חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

רפורמה בבריאות הנפש – תיקון או קלקול?

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות ב 13.11.08 5:04

דפנה יעקובוס במאמר הסוקר את מערך בריאות הנפש לפני שנות התשעים, ואת השינויים המתוכננים בו, שעלולים להוביל להידרדרות באיכות הטיפול. את הרפורמה הזאת ניתן לעצור וצריך לשנות את רוע הגזירה. הקוראים מוזמנים ללמוד ולהגיב

דמיינו לעצמכם ארץ נהדרת בה מערך מפואר של טיפול בבריאות הנפש. בארץ הזו פועלות תחנות לבריאות הנפש אליהן יכול לפנות כל אזרח ובהן נמצאים אנשי מקצוע  מעולים ומקצועיים המתאימים לו טיפול אישי בהתאם לצרכיו וכל זאת בחינם.

וואו, אתם ודאי אומרים לעצכם, האם מדובר בשבדיה? לא. זה היה קיים כאן אצלנו בישראל עד שנות התשעים. לא סתם טען אז בנימין נתניהו שיש לנו ארץ נהדרת, בתחום בריאות הנפש היא בהחלט הייתה כזו. אז מה קרה? אתם ודאי שואלים. ובכן, המשיכו לקרוא ותגלו את הסיפור הלא ייאמן של הרפורמה בבריאות הנפש. חשוב לציין שאת הרפורמה הזו עדיין ניתן לעצור, אנו נמצאים על פי התהום ועדיין יכולים לשנות את רוע הגזירה.

התחנות עליהן דובר בפתיחת הכתבה היו מפוזרות בכל הארץ, תשעים תחנות במספר. חמישים ושש מהן היו שייכות למשרד הבריאות והשאר היו שייכות לקופ"ח כללית עוד מתקופת האידיאולוגיה של ההסתדרות (טפו) של עזרה הדדית.

משרד הבריאות לא עודד חלילה יותר מדי את התחנות אבל גם לא הפריע להן להתפתח. התחנות עבדו בשיטת "דלת פתוחה"- כל מי שחש מצוקה נפשית או רוצה לדווח על מצוקה בסביבתו מתקבל לפגישה. בכל תחנה סוגי טיפול שונים על פי צרכי האוכלוסייה אותה משרתים.לדוגמא בתחנה לילדים ונוער ניתן היה לקבל טיפול במשחק, עבודה עם ההורים במקביל, קשר עם בתי הספר של המטופלים או הגנים, טיפולים משפחתיים ועוד. התחנות היו עושות עסקאות עם גורמים חיצוניים כדי להעשיר את השירותים שהתחנה מציעה ואפשרה השתלמויות והתמקצעות של עובדיהן. התחנות סיפקו שירות ברמה גבוהה ביותר והטיפול ניתן בחינם. המערך הלך והתפתח והפך לעשיר ומפואר, ישראל פיתחה מעמד מכובד בעולם בתחום בריאות הנפש. במדינה רווית טראומות היינו אור לגויים ודוגמא ומופת לחברה המטפחת ומשקמת את החלשים בה.

בשנות התשעים קמה ועדת בדיקה של בריאות הנפש הציבורי בראשות השופטת שושנה נתניהו, אשר בדקה את התחנות.

במסמך המסכם כתבה הועדה שהשירות בערים הגדולות הוא בסדר גמור, אך ישנה בעיה עם השירות הניתן בפריפריה. הפתרון שהציעה הועדה הוא שמשרד הבריאות יחדל להיות גם הרגולטור וגם נותן השירות, והשירות יועבר לאחריות קופות החולים.

לומר שהפתרון לרמת השירות בפריפריה הוא העברתו לקופות החולים הוא כמו לומר שהפתרון לחום גבוה הוא אכילת תירס. אין שום קשר בין הבעיה לפתרון. אלא אם מי שהציע את אותו הפתרון הוא במקרה גם בעלים של שדה תירס. ואכן השאלה הנשאלת היא מי ירוויח מכך שהטיפול יועבר לקופות החולים. על כך בהמשך. אך קודם יש להבין מה המשמעות של העברת הטיפול לקופות החולים. מהי מהות הרפורמה הנקראת הרפורמה בבריאות הנפש ומה המשמעות ההרסנית שלה.

ע"פ הרפורמה המוצעת יקוצצו מיטות בבתי חולים פסיכיאטרים והכסף שייחסך מהקיצוץ במיטות יועבר לטיפול ושיקום בקהילה. חלק זה של הרפורמה כבר אמור להתבצע. בפועל- אכן קוצץ מספר המיטות אך הכסף אינו מגיע לטיפול בקהילה.

חלקה השני של הרפורמה אומר שהטיפול שנעשה בקהילה ייעשה על ידי קופות החולים וכך תחום בריאות הנפש יצטרף לתחומי הרפואה האחרים במסגרת חוק בריאות ממלכתי. ומה היא המשמעות בפועל? כאן הגענו ללב העניין.

ראשית כל, משרד הבריאות מציע תשלום קבוע עבור מספר מפגשים עם מטופל, והגבלת המגעים על פי  סוג ההפרעה. הגבלה שרירותית של אורך הטיפול תגרום לכך שהטיפול עלול להסתיים טרם זמנו. דבר זה עלול להביא למשברים, לאשפוז מחדש ולפגיעה עצמית ולאחר הידרדרות שכזו הנזק, גם הכספי,  יקר יותר.

בנוסף, תשלום עבור מפגשים בלבד מותיר בחוץ מניעה ואיתור מוקדם שנעשים כיום בתחנות. פעילויות אלה חשובות מאוד וחוסכות כסף ומשאבים מאוחר יותר. פחות מניעה- יותר חולים בעתיד. בנוסף לא מביאים בחשבון את כל העבודה שעושה איש המקצוע אשר לא מתקיימת באופן ישיר מול המטופל.

כמו כן פונה משרד הבריאות ליזמים פרטיים לפתיחת מרפאות שיהוו תחליף לתחנות ויפעלו בשיתוף עם קופות החולים. יזם פרטי ירצה מדרך הטבע להרוויח ועל כן הטיפול יהיה מצומצם יותר, הכוח המקצועי יהיה זול יותר ולא ישקיע כלל בהכשרה.

סל השירותים שמציעה הרפורמה הוא נסיגה באיכות השירות: פחות טיפול פסיכולוגי, לתקופות זמן קצרות יותר ועל ידי אנשי מקצוע פחות מיומנים.

בנוסף אבחנות רבות נשארות מחוץ לסל והלוקים בהן לא יהיו זכאים לטיפול. בהם: מפגרים, קשישים, נשים עם משבר לאחר לידה, הפרעות שינה ובעיות התפתחויות. הנפגעים העיקריים יהיו ילדים. כמו כן לא יקבלו טיפול אנשים שטרם פיתחו את כל הסימפטומים הדרושים כדי לאבחן אותם כחולי נפש אך לוקים רק בחלק מהם. והרי לכם דוגמא מצמררת: ילד שעבר התעללות מינית אך לא מראה סימפטומים של פוסט טראומה יישאר בחוץ ולא יהיה זכאי לטיפול. אם וכאשר מצבו יחמיר רק אז יהיה זכאי. אם לא יפתח את התסמינים לא יקבל טיפול לעולם. מיותר לציין שטראומה מן הסוג הזה גורמת לנזק נפשי שישפיע על הילד לאורך כל חייו ויפגע בו ובסובבים אותו במידה ולא יטופל.

דוגמא זו היא יחידה מתוך אינספור דוגמאות. במדינה רווית טראומות וסבל, הרפורמה נראית כמנותקת מהמציאות.

בימים אלה אנו שומעים הרבה על אמהות שרוצחות את ילדיהן, על בעלים שרוצחים את נשותיהם, על תאונות "פגע וברח"  ההולכות ומתרבות ומצקצקים בלשוננו. חבל מאוד שאיש אינו מקשר בין טיפול נפשי לפשעים מהסוגים הללו. הקשר הוא ישיר. אך במקום להמשיך ולפתח את התחנות הפועלות בקהילה ולעודד אנשים לפנות אליהן במקרי מצוקה, ובכך למנוע את המקרים המזעזעים הללו, התנועה היא לכיוון ההפוך. המחשבה כיצד ייראה תחום בריאות הנפש בעתיד היא מפחידה. איש לא יזדעזע בעתיד מאב שרוצח את אשתו ואת שני ילדיו הקטנים מפני שמקרה כזה יהיה שכיח, כמו בארה"ב. שם עשו רפורמה כזו לפני 30 שנה וכיום נעשים מאמצים אדירים על מנת להחזיר את הגלגל לאחור, ואילו אנו צועדים אחורה בעיניים פקוחות.

איפה עומדת הרפורמה כיום?

החוק- חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41) בריאות הנפש עבר בקריאה ראשונה וכעת דנה בו ועדת משנה בראשותו של ח"כ רן כהן. התקבלה אף החלטה בועדת שרים לחקיקה לזרז את הרפורמה ומופעל על רן כהן לחץ לסיים את עבודת החקיקה בתוך 4-5 חודשים. חנה כהן, פסיכולוגית קלינית בכירה ויו"ר הפורום הנקרא "פורום הפסיכולוגים והעו"ס בבריאות הנפש למען רפורמה מיטיבה", משתתפת בדיוני הועדה כנציגת אנשי המקצוע המתנגדים לרפורמה, ומספרת על נתונים שקריים אותם מציגים נציגי משרד הבריאות. " במשרד הבריאות טענו שרק 1% מהאוכלוסייה המגיעה לטיפול, זקוקה לטיפול ארוך יותר מזה המוצע במסגרת סל הרפורמה. אך במאגרי המידע של משרד הבריאות עצמו נמצאו מספרים שונים לחלוטין. על פיהם, 23.4% מהילדים המגיעים לטיפול עד גיל 18 זקוקים לטיפול ארוך יותר, אותו לא יקבלו במסגרת הרפורמה. כך מספרת חנה.  בנוסף, במסגרת הדיונים סיפרה פרופ' יוליה מירסקי על מחקר, שנעשה בקרב העולים החדשים, בנושא העזרה הנפשית לה היו זקוקים בעקבות העלייה ארצה. על פי  פרופ' מירסקי מדובר במספרים גבוהים, אך המחקר נגנז מפני שגם אוכלוסיה זו תישאר בחוץ ולא תקבל טיפול במסגרת הרפורמה.

משרד הבריאות מביא לדיונים נתונים המתקבלים ממחקרים שנעשו, לאחר שכבר הוציאו מראש את ההפרעות שאינן במסגרת הרפורמה, ובכך מתקבלים נתונים המעוותים את תמונת המציאות, וחברי הכנסת מקבלים תמונה לא מהימנה ומוטה.

ומי המרוויח הגדול מהעניין?

ישנם כמה גופים שיגזרו קופון נאה על גבם של חולי הנפש ועל גב המטפלים.

משרד האוצר מצידו תמיד שש להפריט מפני שהמשמעות היא פחות כסף שהוא צריך להקציב למערכת, אך למי ממשרד הבריאות אינטרס לדחוף ולעודד את הרפורמה? בתוך משרד הבריאות פועלת קבוצה של אנשי מקצוע, רובם ראשי בתי חולים לחולי נפש אשר חברים בתאגיד שמתעתד למכור שירותים עבור קופות החולים. אנשי מקצוע אלה הם בעלי אינטרס כלכלי מובהק לקדם את הרפורמה.

הם מגיעים מתוך המערכת ומחזיקים בתפקידי מפתח ודוחפים את הנושא הרחק מעיני הציבור. במהלך השנים הסתירו מידע מאנשי המקצוע, הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים העובדים בתחנות ואף מהתקשורת.

 המהלך שעשו היה מאוד מחוכם והתנהל  כך: כחלק מההכנה לתהליך הכפיפו את התחנות לבתי החולים לחולי נפש במקום ישירות למשרד הבריאות.

 כשהתחנות היו תחת אחריותם  הם החלו אט אט "לייבש" אותן: לסגור תקנים ולהציע פנסיות שמנות על מנת שבעלי תפקידים יפרשו, ולאחר מכן ביטלו את התקנים שלהם. כך, לאט לאט נעשה קיצוץ בכוח האדם. מן הצד השני הציפו את התחנות בחולים שהשתחררו מבתי החולים לחולי נפש עקב הקיצוץ שנעשה במיטות.

 כך נוצר מצב שלמראית עין תיפקוד התחנות הוא כושל, ורפורמה במערכת בריאות הנפש היא הכרחית. איש אינו יודע שמצב זה נגרם מתוך אינטרס צר של קבוצת אנשים. יותר מכך, ישנה השתקה ואף איומים כלפי אנשי מקצוע המתנגדים לרפורמה, כדי שלא יפנו לחברי כנסת ולתקשורת בעניין.

כעת פועלים חברי פורום הפסיכולוגים והעו"ס בבריאות נפש לעצור את הרפורמה. "אנחנו פועלים שהחוק כפי שהוא לא יעבור" כך אומרת חנה כהן "אנחנו חושבים שהתחנות לבריאות הנפש לא צריכות להיות תחת קופות החולים. יש להקים גוף שיפקח על התחנות, שיבנה תקציב, שיבדוק ניצול של משאבים ויעילות. יש צורך בתקציב מסודר שיחולק על פי מעמדות סוציו- אקונומיים.

אם נושא בריאות הנפש יעבור לקופות החולים הסל המוצע יהיה מינימאלי, אך מי שיוכל להרשות לעצמו יותר, יקבל יותר. אנחנו מציעים פירמידה הפוכה. שייתנו יותר משאבים ותקנים לאזורי מצוקה. הפערים שנוצרים באוכלוסיה בין השירותים שאזרחים יכולים לקבל הולכים וגדלים. נעשה ריקבון והרס של המארג החברתי שהמחיר שלו הוא עצום. זהו שינוי פני החברה. אם אנחנו ממשיכים בכיוון הזה אנו חוזרים אחורה לתקופה בה כל דאלים יגבר"

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

11 תגובות

  1. דליה :

    מאמר חשוב. סוף סוף אפשר להבין מה מתרחש בתחום בריאות הנפש.תודה לדפנה.

  2. אביב :

    כקורא וותיק של האתר רציתי להגיד תודה גדולה לדפנה. זו אחת הכתבות המשובחות ביותר שפורסמו כאן, מעידה על עבודה יסודית ומקיפה וחושפת לדיון ציבורי נושאים שהם רלוונטיים למאות אלפים ובכל זאת נסתרים מהתקשורת כי בריאות הנפש זה נושא שמעורר הרבה יותר בושה מנושאים אחרים. חולי הסרטן יצאו להפגין ולירות זיקוקים מול הכנסת אך לצרכני שירותי בריאות הנפש אין פה.

  3. ערן :

    מאמר חשוב ומעניין. בתור פסיכולוג-לעתיד יצא לי בשנה האחרונה לטפל במסגרת מרפאתית כזו שנותנת שירות חינם לילדים ונוער (ומשפחותיהם, כמובן) והנושא הזה כל כך חשוב שאין לי דרך כרגע להמחיש כמה. אוכלוסיות רבות ייפגעו מרפורמה כפי שהיא מוצעת כיום ומן הסתם זה רק יוביל לעוד צרות בהמשך.

    שאלה אחת לי לדפנה: את מתארת מעין "קונספירציה" (בחרתי מילה זו בהקצנה, אני יודע) של מנהלי בתי החולים לבריאות הנפש שבפעולה מתואמת גורמים למרפאות להיראות לא טוב וזאת על מנת לגרום לרפורמה שבסופו של דבר תהפוך אותם לעשירים למדי. האם תיאור זה מבוסס על תיאוריה בלבד או שיש הוכחות לכך? אני שואל כי זהו תיאור מצמרר, שהרי אלה אותם אנשים שאמונים על פיתוח הטיפול ודאגה לזולת, לא לעצמם. ויש בתיאור זה גם משהו מאוד הגיוני. השאלה היא האם ניתן לגבות אותו בעובדות – כי אם כן, אז צריך לעשות את זה ולהציף את זה הלאה.

  4. כפיר :

    ואז תבין שזה נכון…

    אני ראיתי את זה כמטופל בתחנה בראשל"צ שהיוותה בעבר את אחת התחנות המעולות לבריאות הנפש בארץ בניהולה של דר' שושנה הרשקו – פסיכולוגית קלינית בכירה ומוערכת בחוגי פסיכולוגים רבים בארץ קיבלה מספר פעמים עובדת מצטיינת ושירותי התחנה היוו לא פעם ולא פעמיים מודל לחיקוי לאיך תחנה צריכה להיראות ולתפקד.

    בשנים האחרונות, עם איחוד המרכזים באר יעקב ונס ציונה, כל התחנות באיזור השפלה שייכים לבי"ח החדש באר-נס. ובעתיד הלא רחוק לבי"ח אסף הרופא , ברגע שיאושר איחוד הבית חולים הפסיכיאטרי יחד עם הגריאטרי יחד עם אסף הרופא . הסיבה שהאיחוד מאחר, זה בגלל שהפסיכיאטרים יאבדו את עצמיותם לניהול מערך פסיכיאטרי ויהיו כפופים למנהל בי"ח אסף הרופא בדומה למודל בשיבא ובהדסה וברמב"ם ששם הפסיכיאטרים אינם אחראים על שירותי הקהילה של ברה"ן באיזור.

    בתחנה בראשל"צ לא ניתן היום לקבל טיפול פרטני לאל המתנה של שבעה חודשים עד לשנה שלמה בקרב מבוגרים ובקרב ילדים התור מתארך יותר. תבין אצל מבוגרים אינטייק לוקח בין חודש לחודשיים וחצי רק להתקבל לאינטייק , בת"א המצב הוא יותר גרוע מחכים לאיטייק של 10 דקות ארבעה חודשים!!!
    מה קולטים מהמטופל ברבע שעה? לא הרבה. וכך גם הטיפול, הרבה הפניות לטיפולים קבוצתיים מעט מאוד הפניות לטיפולים פרטניים, ואם המטופל מגיע לאינטייק ויכול לקבל טיפול פרטי [פרטני או קבוצתי] התחנה תעודד אותו לכך והוא יקבל רק מעקב פסיכיאטרי מהתחנה.

    בתחנה כיום מנהל אותה פסיכיאטר , עלו בה בשנים האחרונות תקני פסיכיאטרים ומעט מאוד תקני פסיכותרפיה

  5. עבודה שחורה » את בריאות הנפש לא מפריטים :

    […] מאמר בעבודה שחורה בנושא מאת דפנה יעקובוס […]

  6. יולי :

    אני עושה עבודת מחקר באוניברסיטה בנושא הרפורמה בבריאות הנפש.
    הייתי רוצה לקבל פרטים נכון להיום לגבי ברפורמה אילו שינויים חלו מ2008 תודה

  7. יולי :

    אני עושה עבודת מחקר באוניברסיטה בנושא הרפורמה בבריאות הנפש.
    הייתי רוצה לקבל פרטים נכון להיום לגבי ברפורמה אילו שינויים חלו מ2008 תודה

  8. דליה :

    יולי
    את יכולה להיכנס לכל המאמרים בעבודה שחורה ולחפש חומר. לפעמים יש
    כתובות וטלפונים בסופי המאמרים, ודרכם ניתן להגיע אל הבקיאים בנושא.

  9. ליולי :

    פני דרך אתר פסיכולוגיה עברית (או פשוט 144) לחנה שטרום כהן, מרכזת המאבק למען רפורמה מיטיבה (לא הרפורמה של האוצר…)

  10. מעמד הביניים :

    אם רק מי שיש לו אבחנה וקוד פסיכיאטרי יהיה זכאי לקבל טיפול, לא תהיה ולא תתוקצב עבודת מניעה בקהילה ורבים הזקוקים לסיוע נפשי לא יקבלו אותו בשלב מוקדם לפני שהסתבך והפך לפתולוגיה ובייחוד בילדים ונוער… ויש אפשרויות מניעה וטיפול מוקדם רבות לפני שנותנים תרופות.

  11. עבודה שחורה » חוק ההסדרים – האם הח"כים יתנו יד לרפורמה בבריאות הנפש? :

    […] מעמד הביניים על רפורמה בבריאות הנפש – תיקון או קלקול? […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.