מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מערכת בחירות קלה זאת לא הולכת להיות
ק. טוכולסקי מכין אותנו למערכת הבחירות הקרבה לאחר ויכוח ארוך שהיה לו עם חבר המתכוון להצביע ליכוד. הטיעונים שרוב קוראי האתר הזה מכירים אינם ידועים למצביעים המתנדנדים שיכריעו את הכף. לגזור ולשמור
איפשהו במהלך רצף החגים וסופי השבוע של סוכות, ישבתי ערב אחד עם חבר. החבר הזה אמר לי שהוא מתכוון להצביע לליכוד. ישבתי איתו שעה ובניגוד לשאר השיחות שהיו לי עד היום עם מצביעי ליכוד/יש עתיד/קדימה הוא עדיין מתכוון להצביע ליכוד למרות שהוא אמר שהוא יקדיש לנושא עוד מחשבה. מה שמדהים הוא שבמהלך של שעה שיחה על המצב בארץ הסכמנו על הכול כולל מי אשם ואיך הגענו לאן שהגענו, ועדיין נכון לעכשיו הוא יצביע ליכוד.
כמה מילים על החבר שלי, הוא שכיר שמרוויח לא רע בעל מקצוע בענף שניתן לכנותו ביטוחי-פיננסי ומודע לכך שהמצב בקנטים. הוא רוטן על השכירות המטורפת שהוא משלם על דירת 3 חדרים בבניין ישן בעיר פרוורית של תל אביב, וחושב על לברוח לצפון. הוא לא מבין איך אפשר בכלל לחסוך כסף משתי משכורות (גם זוגתו עובדת) שביחד מרכיבות שכר נטו שגבוה מההכנסה הממוצעת למשק בית או איך אפשר לחשוב על ילדים. הוא מכיר לא רע את מערכת הבריאות על בעיותיה ואת הבעיות של מערך הסיעוד והפנסיה, הוא מודע ומודה שהתוכנית הכלכלית של 2003 יצרה בעיות מבניות חמורות במערך הביטוח הפנסיוני, הוא מתנגד להקלות מס נוספות לחברות ובעלי הון על חשבון המעמד הבינוני ועדיין הוא מתכנן להצביע ליכוד. לא בגלל איראן דרך אגב: הוא די בטוח שהסיפור עם איראן הוא פלופ, הסיבות בגללן הוא הולך להציב ליכוד נובעות מכך שלמרות שהוא טוען שלתקשורת אין השפעה על מה שהוא חושב, הוא בטוח ששלי יחימוביץ' חסרת ניסיון ולא נחמדה ושוועדים חזקים כמו בנמלים ובחברת החשמל זאת בעיה.
אנחנו הולכים למערכת בחירות, זה יכול לקחת עוד כמה חודשים ולא להתחיל בדיוק עכשיו, אבל אם לא נצליח להתמודד בדיוק עם הטענות שנראות לנו קלושות שחברי העלה, סביר להניח שלא רק שלא נצליח להחליף את השלטון אלא שנוכל לראות בעיניים כלות איך מפלגות מרכז (מפלגות שבנויות על לקיחת קולות של מי שצריכים להצביע לשמאל ובתכלס משרתות בעלי הון) גורפות את נתח המנדטים של מתנגדי הממשלה כדאי לנו להתחיל לעבוד. כי אף אחד לא יכתוב באף עיתון שיאיר לפיד חסר ניסיון וישב בממשלת נתניהו, באף עיתון גם לא יכתבו שהנמלים הם חברות ממשלתיות רווחיות ומה שפוגע ביעילות העבודה בהן הוא העדר השקעות בתשתית מודרנית או שבחברת החשמל ומקורות יש מהנדסים שצריכים להרוויח טוב אחרת הם לא יהיו שם (כמה טוב שיש לנו כל כך הרבה ערוצי תקשורת שאומרים לנו אותו דבר). במערכת הבחירות הקרובה אף אחד לא יציג את הניסיון של ציפי לבני או חיים רמון כאסון לאומי מהחרבת ההסתדרות דרך תמיכה בתוכנית הכלכלית של 2003 ועד עופרת יצוקה. הבוחרים האבודים במעמד הבינוני אותם שלא יסחפו בהפחדה האיראנית יולעטו בכל כלי התקשורת של שלטון ההון (מעריב של דנקנר, ידיעות של מוזס, הארץ של שוקן, ישראל היום של אדלסון, ערוץ 10 של מימן ולאודר וערוץ 2 על שלל בעלי ההון שחולקים אותו) בחוסר הניסיון של יחימוביץ ובתעמולה ארסית נגד וועדים, ככה הפוליטיקה של מסיבת התה עובדת.
מה שנראה לנו שאנחנו, ב"שבט" יודעים אז כל העולם יודע, ידוע בקושי רק לנו. את ערוצי התקשורת האלטרנטיביים של האינטרנט קוראים בדרך כלל מי שכותבים בהם ועוד שניים שלושה בלוגרים, רובנו עושים לייקים לידיעות שאנחנו לא מתעמקים בהן. כדאי להתכונן למערכת הבחירות הזו ברצינות כי המצב אולי בקנטים אבל התקשורת דואגת להציג לציבור את איראן בתור הנושא החשוב ולא את קריסת מערכות הבריאות, החינוך והרווחה או את שוד נכסי הלאום או את ההפרטה הפושעת. שלי יחימוביץ מוצגת בתור מישהי שאין לה שום ניסיון וגם ככה רוצה להיות שרת התמ"ת של ביבי, בזמן שיאיר לפיד חסר הניסיון שרוצה להיות שר החינוך של ביבי מוצג בתור אלטרנטיבה. לכן צריך לחזור ולהסביר שה"ניסיון" של פוליטיקאים הוא בדרך כלל האסונות שלנו, ומה שחשוב זה מה שהם מאמינים בו והאם זה משרת אותנו. צריך לגרום לאנשים לחשוב כי אדם שעוצר רגע לחשוב קולט מהר מאוד שהפרזנטור של בנק הפועלים, חובב היאכטות והסיגרים הוא לא הבשורה הגדולה למעמד הבינוני. כי כשלא עוצרים לחשוב שנייה על השטויות שהתקשורת מלעיטה אותנו בהן נוח מאוד להאמין שביבי תותח כלכלי, לפיד רפורמטור שיציל את החינוך ולבני שרת חוץ שקולה פמיניסטית ואחראית ולא שהם שלושה משרתי הון חובבי הסתה, הפרטה ושפיכות דמים. צריך להסביר לכל קול צף במרכז וימינה ממנו שרק אפשר שהמעמד הבינוני שלא מצביע לשמאל המובהק (מרצ וחדש) יכול במכסימום להרשות לעצמו להצביע לשמאל מרכז ולא מרכז כלומר לעבודה ולא ליש עתיד/קדימה/העצמאות, כי אחרת באמת אין לו עתיד. אנשים רבים עדיין מנתקים בין חוסר היכולת שלהם לקנות דירה/לשכור דירה/לגמור את החודש/להתפרנס בכבוד ובין מה שהם מצביעים לו. התפקיד שלנו הוא להבהיר להם שמצבם הכלכלי/חברתי המחורבן נובע מהניתוק הזה. ששלי יחימוביץ וזהבה גלאון אולי לא נחמדות אבל הן ישרות הגונות והוגנות והן תילחמנה בשביל כל אזרחי ישראל על עבודה בתנאים הוגנים ומדינת רווחה. התפקיד שלנו הוא להבהיר שמוחמד ברכה אינו יהודי אבל ידאג לכל אזרחי ישראל לנגישות לדיור ציבורי ומינימום של קיום בכבוד, שמי שלא רוצה לגלות עוד שנתיים את עצמו בתור למחלקת הגירה או לשכת אבטלה או אי עמידה בתשלומי המשכנתא בדרך לפינוי הדירה כדאי שיפסיק להצביע למפלגות שמשרתות בעלי הון (כל מפלגה שהיא לא העבודה, מרצ או חדש) ויתחיל פשוט לחשוב בהיגיון. בקשו מאנשים פשוט לחשוב מה חשוב להם ומה הם רוצים ושיבדקו איזו מפלגה באמת עשתה בשביל הדברים האלו משהו. בקשו מאנשים לחשוב מה כל אחת ממפלגות ה"מרכז" מד"ש ועד קדימה/יש עתיד עשתה אי פעם בשבילם (כלום, פשוט כלום אלא אם הם בעלי הון). בהתחשב בכך שכל ערוצי התקשורת (עוד סיבה לכך שחלקם הפכו למיותרים) ידאגו לפרסם את אותה תעמולה של אותן מפלגות משרתות הון במטרה להנציח את השלטון הקיים, אין גבול לחשיבות של דיבור עם אנשים, שיחות, פגישות, אינטראקציה אישית. לחשיבות של לגרום לאנשים לחשוב וללמוד ולא להסתפק במה שאומרים להם בחדשות בערב או כותבים להם בעיתון בבוקר. מערכת הבחירות הזו לא תהיה קלה למרות המצב האובייקטיבי הרע של רוב הבוחרים והעובדה שאובייקטיבית עדיף להם להצביע עבודה, חד"ש או מרצ, וככל שנבין זאת יותר מוקדם, הסיכוי שלנו לתרום להצלחת השמאל והצלתה של מדינת ישראל מהמשך תהליך החרבתה בידי הימין והימין המתחזה למרכז (יש עתיד/קדימה/העצמאות) גדול יותר.
תגיות: איראן, בחירות 2012, ק.-טוכולסקי, שלי-יחימוביץ
קישור קבוע
11 תגובות
Email This Post
9 באוקטובר, 2012 בשעה 13:36
הבעיה לא במי להצביע אלא בשיטת מערכת הבחירות צריך לשנות את השיטה ולא כל פעם למכור דרכה פרצופים והבטחות אחרות עם שם חדש למפלגה. להעמיד אנשים חסרי נסיון שלא יקבלו אמון מהציבור מעולם לא הועיל לאף מפלגה לא משנה באיזה מחנה וחבל שהשמאל יכשל בגלל אנשים חסרי נסיון שלא יקבלו אמון מהציבור.
9 באוקטובר, 2012 בשעה 13:50
שינוי השיטה זאת ססמא ריקה, למה אתה מתכוון? לשיטה כמו בבריטניה? כמו בארצות הברית? כמו בגרמניה? כמו בצרפת? כמו בטורקיה?
9 באוקטובר, 2012 בשעה 15:32
השאלה היא
1. איפה הועיל לנו הנסיון של ברק?
והנה ביבי
בקדנציה שנייה אחרי שהיה גם שר אוצר – מה הועיל הנסיון שלו?
ט. אני באמת לא מבינה את החבר שלך – אם הוא מכיר בכל הבעיות ואם בראש הממשלה האחרונה וגם אלה שלפניה עמדו אנשים עם נסיון – כושל וממוחזר – אז ממה ב א מ ת הוא מפחד?
2. מעניין ששלי "חסרת הנסיון" מגלה כושר ארגוני מדהים, שלא לדבר על חריצות וכושר למידה.
היא מגלה גם יכולת ניתוח וחשיבה לטוח ארוך, ולא היתה מגיעה למעמדה היום לולא כל הכישורים האלה כולל היכולת לגייס אנשים חדשים.
אפשר לא להסכים עם הדעות שלה או חלקן, אפשר לא לאהוב אותה (מי אוהב את ביבי, וברק, וישי, וליברמן?), אבל אם זה מה שהשיגה עד עכשיו "חסרת הנסיון" הזאת, כנגד הסיכויים צריך להגיד, במפלגה שנתפסה כעבשה ומזדקנת, מה ב א מ ת מפחיד את החבר שלך (ודומיו)?
3. ביבי הולך בכלל להציג הישגים מרשימים כאלה שלא ראתה שפחה יהודיה על הים – הממשלה הכי חברתית. ריכוז ה"הישגים" האלה אכן מסתובב כבר בכל אמצעי התקשורת, למשל כאן:
"מהליכוד נמסר בתגובה לראיון כי: "שלי יחימוביץ' חסרת ניסיון שמעולם לא ניהלה דבר בחייה. מדיניותה הכלכלית יושמה בספרד ויוון והתוצאות ידועות. שלי יחימוביץ' היא הכל דיבורים. ראש הממשלה נתניהו פעל לצמיחת המשק הישראלי מול אחד המשברים הכלכליים הקשים שידע העולם. בארבע השנים האחרונות ירדה האבטלה בישראל לאחד השיעורים הנמוכים בעולם המערבי. במקביל צמח המשק בישראל בשיעור גבוה יותר מכל כלכלות המערב. כמו כן נוספו למשק יותר מ-330 אלף מקומות עבודה, נעשו רפורמות חסרות תקדים בחינוך בבריאות ובתשתיות. אושר חוק חינוך חינם מגיל
3, נוספו נקודות זיכוי ממס להורים לילדים קטנים, נעשתה רפורמה בתחום הסלולר שהוזילה משמעותית את המחירים, ואושר חוק טיפולי שיניים חינם עד גיל 12".
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000788217#FromSearchPage
מעניינת דרך אגב הריפורמה בסללולר שמעודדת יותר שימוש בסלולרי והתוצאה למשל כאן
http://www.blacklabor.org/?p=49258
התנהגות חזירית וחסרת מעצורים וריסונים.
שלא לדבר על הריפורמות "חסרות התקידם" בחינוך ובבריאות.
בקיצור, זה הולך להיות אפילו יותר קשה ממה שאתה מתאר ק. יש כאן הרבה תשתית לא רציונלית שאיתה צריך להתמודד, חוץ מהשטיקים והשקרים הקטנים והגדולים, שחלקם, צריך להגיד, מבוססים על חצאי אמיתות, כמו כל שקר מוצלח.
9 באוקטובר, 2012 בשעה 16:38
אז נתחיל מדברי המגיב האנונימי האחרון, זה שמדבר על שטיקים ושקרים גדולים וקטנים שחלקם מבוססים על חצאי אמיתות… וכו'. אז למען ה"פוליטיקלי קורט" גם דבריו הם כאלה. לעיתים נדמה לי שיחימוביץ' עם כל חוסר הנסיון הפוליטי-מדיני-בטחוני-כלכלי שלה ברמה הלאומית, נראית בת מיליון שנה ליד חלק מהכותבים והמגיבים במדור זה.
אין מפלגה, תנועה, ממשלה, כנסת, שר, ח"כ, ואפילו יועץ משפטי מבקר מדינה ונשיא, שהם חפים מכל שקר, חצי אמת או גניבת דעת ציבורית בחלקים יותר גדולים או יותר קטנים מרצף "השירות הציבורי" לפי דיני התנועה למיניהם שכפו עליהם הקרב עצמית נוראית.
מי ששופט לפי קריטירון האמת הצרופה את הפוליטיקה יאננו רק אינפנטיל פוליטי, הוא… טרם נולד, הוא אפילו לא עוברי.
השאלה האמיתית היא תמיד שאלה שלמאזן, במיוחד במשטר פרלמנטרי שבו שולטת תמיד!!! ממשלה קואליציונית. קואליציה בהגדרה היא פשרה: פשרה בין דעות, בין רצונות, בין אינטרסים ובין פרשנויות אישיות לנושאים שבקונצנזוס.
וכאן אנו מגיעים לחבר של טוכולסקי ולהסכמה שלהם "מקיר לקיר" כמעט על הכל. זה דומה בקרוב לכך שכולם מסכימים שבעתיד יכול להיות יותר טוב ושצריך לחתור לכך. מכאן ואילך לא מסכימים על שום דבר…
אז לצעירים יותר שבין הכותבים והמגיבים, יש לי חדשות – היו בארץ – לפני קום המדינה וגם אחרי שקמה – תקופות רעות יותר וקשות יותר. לא המצאתם שום גלגל. היו גם זמנים טובים יותר, ואפשר בהחלט שיהיו. אבל דומני שמעולם לא היו המחלוקות מודגשות ומקודשות כפי שהן מודגשות ומקודשות כיום, משל באילו טמון הפתרון למצוקות; ובכן, מי שחושב כך טועה טעות קרדינלית. לכידות חברתית, גם כשנלוו אליה חילוקי דעות, היתה תמיד ומכל בחינה חברתית ולאומית עדיפה על שינאה עיוורת שיסוי הדדי והשחרת כל דבר שזז.
גם בבחירות הקרובות נלך על ממשלת קואליציה. וגם בבחירות הקרובות לא יתהפך העולם, כי אין שום סיבה הגיונית שמצביעה כרגע על התקרבות מהפך כזה. ואם לא יתהפך, אין מה לצפות למהפכה ולשינויים דרמתיים, אלא להתפתחות ולתיקונים של שגיאות וסטיות ממצב רצוי בחלק מהנושאים שעל סדר היום. ואם כך, אזי השאלה האמיתית היא היא לא מי יקבל את "גלימת המצביא" אלא איזה צרוף של כוחות יוכל להשיג תוצאות משמעויות בנושאים העיקריים. ואם החבר של טוכולסקי סבור שבצרוף כזה חייבים להיות נתניהו והליכוד אף שאינו פוסל גם את יחימוביץ', הוא יצביע נתניהו, וכמוהו יעשו רבים.
מי שבאמת רוצה להשיג שינויים משמעותיים במערך הכלכלי-חברתי בארץ, לא ישיג זאת ע"י פיצול כוחות והשך דיון הסרק בין שמאל (וסוציאליזם אוטופי) לבין ימין (וקיפטליזם חזירי), אלא על יסוד ההבנה שהפתרון נמצא בין שתי המגמות הללו ורק כוח משולב של שניהם יכול להוציא אותו מהכוח אל הפועל, כאשר אף אחד לא ייצא מהמשחק הזה ומלוא תאוותו בידו.
9 באוקטובר, 2012 בשעה 17:04
ל. רפי אתה איכשהו אף פעם לא מגבה את הקביעות הנחרצות שלך. זכותך להחזיק בדעות שלך ולהביע אותן, אבל בבקשה, לפני שאתה משתלח במגיב האנונימי שדבריו הם חצאי אמיתות, מה דעתך לעבור שוב על הטקסט שלך עצמך ולנקות ממנו את חצאי האמיתות שבו?
מי בפוליטיקה כאן מדבר סוציאליזם אוטופי? אפילו לא חד"ש. שלי יחימוביץ מעולם לא נתפסה מדברת על הלאמה למשל, להיפך היא הפשרה שאתה מדבר כל כך בשבחה.
9 באוקטובר, 2012 בשעה 17:52
הערה בשולי הדברים הנכונים כל כך של המשתמש האנונימי על שלי.
כאשר פושעי העולם התחתון מבצעים מעשי שוד ועושק ,המשטרה דואגת לחלט את הרכוש השדוד.
אותו כנ"ל לגבי הרכוש והנכסים שנבזזים ונבזזו על ידי הפשע המאורגן הפוליטי,תחת הכותרת של "הפרטה".
חילוט הבזיזה והשבתה לידי הציבור, נעשית על ידי הלאמת הרכוש והכספים השדודים.
הפרטה היא מעשה פוליטי וגם הלאמה היא מעשה פוליטי.אין בכך שום אוטופיה,אלא עשיית צדק.
9 באוקטובר, 2012 בשעה 17:59
אז אולי כדאי לעשות קצת סדר. מול הסוציאליזם האוטופי נמצא הקפיטליזם האוטופי- אמונה מוחלטת בתחרות, שוק חופשי וקסמיה של היד הנעלמה שמנהלת אותו.
התערבות המדינה לפי הקפפיטליזם האוטופי צריכה להיות המינימום – הרע ההכרחי.
שתי האוטופיות האלה מעולם לא מומשו ואפילו לא בקירוב. (אולי הקיבוץ בתחילתו, במענה לצרכים אקטואליים לאותו הזמן אבל סדרי גודל כאלה, אינם יכולים להחשב מבחן לכאן או לכאן).
אבל למרות זאת ביבי הוא מאמין גדול בדיוק באוטופיה של הקפיטליזם. ללא לאות הוא מנסה לממש את אמונתו – לפעמים מצליח יותר לפעמים פחות.
שלי יחימוביץ לעומת זאת מבוקרת לעיתים קרובות על הפשרנות הסוציאליסטית שלה.
שימו לב להצעת החוק שלה בעניין שכר הבכירים "שכר הבכיר בחברה לא יעלה על פי 50 מהשכר הנמוך".
אם השכר הנמוך הוא נגיד 4000 ש"ח הרי שפי 50 =200000 ש"ח. זו הצעת חוק של סוציאליסטית אוטופית?
נו באמת. ל. רפי בדרך כלל לא משיב למגיבים לו. אולי הפעם תחרוג ממנהגך ותסביר לי איפה יעבור קו האיזון והפשרה בין שלי לביבי?
והאם יתכן שאינך מבחין בין התיאוריה (קפיטליזם או סוציאליזם אוטופי), לבין המציאות שבה שולט בפועל קפיטליזם חזירי, שביבי הוא אחד ממיצגיו הנאמנים?
9 באוקטובר, 2012 בשעה 20:43
אנונימי לי יש בהחלטו תקוות מיחימוביץ, בערבון מוגבל אבל תקוות. מבחינתי היא מנהיגת הגוש והיא סביר להניח תהיה יו"ר האופוזיציה הבאה בראש גוש שמאל שיוכל להציג עצמו כאלטרנטיבה.
אני מציין את החבר הזה כי בניגוד לרוב מכרי/חברי/קרובי/קמרדי ששבו משדות המרכז לעבודה הוא לא והוא אות של אזהרה וסמל לעבודה הקשה של כולנו בדרך למפלגת עבודה של לפחות 24-25 מנדטים ומשמאלה עוד 10-12 מנדטים של מרצ וחדש.
9 באוקטובר, 2012 בשעה 21:02
ט. לאו דווקא ביקרתי את שלי פה. רק הצבעתי לל.רפי על העובדה שבעוד ביבי מטיף לקפיטליזם תיאורטי שלעולם לא יתגשם במציאות אלא בצורתו החזירית תאבת הבצע, שלי יחימוביץ מייצגת ס"ד שמכירה בקיומו של שוק מעורב, עם אחריות הרבה יותר גדולה ומעורבות של המדינה ושל העובדים, וחלוקת ההון בהתאם.
ל. רפי מנסה כמו רבים אחרים ליצור מצג שווא כאילו יש פה וויכוח בין שמאל אוטופי לימין אוטופי, שזה לגמרי שטויות, במחילה. הוויכוח האמיתי הוא בין ס"ד לבין קפיטליזם חזירי.
זה יפה מאוד של. רפי נכנס עם תגובה צפויה מראש, אומר דבריו והולך לאתר הבא. שיהיה לו לבריאות.
ולעניין עצמו – הציפייה שלך לגוש של 37 מנדטים, היא אולי ראלית, אבל אני מתקשה לראות את ההרכב הזה משתף פעולה כגוש שמאל.
לא חסרות בעיות להתגבר עליהן בדרך…..
9 באוקטובר, 2012 בשעה 21:37
מכיוון שעכשיו זה רשמי, ביבי הכריז,
אז הנה עוד אזהרה –
באופן פרדוכסאלי תקופת בחירות היא הזדמנות נדירה לכל מעשה נבלה:
דמגוגיה, שקרים, הבטחות שווא.
הסכמים חשאיים מתחת לשולחן.
תקשורת שלא פנויה לחיים האמיתיים וליום יום האפור.
העצמת וויכוחים מופשטים על דרכים ועקרונות, טקטיקה ואסטרטגיה – שמכסים על המציאות, על הדרדרות מערכת הבריאות והחינוך על שטיקים של חברות כמו הדוגמא של הוט, ועוד ועוד.
כבר עכשיו פתחה גאולה אבן את תכניתה בהבטחה שיהיה מעניין – התקשורת פשוט חיה מבחירות לבחירות.
יחצנים ופרסומאים יוצרים יקומים מדומים, סבים חביבים, פסנתרנים מוכשרים.
ספק אם ביבי יאחז בשטיק של איזה מלחמה קטנה, אבל אי אפשר לסמוך על זה.
וגם לא ברור מי מרוויח ומי מפסיד מימי סגריר (ינואר פברואר. זאת יכולה להיות פאדיחה נחמדה אם ביום בחירות תיפול עלינו פתאום משום מקום איזה סערה חורפית).
9 באוקטובר, 2012 בשעה 22:22
ביבי יקח את כל מפלגות המרכז והימין ויקים ממשלה השאלה היא האם משמאל יהיה גוש, להערכתי יש אפשרות, העבודה מרצ וחדש יכולות לשתף פעולה באופוזיציה. העבודה לא הולכת להיות בממשלה הבאה גם אם היא רוצה. השאלה היא כמה קולות נקח מהמרכז והימין בשביל שיהיה גוש שמאל של 35-40 מנדטים מהעבודה מרצ וחדש. אני מקווה,