מפלגה בהנפקה – יאיר לפיד כפוליטיקאי רומאי

נושאים עלו ברשת, פוליטי ב 27.09.12 1:33

יוסי גורביץ מתאר בבלוגו את שיטת איסוף הכספים של יאיר לפיד למימון הבחירות למפלגתו החדשה. במקום לפנות אל ציבור התומכים בבקשת תרומות למפלגה, ייעזר יאיר לפיד בחברים שיתרמו לו כסף, והוא יחזיר להם בתוספת 4% ריבית לשנה. החזר התשואה יהיה מכספי הציבור. עוד צורה של הפרטה

 "יאיר לפיד, דיווח אתמול (ב') ערוץ 2, מתכוון לגייס 13 מיליוני שקלים להוצאות קמפיין הבחירות הקרוב שלו. חוק מימון מפלגות מעניק ללפיד, תמורת ערבויות, מקדמה של 6.8 מיליוני שקלים, אבל ללפיד זה לא מספיק.

כמי שמשוכנע שהוא מייצג את הציבור הרחב, לפיד יכול היה לפנות אליו ולבקש ממנו לתרום למפלגתו. אלה לא חייבים להיות סכומים גדולים: ברק אובמה נבחר ב-2008 הרבה בזכות העובדה שהוא ביקש מאנשים סכומים קטנים מאד – לעיתים 20 דולרים – ואחר כך יכול היה לבקש מהם תרומה חוזרת. הקמפיין של אובמה נשען במידה ניכרת על הרשת; הקמפיין של לפיד הוא פייסבוקי בעיקרו. ואף על פי כן, לפיד לא פנה למסלול הזה. לך תדע מה זה היה אומר על מספר האנשים שמוכנים לא רק להקליק עבורו "לייק" אלא אשכרה לתרום לו מכספם. הונו של לפיד מוערך בכ-22 מיליוני שקלים; הוא יכול היה לעשות כמעשה מיט רומני ולתרום לקמפיין הבחירות שלו 13 מיליונים, אבל כנראה שהוא לא מספיק בטוח בעצמו כדי ללכת על ההימור הזה. הוא יכול היה להשתמש בהון הזה כערבון לקבלת הלוואה מבנק כלשהו לצרכי הבחירות, אבל – שוב – הוא כנראה לא רוצה לסכן את ההון שלו בהימור לא בטוח.

אבל אל יאוש. ללפיד יש לא מעט חברים עשירים, וכ-100 מהם, על פי הדיווח של ערוץ 2 – לפיד מאשר, פחות או יותר – יעניקו כל אחד ללפיד השקעה של 136 אלף ₪. המטרה של לפיד היא לעבור את קו עשרת המנדטים; אז הוא יוכל, במאמץ (המימון המפלגתי עבור כל מנדט הוא 1.36 מיליוני שקלים) להחזיר להם את הכסף. כדי לתמרץ את המשקיעים שלו, לפיד התחייב לשלם להם תשואה שנתית של 4% אם הוא עובר את קו עשרת המנדטים. אם מפלגת "יש דיווידנד" לא תעבור את קו עשרת המנדטים, המשקיעים יאלצו לעבור תספורת. ככה זה בסטראט-אפים: לפעמים אתה מרוויח, לפעמים אתה מפסיד."

להמשך קריאה בבלוג של יוסי גורביץ

נערך על ידי דליה
תגיות: בעלי הון, הפרטה, יאיר-לפיד, יוסי-גורביץ', מימון-מפלגות, ניאו ליברליזם

קישור קבוע 4 תגובות

4 תגובות

1. לקסי :
   27 בספטמבר, 2012 בשעה 1:40

   מבחיל

2. הראל לייבוביץ :
   27 בספטמבר, 2012 בשעה 9:54

   עוד לא ראיתי מפלגה שקמה כדי לרוץ לבחירות ובמשך כל כך הרבה זמן, אף אחד לא יודע מי האנשים ברשימה שלה חוץ מהיו"ר.

3. דרור :
   4 באוקטובר, 2012 בשעה 13:36

   זה מאוד נחמד להגיד מבחיל ולהמשיך הלאה.
   מה שמבחיל אותי זה הסילוף של הכתב.
   המאה שעליהם דיבר הם ערבים, לא משקיעים.
   כשאתה מעמיד ערבות, כספך יושב ונעול, ולכן מן הראוי לשלם עליו רבית, בהנחה שנושא הרבית שעליו כתבת נכון בכלל.
   חוק לפיד אוסר עליו לקבל תרומות או השקעות או איך שתקרא לזה – שמעל 1000 ש"ח ( או משהו באזור) לבית אב.

4. משתמש אנונימי על השימוש בסולר :-) :
   6 בפברואר, 2013 בשעה 4:27

   מה זה חוק לפיד

   1. ברוב עוונותי גיליתי את הכתבה הזו לאחר הבחירות.
   2. אין פה עניין של בחילה. יש פה קריאה לעשייה.
   3. ברור שנוצלה פה לקונה בחוק, שהעמידה את מבקר המדינה בפני דילמה לא פשוטה. עורכי הדין מן הסתם ניגנו על מיתרים כמו "התנגשות זכויות" ולפיד עושה מעל ומעבר כשהוא בכלל מדווח, וכל כיו"ב.
   מעניין לשמוע דעה ממשפטנים בתחום. כי נראה שיש כאן מקרה של כשר ומסריח עד כדי סכנת עילפון (שזה מה שקרה לנו אדיבות התקשורת)

   4. ובאמת, איפה היתה התקשורת? איפה? זה תפקידה לעסוק בריחות הרעים לא פחות מאשר ב"יקוב הדין את ההר".

   5. מעניין מה היה אומר פרויד על טעותו של דרור כשכתב בתגובתו על "חוק לפיד".

   6. התגובה של דרור היא מלאכת מחשבת. מעט המחזיק מרובה.
   בפשטות ובלי ללכת סחור סחור הוא מספק הצצה נדיבה לדינמיקה של יצירת הסירחון.

   בעלי המאה הם ערבים, לא משקיעים.
   הבנק הלווה. מה אתם רוצים, אלה המאה רק היו ערבים (ולא מלשון זועביז).

   אם ככה, מעניין מי הבנק, אולי בנק הפועלים?

   איך שלא מסתכלים על זה – האירוניה מתפוצצת מגודש, וזה בעצמו עוד מקור לריח רע.