חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

משרד החינוך – במקום להודות בטעות, מאשימים את בתי-הספר

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 12.09.12 5:12

חוזר מנכ"ל החדש נוזף בבתיה"ס שעושים שימוש יתר בבחינות. אותו מנכ"ל, והשר שמעליו הם אלו ששעבדו את מערכת החינוך ל"יעדים מדידים" והפכו את הבחינות לחזות הכל

מאת אברהם פרנק

לאחר בקורת עזה ומתמשכת כנגד תרבות הבחינות של משרד החינוך בשלוש השנים האחרונות – הופיע עתה חוזר מנכ"ל (תשע"ג/1ב). בכדי להאמין למהפך המתרחש מול עינינו, אצטט מתוכו קטעים אחדים: "המבחן הוא אמנם כלי אחד בלבד מבין הכלים הללו [להערכה ובקרה], אולם לאחרונה חל בו שימוש רווח, לעתים יתר על המידה ולעתים שלא בהתאמה לגיל הלומדים. יודגש כי לשימוש תכוף במבחנים […] עלולות להיות גם השלכות שאינן רצויות. […] אף שהמבחן הוא כלי אחד מבין רבים, יש לו עוצמה רבה. לעוצמה זו עשויות להיות גם השלכות שליליות. יצירת אווירה מתוחה סביב נושא ההערכה בכלל וסביב המבחנים בפרט ושימוש תכוף מדי במבחנים – במיוחד בגיל הצעיר – עלולים לגרום לנזק רגשי, חינוכי ולימודי. הדבר עלול לגרום לירידה במוטיבציה הפנימית ללמידה" ועוד כיו"ב.

שר החינוך שהחל לכהן באפריל 2009 הביא עמו למשרד את המנכ"ל שושני, שהביא עמו את התפיסה האומרת: הצלחה=תחרות=מדידה כל הזמן=הישגים בבחינות. תפיסה זאת הנחיל ללא קושי לשר הנכנס, שקיווה להישגים קלים ומהירים. אותו מנכ"ל-לשעבר אמר לאחרונה על סער, שהוא שר החינוך הראשון מזה שנים "שהצליח ליישם תוכנית אסטרטגית מאתגרת עם יעדים ברורים" ("העיר" מוסף חינוכי 23.8.12) – שיש למדוד אותם כמובן שוב ושוב.

הנה הרעיון מפי כבוד השר עצמו: "בתכנית מקיפה שהצגנו לממשלה ולכנסת באוגוסט 2009, חודשים ספורים לאחר כניסתי לתפקיד, הצבתי יעדים מדידים למערכת. אני מאמין שללא יעדים מדידים לא ניתן לחולל תהליכי שיפור ושינוי. […] תכניות עבודה שמבוססות על סטנדרטים, יעדי ביצוע והצלחה הן הדרך לשיפור המערכת החל מכיתת הלימודים בבית הספר היסודי". ובהמשך: "התפיסות ששמשון [שושני] הביא ושאותן חלקנו, שכל דרג בהיררכיה הוא אחראי על התוצאות והוא מחויב לתפוקות ולתוצאות. […] אנו רוצים שיטה שהיא מכוונת תוצאות, שיטה שבבסיס שלה יעדים מדידים" (נאומו בטקס חילופי המנכ"לים 31.10.11). שר החינוך הוא האיש שהשקיע אותנו באובססיה של מדידות ומבחנים שלא נודע כמותה. ובכן, דבריו של חוזר המנכ"ל מכוונים בעצם אל גדעון סער, שר החינוך עצמו.

אולם הוא אינו מתנצל, לא על שיעבוד התלמידים והמורים במשך שלוש שנים תמימות, ולא על סכומי עתק שהוצאו על הבחינולוגיה. במקום זאת הוא מציג את בתי-הספר והמורים כאשמים: "חל שימוש יתר-על-המידה". אדוני השר, אתה האיש! אתה השתמשת "שימוש יתר על המידה" ביעדים המדידים. עמוד בפני הציבור ואמור בקול: טעיתי! אל תסתתר מאחורי מילים נפתלות של הטקסט, אלא הסבר מדוע נדרשת פתאום לחוזר כזה, שבאמצעותו אתה מנסה כנראה לסגת מן המדיניות הכושלת שהצגת לממשלה ולכנסת לפני 3 שנים. זה לא סיפור פשוט.

כדאי לדעת: בבתי-הספר האנתרופוסופיים אין כלל מבחנים ביסודי, וכך גם בחלק מבתי הספר הדמוקרטיים. מסתבר שלא נגרם כל אסון. להפך. המורים מכירים את תלמידיהם, ובמקום לעסוק בבחינות סטנדרטיות (כיתתיות, בית-ספריות או חיצוניות) הם פנויים לראות את הילדים. זאת סיבה מרכזית לנהירה שקיימת בכיוונם או בכיוון בתי-ספר דומים להם. ציבור ההורים לא המתין לחוזר המנכ"ל; הוא מכיר על בשרו את היבטיה הקשים של תרבות הבחינות, ומנסה להימלט ממנה כמו מאש, ועדיין יש לו ממה להימלט. מסתבר, שאחרי כל המלל המלוקק של החוזר, נשארו בו בכל-זאת המבדקים של כיתות א' (א'!), ב' ואילך, וכן האפשרות להטיל על התלמיד בעל-יסודי שלוש (3!) בחינות בשבוע. הנה לנו קווים לדמותו של החינוך הציבורי.

מה אמורים לעשות עתה המנהלים והמורים? האם יזנחו באחת את כל התורה שהרביצו בהם בקנאות שלוש שנים? הנה הנחייה עבורם מתוך החוזר: עליכם להימנע מ"שימוש יתר במבחנים פנימיים כהכנה למבחנים חיצוניים". נו באמת… הבל הבלים. "אלוהים מרחם על ילדי הגן", כתב עמיחי, "פחות מזה על ילדי בית-הספר". הרבה פחות.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , ,

5 תגובות

  1. שושי פולטין :

    אכן משרד החינוך הוא שהביא עלינו את כל הבחינולוגיה, השינוי שנעשה הוא טיפה בים, אבל מכאן ועד למצב השני של בכלל בלי מבחנים יכולה להיות גם דרך ביניים.
    כבר שמעתי על ילדים שלא התקדמו בכלל בבית הספר האנתרופוסופי למרות היותם ילדים מוכשרים וההורים בעלי האידאולוגיה נאלצו להעביר אותם תוך מתן תגבורים יקרים.

  2. עמית-ה :

    אני רק מבקש להזכיר את פועלו של שר החינוך לשעבר פרופ' אמנון רובינשטיין עם אותו מנכ"ל לאותו כיוון.
    חשוב לזכור שאידאולוגיית המדידה באה ראשית מתחושת הנחיתות הזיכרית ושנית מטיפוח הכלכלה התחרותית (קפיטליסטית).

  3. איתי :

    כמו שושי. יותר מדי מדידה – רע מאוד, בלי מדידות בכלל – מסוכן מאוד, ובמיוחד מתכון להתעלמות מצמיחת פערים.

    א. לאנתרופוסופים, דמוקרטיים וכו' הולך ממילא מגזר מבוסס יחסית (סלקציה בראיונות, בתשלומי הורים, בהסעות ע"י ההורים לבי"ס לא שכונתי) שבהמשך יהיה לו קל יותר להסתדר בחיים.

    ב. אין בעיה, נבטל את המיצב ביסודי, נוכל לשחק אותה כאילו הכל סבבה, ולהתעלם מרמת האוריינות הנמוכה של תלמידים רבים כ"כ ממשפחות עניות ומהפערים בין ערבים ליהודים. אחרי זה נתפלא למה יש כאלה פערים בפסיכומטרי ובבגרויות, ושוב ישפכו מיליארדים על תיקון בגילאי התיכון, במקום לטפל בבעיות קודם לכן.

    ג. גם ברמת הכיתה הבודדת, מורה שלא מעריך ** גם ** בצורה סטנדרטית (פנימית שלו) עלול לעשות עוול לתלמידיו. נכון, הוא יראה ויטפח בכל תלמיד את מה שהתלמיד טוב בו – זה אמן, זו חוקרת טבע, זו מנהיגה חברתית וכן הלאה. אבל אז עלולות לחלוף כמה שנים ופתאום יתגלה שכמה מהנ"ל בקושי קוראים, ויהיה קשה יותר להדביק את הפער.

  4. נדב פרץ-וייסוידובסקי :

    איזה יופי שהמנכ"ל מגביל את המבחנים.
    כמה חבל שבמקביל הבת שלי, כשהיא נשאלת איך בכיתה ד', מספרת ש'ד זה דווקא לא כל כך קשה, אבל בכיתה ה' נעבוד נורא קשה כי יש לנו מיצ"בים'.

    איתי: מבחנים סטנדרטיים הם ממש לא הדרך היחידה להעריך תלמידים. אם מורה עובד צמוד עם התלמידים, נותן מטלות (שיכולות להיות מותאמות אישית לתלמיד) ובודק אותן וכו' – הוא יכול לדעת בדיוק מה הרמה של כל תלמיד בלי מבחן אחד.

  5. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    השאלה היא למה בכלל לדעת לקרוא? איפה בחיים משתמשים בזה?
    אז זהו שבחיי היום יום בביה"ס קריאה כתיבה והבנת הנקרא אמורים להיות בשימוש די אינטנסיבי. פערים בתחום הזה ניכרים גם אצל המנהיגה החברתית וגם אצל חוקרת הטבע. אי אפשר לפספס את זה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.