משרד החינוך עורך מפברואר 2011 ניסוי של בחירת הורים מבוקרת על-ידי פתיחת אזורי רישום ב-15 רשויות מקומיות ברחבי הארץ. הניסוי ייערך בין שנתיים לארבע שנים
מאת: דליה בלומנפלד
הישובים הכלולים בניסוי הם: אשקלון, רעננה, טבריה, עוספייה, ערד, בת ים, ראשל"צ, רמת גן, מבשרת ציון, עכו, עפולה, קריית שמונה, קריית טבעון, נתניה וירושלים.
ברשויות מקומיות אלה ההורים מתבקשים לבחור את המוסד החינוכי שאליו הם מעוניינים לרשום את ילדם. הם מקבלים מידע אודות המוסדות החינוכיים הרלבנטיים באמצעות חוברות המשווקות את המוסדות, חומרי פרסום והודעות מטעם המוסדות החינוכיים. הרשות המקומית הפסיקה לשלוח הודעה לרישום הילד במוסד החינוכי הנמצא באזור המגורים של המשפחה, כפי שנהוג באזורי רישום. העקרונות החדשים הם שהתלמידים בוחרים במוסד החינוך ולא מוסד החינוך בוחר בתלמידים. (עקרונות אלה עדיין לא הופנמו ברשויות שנבחרו, תופעה המעוררת בלבול בקרב הורים כפי שמדווחת כתבה זו.)
את הבקשה לאזור בחירה מבוקרת מגישה רשות מקומית. את הבקשה לבית ספר יכולים להגיש רשות או התארגנות של תושבים.
משרד החינוך מצידו מאשר לבתי-ספר לפעול כייחודיים בתוך אזורי הרישום בתוך 15 הרשויות המקומיות שנבחרו לניסוי, המתוקצב בשלב ראשוני בחמישה מיליוני ₪. ההסבר וההנחיות להרחבת אזורי הרישום וליישום אזור בחירה מבוקרת התפרסמו בחוזר מנכ"ל 3.1/40 המחליף את חוזר מנכ"ל הוראות הקבע סג/6(ג) "בתי ספר ייחודיים על-אזוריים ומרחבי חינוך – בחינוך הממלכתי ובחינוך המוכר שאינו רשמי". המשמעות היא שהייחודיות של בתי-ספר מתאפשרת רק בבתי-הספר הרשמיים של החינוך הממלכתי, ולא בחינוך המוכר שאינו רשמי. כתבה בערוץ 7 מבשרת על הצטרפותם של בתי-ספר פרטיים אל החינוך הממלכתי-דתי (ממ"ד). האם החופש הניתן להורים ולרשויות להקים בתי-ספר ייחודיים במסגרת הפיילוט של משרד החינוך הוא הסיבה למעבר לממ"ד?
משרד החינוך מצוי בתחרות עם הגורמים הפרטיים החודרים אל החינוך הממלכתי באמצעות החינוך המוכר שאינו רשמי. אם לא ייתן מענה ראוי לכך, הנהירה אל החינוך המוכר שאינו רשמי תגבר, והחינוך הממלכתי עלול לקרוס. פיילוט בתי-הספר הייחודיים הוא ראשיתו של מענה לתחרות זו. משרד החינוך רוצה לחזק את החינוך הממלכתי נוכח יוזמות ההפרטה במסגרת החינוך המוכר שאינו רשמי. לכן הוא מאפשר לרשויות מקומיות לפתוח את אזורי הרישום לבתי ספר ייחודיים השייכים לחינוך הרשמי בלבד. (אין אפשרות להקים בית-ספר ייחודי בפיילוט זה במסגרת החינוך המוכר שאינו רשמי), ומתיר בחירה מבוקרת של תלמיד והוריו בין בתי ספר. המידע בכתבה בערוץ 7, על מעבר בתי-ספר מהחינוך הפרטי לממ"ד מעלה את השאלה האם מדובר פה בראשית שינוי המגמה וחזרה אל החינוך הממלכתי?
אם משרד החינוך נאלץ להתחשב בגורמי לחץ ציבוריים המגדילים את ההפרטה בחינוך, עדיף שייתן מענה כלשהו ללחצים כאלה באמצעות בתי-ספר ייחודיים, אך יהיה זה שבידו השליטה על המהלכים. הפיילוט המתנהל נותן את השליטה הזו לידי משרד החינוך הקובע סדרים וכללים לבחירה המבוקרת, ודורש כפיפות לנורמות המחייבות של המדינה כמו למשל, לגבי הנהגת תכניות הלימודים (הליבה) שקובע משרד החינוך, הנורמות שהמשרד עובד לפיהן (שוויון הזדמנויות לתלמידים, אינטגרציה באוכלוסיות התלמידים וכד'), המימון, מינוי כוח האדם (מנהלים, מורים) באופן תקני, ולא באמצעות עובדי-קבלן, והמבחנים המשותפים למערכת כולה. על ידי כך משרד החינוך שולט בתהליכים, ושומר בידיו את הזכות לשנות את התקנות במקרה של סטייה לכיוונים לא רצויים.
לצורך הרחבת אזור הרישום מתבקשת הרשות המקומית להקים מנהלת, שתפקידה לתאם ולהפעיל את אזור הבחירה המבוקרת באופן שוטף. רשות החינוך המקומית היא זו הממנה את המנהלת, לאחר קבלת אישור הוועדה במשרד החינוך לתכנית הבחירה המבוקרת. מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית הוא יו"ר המנהלת. חבריה -נציגים ממחלקת החינוך בגילאי החינוך היסודי, העל יסודי, החינוך המיוחד, גזבר או נציגו, נציגי משרד החינוך שנבחרים על ידי מנהל המחוז ונציגי הפיקוח הרלבנטיים במשרד החינוך. המנהלת כפופה לנוהלי משרד החינוך, והרשות המקומית מממנת אותה.
מי שמובילה את הפיילוט כולו להרחבת אזורי הרישום ברשויות מקומיות והקמת בתי-ספר ייחודיים היא גנית ויינשטיין, יו"ר גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך. היא משמשת יו"ר הוועדה לבתי ספר ייחודיים אזוריים ועל-אזוריים ואזורי בחירה מבוקרת , היא מובילה את הניסוי. היא זו המאשרת את הרשויות המקומיות ואת בתי-הספר לניסוי.
Tags: ביזור בחינוך, בתי ספר ייחודיים, גנית וינשטיין, החינוך המוכר שאינו רשמי, החינוך הרשמי, הפרטה בחינוך, מערכת החינוך, משרד-החינוך, פתיחת-אזורי-רישום, רשויות מקומיות
שלב נוסף בפירוק והפרטת מערכת החינוך בישראל.
התוצאה לא תאחר לבוא החזקים יתחזקו והחלשים יחלשו, אלו שנמצאים באמצע יחלשו בהתחלה ואחר כך ימשיכו להחלש.
לקרוא לזה שיטה להתמודדות עם ההפרטה מזכיר לי את הסצנה האלמותית מתוך "קח את הכסף וברח" של וודי אלן –
כשהוא לומד כיצד להתמודד עם אלימות ובמקום לחכות שישברו לו את המשקפיים שובר אותם בעצמו.