חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ממשלת מרכז-שמאל לא תקום, וטוב שכך

נושאים בחירות 2013, דעות, כלכלת בית ב 15.10.12 5:45

אמצעי התקשורת ממשיכים לנסות ולשכנע אותנו שאולמרט או לבני יוכלו להצעיד את גוש המרכז-שמאל לניצחון בבחירות. זה לא יקרה, בין השאר משום שאין שום גוש כזה

מאת ק. טוכולסקי

הלוקש התורן שמנסים למכור לנו בכל ערוצי התקשורת האפשריים שנשלטים בידי בעלי הון, עיתונים (ידיעות, הארץ, מעריב, גלובס) ערוצי טלוויזיה (ערוץ 1-2 ו-9) וגם בתחנות רדיו אזוריות הוא שיש סיכוי לממשלת מרכז שמאל וכל מה שצריך בשביל שה"נס" הזה יקרה הוא להעמיד בראש הגוש הזה את אולמרט או לבני והם כבר יצעידו את הגוש לניצחון. זה לא יקרה, אולמרט או לבני אם יחזרו לפוליטיקה מלווים בחיים רמון ויאיר לפיד ובצרור חברי כנסת מקדימה שללא מחזור נוסף של רעיון ה"מרכז הגואל" הולכים לפנסיה מוקדמת ובראשם רוחמה אברהם, דליה איציק ויואל חסון, כולם ילכו להיות חלק מקואליציית ימין מרכז דורסנית שתבצע מעשי אונס סדרתיים במה שנשאר ממדינת הרווחה הישראלית בעקבות הסיבוב הקודם של ממשלת ימין בשותפות עם מפלגת מרכז (ממשלת שרון, לפיד 2003-2005) שזכורה בעיקר תודות לתוכנית הכלכלית האיומה שלה. זיכרו את מה שאני כותב כאן כי בניגוד למה שכותבים לכם בעיתוני בעלי ההון (ותודה למגפון שלא הצטרפו לחגיגהhttp://megafon-news.co.il/asys/archives/88193) הממשלה הבאה בישראל לא תהיה ממשלת שמאל-מרכז פשוט כי הגוש הזה לא קיים והשמאל לבדו יכול אולי להתחזק אבל לא להגיע לשלטון. הממשלה הבאה היא ממשלת מרכז ימין שתכלול את הליכוד, ישראל ביתנו, יש עתיד לעצמאות מקדימה או כל שם אחר שיהיה למפלגת המרכז התורנית ואולי גם את האיחוד הלאומי והמפדל. ממשלת המרכז ימין הבאה תהיה ממשלה של קיפאון מדיני וחורבן חברתי-כלכלי, ממשלה שבשנת 2013, תזכיר לכולנו את מה שקרה ב-2003 ותבהיר לכולנו ש-2003 לא היתה השנה הכי גרועה.

כבר כמה חודשים שטובי הפרשנים בכל העיתונים (עוד סיבה שכנראה לא צריך כל כך הרבה עיתונים) מדקלמים לנו שיאיר לפיד וציפי לבני הם אלטרנטיבות ולעומת זאת שלי יחימוביץ בסך הכל רוצה להיות שרה בממשלת ביבי הבאה. המחלוקת העיקרית בין הפרשנים בעיתונים וגם חלק לא מבוטל מפרשני הרדיו והטלוויזיה הוא על השאלה האם יחימוביץ רוצה להיות שרת התמ"ת או שרת האוצר בממשלת ביבי. זה לא יקרה, בעיקר כי גם אם יחימוביץ היתה רוצה להיות שרה בממשלתו ביבי יעדיף פחות או יותר כל שותף בכנסת ע"פ יחימוביץ. ביבי בשלטון בשביל להפריט את נכסי הלאום, להוריד מסים על ההון. לבטל את העבודה המאורגנת אין לו שום סיבה לעשות את זה, יהיו לו מספיק שותפים שחושבים כמוהו על כלכלה מהמרכז, זה הרי הקמפיין של התקשורת שמנסה לדוג כמה שיותר קולות אפשריים מהשמאל לטובת מפלגות משרתות הון במרכז המפה הפוליטית. יאיר לפיד, הפרזנטור של בנק הפועלים והפנים של ערוצי התקשורת העיקריים של בעלי ההון בישראל (ידיעות אחרונות וערוץ 2), אהוד אולמרט, האיש שהורשע בפלילים ובית משפט קבע שקיבל כספים בעודו שר מגורמים בעלי עניין וציפי לבני, מריונטה בממשלת שרון השנייה שהצביעה בעד כל גזירה כלכלית, מי שהחלה את דרכה כמפריטה בע"מ ברשות החברות הממשלתיות. אלו המועמדים של בעלי ההון לקבלת הקולות שלא מתנקזים גם ככה לימין. התקשורת מנסה להציג את יאיר לפיד כמועמד ראוי לנקז אליו את קולות המחאה החברתית, הם פשוט בונים על זה שהבוחר לא יחשוב. בכל מקרה, אחרי שהאבק יתפזר גם אם השמאל בישראל יכפיל את עצמו מ-15 מנדטים ל-30 ואפילו קצת יותר, יהיה לימין מספיק כוח להרכיב ממשלה עם המרכז.

אנחנו צריכים לעבוד על חיזוק השמאל, לא מתוך מחשבה שנגיע לשלטון אלא מתוך רצון לבנות אלטרנטיבה. אם השמאל יגיע ל-36 מנדטים (30% מהקולות) זה יהיה הישג אדיר. השמאל לא יוכל להקים ממשלה כי המרכז הוא בעצם ימין מרכז וילך עם הימין אבל השמאל יוכל להיות אלטרנטיבה, יו"ר מפלגת העבודה תוכל להיות יו"ר האופוזיציה, המפלגות אם יתחזקו יוכלו להגדיל את היקף הפעילות שלהן והחשיפה שלהן לציבור, יהיו לאופוזיציה של השמאל וועדות בכנסת כמו הכלכלה וביקורת המדינה לנהל ובמשך 4 השנים הבאות שהולכות להיות איומות ונוראות אפשר יהיה להציג אלטרנטיבה. חשוב מכך, השמאל שיוכל להתחזק בהמשך צפוי להערכתי לפגוש באופוזיציה את השותפים הבאים של השמאל לשלטון, שותפים האפשריים האמתיים היחידים, את המפלגות החרדיות, יהדות התורה וש"ס.

אנחנו צריכים לבנות שמאל וגם לבנות קשר כן עם מי שלהערכתי יזרקו כמונו לאופוזיציה –  החרדים. אין לביבי שותפים טבעיים, יש לו רק אדונים טבעיים – בעלי הון כשלדון אדלסון. החרדים לא היו מוכנים שהעניים והמעמד הבינוני ישלמו את מחיר המשבר שמדיניות ביבי יצרה ולכן הולכים לבחירות. אני מאוד מקווה שאחרי שנצליח לבנות גוש שמאל חזק כאופוזיציה לשלטון בארבע השנים הקרובות השמאל בישראל (העבודה, חדש ומרצ) יוכל להגיע לשלטון בלי להזדקק לשותפים, אבל אם השמאל הישראלי יזדקק לשותפים אין מה לחפש אותם במרכז, אלו יהיו החרדים כי הממשלה הבאה תכה בהם ללא רחם, כי הימין והמרכז הולכים להשתולל עד שהם יופלו בכוח רצון העם. השמאל צריך לבנות את עצמו, להתחזק כמה שיותר עד הבחירות ולהמשיך להתחזק לאחריהן, לפתח דיאלוג עם קבוצות שאינן משתייכות להגמוניה של חסידי הטייקונים המורכבת מהימין הלאומני והגזעני של הליכוד וישראל ביתנו וגם אינה מורכבת מהחלק בהגמוניה הימנית כלכלית המסתווה למרכז.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , , , ,

32 תגובות

  1. דני זמיר :

    מסכים לניתוח במלואו, אני חושב שהוא מדויק לחלוטין, ולרוב המסקנות. לעניין השותפות עם החרדים, היא צריכה להיות מאד אד הוק ומסוייגת.

  2. ק. טוכולסקי :

    מה זה האו דמוקי? השותפות עם החרדים יכולה להיות הברית החדשה של השמאל ברור שהיא מחייבת מצד החרדים ומצד השמאל נכונות לפשרות ושינויים אבל היא פשוט הולכת להיות התוצאה שאסור להחמיץ של הבחירות. (אחרי 2003-2006 היתה כבר החמצה אחת).

  3. מיכאל לינדנבאום :

    ניתוח הגיוני,
    המפלגות החרדיות הן היחידות שלא מנותקות מצרכי הציבור שלהן.
    כל שאר המרכז-מרכז-ימין אינו אלא משת"פ של ההפרטה,חיסול העבודה המאורגנת ופטור ממס לטייקונים ולהון הגדול.

  4. דליה :

    ניתוח די מייאש. אם זה כך, בשביל מה להתאמץ?
    אם המפלגות החרדיות הן התקווה להגדלת הגוש, יש להשקיע מאמצים בכיוון זה. השאלה היא אם ישתפו פעולה עם אישה המשמשת יו"ר. ש"ס לא הסכימה לעשות זאת. מה עם המפלגות האחרות. האם יסכימו?

  5. לקסי :

    את השלטון כובשים מהאופוזיציה, לא משותפות עם כל מי שעולמו הפוך לשלנו.

    דליה, לא להתייאש טרם זמן.
    יש סיכוי וצריך להגדיל אותו בשיחות עם כל מי שאפשר שיבואו לבחור ביום הבחירות ולא יסתמו את האף בסלון.

    אחוזי הבחירה הנמוכים אינם חקוקים בסלע.
    85% השתתפות עשויים לחולל את השינוי.

    ק. טוכולסקי(2). טעות הקלדה שתוקנה

  6. דני זמיר :

    לק. שיבוש הקלדה. צ"ל: "הוא מדוייק לחלוטין…"

  7. ק. טוכולסקי :

    אין מה להתייאש צריך להבין מי יהיו השותפים של בגוש להערכתי באופוזיציה אחרי הבחירות ולקוות שהגוש יוכל א. לגדול לכדי שליטה לבד בבחירות שאחריהן ב. לשתף פעולה עם החרדים בכדי לעלות איתם לשלטון אם יהיה צורך בכך.

  8. עמית-ה :

    בטח שאין מה להתייאש, להבדיל מרוב המדינות בהן חוסלו הרווחה והדמוקרטיה תוך רידוד החינוך לדרגת "שמאל ימין שמאל קדימה צעד!"
    בישראל עדיין יש מערכות מתפקדות רבות.
    בשולי ההרס הניא-ליברלי עדיין אפשר לראות מערכות משתקמות ושיתופי פעולה חדשים נולדים.

  9. ק. טוכולסקי :

    להערכתי ההרס יגבר בכהונת הממשלה הבאה, לכן חשוב להניח תשתיות לשמאל שיהווה אלטרנטיבה שיכה בממשלה במשך שנות כהונתה וילחם בה על כך צעד ושעל.

  10. אורי יזהר :

    לא ברור לי ההיגיון מאחרי התחזית של טוכולסקי. החרדים הם בעלי ברית טבעיים של הליכוד והם יהיו מוכנים להמשך ההפרטות במחיר של המשך הסדר תורתו אומנותו עבור האברכים למיניהם.
    טוכולסקי ממשיך גם בניתוח זה את ההתעלמות מבעית הכיבוש והשפעתה על המערכת הפוליטית ועמדות הציבור וגם את ההתעלמות מגורמי תרבות וזהות בקביעת ההזדהות וההשתייכות הפוליטית.
    לא הכל זה כלכלה.

  11. ק. טוכולסקי :

    אורי אין בעלי ברית טבעיים בפוליטיקה יש בריתות מבוססות אינטרסים.
    הערכתי פשוטה, ביבי יקים ממשלתמרכז ימין שתתבסס על הליכוד, ישראל ביתנו, יש עתיד, קדימה והמפדל, משלה דומה לזו של שרון ב-2003. הממשלה תוקם לצורך "הצלת הכלכלה" ותאפשר לביבי לקצץ קצבאות ולצמצם את השירותים של מדינת הרווחה, לזה החרדים לא יהיו שותפים. באופוזיציה שם ישבו החרדים עם השמאל יש אפשרות ליצירת ברית בין יחימוביץ, דרעי, גפני/ליצמן כנגד משטר האימים הניאו-ליבראלי.
    העבודה והחרדים לא ישבו בממשלת ביבי לא בגלל שהן לא היו רוצים אלא בגלל שביבי הולך על הכלכלה אצלו הכל זה כלכלה.
    ולהתעלם מהכיבוש אורי זה לדמיין שה"מרכז" יהיו לו ביצים לפתרון של שתי מדינות, פתרון שאני כבר לא בטוח די הרבה זמן מה התוחלת שלו. לא צריך לפחד מהחרדים ולא מדרעי ולא ממיעוטים באופן כללי.

  12. אורי יזהר :

    טוכולסקי,
    בעלי ברית טבעיים נוצרים כאשר יש קרבה אידאולוגית חזקה בין שני כוחות פוליטיים. ויש כזאת בין הימין המדיני והדתיים והחרדים האשכנזים. עם ש"ס זה יכול להיות אחרת, תלוי מי יוביל שם, דרעי או ישי ןמה יאמר מרן.
    כאשר בן גוריון הקים ממשלות "בלי חירות ומק"י, זה לא הוביל להתחברות של חירות ומק"י.
    אצל ביבי לא הכל זה כלכלה. יש גם מורשת אביו שהיא חזקה מאד אצלו.

  13. דליה :

    כאשר נתניהו מכריז קבל עם ועדה כי יצרף לקואליציה מפלגות שיתמכו ברפורמה בתכנון, הוא מודה שהכל אצלו כלכלה, הוא חושף את התנהלותו. הוא לא משתמש באיום האיראני כמסווה לרפורמות הכלכליות שהוא רוצה לבצע. אפשר להיווכח פה שהאיום האיראני הוא לא איום באמת אלא הסוואה שמטרתה להפחיד ולהסיט את תשומת לב הציבור מהכלכלה כדי לבצע בה רפורמות.

  14. ק. טוכולסקי :

    המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית מורכבת מהרבה קבוצות שהמכנה המשותף ביניהן הוא היותן מיעוטים דתיים או אתניים כי בין היהודים/היספאנים/שחורים/איגודים לא קושר יותר מדי האחד לשני חוץ מההבנה שהרפובליקנים זה דרעק.
    רק השבוע התברר שנתניהו היה מוכן לנהל משא ומתן על הגולן, מורשת אביו זה חלק מההטעיה, ביבי משרת את ההון, הכל אצלו זה כלכלה.
    האינטרסים של החרדים האשכנזים והספרדים קרובים יותר לשמאל מלימין כי הם בעד מדינת רווחה חזקה, ואותה ביבי יחסל בקדנציה הקרובה ביחד עם לפיד/מופז/ליברמן/אולמרט/ליבני/ברק וכל שאר משרתי ההון במרכז-ימין.

  15. דליה :

    יוסי גורביץ טוען ברשומה בבלוגו http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/ שאם אחוז המצביעים יעלה ל-80% (לעומת כ-63% שהצביעו בפעם הקודמת), המפה הפוליטית יכולה להשתנות. לא ברור מאליו הוא שנתניהו ירכיב גם את הקואליציה הבאה. אם אחוז המצביעים יגדל, אם דרעי יעמוד בראש ש"ס, ולא ישי הימני קיצוני, יש סיכוי לשינוי.

  16. אורי יזהר :

    טוכולסקי
    להשוואה בין הדמוקרטים בארה"ב לסיטואציה הפוליטית בישראל אין ידיים ורגליים. התנאים שונים מאד והאנלוגיה מופרכת.
    מי שחושב שאצל ביבי הכל זה כלכלה והנושאים המדיניים והביטחוניים זה רק הסוואה והסחת דעת מהפרוגמה הכלכלית שלו חי בטעות הנובעת מחשיבה "קופסתית". המציאות הרבה יותר מורכבת מהנוסחה הפשטנית הזאת.
    ש"ס והחרדים האשכנזים איננם פרטנרים למדינת רווחה אוניברסלית כי יש להם הסדרי רווחה פרטיקולריים. לדני גוטוויין יש ניתוח מעניין בסוגיה הזאת.

  17. לקסי :

    אורי,
    מה היא מסקנת-עשה מהניתוח של פרופ' דני גוטויין? אולי תנסח כפוסט?

  18. אורי יזהר :

    לקסי,
    שלחתי היום למערכת את הפוסט על איראן. נהרוג טורקי וננוח.
    אני לא בטוח שיש מסקנות עשה ישירות ומיידיות מהניתוח של דני גוטווין. העסק הרבה יותר מורכב. אני עובד עכשיו על חיבור גדול שיעסוק במצבו של השמאל. אשלים אותו אחרי הבחירות כדי שהניתוח יהיה מבוסס על נתוני אמת ולא על השערות.
    מכל מקום, כרגע, לפי כל הסקרים, מאזן הכוחות בין הגושים לא ישתנה בבחירות הקרובות וזו הבעיה העיקרית. זה מה שמעניין אותי יותר מהשאלה כמה מנדטים שלי תקבל על חשבון קדימה המתפרקת.

  19. מעין דותן :

    רשימת מטלות לבחירות:

    העבודה –

    לקחת מנדטים על הנושא החברתי מהליכוד, ש"ס, ישראל ביתנו ויש עתיד.

    מרץ – לקחת מנדטים בשילוב של הנושא החברתי והנושא האזרחי מיש עתיד וישראל ביתנו

    חד"ש – לקחת מנדטים משאר הרשימות הערביות.

    אם כל המפלגות יתעסקו בכיוונים האלו במקום לתקוף אחת את השנייה ויעבדו ביחד כדי להביא את קבוצת ה"לא מצביעים" במספרים גדולים לקלפי מהפך אפשרי.

  20. ק. טוכולסקי :

    אורי
    השתמשת בהרבה שמות תואר כמו מופשט וקופסתי בשביל להגיד שאני אומר שטויות אבל בהתחשב שאתה חושב שההשוואה לארצות הברית מופכרת אתה עונה כמו מועמד רפובליקני בעימות. אתה רוצה לטעון שאני טועה, קצת יותר טיעונים יעזרו לי להבין למה, שמות תואר לא עושים עלי רושם.

    זאת פרשנות הבחירות שלי, רק נביאים ושוטים יטענו שהם יודעים מה יקרה בעתיד. אני חושב שהפרשנות שלי מופרכת קצת פחות מההערכה שלאולמרט יש תומכים בציבור או שיחימובית רוצה את ליבני בתור מס. 2 או שהממשלה הבאה תהיה ממשלת ימין חרדים או שלפיד הוא חלק מהמרכז-שמאל או שיש כזה גוש. ההערכה שלי בנויה גם על ההנחה שביבי הולך לחסל את מערכות הרווחה הפרטיקולריות של החרדים לכן הם לא ישבו בקואליציה ולכן בני הברית שלהם יהיו בשמאל.
    אתה מוזמן לתת את ההערכה שלך, אני מבטיח שבביקורת אם תהיה לי עליה יהיו לא רק כינויים אלא גם קצת תוכן.

  21. אורי יזהר :

    טוכולסקי,
    עד כמה שהצלחתי להבין מדבריך אתה רואה את הגורם הכלכלי-מעמדי כקובע בלעדית את העמדה הפוליטית. אני סבור שלגורמי תרבות וזהות יש תפקיד לא פחות חשוב בהיערכות הפוליטית. לא רק מארקס, אלא גם מאקס וובר. עד כמה שהתרשמתי, שום נימוק או דוגמה סותרת לא מזיזים אותך מעמדתך הנ"ל. לזה אני קורא חשיבה "קופסתית".
    אני לא סבור שנתניהו עומד לחסל את הסדרי הרווחה הפרטיקולריים של החרדים למיניהם.
    החרדים מעדיפים את הליכוד על פני השמאל כי לדעתם הליכוד יותר קרוב ליהדות מהשמאל. השמאל מבחינתם מרוחק מהיהדות. הרב שך כבר כינה את הקיבוצים בעבר אוכלי שפנים וחזירים ותמך בחבירה לימין.
    אם אתה חושב שלגורמים האלה אין ערך בקביעת ההעמדות וההיערכות הפוליטית, אז יש לנו חילוקי דעות מהותיים מאד.
    ההערכה שלי, הנשענת על כל הסקרים והפרשנויות עד עכשיו היא, שגוש הימין יישאר החזק ביותר ונתניהו ירכיב את הממשלה הבאה. הלוואי ואתבדה, אבל אני חושש שלא. אם הוא ירכיב את הממשלה הוא יעדיף קודם כל את מי שהוא מכנה כבעלי בריתו הטבעיים. זה לא אומר שבתנאים מסוימים יחימוביץ לא תוביל את מפלגת העבודה לקואליציה. יהיו כמה תיקונים חצי קוסמטיים, אבל הכיוון הכללי של המדינה לא ישתנה.
    בתור שוטה מדופלם אני יכול לספר לך שהייתי בין הבודדים בתנועת העבודה שצפה את עליית הימין לשלטון לפני המהפך של 1977. יש לי על זה עדויות בכתב כמו מאמר שפרסמתי ב"למרחב" (היה פעם עיתון כזה) ב-1969, תחת הכותרת "קואליציה עם גח"ל – פתח לשלטון הימין" ובו תיארתי פחות או יותר את התהליך שיוביל לכך. גח"ל – הגרסה המוקדמת של הליכוד. התגובות כלפי היו התעלמות והשמעת הטיעון המוחץ – "מה, השתגעת?"
    כיום אני מגדיר את עצמי כאינדיאני הזקן שמצמיד אזנו לקרקע ושומע את הצרה המתקרבת. הלוואי ואתבדה.
    אבל יש לי תחושה עזה שלא אצליח לשכנע את האופטימיסטים בכל מחיר שמארגנים את תפיסת המציאות שלהם בהתאם לרצונותיהם.

  22. מיכאל לינדנבאום :

    "אני לא סבור שנתניהו עומד לחסל את הסדרי הרווחה הפרטיקולריים של החרדים למיניהם."
    באמת אי-אפשר לדעת.נסתפק באמירה בת האלמוות של המת לעוור:
    "נחיה ונראה!"

  23. ק. טוכולסקי :

    אורי תודה על התשובה המפורטת
    זה מעניין שבזמן שאני מבסס את כל ההערכה שלי על כך שנתניהו כמו שרון ב-2003 יעדיף ברית עם המרכז כנגד מדינת הרווחה ועל חשבון ממשלה עם חרדים אתה מתעלם מזה. אתה גם מתעלם מזה שאני סבור שאין בריתות טבעיות אלא בריתות אד הוק של אינטרסים. להערכתי ביבי ילך עם המרכז והימין נגד החרדים ויכה את מדינת הרווחה כולל ביטול הסדרים פרטיקולרים לחרדים כמו ביטול חוק הלפרט בתוכנית הכלכלית הקודמת.
    ביבי רוצה להמשיך במדיניות הרפובליקנית שלו ולכן הוא יקים ממשלה צרה עם המרכז לא עם יחימוביץ ולא עם החרדים. הוא הלך לבחירות לא בגלל הסירוב של ישראל ביתנו להצביע בעד התקציב אלא בגלל שהוא רצה לקצץ בקצבאות הילדים והחרדים התנגדו. זאת לא חשיבה קופסתית זאת המציאות.

    יכול להיות שהחרדים או העבודה יעשו טעות ויחברו לנתניהו בשלב מסוים במקום המרכז ואז התחזית שלי לפחות בחלקה השני תרד לטימיון. אבל אני די בטוח איזו ממשלה נתניהו יקים אם רק יהיו לגוש הימין והמרכז-ימין 65 מנדטים. השמאל והחרדים באופוזיציה עם 55 מנדטים יוכלו לעבוד ביחד 3-4 שנים ולגלות מה משותף להם וזה לא מעט.

  24. אורי יזהר :

    טוכולסקי, לכל אחד יש ראת ההערכות שלו.
    אתה ממשיךלהתעלם מכך שלנתניהו חשוב לא רק לפרק את מדינת הרווחה אלא גם להמשיך ולהרחיב את ההתנחלויות ולמסמס את התהליך המדיני. ביטול חוק הלפרט לא מנע מהחרדים ללכת עם נתניהו. הוא הלך קצת לקראתם עם הקמת הממשלה הנוכחית והוא ילך לקראתם גם בעתיד, אם יזדקק להם לשם הרכבת ממשלה ימנית.
    גוש הימין מונה 65 מנדטים עם שתי המפלגות החרדיות. בלעדיהן יש רק ליכוד (27), ליברמן (15) ופלגי המפד"ל (7). סה"כ 49 מנדטים. שתי המפלגותה חרדיות נותנות לו עוד 16 מנדטים וכך מגיעים ל-65. ייתכן שעקב פרישת כחלון הליכוד יפסיד כמה מנדטים. הם ילכו לש"ס, לא למפלגת העבודה. יחסי הכוחות בין הגושים יישארו פחות או יותר אותו דבר.
    עדיין לא ברור מי יהיו המפלגות במרכז, לכן מוקדם להעריך שביבי ילך אתן רק כדי להמשיך לפרק את מדינת הרווחה. לשם כך הוא לא זקוק לקואליציה. הגידול המתמיד בתשלומים פרטיים במערכת הבריאות וההפרטה המתקדמת במערכת החינוך הם פרי "עמלם" של פקידי האוצר ושל שר החינוך ומנכל"יו, בלי הכרעות כנסת.
    ואם חס וחלילה תהיה בעת הבחירות מתיחות ביטחונית, ביבי ינצח בגדול וימשיך במדיניות ה"אין פרטנר" שלו.

  25. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    אורי
    עיתון "למרחב" היה עיתון של אחדות העבודה (ומעניין מניין שמו).
    אחדות העבודה ואנשי א"י השלמה, כמו חיים גורי למשל, היוו את החלק הניצי של תנועת העבודה. ישראל גלילי הוא אדריכל ההתיישבות בגדה.
    החבורה הזאת, עם או בלי גח"ל כפי שראינו אחרי שגח"ל יצאה מהקואליציה, הכשירה את השרץ והשתמשה בישיבת מרכז הרב כפלוגות הסער שלה (סליחה על הביטוי).
    שלא לדבר על תכנית אלון שמתבצעת עקב בצד אגודל ע"י כל ממשלות ישראל. (לכן שלי יחימוביץ צדקה במה שאמרה על ההתנחלויות).

    הבעיה היום איננה בפינוי התנחלויות קטנות הזויות אלא במעלה אדומים – עיר לא אידיאולוגית ולא משוגעת, שהיא מימוש של תכנית אלון.

    למיטב הבנתי אף אחד לא ניתח עד היום בצורה מסודרת ושיטתית את התפתחות הטרגדיה של ההנהגה הציונית אחרי 67 . יש הרבה ניתוחים חלקיים שלא מצטברים לכדי ניתוח אחד ממצה.

    האירוניה היא, דווקא אחרי שבגין עלה לשלטון התפכחו בהדרגה הרבה אנשים שנתנו יד לטרגדיה, אבל על זה נאמר : "אבן שטיפש אחד זרק לבאר שבעים חכמים יתקשו להוציא".

    במצב הזה אתה ראוי להערכה רבה על כך שעוד לא התיאשת. אבל ייתכן שהדרך להוציא את האבן, עוברת דווקא במישור החברתי-כלכלי. זה אומר שינוי המאזן בין פוליטיקה של זהויות לפוליטיקה מעמדית
    זה אומר למשל חיבור מעמדי בין תושבי מעלה אדומים לתושבי, נגיד, בת-ים. הקו הזה יכול ליצור שפה קוהרנטית שבה אפשר לדבר על מצב הכיבוש. במצב היום אין שפה כזו חוץ מהטפות מוסריות.

    אבל זה לא נושא לתגובות.

  26. ק. טוכולסקי :

    לפני שבוע נחשף שביבי היה מוכן לנהל משא ומתן עם הסורים כשהמחיר ברור ואתה מתעלם מכך זאת עובדה לא הנחה כפי שאתה מניח לגבי חשיבות ההתנחלויות לביבי. ההנחנה שלי מבוססת על מה שקרה ב-2003 ועל היותו של ביבי משרת נרצע של בעלי הון. זכותך להניח אחרת.
    אני מקווה שהשמאל יגיע ל-36 מנדטים ועם רעם-תעל ל-40 מנדטים בגוש אופוזציה, אני מעריך שזה לא פשוט אבל אפשרי. כאמור הנבואה נתנה לשוטים, זאת ההערכה שלי ונראה מה יקרה.

  27. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    תסלחו לי בבקשה –
    נראה שהאתר עובד עדיין על שעון קיץ.

    אם זה בכוונה – כל הכבוד.

    אם רבים ינהגו כך בפועל, ואליהם יצטרפו עוד ועוד, יגמר הפיאסקו הזה של שעון ש"ס (וכל החילול שם שמיים שכרוך בו, למי שזה חשוב. כי השקר על יום הכיפורים כבר לא יכול להיות גלוי יותר. ניצול ציני של בעל שררה שרוצה להציג את כוחו בכל מחיר. ואולי הוא בכלל מוזז הצידה בעצם רגעים אלה, אם זה ישנה בכלל משהו לטובה).

  28. אורי יזהר :

    למשתמש האנונימי
    אתה קצת מבלבל את ההיסטוריה. כמי שהיה חבר אחדות העבודה, אבל לא מחסידי שלמות הארץ אני מבקש לעשות קצת סדר בעובדות.
    גלילי לא היה אדריכל ההתיישבות בגדה. הוא יזם התישבות בבקעת הירדן, ברמת הגולן ובפתחת רפיח. הוא התנגד להתיישבות בגב ההר בשטחים המאוכלסים הפלסטינים, אותם שטחים שהליכוד, אחרי מהפך 1977 ביחד עם גוש אמונים מילאו בהתנחלויות כמו עפרה, יצהר וכו'. מי שחרג מהמדיניות הזאת היה דווקא יגאל אלון שעודד את התיישבות לוינגר בחברון. גלילי התנגד לכך. הוא ידע עם מי יש לו עסק ולא סבל את גוש אמונים.
    הרוב באחדות העבודה לא תמך בא"י השלמה, אלא בנוסחה "לא חזרה לגבולות 67 ולא אף שעל". באחדות העבודה היו אחרי 67 שלוש מגמות: מיעוט בהנהגת טבנקין המשיך לדגול בא"י השלמה. מיעוט קטן יותר היה יונים צחורות, כמו בן אהרון וגם עבדך הנאמן. הרוב תמך בנוסחה דלעיל שאותה הובילו גלילי ואלון. זו הייתה נוסחת הסטטוס קוו הממאירה שהביאה אותנו למלחמת יום הכיפורים וההיסטוריה תשפוט לחובה את גלילי על גישתו זו.
    אני גם הייתי שם וגם כתבתי שלושים שנה מאוחר יותר את ההיסטוריה של הנושא הזה בספרי "בין חזון לשלטון" תולדות אחה"ע.
    לידיעתך, אני הייתי הראשון בקיבוץ המאוחד ובאחדות העבודה שאמר, כבר ב-1969 שיש עם פלשתינאי ויש לו זכות להגדרה עצמית. גלילי רצה להרוג אותי (מטאםפורית, כמובן). כך שתאמין לי, אנייודע על מה אני מדבר.
    ותניח לחיים גורי. תפקידו בכוח היה מינורי.

  29. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    יזהר
    כל שאמרתי מתייחס למה שקרה עד שעלה בגין לשלטון.
    מדובר בעשר שנים שבהן היתה התיישבות בגב ההר, ע"י אנשי מרכז הרב.
    להלן קטע מויקיפדיה ואם יש בו אי-דיוקים אשמח לשמוע
    "הנסיון השני של גוש אמונים לחדש את ההתיישבות היהודית ההיסטורית בשומרון נעשה חודש לאחר מכן; ב-25 ביולי עלו פעילי גוש אמונים וחברי-כנסת מן הימין, לתחנת הרכבת הנטושה סבסטיה ליד הכפר הערבי סבסטיה. הממשלה הציבה להם אולטימטום של 4 ימים להתפנות ולאחר שפקע הם פונו בכח על ידי צה"ל. נסיונות נוספים להתיישב במקום נעשו במהלך 1975(ב-5 וב-19 במרץ וב-25 בנובמבר) שבכולם פונו המתיישבים ביום בו הגיעו למקום. הנסיון האחרון להקמת יישוב יהודי בסבסטיה התרחש ב-30 בנובמבר 1975 (חנוכה תשל"ו). בנסיון זה הצליחו אנשי גוש אמונים ותומכיהם הרבים להשאר שבוע במקום. הממשלה תבעה את פינוים. לבסוף, ב-8 בדצמבר הוצעה פשרה על ידי המשורר חיים גורי, מטעם השר ישראל גלילי, שגוש אמונים יעבור למחנה צבאי סמוך לסבסטיה. צה"ל והמתנחלים הסכימו, והם עברו למחנה הצבאי "קדום", שלימים הפך ליישוב העירוני "קדומים". עוד קודם לכן ניתן לאנשי התנועה להתיישב גם בעפרה במורדות בעל חצור וצפונית לרמאללה".

    עפרה – מתוך תעודת הזהות של היישוב:
    תאריך הקמה: ט' באייר תשל"ה (20 באפריל 1975)
    ראשון הישובים
    היהודיים בשומרון אחרי מלחמת ששת הימים, ראשון היישובים הקהילתיים".
    http://www.binyamin.org.il/?CategoryID=146&ArticleID=247

    כל זה קורה אחרי מלחמת יום כיפור, אז קם גוש אמונים ובנוסף להתישבות בגוש עציון, בקרית ארבע ובגב ההר באזור רמאללה (מבוא חורון 1969 עוד לפני עפרה).
    ויש גם דברים שקורים במקרה, כך התגלגלנו קבוצת סטודנטים באחד הערבים לבית קפה (אז סביון) בירושלים.
    גם גלילי הגיע לשם (היו ימים שהחברה הסתובבו LOOSE) אחד החברים ניגש לאתגר אותו בעניין הזה ממש שבו עסקינן אנחנו כאן והתגובה היתה ספיץ' קצר אך מלא להט בדבר זכויותינו וגו'.
    אולי גלילי לא אהב את גוש אמונים ואולי העדיף לעטוף מסביב את האוכלוסיה הפלשתינאית בגדה.
    עניינים של טקטיקה, והרשה לי לחזור ולציין –
    מעלה אדומים (לשיטת אלון, לשיטת גלילי, היא היום מכשול בפני פתרון שתי מדינות, יותר מעפרה ומקדומים.

    וזה מחזיר אותי לטענה שאליה בכלל לא התייחסת – למתן מקום בולט יותר לשפה המעמדית על חשבון שפת הזהויות, כדרך לתיקון שאולי עוד ניתן לעשות פה אחרי הפירוק הגדול שנעשה פה בשיטת הלא אף שעל לא לחזרה לגבולות 67 , כי שם, ולא אצל בגין, שם התחיל הריסוק של החברה הישראלית שגם קודם לא היו חסרות בה בעיות, ומה שממש לא היה חסר לה זה ליקוי המאורות של 1967.

  30. אורי יזהר :

    ליונתן
    גוש אמונים הצילחלאנוס את ממשלת המערך בסבסטיה. הרמטכ"ל מוטה גור לא היה מוכן להפעיל את מלוא כוח הצבא כדי לסלק אותם בפעם ההיא. הממשלה נכנעה. מי שבישל את הפשרה של המח נה הצבאי היה שמעון פרס. לגורי היה חלק מינורי בפרשה והא התחרט עליו קשות. החושה של ממשלת רבין באותה קדנציה היא שגרמה להתנחלות סבסטיה להתממש.
    מודה שלא ידעתי מתי הוקמה מעלה אדומים. אני מסכים שגם לגלילי ואלון היה חלק בהתנחלות שכיום מהווה מכשול להסדר.
    לגבי השפה המעמדית, הריסוק הגדול התחיל עם תכנית החירות לייצוב המשק ב-1985, כאשר ממשלת האחדות בראשות פרס הנהיגה אותה במטרה להדביר את האינפלציה הדוהרת.
    שקיעת תנועת העבודה החלה בסוף שנות החמישים, עם אירועי ואדי סאליב. הביטוי האלקטורלי לכך הגיע מאוחר יותר, אבל שם השורים.
    הבעיה אינה שפה מעמדית מול שפת הזהויות, אלא יצירת זהות מלכדת במקום הזוהויות המפרידות.

  31. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    אורי
    1. התייחסתי למעלה חורון (1969 ) ולעפרה )1975 ) שקמו בדרום השומרון (היום מטה בנימין) בשקט ובכפוף להחלטת ממשלה כחלק מחגורה שנבנתה מסביב לירושלים.
    במסגרת זו הוקם מישור אדומים, בהתחלה ללא אישור ממשלה ובסופו של דבר באישורה (1975-6 ).
    מאוחר יותר הוקמה העיר מעלה אדומים (1977 )שחותכת את הגדה לשניים.

    2. מה זה זהות מלכדת? על איזה בסיס?

    3. קשה כמובן לקבוע בוודאות איפה נעוצים שרשיה של כל תופעה חברתית. אבל ברור שב-67 התרחש מפץ גדול – בעקבות המלחמה והשטחים שעברו לשלטון ישראלי, יצאה ישראל ממיתון קשה ביותר לכלכלה מתרחבת במהירות וכל מה שבא עם זה (למשל הקבלנים בסיני, מישהו זוכר?).
    עם האוכל בא התיאבון ואידך זיל גמור.

  32. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    עוד הערה
    החגיגה שהחלה ב 1967 וששיפרה במידה רבה מצבם של השכבות החלשות שנפגעו קשה מהמיתון טרם המלחמה; החגיגה הזאת שסיפקה לישראל אחוז גבוה מתצרוכת הנפט שלה מאבו רודס(50% ?), נגמרה כעבור 6 שנים במפץ הפוך.

    בזמן הזה הצליחו הפנתרים לדרוש ולהשיג נתח גדול יותר מהעוגה (http://www.blacklabor.org /?p=35710
    נדב פרץ),
    אבל גם הפנתרים, לזכותם יאמר, ידעו שמדובר במבנה עם יסודות רעועים.

    בעקבות מלחמת יום כיפור אכן התחיל המבנה הזה להתנדנד כהוגן ואיים על ההישגים שמהם נהנו גם מי שנחשבו טרום 67 ל"ישראל השנייה".

    אז עם כל הכבוד לעלבון המעברות, הראשונים שנפגעו מהיפוך המגמה ב- 73 הפכו למצביעי בגין ב- 77 , (בלי קשר הכרחי לשינויים דמוגרפיים).
    בגין היה צריך לספק את הסחורה בכל מחיר וניהל מדיניות מוזרה של ליברליזם כלכלי (ארליך) עם פילנתרופיה מגויסת מיהדות התפוצות.
    זה היה שיאו של הליכוד מאז ועד היום, עם כל הכבוד ליד של המצביע הליכודניק שברגע האחרון בקלפי שם את הפתק של "הבית". אז למה הבית הזה מצטמק כל הזמן ונקרע לחתיכות, אם האגדה נכונה?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.