חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מצב העיתונות לאור הפיטורין ב"מעריב" וזכויות העובדים במדינה

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה, חינוך ותרבות ב 23.09.12 0:14

לעובדים שאינם עובדי תקשורת מגיע לחיות בכבוד ולקוראים מגיעות אלטרנטיבות אמתיות ולא רק הבדלים בשמות המוספים

מאת: קורט טוכולסקי

ליבי יוצא לעובדי "מעריב" ולעובדים ב: "הארץ" ומוספיו המצטמצמים "גלובס", ערוץ 10 וכל עיתון או ערוץ תקשורת אחר שחרב הפיטורים מונפת מעל ראשם. הלב כואב, אין ספק אבל הלב כואב על העובדים שילכו הביתה בדיוק כמו שהוא כאב בכל פעם שחרב הונפה מעל ראשם של עובדים. עד כה, למעט סיקור צהוב לעובדים במפעל של שכר מינימום, שמסע מתוזמר היטב בעיתונות הבטיח שבעליו יקבל עוד כמה מיליונים של שקלים ועוד כמה אחוזים של הטבות מס, בשביל להמשיך ולמלא את כיסיו בזמן שהמפעל משלם מינימום ל-90% מעובדיו, לא יכולנו לקרוא באף אחד מהעיתונים הללו, שעכשיו על סף קריסה, על חשיבות ההגנה על מקומות עבודה.

כן אין ספק שאנחנו צריכים עיתונות חופשית, דעתנית, נשכנית ורב גונית. אלא מה, העיתונות בישראל לא קורסת סתם פתאום באמצע היום, העיתונות בישראל קורסת כי במשך שנים היא לא הייתה עיתונות חופשית, דעתנית נשכנית ורב גונית. מאז "מותם" של "דבר" ו"על המשמר" העיתונות בישראל הייתה מקהלה שסיפרה את אותם הסיפורים, והבליטה את אותן הדעות ותמכה באותם התהליכים שהוליכו אותה לחורבנה.

כלי התקשורת שעכשיו עובדיהם, ובצדק, נאבקים כנגד סגירתם או קיצוצם שימשו במשך, לפחות 25 השנים האחרונות, שופרות של סיסמאות ההפרטה והתחרות החופשית, צמצום המעורבות הממשלתית ופגיעה בחופש ההתארגנות ובזכויות כביטחון תעסוקתי. הם תמכו בגמישות ניהולית ובהעברת כל דבר שרק אפשר לשולחן ההימורים של הבורסה. הם דגלו ב"ייעול", מילת קוד, שמשמעותה פיטורים ומעבר מהעסקת עובדים מאורגנים לעבדי קבלן. הם הטיפו בשבחם של משקיעים זרים וסיפרו את תהילתם של טייקונים ותאגידים.

עכשיו, לנוכח השוקת השבורה, העובדים, אותם עובדים שדיווחו את החדשות, כתבו את הידיעות, הדפיסו את ההסתה כנגד העבודה המאורגנת והמעורבות הממשלתית, נלחמים על פרנסתם וכבודם. את "מעריב" לדוגמא, אני לא קורא כבר כמה שנים, עיתון שהעיתונאים בו שירתו בעיוורון את נמרודי ואחריו את דנקנר, בלי שום ניסיון לעיתונות רצינית או אלטרנטיבית.  אני מקווה שמאבקם יצליח, אני רק מקווה שאחת התוצאות שלו תהיה מודעות של מי שבמשך שנים שירתו את מולך ההון בעיוורון ובמסירות יסורו מדרכם. אחרת לא תהיה לעיתונים אלו תוחלת. אף אחד לא צריך את "מעריב" או את "ידיעות" כשהם דוגלים באותו קו של "ישראל היום". בשביל לקרוא כמה וועדים זה רע אין צורך ב"דה-מארקר" או בערוץ 10, מספיק לראות את נחמיה שטרסלר מתארח בחדשות ערוץ 2 או לקרוא "ישראל היום", או "ידיעות" או "מעריב". מבחינה כלכלית חברתית, אין בין העיתונים הללו שום הבדל.

ביום שישי קראתי את סבר פלוצקר ב"ידיעות", קראתי ולא הבנתי מה אני קורא. הוא עודד את ביבי לצאת לבחירות בהסתמך על נתונים כלכליים חיוביים. למי שקורא עיתון, שמתיימר להתנגח בממשלה הנוכחית, מסתבר, צריך להיות ברור שהכול פה טוב. השכר כבר לא בשחיקה ריאלית, מאזן התשלומים משתפר, גביית המסים תעלה, הכול ורוד, לדעת פלוצקר. דור שלם של בני 50 ומעלה מחסל את חסכונותיו לפני גיל הפנסיה כי הוא לא מוצא עבודה. דור שלם של בני 30 ומעלה משתעבד לדירות שהוא לא יכול להרשות לעצמו. דור שלם של בני 70 ומעלה נמק בעוני מחריד, אבל פה הכול טוב, מזמרר לנו עיתון האלטרנטיבה לשלטון. אותן זמירות לא זרות גם לכתבים הכלכליים ב"דה-מארקר" או במוסף עסקים של "מעריב". לא פלא שקוראיהם הולכים ונמוגים. מה הטעם לקרוא עיתונים שעולים כסף, כאשר המדיניות שהם משווקים ברוב הנושאים היא כמו זו של העיתון שמחולק חינם?

בשבוע שעבר, בשיא מאבק העובדים ב"מעריב" ו"הארץ" למען זכויות העובדים, מאמר המערכת של "הארץ" קרא לבטל את הקביעות ולהנהיג גמישות תעסוקתית במגזר הציבורי. אז מה הטעם לקרוא "הארץ"? איזו אלטרנטיבה הוא מציע ולמה? כאשר "מעריב" ו"הארץ", ערוץ 10 ו"גלובס", יציעו אלטרנטיבות למה שאפשר לקבל בצורה שכנראה מדברת יותר לציבור, או פשוט בחינם מערוץ 2 ו"ישראל היום", אולי יהיו להם קוראים וצופים. "ידיעות" עדיין גדול מכדי ליפול, אבל גם "ידיעות" סובל מירידה איטית בתפוצתו.

בשביל שיהיו בישראל כמה עיתונים, ראוי שיהיו בישראל גם כמה דעות ותפיסות שונות בתקשורת ולא רק שירת הלל לניאו-ליברליזם, לפירוק מדינת הרווחה והעבודה המאורגנת ובתמיכה בהפרטה.

וזה כאמור רק עכשיו, במקביל למאבקים שלהם על קיומם. הימנעותם מסיקור הפגנות עובדים לאורך השנים מדהימה. הפגנות עובדי "מעריב" זכו ליותר סיקור מכל ההפגנות של מורי הל"ה/בעלות המשפחתונים/עובדי הקבלן/עובדי תחנות המתדון שהייתי בהן לאורך שנים. אני שמח שסוף סוף מגלות מערכות העיתונים וערוצי הטלוויזיה מודעות חברתית. אני רק מקווה שהיא תימשך גם לאחר שהמאבקים על כבודם, תנאיהם, והעסקתם של עובדי התקשורת בישראל יסתיימו בהצלחה.

מאבק של איגוד מקצועי אינו יכול להיות מוצלח לאורך זמן, אם הוא מנותק מהמאבק הכולל על פניה של מדינה או חברה. אם "מעריב" ו"הארץ", ערוץ 10 ו"גלובס" יינצלו מהחרב המונפת, כפי שכולנו מקווים, אבל ימשיכו, לאחר שעובדיהם יינצלו מ"הכלכלה החופשית/הגמישות התעסוקתית" וכל שאר סיסמאות הימין הניאו-ליבראלי, לשרת את אותם האדונים ואת אותם האינטרסים, בפעם הבאה שהחרב תונף על צווארם, אף אחד כבר לא יתמוך בהם. העובדים בישראל הם מעמד, ולא רק לעיתונאים מגיע ביטחון תעסוקתי ותנאים של עובד מהמניין, או תמיכה ממשלתית ופיקוח על קיומו בכבוד. לכולנו מגיע, זה משהו שכל עובד תקשורת בישראל צריך לזכור טוב טוב, גם לעובדים שאינם עובדים בעיתונים מגיע לעבוד בכבוד.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

7 תגובות

  1. מיכאל לינדנבאום :

    "דור שלם של בני 50 ומעלה מחסל את חסכונותיו לפני גיל הפנסיה כי הוא לא מוצא עבודה"
    זאת הביוגרפיה שלי.בנוסף ,כאשר אימי הגעה למצב סיעודי,ההוצאות בבית-אבות קפצו ל-12 אלף בחודש,והתוצאה היתה שוב פגיעה בחסכונות ובעתיד ילדי.

    לא אשכח שלקראת תחילת 1995 ,כאשר 40 אחוז מעובדי "פז" כבר היו מחוסלים עקב הפרטה ברברית בניצוח ממשלת המערך(רבין ויורשיו) וההסתדרות של רמון ,מרצ, ועמיר פרץ("חיים חדשים"),הופיע מאמר מערכת ל"תפארת" ב"הארץ".
    נכתב בו שעובדי "פז" הסכימו בשמחה לעבור לחוזים אישיים,כי "הבינו" שהדפוס הישן של יחסי העבודה לא מתאים להם.

    העובדה שאותם חוזים היו רק שלב מתקדם בחיסול כמעט כל העובדים,לא אוזכרה כמובן לא ב"הארץ",ולא בכל עיתון אחר.

    כן ,יש לי זכרונות מרים מ"העיתונות החופשית" שלנו ,כבר מתחילת שנות התשעים.

    בלי סולידריות מעמדית, אין תוחלת לעתיד החברה כאן.

  2. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    ומה עם עיתון הארץ?
    ועוד אומרים ששאלת שכרו של טרסלר לא עניינית?
    נו באמת

    "מחר (23.9) ב-19:00 עיתונאי הארץ ישביתו את העבודה ויפגינו מחוץ למערכת העיתון (שוקן 21 בת"א)

    מוזמנות ומוזמנים לסייע…
    הארוע בפייסבוק –
    https://www.facebook.com/events/437600612954348/

    הנהלת "הארץ" החלה להוציא לפועל תוכנית לפיטוריהם של כרבע מהעיתונאים ב"הארץ" ו-TheMarker – כמאה עיתונאים. קיצוץ כזה עלול לפגוע אנושות בעתידו של "הארץ" ולהשאיר אחריו עיתון חלש שלא יוכל לעמוד בתפקיד שמילא עד היום בחברה הישראלית.

    בשבועות האחרונים קיימנו פגישות עם ההנהלה שבהן דרשנו ממנה להקפיא את הפיטורים לתקופה שבמהלכה יתקיים מו"מ רציני על החלופות לפיטורים, אך ההנהלה סירבה לעשות זאת והחלה בהליכי הפיטורים עד לפני החגים.

    ועד העיתונאים אירגן הפגנות, פעולות מחאה ואסיפות הסברה לעיתונאים בזמן העבודה, אך ההנהלה בשלה. לכן אנחנו מחריפים את הצעדים שלנו, ומקיימים שביתה של כשעתיים בשעות הערב שעשויה לעכב את הורדת העיתון לדפוס, את ההדפסה וההפצה שלו.

    בזמן השביתה נצא מהמערכת להפגנה, ואנחנו קוראים לכם/ן – עיתונאים ועובדים מכל כלי התקשורת, מנויי "הארץ" וקוראיו, פעילים בארגוני עובדים ובתנועת המחאה וכל מי שזכויות עובדים חשובות בעיניו – בואו להפגין איתנו!".

    חושך חושך.
    החים קשים, גם לעבודה שחורה קשה להיכנס

  3. עמית :

    דבר ועל המשמר היו שניהם עיתונים מפלגתיים ומגוייסים למטרה הזו. קשה לתת אותם כדוגמה עיתונות חופשית, דעתנית נשכנית ורב גונית, אפילו יחסית לעיתונות של היום.

  4. ק. טוכולסקי :

    אז זהו עמית שיחסית לעיתונים כמו מעריב של דנקנר ישראל היום של אדלסון והארץ של שוקן דבר ועל המשמר היו עיתונים שדיווחו ברצינות תהומית ובמקצועיות

  5. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    דבר של חנה זמר למשל, אולי לא היה "נשכני" אבל היה עיתון רציני ומקצועי שהרחיב את קשת הדעות וזו הנקודה. מרווח ומרחב הדעות הולך ומצטצמצם, ומתכנס באיטיות אבל בעקביות לנקודת כובד ימנית, מדינית כלכלית.

    וקורט צודק כשהוא מצביע על האירוניה שבמאבקי העיתונאים. מתי בפעם האחרונה נתקלנו בהוכחה נוספת לכך ש"ההוויה קובעת את התודעה"? :-),

    ומבלי לפגוע חלילה באתר ע"ש שעושה מאמצים עילאיים להיות בלתי תלוי, האינטרנט איננו אלטרנטיבה. אם רוצים עיתונית מקצועית – כזו שבודקת, מוודאת, יודעת איך לא ליפול בפחים יקושים, אז מישהו צריך לממן את שכר אנשי המקצוע האלה. גם אם המידע שלהם איננו מודפס על נייר אלא מופיע על מסך.

    אתרי העיתונים המקצועיים באינטרנט חיים מפרסומת ומבעלויות מפוקפקות בדיוק כמו המקור המודפס.
    ובעיית ההתכנסות לתקשורת ימנית נשארת.

    אם השמאל רוצה להישמע ולהראות, נחוצה התארגנות רצינית לטובת אלטרנטיבה נוכחת. צריך כנראה לצת פה מהקופסה.

  6. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    נאמני "מעריב" לעובדים: הגישו הצעה לרכישת העיתון ותהיו בעלי המניות
    "אם תשכילו לגייס ביניכם או יחד עם גורמי חוץ את המשאבים הדרושים ואתם, העובדים, תהיו בעלי המניות של מעריב כולה או של חלקים ממנה, דוגמת NRG, הדבר יהווה פריצת דרך בעיתונות הישראלית"
    http://www.themarker.com/advertising/1.1835690

    אוי, אם השמאל כאן היה רציני……

  7. מיכאל לינדנבאום :

    במהלך 30 השנים האחרונות משטר פושעי ההפרטה העביר כמעט את כל ההון והנכסים הציבוריים(ממשלה,הסתדרות)לידי הטייקונים.
    עכשיו עמדות הכח הכלכליות הפוליטיות והתקשורתיות בידיהם.

    כן-כן ההפרטה זה שורש פורה לענה של כל צרותינו,כולל חוסר היכולת לגייס הון להציל את "מעריב".

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.