רואה שהמצב קשה במיוחד כי רוב המגיבים כאן ממכישים לחשוב את המחשבות של אתמול ולהילחם את המלחמות של אתמול. כאילו שה"גוש" של "רק לא ביבי" מהבחירות האחרונות לא נכשל באופן מביש (וההצבעה לו היתה *על חשבון* התנועה הירוקה מימד). הקולות המבוזבזים באמת הם אלה שממשיכים להצביע לאותן מפלגות ישנות עם שפכטל ירוק ולקוות שמשהו ישתנה (ונזכור שניצן הורוביץ הוא בסה"כ "שחקן חיזוק" במרץ ודב חנין הוא "הפנים הפרוגרסיביות" של מפלגה שעדיין בולשביקית עם תמיכה מביכה של כמה מבכיריה במשטר אסד).
התנועה הירוקה לא קמה כדי להיות "עלה התאנה הירוק" של מי שמכונים "גוש בשמאל" אלא להציע תפישת עולם ששונה *גם* מזו של רוב תפלגות השמאל!
אין פה טהרנות – הגורמים הרלבנטיים לחבירה הם בדיוק מי שק.טוקולסקי הזכיר (חוץ מעצמאות).
תתעוררו – הפוליטיקה הגושית נכשלה!
קצת בדיליי, אבל אולי שווה בכל זאת להכניס כמה מילים לגבי הדיון העצוב הזה:
פעילי השמאל שכותבים פה בתגובות, רואים בתנועה הירוקה "חלק מהמחנה". היא לא. נכון שחלק ממקימיה באו מהמחנה הזה, ונכון שרבים מראשיה בבחירות הקודמות היו קרובים אליו בדעותיהם, אך התנועה הירוקה הנוכחית שונה.
היא לא שמאל, היא לא ימין, והיא גם לא מרכז. פשוט כי החלוקה הזאת היא מדינית, לפחות בעיני הציבור הרחב. והיא לא רלונוטית לתנועה הירוקה.
ראשיה אומרים בפה מלא: אם אתם מצביעים לפי המצע המדיני, אל תצביעו לנו. לכו למרץ, לכו לחדש. אבל תשפטו אותנו כאלטרנטיבה של סדר העדיפויות, ולא של המצע.
כביכול, יש חכים ירוקים בחדש ובמרץ ובעבודה. המצע כביכול דומה לערכים בתנועה הירוקה. מה זה נותן לבוחר? כלום.
כי סדר העדיפויות של המפלגות הקיימות תמיד יעמוד על הרגליים האחוריות על נושאים כמו כיבוש ופליטים, אבל לא על מה שבאמת מניע בוחרים ורלוונטי להם לחיים: הכלכלה, החברה והסביבה שלהם. אף מפלגה לא תפרוש מקואליציה על רפורמה בתחבורה ציבורית או בחברת החשמל, והתנועה הירוקה כן. על הגנת שטחים פתוחים, על תכנית הבראה למשק המים, על מאבק בייצוא גז. דברים שהם באמת למען כל אזרח קטן, ולא רק למען מקבלי קצבאות סדרתיים, שה"חברתיים" נלחמים למענם.
ואפשר להאמין להם על זה, הם הרי נלחמו על הדברים האלה אפילו מחוץ לכנסת, בלי שקל לרפואה לצוותים, בלי ג'ובים וכיבודים.
על זה אנשים יצביעו לתנועה הירוקה. הם יהיו מצביעים ראשונים, סטודנטים, מצביעי מרכז וימין חילוני שמאסו במפקדי הארגזים ובעסקונות הישנות.רובם לא מצביעים לשמאל ממילא.
היחידה שרלוונטית לדיון על כפילות אג'נדה מול התנועה הירוקה היא העבודה של שלי, בשני הבדלים עיקריים – מאחוריה עדיין משתרכת קופת השרצים של העבודה – העסקונה הישנה, המחויבות הנוראית לעיני ולועדי העובדים שתמנע ממנה לעבוד באמת למען האזרחים, ובעיקר – היעדר פתרונות.
התנועה הירוקה אשכרה מציעה פתרונות – מחושבים, עניינים, חשובים – לבעיות הכלכליות, ולא רק נובחת על טייקונים בזמן המסך הבלתי נגמר שהיא מקבלת.
והיא מציבה חזון, ויעדים. מילים שהיחיד מלבדה שמציב אותם הוא דווקא האדם השנוא ביותר באתרים כגון זה – יאיר לפיד.
גם אידיאולוגית, גם מציגה פתרונות, וגם הופכת את סדר העדיפויות לדברים שבאמת מעניינים אותנו – אין לה שום אלטרנטיבה אחרת. מי שמצביע לפי" כיבוש" או "מחנה", תקוע בדפוסי חשיבה שמלכתחילה גורמים לו לא להיות קהל יעד של התנועה הירוקה. למזלנו, זה זן הולך ונכחד.
אריק,
אני מכבד את האג'נדה השונה של התנועה הירוקה, גם אם אני חולק עליה. השאלה היא אחרת – כיצד אתה מגדיל את הסיכוי שאג'נדה זו תבוא לייצוג בכנסת. האם אתה מעדיף התמודדות עצמאית, תוך סיכוי לא מבוטל שהתנועה לא תעבור את אחוז החסימה, או שאתה מוכן לפשרה מסויימת בדמות ריצה ברשימה משותפת עם תנועות אחרות.
תהום פעורה בין הליטאים של דגל התורה לחסידים של אגודת ישראל, למשל, ועדיין התנועות הללו רצות ביחד כדי לוודא שתעבורנה את אחוז החסימה.
זאת ועד, מכיוון שהתנועה הירוקה, גם בתרחיש אופטימי, תצטרף לקואליציה כלשהי, נשאלת השאלה אילו תנועות יכולות להיות שותפות לקואליציה כזו. אני חושב שדי ברור שהקואליציה הנוכחית מתאימה פחות ליישום התפיסה האידאולוגית של התנועה הירוקה, מאשר קואליציית שמאל חלופית.
לאריק
למה ב"דיליי"? חסרות מילים בעברית לפני שעוברים לאנגלית פרובינציאלית של סנובים מקומיים?
אפשר להגיד 'קצת במאוחר' וכולם יבינו.
התפיסה הפוליטיתשלך מעידה על ניתוק גמור מהמציאות. אין דבר כז "לא ימין ולא שמאל". מי שאומר זאת משלה את עצמו ומסייע ביודעין או שלא ביודעין לימין. מפלגה שאינה מתמודדת עם שאלת הכיבוש אינה ראויה שיצביעו עבורה. דיון רציני בשאלות היסוד של הכלכלה והחברה והקיימות יוכל להתנהל כאן רק לאחר שנגיע להסדר עם הפלסטינים. זה לא נעים, אבל זו עובדה.
אורי יזהר,
הוא לא כתב שלא מתייחסים לכיבוש, הוא כתב שסדר העדיפויות שונה.
ואתה מוכרח להפסיק לזלזל בתפיסה הפוליטית של אחרים.
אתה מנותק מהמציאות לא פחות מהאדון אריק, כפי שהודית בתגובה 30 שלך.
פשוט כבד יותר את המגיבים, גם אם הם חושבים בצורה שונה ממך.
ולסיום, למה "סונבים פרובינציאלים" אפשר להגיד שחצנים קרתניים וכולם יבינו.
עדיפות ראשונה למאבק בכיבוש שהוא הסרטן שמכרסם בגופה של ישראל. מי שלא מבין את זה, לא מבין את העיקר.
מאבק בכיבוש דוגמת מרץ ועבודה של 30 השנים האחרונות הביא אך ורק להעמקתו. מי שלא רואה את זה לא רואה את העיקר. לשימחתי יחימוביץ' רואה.
מרצ והעבודה אכן לא הצליחו במאבקם נגד הכיבוש (העבודה לא נאבקה נגדו תמיד בנחרצות) אבל לומר שמאבק זה העמיק את הכיבוש, זה אבסורד מוחלט. מי שהעמיק את הכיבוש היה הימין המדיני וגוש אמונים עם ההתנחלויות. חיסול הכיבוש הוא תנאי מוקדם והכרחלי לכל שינוי משמעותי לטובה בישראל.
זו מלאכה קשה וכל מי שמתעלם מבעית הכיבוש נוקט בגישת בת היענה עם הראש בחול.
יש דרכים להיאבק נגד הכיבוש אבל במסגרת תגובה קצרה זו אינני יכול לפרטן. עשיתי זאת באופן מתומצת בספרי "חזון מצדה" ואתייחס לכך ביתר הרחבה בחיבור על השמאל הישראלי שיושלם לאחר הבחירות לכנסת. אבל אני מסופק אם מסונוורי יחימיביץ למיניהם או חסידי המפלגות האזוטריות יהיו פתוחים לקבל את המסר המורכב.
יזהר
את המשפט הזה מתגובתך: "דיון רציני בשאלות היסוד של הכלכלה והחברה והקיימות יוכל להתנהל כאן רק לאחר שנגיע להסדר עם הפלסטינים. זה לא נעים, אבל זו עובדה", אומרים כבר יותר משלושים שנה.
חשיבה רציונלית מחייבת לעצור לשנייה ולשאול שאלות על הנחת היסוד הזאת. אבל אצלך זה לא הנחת יסוד. אצלך זו עובדה. איך זה עובדה? לפי איזה מן מתודולוגיה?
כי בינתיים הכיבוש מעמיק. האסטרטגיה של הנאבקים בו נכשלה, נכון לעכשיו.
לא ברור לי מהו מערך ההנחות (ואולי האקסיומות) שפוסל דווקא את המחשבה ההפוכה – חברה ישראלית לא סולידרית שמנוהלת ע"י משטר ניאו-ליבראלי, תתקשה לגייס את העורף הפוליטי הנחוץ כדי לבצע הבקעה בכיוןן צמצום וסיום הכיבוש.
במה ההנחה הזאת נופלת משלך חוץ מהבדלל אחד קטן – ההנחה שלך נוסתה ע"י מחנה השלום (הכולל בתוכו את השמאל, שוויתר על השמאליות שלו לטובת המכנה הרחב של מחנה השלום שהוא ברובו ליבראלי עד ניאו-ליבראלי). – כן, נוסתה ועוד איך.
ההיתלות הנחרצת באקסיומה שאתה מציג כאן, בלי טיפת סובלנות לנסיונות למחשבה שנייה, היא מפחידה.
הערה נוספת, קראתי את הפרקים על כשלון השמאל ומה כן אפשר לעשות בספרך "חזון מצדה".
הכל בתוך הקופסה, בתוך הקופסה.
אולי זו דווקא שלי יחימוביץ שיוצאת ממנה.
אולי גם עליך חל העיקרון שקבעת למעלה:
"אבל אני מסופק אם מסונוורי …….. למיניהם או חסידי המפלגות האזוטריות יהיו פתוחים לקבל את המסר המורכב".
ספר לי על מסרים מורכבים ועל מוכים בסנוורים".
לא קל לי להגיד את זה, אתה מתבקש לפחות לקבל את ההערה הזאת.
כל אחד והקופסה שלו.
בהחלט.
הנה עוד "קופסה"
http://www.blacklabor.org/?p=2384
בהאג נוסד הקו הירוק
http://www.haaretz.co.il/opinions/1.981218
(כשכתוב "גבולות 48 , הכוונה לקו שביתת הנשק מ-49 =הקו הירוק).
וכמובן כאן
http://www.icj-cij.org/docket/files/131/1671.pdf
מסתבר שיש שני עומרים- אני מגיש מתגובה 7 ויש גם עומר אחר שכוונותיו כנראה טובות אבל הוא מהמתבדלים של התנועה הירוקה (מגיב 35).
לי ברור לחלוטין שהצבעה לתנועה הירוקה, הירוקים, הגמלאים, העצמאות, אלדד יניב ואפילו קדימה – צפויה בסבירות גבוהה מאד לגרום לאובדן של עשרות אלפי קולות שהם במצטבר 2-3 מנדטים שלמים של החילונים הסוציאל-דמוקרטיים.