מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת על תלונות הנוסעים ברכבת הקלה בירושלים
חה"כ אורי מקלב, שלמשרדו הגיעו תלונות רבות של נוסעים על התנהלות הפקחים ברכבת הקלה בירושלים ביקש ממרכז המידע והמחקר של הכנסת לבדוק את הנושאים העיקריים בתלונות הנוסעים ברכבת. מסמך הממ"מ שחובר על ידי ד"ר יניב רונן בודק לעומק, להלן סיכום המסמך
"עבודת פקחי הרכבת הקלה ובחינת הקנסות המוטלים על נוסעי הרכבת הקלה בירושלים" מאת ד"ר יניב רונן
מסמך הממ"מ (מרכז המחקר והמידע של הכנסת) הזה נכתב לבקשת חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה?) כדי לבדוק את פעולת פקחי הרכבת הקלה בירושלים, לאור תלונות אזרחים רבות שהגיעו ללשכתו. מטרת המסמך היא לבחון את הנושאים העיקריים העולים מתלונות האזרחים. המסמך מציג את הרקע להקמת הרכבת הקלה בירושלים, את סוגיית התשלום המוגדל ואת סמכות הפקחים. כמו כן הוא מתייחס לתהליך החקיקה להקמת ועדת ערר לעניין הקנסות ברכבת הקלה, והשוואה לפרויקטים תחבורתיים אחרים, שנבנו בשיתוף המגזר הפרטי.
ברקע מסביר המסמך שרעיון תכנון התחבורה בירושלים הביא להקמת "צוות תכנית אב לתחבורה בירושלים" בשנות ה-60. בשנות ה-90 הצוות הפך לחלק מ"העמותה לתכנון, פיתוח ושימור אורבאני ירושלים". המימון לה מגיע מעיריית ירושלים וממשרד התחבורה. במסגרת תכנית אב תחבורה שהוגשה בראשית שנות ה-90 הוחלט על הקמת רכבת קלה כפרוייקט Build–operate–transfer) BOT), שהיא צורה של שותפות בין המגזר הציבורי לפרטי.
כיום משתמשים כ-110,000 נוסעים ביום ברכבת הקלה, והם מחויבים לתקף את כרטיסיהם במכונות ייעודיות המוצבות בתוך קרונות הרכבת. הרכבת הקלה נחשבת רכבת הנעה על "מסילת ברזל מקומית" כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל, והפיקוח עליה הוא מטעם מינהל משרד התחבורה. אבל סמכויות מינהל זה צריכות להתחשב בהוראות הזיכיון ותנאיו, אלא אם האינטרס הציבורי מחייב אחרת.
כיום, הפיקוח על הרכבת הקלה מתבצע במשותף על-ידי משרדי התחבורה והאוצר. משרד האוצר הוביל את חתימת הסכם הזיכיון, ולכן מבצע את הפיקוח על כל ההיבטים בהפעלת הרכבת הנובעים מתנאי חוזה הזיכיון.
סעיפים 16 ו-17 בפקודת מסילת הברזל מחייבים תשלום דמי נסיעה וקנס מוגדל, במקרה של אי תשלום. הפקחים של הרכבת הקלה הוסמכו לאחר הכשרה, וניתנו להם סמכויות אכיפה: להרחיק עוברי עבירה, להפעיל כוח סביר, לדרוש תעודת זיהוי, לדרוש כרטיס נסיעה, לחייב בתשלום מוגדל.
מסמך המממ מדווח שסה"כ (מ – 1 בדצמבר 2011) הוגשו 17974 דרישות לתשלום מוגדל. הוגשו 8564 בקשות לביטול התשלום. 5236 בקשות זכו לביטול.
הסיבות העיקריות לתשלום מוגדל:
- חוסר תיאום במעבר בין קווי האוטובוס לבין הרכבת הקלה בשימוש בכרטיס הרב-קו. ברב-קו אפשר לתקף ברכבת רק פעם אחת, ובאוטובוס פעמיים. לאור התלונות, מנהל פניות הציבור באגד שינה את הנוהל, ומאפשר להשתמש גם באוטובוס פעם אחת בלבד.
- שימש בכרטיס רב קו ללא קוד של ירושלים עירוני (62). במקרים שנהגי אוטובוסים לא הדפיסו את הקוד העירוני, אלא רק קוד 2 נסיעה רגיל, הנוסעים חויבו בתשלום קנס מוגדל. כיום שונה המצב, ויש רק קוד אחד ולא שניים.
- שימוש ברב קו של אדם אחר. כרטיסי רב-קו הם אנונימיים ואישיים ואינם ניתנים להעברה. הנוסעים אינם יודעים זאת, ואינם מבינים את מהות האיסור. יש כרטיסים המכילים הטבה למשתמש, והיא אסורה להעברה (למשל, כרטיס סטודנט, ילד, אזרח ותיק). משרד התחבורה מכין חקיקה לסנקציה כספית כדי למנוע שימוש אסור.
- תקלות במכשיר התיקוף. הכנסת הכרטיס בכיוון לא מתאים אינה מתקפת את הכרטיס.
אפשר להגיש ערר על התשלום המוגדל תוך 30 יום. מסמך המממ מפרט את הפרטים הנדרשים לערר לגבי הרכבת הקלה, וגם לגבי כביש 6. מנהרות הכרמל והנתיב המהיר לתל-אביב.
בימים אלה מנוסחת הצעת חוק המסדירה את הקמת ועדת הערר לפניות הציבור. בראשה יעמוד משפטן, וחבריה יהיו נציג ציבור ונציג הזכיין המפעיל את הרכבת. התשלום המוגדל יופחת מ-180 ל-100 ₪. מטרת החקיקה לגבי הרכבת הקלה בירושלים היא לקבוע הסדרי ערר בדומה לנהוג בכביש 6, מנהרות הכרמל והנתיב המהיר לתל-אביב
התמונה העולה משלל מכתבי התלונה שהגיעו לכנסת, ומשיחות עם גורמים אחרים היא של להיטות לכאורה מצד פקידי הרכבת (הפקחים) לרשום דרישות תשלום לנוסעים. כמו-כן עולה מן התלונות תמונה של יחס קשוח מצד הפקחים כלפי הנוסעים באופן שגורם לנוסעים רבים להרגיש ממורמרים ומושפלים לאחר שקיבלו דרישה לתשלום מוגדל;
העובדה שכמעט חצי מהאנשים שקיבלו דרישה לתשלום מוגדל פנו בבקשה לבטל אותה מעידה על חוסר שביעות הרצון של הנוסעים ועל תחושה כללית שדרישות התשלום ניתנו באופן לא מוצדק;
נוסעים רבים לא ידעו, ועדיין אינם יודעים, את אופן השימוש במערכות האלקטרוניות ברציפי הרכבת ובקרונות הרכבת, עובדה שמביאה לכך שאינם נוסעים עם כרטיס בתוקף. גם במקרים בהם ברור שנוסעים קנו כרטיסים, אך לא תיקפו אותם באופן נכון – הם מקבלים דרישות לתשלום מוגדל;
קיים חוסר בהירות משפטית בסוגית סמכות האכיפה של הפקחים בגין שימוש לא תקין בכרטיס הרב קו;
חלוקת דרישות התשלום לתשלום מוגדל ("קנסות" כפי שהם מכונים על-פי רוב) חשפה חוסר תיאום בין הפעלת קו הרכבת לבין הפעלת קווי האוטובוסים;
בשונה מפרויקטים אחרים שנעשו בשיתוף המגזר הפרטי במתכונת BOT, הרגולציה על הרכבת הקלה לא הקימה מנגנון ערר על דרישות התשלום המוגדל. לזכיין ניתנו סמכויות אכיפה משמעותיות ביותר מבלי שהרגולטור (משרד התחבורה) יכול לפקח על האופן שבו הוא מפעיל את סמכויותיו.
סיכמה דליה בלומנפלד
תגיות: BOT, העמותה לתכנון, הפרטה, הרכבת הקלה בירושלים, חוזה BOT, מרכז-המחקר-והמידע-של-הכנסת, משרד-האוצר, משרד-התחבורה, סיטיפס, פיתוח ושימור אורבאני ירושלים, תכנית אב לתחבורה ירושלים
קישור קבוע
4 תגובות
Email This Post
27 בספטמבר, 2012 בשעה 19:45
לידיעת הקוראים,ובכלל: תעודת הזהוי היא אמצעי זהוי אישי בלתי ניתן להעברה. על פי חוק (חוק החזקת תעודת זהוי והצגתה התשמ"ג 1982) חייב אדם להציג את תעודת הזהוי שלו לכשנדרש על ידי מי שהוסמך לכך וכן…"בלבד שלא יועמד אדם לדין על אי הצגת תעודה אם תוך חמישה ימים לאחר שנדרש לכך הוצגה התעודה לפני מי שדרש את הצגתה, או לפני שוטר בתחנת המשטרה, ונקבעה זהותו של האדם על פיה; נקבעה זהותו כאמור, יינתן לו, על פי דרישתו, אישור בכתב על כך בתחנת המשטרה." כלומר לאף אדם,למעט קצין משטרה בעת ביצוע מעצר כדין,אין סמכות ליטול מאיש את ת.ז שלו ולהוציא אותה מחזקתו – גם אם אם הוא פקח של הרקבת קללה בעיר הקודש י-ם.
מנחם.
28 בספטמבר, 2012 בשעה 0:48
מה למדתי מהמסמך. תלונות הציבור מוצדקות. התנהלות הנוגעים בדבר ברכבת הקלה ובאגד היא רשלנית. למרות זאת, משרד התחבורה מקל עם המתרשלים בעבודתם ואינו מעניש אותם, אך מקפיד עם ציבור הנוסעים, ומכין הצעת חוק לסנקציה כספית בעניין איסור העברת השימוש בכרטיס הנסיעה.
כמו כן למדתי שתכנית אב לתחבורה בירושלים היא היום חלק מעמותה. לפי מה שהסבירו לי, תכניות אב לתחבורה בערים השונות הן הזרוע של השלטון. מתברר שבירושלים הזרוע השלטונית הופרטה והפכה חלק מעמותה.
(המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה על שם יעקב חזן צריך לבדוק את תכניות אב לתחבורה בכל המדינה. בתל אביב התכנית הופרטה לעדליא. בירושלים הופרטה לעמותה.)
במסמך הזה יש תועלת שימושית לאזרח. מי שרוצה להגיש ערר לגבי כביש 6, מנהרות הכרמל, הנתיב המהיר לתל אביב, המסמך מבהיר את הפרטים הדרושים בכתיבתו.
לגבי הרכבת הקלה, מתברר שאין לה ועדת ערר. עתה לאחר התלונות הרבות של הציבור, מתקיים תהליך של הקמתה.
הביקורות של הציבור על זכיין הרכבת הקלה מוצדקות. איך אפשר לתת לזכיין סמכויות אכיפה בלי הקמת ועדת ערר?
13 בנובמבר, 2014 בשעה 13:49
[…] חוצה ישראל, הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב ומנהרות הכרמל). מהמסמך עולה כי ברכבת הקלה בירושלים לא הוקם מנגנון שיאפשר לציבור […]
6 בספטמבר, 2016 בשעה 9:03
קנס והשפלה - ללא סיבה
בתאריך 23/8/16 רכשתי נסיעת מעבר באוטובוס אגד וכשעליתי בהמשך הנסיעה לרכבת הקלה – תיקפתי את הנסיעה מבלי להסתכל על הצג של מכשיר התיקוף, לידי עמדה כרטיסנית של סיטי פס ואמרה לי שמאחר והנסיעה נרכשה מה"ערך צבור" זה לא תקף ברכבת , תוך מספר דקות היא הזעיקה בביפר עוד 6 פקחיות והורידה אותי בתחנה שאח"כ היא לקחה ממני את הפרטים וצעקה עלי ברחוב מול כל צוות הפיקוח של הרכבת שטרחה לזעיק והשפילה – כאילו אני פושעת מדינה וכו'.ושהיה פירסום בנושא. ניסיתי להסביר שלא יוצא לי לסוע כמעט מחוץ לשכונה ולא נתקלתי בפרסום. לא היה עם מי לדבר בפרט שהייתי מוקפת בצוות שתקף אותי מכל כיוון אפשרי ואף טרח להזהיר אותי שאין לי מה להתלונן כי זה לא יעזור לי כלום אלא שאתן לה מיד פרטי כרטיס אשראי ות.ז. המקרה הזה השפיע עלי נפשית יותר מכספית, כך שאם עד היום כמעט ולא השתמשתי בשרות הרכבת הקלה הרי שמעתה כמובן שזה לא יבוא בחשבון.. הבנתי שאתם מרכזים את הפניות האם יש איזה סיכוי לבטל את הכנס בסך 185.9 ש"ח ולקבל איזו התייחסות על הצורה המזלזלת והמשפילה בה תקפו אותי והזעיקו תגבור כאילו מדובר בפשע נוראי שעשיתי במזיד???אודה לטיפולכם ותגובתכם בהקדם