חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

אופיר פינס – חברתי אינסטנט

נושאים פוליטי ב 7.04.07 23:10

לפני חצי שנה בערך, אופיר פינס עשה צעד אמיץ כשהחליט להתפטר מתפקיד שר המדע והתרבות, עקב התנגדותו לישיבה המשותפת בממשלה עם אביגדור ליברמן. היו שאמרו שזהו צעד ציני, שנועד לתת פוש התחלתי למרוץ של פינס לכסא יו"ר המפלגה – מרוץ שהתחיל כמה רגעים אחרי ההכרזה. הם הצביעו על העובדה, שבממשלה הקודמת אופיר פינס ישב ליד אותו שולחן ממשלה עם אותו אביגדור ליברמן – ואז הגזענות והפשיזם לא הפריעו לו כל כך. אני לא הסכמתי, בזמנו, וטענתי שיש להעריך צעד נכון גם אם הוא נראה ציני על פניו.

אלא שנראה שהעניין הפך להיות סדרתי. אחרי שאופיר פינס עשה את התרגיל הזה עם ליברמן, הגיע הזמן לאותו התרגיל גם עם האג'נדה החברתית. מסתבר שבמפלגת העבודה יש הרבה חברים סוציאל דמוקרטיים, שהצטרפו למפלגה לפני הבחירות האחרונות. מסתבר גם שרבים מהם מאוכזבים מהיו"ר הנוכחי, שבעקבותיו הגיעו למפלגה. לכן, כדאי עכשיו להיות חברתי – ואכן, אופיר פינס שלף מצע חברתי מן המוכן.

פינס בטוח, כנראה, שאף אחד לא זוכר שבעשר שנות פעילותו בפוליטיקה הארצית לא התעניין כהוא-זה בסוגיות סוציאל דמוקרטיות, והן לא היו על סדר יומו. לטעמו, כולנו שכחנו שאפילו במערכת הבחירות האחרונה, שהנושא החברתי היה בה עניין מפתח, קולו לא נשמע בעניינים אלו. הוא סומך על זכרונם הקצר של מצביעי העבודה עד כדי כך, שהוא מצפה שנשכח שידו הורמה בעת ההצבעה על תקציב המדינה לשנת 2007 – תקציב ששלי יחימוביץ' כינתה בצדק רב 'תקציב נתניהו'. מה שווים כל אלה, אם אפשר חודשיים לפני בחירות לנסח מצע נוצץ ויפה?

תאמרו – תן לאיש צ'אנס! אולי הוא השתנה? אולי בגלל השינויים בכיוון הרוח, הוא הבין ששווה לו להיות סוציאל דמוקרט על אמת – ולא רק לצרכי בחירות? הרי נתת לו את הצ'אנס הזה בעניין ליברמן – למה לא גם בעניין הזה?

גם אם נתעלם מהשאלה עד כמה אפשר למתוח תפנית אידיאולוגית שבאה חודשיים לפני בחירות, לפני שתהפוך להיות לא אמינה – יש הבדל בין שני הנושאים. האמירה 'אני לא מוכן לשבת עם ליברמן בממשלה' היא אמירה פשוטה, חדה וקלה ליישום. האמירה 'אני חברתי', לעומתה, היא אמירה שצריך לפרוט לפרוטות ולראות איך היא מתיישמת במציאות (שהרי ראינו שאפילו הירשזון יודע להיות חברתי על הנייר).

למרבה המזל, אופיר פינס פרסם מסמך שמציג את מצע הבחירות שלו [הקישור שאליו הפנינו לא בתוקף] באופן מצוחצח ויפה (למרות השם המטופש Restart ישראל). המצע הזה מאפשר לבחון – כשפינס אומר 'חברתי', למה הוא מתכוון?

נפנה לעיון בפרק הרלוונטי של המצע של אופיר פינס, 'פרק ג. צמצום פערים בחברה הישראלית ומלחמה בעוני':

  • תת הפרק הראשון, 'צמצום הפערים החברה הישראלית- כפרוייקט לאומי', מכיל בעיקר סיסמאות שאינן אומרות הרבה.
  • תת הפרק השני, 'הגדרת הבעיה', מנסה להסביר מהי הבעיה שיש לתקוף. הבעיה היחידה המתוארת בקטע היא העוני. מוצעים שני פתרונות מיידים – העלאת שכר המינימום ועידוד יציאה לעבודה – וחינוך כפתרון אמיתי לבעיה, שאמור לפתור אותה מהשורש.
  • תת הפרק השלישי, 'צעדים עיקריים לביצוע', בנוי ממספר תת-סעיפים:
    1. צמצום פערי השכר בחברה הישראלית – תת פרק שעיקרו שכר מקסימום במגזר הציבורי והעמקת המיסוי על ההון, ותמורתם – הקלת המיסוי על מעמד הביניים ו"הבטחת הכנסה" לשכבות החלשות. (המרכאות במקור)
    2. שיקום ובנייה באמצעות חינוך – לפרוץ את ”מעגל העוני“ – סעיף זה מציע שוויון הזדמנויות שיושג דרך השקעה מסיבית בחינוך
    3. פרויקט מאה הכוכבים – טיפול הוליסטי בישוב או בשכונה – מציע התמקדות במתן פתרון נקודתי לאזור מגורים 'מוכה עוני'.
    4. רשת בטחון חברתית כלכלית – מערכת של קצבאות, שמיועדת למי שאינו יכול לעבוד.
    5. השכלה גבוהה – כלי לצמצום פערים בחברה הישראלית – במקביל לשכר לימוד דיפרנציאלי, פינס מציע סיוע בשכר לימוד לאוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.

מאחורי הרשימה הזו עומדים שני עקרונות מכוננים: שוויון הזדמנויות – מתן נקודת התחלה שווה לכל האזרחים, וסיוע לאוכלוסיות נזקקות – מתן סיוע נקודתי למי שלא מצליח להשתלב בשוק העבודה. שני העקרונות האלה הם העקרונות המאפיינים מדינת רווחה שאריתית, כמו זו הנהוגה בארצות האנגלוסקסיות. העקרון המכונן של מדינת רווחה כזו היא שהשוק הוא מנגנון החלוקה האולטימטיבי – כל עוד המדינה דואגת שכל האזרחים יתחילו את המרוץ בשוק בנקודה שווה, ודואגת למחסורם של מי שלא יכול להשתתף במרוץ הזה – המרוץ כבר ידאג לחלוקה הוגנת של המשאבים בשוק.

בניגוד לעמדה זו, העמדה של מדינת הרווחה הסוציאל דמוקרטית אומרת שהשוק אינו מנגנון הוגן כזה. אמנם מדינה כזו לא מוותרת לחלוטין על השוק הקפיטליסטי, אבל היא יוצאת מנקודת הנחה ששוק כזה יוצר עיוותים ונקודות של אי-צדק, ולכן מתפקידה להתערב גם במקרים של אזרחים שמשתתפים בשוק העבודה.

עד כאן, נשמע כמו דיון תיאורטי, שמעניין בעיקר סטודנטים לסוציולוגיה המתמחים במדינת רווחה. אבל יש לו השלכות כבדות משקל לגבי רבים מאיתנו. אם את מרוויחה בין שכר המינימום לשכר הממוצע במשק, ואם בעלך מרוויח שכר דומה – אופיר פינס גורס שמצבכם מצויין, ושכדאי שתסתדרו עם מה שאתם מרוויחים בשוק – מדינת רווחה זה לא בשבילכם. זה שהמשכנתא חונקת אותכם זה לא עניינה של מדינת ישראל (אין דיור ציבורי בתוכנית). כדאי שתתחילו כבר מהיום לחסוך לשכר הלימוד של הילדים שלכם – אופיר פינס מציע להפוך אותו לדיפרנציאלי, ואתם לא בין הזכאים למלגות. אף אחת מהרפורמות שפינס מציע – למעט חלק קטן מהרפורמות החינוכיות והעלאת שכר המינימום – אינה נוגעת למי שמשתתף (או שמסוגל להשתתף) באופן פעיל בשוק העבודה. למעשה, כמה מההצעות שלו אפילו פוגעות בציבור הזה – כמו שכר לימוד דיפרנציאלי באוניברסיטאות ומדיניות הקצבאות שלו, שכלל אינה מתייחסת לקצבאות לאנשים המסוגלים לעבוד. תשכחו מקצבאות ילדים, תשכחו מנקודות זיכוי לאישה עובדת. לא בבית ספרנו.

אז האם אופיר פינס רוצה להנהיג כאן מדינת רווחה בסטייל אמריקאי? קשה לדעת. ההרגשה שלי אומרת שלא – הוא פשוט היה צריך לשלוף מצע חברתי אינסטנט, ואימץ את הטרמינולוגיה ששמע ליד שולחן הממשלה בממשלות ברק ושרון. מה מהשניים יותר גרוע? לא יודע. בכל מקרה, מי שחיפש מועמד סוציאל דמוקרטי להנהגת מפלגת העבודה – זו לא הכתובת.


גילוי נאות – אני אחיין של עמיר פרץ ותומך בו במרוץ לראשות מפלגת העבודה.

פורסם במקור בבלוג של נדב פרץ

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות:

6 תגובות

  1. איתי :

    האם תוכל לפרסם כאן באתר את מצעו הכלכלי חברתי של עמיר פרץ. אני מעוניין להשוות.

  2. נדב פרץ :

    פניתי למטה כדי לקבל מצע. אני לא בטוח שיש מסמך מנוסח כזה.
    לטעמי, במקרה של יו"ר מכהן, יותר מעניין מה נעשה מאשר ההבטחות. ולזה עמיר פרץ נותן תשובה בנאום שלו, כפי שפורסם כאן באתר: הוא שם את הדגש על שכר מינימום, פנסיה וחוק חברות כוח אדם.

  3. שושי :

    ועדיין 'מוכרים בלבד' לאנשים מעל גיל 40 שהשוק לא מוכן להעסיק אותם.

  4. ניסים :

    אין שום מועמד סוציאל-דמוקרטי. מפלגת העבודה פשטה את הרגל. חבל ששלי יחימוביץ לא מתמודדת.

  5. נמרוד :

    חשובה ההפרדה בין מדינת הרווחה השארתית למדינת הרווחה הס"ד.

    חברתי זה תואר שקל להתקשט בו, צריך לראות את המורכבויות בו.

    תודה.

  6. דרומי :

    חוקרי מדינת רווחה נוהגים להגיד שאין דבר כזה 'פירוק מדינת הרווחה'. אפילו רייגן ותאצ'ר הידועים לשמצה, או ביבי בגרסא המקומית, לא פירקו את מדינת הרווחה – הם פשוט שינו אותה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.