מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
בחירות 2013 – הכוח האלקטוראלי של דוברי הרוסית
המאמר השני בסדרה מנתח את הכוח האלקטוראלי של הישראלים דוברי רוסית, ומתייחס אל נטיות ההצבעה שלהם. על מפלגת העבודה להשקיע מאמץ בקרב ציבור דוברי הרוסית כדי לגרום להם להצביע בעדה
מאת: אשר רוכברגר
הקול הרוסי והבחירות – חלק ב'
בפעם הקודמת כבר התייחסתי למגמות ונטיות בקרב בוחרים דוברי הרוסית. אני מודע למגרעות הסקרים באמצעות אתרי חדשות, אך זה מה שיש ברשותי. עם כל ההסתייגויות, הם בכל מקרה מראים מה המגמה, לפחות בקרב אנשים בגילאי הביניים , שמשתמשים באינטרנט. לכל מי שלא מרוצה מהסקרים האלה, עמכם הסליחה.
מייד לאחר ההודעה על ה"מפץ הגדול" בימין, נערך סקר גולשים באתר . התוצאות כאן. התוצאות לא מפתיעות. שתי המפלגות תמיד התחרו על אותו מגזר הבוחרים, ובבחירות הקודמות 80% מדוברי רוסית שהצביעו "ליכוד", ראו את "ישראל ביתנו" כאלטרנטיבה ראויה. ברור ש60%-70% גם כך וגם כך היו מצביעים למפלגות האלה. השאלה – איך יתפלגו 30-40% הנותרים 6-7 מנדטים. באופן אישי אני חולק על קביעת הגולשים שנתניהו הרוויח יותר מליברמן באיחוד הרשימות
ללא קשר לסקרים, מעניין לדעת מה הכוח האלקטוראלי של הציבור דוברי הרוסית. תיאורטית, מספר האנשים בעלי זכות הבחירה, שעלו לארץ מבריה"מ\חמ"ע החל משנת 1989 הוא שווה ערך ל-31 מנדטים. בפועל, משקלם יהיה כ – 18 מנדטים. בין 1989-2012 עלו לארץ כ- 800,050 איש בעלי זכות בחירה. לפי ההשערות, בבחירות הקרובות, כל מנדט ישתווה ל26-27 אלף קולות. חשבון פשוט מראה שהכוח האלקטוראלי של דוברי הרוסית שווה ערך לכ – 31-32 מנדטים.אחוז ההצבעה בקרב דוברי הרוסית בדרך כלל נע בין 55-60%, לכן ההשפעה שלהם בפועל תשתווה לכ – 18 מנדטים. עם המספר הזה מסכים גם ד"ר זאב חנין, המדען הראשי של משרד הקליטה והמומחה המוביל בתחום הסוציולוגיה של דורי רוסית בארץ.
גם לפי המחקר של הסוציולוג קלמן גאייר, מכון applied שנערך מייד לאחר הבחירות ב2009, הקולות של דוברי רוסית היוו כ15% מכלל הקולות והשתוו ל – 18 מנדטים.
יש לזכור שחוץ מהגל הגדול של העלייה בשנות ה – 90 ועד היום, יש אנשים שעלו ארצה בשנות בשנות השבעים והשמונים, כאשר הם וילדיהם גם כן מהווים כוח אלקטוראלי של יותר מ – 100,000 איש, או קרוב ל – 4 מנדטים.
מעניין לעניין באותו עניין – כבר כמה ימים יש איזשהו ניסיון (לדעתי מיותר לגמרי) לעורר מהומה ממאומה. מדובר על שריון לנציג העולים ברשימת מפלגת העבודה. לדעתי כל התעסקות בנושא הזה היא מיותרת לטווח הקצר ומאוד אקטואלית לטווח הארוך. ברור לכל בר דעת שבמצב הנוכחי אין שום סיכוי שהמוני בוחרים דוברי רוסית יצביעו למפלגת העבודה. יש פה כמה סיבות: המפלגה אכזבה פעמיים בין 1992 ל – 2001, הנציגים שהיו אי-פעם ח"כים מטעמה- סופה לנדבר ולאוניד לטינצקי לא היו פופולאריים במיוחד, בלשון המעטה. במשך שנים הנהגת המפלגה לדורותיה הזניחה את הפעילות השוטפת עם המגזר. אפילו אם נניח ששלי יחימוביץ מעוניינת להחזיר לחיק המפלגה לפחות חלק מהבוחרים, אי אפשר לעשות את זה בתקופה כה קצרה.
לפחות לפי הסטטיסטיקה שראיתי, בספטמבר 2011, כאשר שלי יחימוביץ נבחרה ליו"ר המפלגה – היו בה כ- 6,800 חברים דוברי רוסית. נכון להיום נותרו כ – 1,000 ו80% מהם מתכוונים לעזוב. אני כבר כתבתי שלדעתי הנושאים החברתיים של מפלגת העבודה יכולים להיות קרובים לליבם של דוברי רוסית. הבעיה שהנהגת המפלגה עוד מ-1999 שבויה בגישת היועץ סטנלי גרינברג, שלא כדאי להשקיע מאמץ ברוסים. בזה דרך אגב הוא טעה.
ממקורות יודעי דבר ידוע שחודשיים לפני הבחירות ב1999 רק 14% דוברי רוסית היו מוכנים להצביע לברק, לאחר העבודה המאומצת של מטה דוברי רוסית ויחסי ציבור נכונים, 58% דוברי רוסית הצביעו לברק.
כדוגמית קטנה לעיצוב דעת הקהל ברחוב הרוסי, אני רוצה להביא תמצית של הכתבה בעיתון מוביל ברוסית. הוא יוצא לאור ביום ה' ולכן לא הייתה שם שום התייחסות ל"מפץ". מיותר לציין, שהפרשן המדיני התייחס באהדה יתרה ל"ליכוד" ו"ישראל ביתנו", לא חסך אירוניה על חברתיות והשייכות למעמד הביניים של יאיר לפיד ויעקוב פרי, כאשר הגיע תורה של מפלגת העבודה, הוא ציין שלוש עובדות: ששלי יחימוביץ בצעירותה הצביעה חד"ש, שיריב אופנהיימר הצטרף למפלגה ושראשי המחאה של הסטודנטים הצטרפו למפלגה. נוצר רושם (ולא במקרה), שמפלגת העבודה של היום, היא מפלגה שמאלנית רדיקלית עם לא מעט אלמנטים של אנרכיזם. בעיניי, זו רק אחת הבעיות ולא הגדולה במיוחד. הבעיה שהיא באמת גדולה, שנוצר רושם שהנהגת מפלגת העבודה לא מעוניינת להפריך את הדימוי שנוצר לה ברחוב הרוסי. ימים יגידו אם מדיניות כזו תתברר כנכונה או לא.
תגיות: הליכוד, העבודה, העליה מרוסיה, ישראל-ביתנו, סקרים, עולים חדשים
קישור קבוע
2 תגובות
Email This Post
30 באוקטובר, 2012 בשעה 1:00
לדעתי מספר המנדטים ששווים אנשים שחיים בגטו הרוסי כלומר אנשים מבוגרים מאוד שלא הצליחו לרכוש את השפה העברית או שיש להם רמת הבנה בסיסית מאוד די נמוכה.
אני נדהם לפעמים כמה אנשים שעלו בגיל צעיר לארץ, מספרים שהם שולטים ברמה נמוכה ברוסית ולפעמים אף אינם יודעים לקרוא ברוסית היטב.
רוב האנשים מהעליה שהגיעו בגיל צעיר ורכשו את השפה כמו הישראלים קוראים את אותם עיתונים, שומעים אותם תחנות ברדיו ורואים את אותם ערוצי חדשות.
סקר שנעשה לא מזמן בהזמנת מרצ גילה את הנתונים הבאים: 13% מיוצאי ברה"מ מגדירים את עצמם כשמאלנים, שלושים ומשהו אחוז אנשי מרכז והשאר ימין.
כלומר לדעתי הרבה מהאסטרטגיות והניסיונות למשוך קולות מהחברה הישראלית רלוונטים גם לחלק נכבד מיוצאי ברה"מ. כל הדיבורים האלו על תעמולה ברוסית רלוונטים בעיקר לדור המאוד מבוגר שלא רכש את השפה העברית, ואת האנשים האילו בניגוד לצעירים שעוברים ישראליזציה יותר קשה לשכנע.
30 באוקטובר, 2012 בשעה 14:30
נינו אבסדזה שהצטרפה עכשיו למפלגה יכולה להביא קולות של העולים!