חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מחשבות בעקבות מעריב – חלק ב'

נושאים התמונה הגדולה, זכויות עובדים ותעסוקה, משפט ופלילים ב 9.10.12 1:09

מערכת דיני התאגידים פגומה, ולתיקונה נדרשת רפורמה חקיקתית דחופה. לא יתכן שבעלי השליטה שהביאו את מעריב לפשיטת רגל, הם אלו הממשיכים להחליט על גורל החברה. לעובדים זכות לקבלת סכומי דין קדימה, בצורת 'גמלה' מהמוסד לביטוח לאומי. יש לשנות את תנאי הזכאות לגמלה כך שלא תהא תלויה בהליך משפטי של פשיטת רגל. חלק שני במאמר שחלקו הראשון פורסם פה

מאת: אמנון פורטוגלי

מחשבות בעקבות "מעריב"

‏נפילת העיתון מעריב לאחר תקופת גסיסה ארוכה, חושפת, מעבר לסוגיית עתיד העיתונות, גם מספר נקודות בעייתיות חשובות הקשורות בגורל העובדים ובעלי החוב.  במאמר זה אדון בשתיים מהן: מעמד העובדים והעיתונאים במערכת עסקית המידרדרת לחדלות פירעון, ומערכת דיני התאגידים במערכת עסקית כזו. להלן חלק ראשון מתוך שני חלקי המאמר מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

 מערכת דיני התאגידים במערכת עסקית המידרדרת לחדלות פירעון

זו מערכת הפגומה מיסודה ונדרשת רפורמה חקיקתית דחופה. לא יתכן שבעלי השליטה שהביאו את החברה לחדלות פירעון (פשיטת רגל), למצב שאין באפשרותה להמשיך לפעול ללא הסדר נושים, או למצער לא מנעו מצב זה, הם אלו שלכל דבר ועניין ממשיכים להחליט על גורל החברה.  הנורמה צריכה להיות כי מהרגע בו ברור לבעלי השליטה שהחברה אינה מסוגלת להמשיך לפעול, הם צריכים להעביר את השליטה בחברה לבית המשפט שיפעל באמצעות נאמן עבור הנושים בה.  במקום זה קבלנו מצב בעייתי במיוחד בו בעלי השליטה בחברה הם שסגרו עסקה מראש עם 'המשקיעים החדשים' על מכירתה, הם אלו שהביאו לבית המשפט את הבקשה לצו הקפאת הליכים, ובעזות מצח ביקשו למנות את עוה"ד דוד פורר המקורב אליהם לתפעל את החברה כנאמן וממונה מטעם בית המשפט.

יש שיטענו שזה המצב החוקי גם היום. ולכן אין מקום לרפורמה כי היא כבר שם – עובדה שעו"ד פורר לא מונה והמכירה לבן-צבי לא אושרה אוטומטית. אלא שבעלי השליטה המשיכו לשלוט בחברה למשך זמן רב אחרי שהיה ברור שהיא חדלת פירעון.

על פי חוקי המשחק המקובלים עתה, בעלי החוב, ובעיקר העובדים שהם בעלי החוב הגדולים, ובעלי חוב אחרים, אינם שותפים, למעשה הם מודרים, משלבי המשא ומתן שכל כולו נוגע לחובם, ואילו בית המשפט מוכנס לסד של לוח זמנים קצרצר, במטרה שיהיה כחותמת גומי לאישור עסקה שסוכמה מראש על ידי בעל השליטה בחברה,  באיום שאחרת יאבד כל סיכוי להמשך קיומה של החברה.

במקרה של 'מעריב' כדאי לקרוא את דברי השופטת אלשיך בהחלטתה בעניין הבקשה לצו הקפאת הליכים  מה-29 לחודש: "בעייתי במיוחד הוא האופן שבו נראה כי החברה כבר נשאה ונתנה, סיכמה ולמעשה כמעט השלימה עסקת רכש עם קונה ספציפי ורק לאחר מכן היא פונה לבית המשפט וזאת כמו היה בית המשפט "עט" שכל תפקידו אינו אלא לרשום אישור פורמאלי למהלך ושמא אף נועד להשתיק או לדחוק טענות של גורמים שיתכן ויתנגדו לו".

עידו באום ב'דה-מרקר כותב על לב הבעיה: "בסופו של דבר, 'מעריב' מבקש להגיע להסדר נושים תחת מטריית הקפאת ההליכים, אבל הבקשה להקפאת הליכים מתעלמת מהרציונל הבסיסי של הסדר נושים. כאשר חברה אינה מסוגלת להמשיך לפעול, ובעל השליטה מבקש את הגנת בית המשפט מפני הנושים, הוא למעשה מעביר את השליטה בחברה לנושיה. הנושים אמורים להיות מעתה אלה שיחליטו מה ייעשה בחברה, באמצעות הנאמן שימנה בית המשפט (הדגשה שלי)….. אם כך, איך יכולה דסק"ש לנהל משא ומתן על תנאי המכירה של העיתון לשלמה בן צבי, לסכם על מחיר ועל מתווה התשלום ולמכור את העיתון? הרי לא דסק"ש היא זו שאמורה להחליט על עתיד העיתון ולא היא זו שאמורה להכתיב לנושים מי יהיה הבעלים הבא שלו. הנושים הם אלה שאמורים להחליט."

אם שיטה זו תמשיך, נראה יותר ויותר בקשות מסוג זה כאמצעי וכדרך לגיטימית להפטר מחובות לעובדים ולבעלי חוב אחרים ולהסדר יחסי עבודה. כאשר בעלי השליטה, או עושי דברם כולל אנשי קש, או אחרים, עמם העסקה סוכמה מראש, רוכשים את התאגיד 'נקי' מחובות ומעובדים במחירי מציאה.  זה למעשה מה שקרה במעריב. בעלי השליטה בחברה הגישו בקשה לחדלות פירעון לאחר שסיכמו עם הרוכש על תנאי הרכישה שלה, כאשר העובדים שהם כאמור בעלי החוב הגדולים ביותר נמצאים מחוץ לתמונה.

זו השיטה בה 'פושטי החברות'  Company Raider בארה"ב דוגמת משולם ריקליס נהגו ונוהגים. השתלטות על חברה באמצעות הלוואות, גיוס הון והלוואות לחברה, בזיזת החברה והעברת נכסיה אליהם או למקורבים במחירי מינימום, והבאת החברה לפשיטת רגל כאשר הם, או מקורבים להם, או אנשי קש רוכשים את פעילות החברה מכונס הנכסים במחירי סוף העונה.

יש לכן לתקן את המערכת, לשנות את חוקי המשחק, ונדרשת רפורמה חקיקתית דחופה. עד אז יש לממש ולאכוף את החוקים הקיימים, וחייבים להכניס נורמות התנהגות חדשות.

מוצע לפעול לאור העיקרון הבא: ככל שיש ליחיד או לגוף יותר סמכות, הוא חייב לשאת ביתר אחריות. מהרגע בו בעלי השליטה בתאגיד פגעו בזכויות הקניין של בעלי החוב והעובדים, הם יאבדו את זכויות הקניין והשליטה בו, בהתאם ובאופן מידתי.  או לפי מבחן בן-דב/דנקנר/מימן/ תשובה: מי שפגע בזכות הקניין של בעלי חוב ו/או של עובדים בתאגיד, זכויותיו בתאגיד יופקעו.

לצורך זה יש לעשות הפרדה ברורה בין מניות בעלי השליטה ואלו הקשורים עימהם לבין שאר המניות שבידי הציבור (לעניין זה הגדרות קבוצת שליטה ובעלי שליטה יכולות לעזור).  בנוסף, יש לעשות הפרדה ברורה בין החוב לבעלי השליטה ולגופים הקשורים אליהם, לבין בעלי חוב אחרים.  הנורמה אליה צריך להגיע, היא שמהרגע שחברה הגיע לסכנת חדלות פירעון, בעלי השליטה ובעלי החוב מבין בעלי השליטה מאבדים את כל זכויותיהם לשלוט ולנהל את החברה. בנוסף, בכל הסדר חוב, בעלי השליטה ואלו הקשורים עימהם צריכים להיות הראשונים לשאת בהפסדים ולהיות האחרונים, אחרי בעלי חוב אחרים ואחרי בעלי המניות מהציבור, בחלוקת כספים ממכירת או מפירוק התאגיד.

מוצע להקים במסגרת בית המשפט לעניינים כלכליים בית משפט שיתמחה בחדלות פירעון, שיידרש לפעול באופן פרואקטיבי. כמו כן יש לקבוע בחוק כי מרגע שבעלי השליטה ו/או הדירקטוריון ו/או רואי החשבון של החברה הכירו בסכנת חדלות הפירעון של החברה, בעלי השליטה יוצאים מהתמונה והשליטה בחברה עוברת לבית המשפט לעניינים כלכליים/חדלות פירעון. לדוגמה מהרגע שהחלו דיונים בדבר 'אזהרת עסק חי', דיונים להסדרי חובות עם הבנקים (לקוחות בקשיים), התחלת פעולות להסדר חוב, ולבטח מרגע שהוחל בפעולות לקראת הגשת בקשה לחדלות פירעון, בית המשפט לחדלות פירעון יכנס לתמונה, ובעלי השליטה והדירקטוריון (הגוף שאמור להיות מנהל מקצועי ואובייקטיבי, ולמעשה אפשר את הידרדרות החברה), יצאו מהתמונה.  השליטה בחברה תעבור לבית המשפט ולנציגי בעלי החוב, שאינם כוללים בעלי חוב שהם בעלי השליטה וגופים הקשורים אליהם.  בית המשפט יוכל להחליט שמנהלי החברה ימשיכו בתפקידם.

העברת השליטה האפקטיבית בחברה מבעלי השליטה לנושים הינה פרקטיקה מקובלת בבנקאות הישראלית. הבנקים הקימו אגפים לאשראים מיוחדים לטיפול בחברות בקשיים, המטפל אך ורק בלקוחות כאלו. ההנהלה של חברות המטופלות באגף לאשראים מיוחדים נשארת על כנה באופן פורמאלי, אבל אין המשך של 'עסקים כרגיל'. לדוגמה, ללא אישור ממונה מטעם הבנק אין ביכולת ההנהלה להוציא כספים, ולחתום על צ'קים והתחייבויות.

ההצעה הבאה מבוססת על מאמרה של עו"ד יעל אדורם מהקליניקה לסיוע משפטי באוניברסיטת בר אילן. כאמור לעיל, לעובדים קיימת זכות לקבלת הסכומים עליהם חל דין קדימה, בצורת 'גמלה' מהמוסד לביטוח לאומי.  הגמלה, כמו דין הקדימה, אינה נותנת מענה מלא למצוקת העובדים, בעיקר בגלל הצורך בצו פירוק או כינוס.

יש לבטל או לשנות את תנאי הזכאות לגמלה, כך שלא תהא תלויה כלל בהליך משפטי של פירוק או פשיטת רגל.  יש לאפשר לעובדים להוכיח למוסד לביטוח לאומי כי מעבידם הינו חדל פירעון, וחדלות פירעון כזו ניתן להוכיח בדרכים רבות. בבלגיה אומצה שיטה זו וקרן הערבות שם (המקבילה לענייננו למוסד לביטוח לאומי) משלמת לעובדים את הגמלה מיד כאשר המפעל נסגר ולא ממתינה עד לאחר שהחלו הליכי פירוק או פשיטת רגל של המעביד. הקרן דורשת רק הוכחה שמעמד המעביד השתנה שינוי יסודי כך שהפעלת הערבות מוצדקת.

בארץ נהוגה שיטה דומה בדמי מזונות. במקרים בהם הבעל הגרוש החייב במזונות אינו משלם אותם לגרושתו ולילדיו, המוסד לביטוח לאומי משלם להם את המזונות, והוא מצידו תובע אותם מהחייב.

נציין, כי לאחר תשלום הגמלה יוכל המוסד לביטוח לאומי ליזום בעצמו את הליך הפירוק או פשיטת הרגל נגד המעביד, ולקבל שיפוי מקופת הפירוק עבור הכספים ששילם לעובדים.  וכמובן שהמוסד יוכל לתבוע שיפוי מהמפרק גם במידה שנושה אחר ייזום בינתיים את הפירוק.

בנוסף יש לשנות את חוקי העבודה כך שגם אי תשלום שכר ואי תשלום לפנסיה עבור עובד יהיו עבירות פליליות. כמו כן יש לחוקק חוק שיחייב העברת כספי הפנסיה לקרנות הפנסיה מדי חודש, ויאסור כל הסדרים אחרים בין התאגיד וקרן הפנסיה.  ובעיקר יש להגביר את האכיפה של חוקים אלו ע"י משרד התמת, שכן היעדרה של האכיפה היא בעיה בלתי נסבלת.

אמנון פורטוגלי  – חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר,  ובמכללה החברתית כלכלית

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

תגובה אחת

  1. עבודה שחורה » בוזזי החברות ושוד הפנסיה – חלק ב' :

    […] מעריב היה בשנות ה-50 וה-60 העיתון הנפוץ בישראל, אך לאחר מכן ירד מגדולתו.  עד סוף שנות ה-80 מעריב נשלט בידי חברה בבעלות העיתונאים, אך מאז עברה החברה לשליטתם של מספר בעלי הון, שרכשו את העיתון מכספי הציבור ולא מכספם הפרטי. בעלי ההון האלו מכרו את הבעלות אחד לשני והעיתונאים והעובדים נהפכו לכלי משחק במערכת שבה צבירת כוח והשפעה פוליטיים ועסקיים היו הרווח העיקרי לבעלים, ואיכותו המקצועית של העיתון נהפכה למרכיב משני. […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.