חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

המעמד הבינוני צריך לתמוך ביותר מסים ובהגדלת ההוצאה הציבורית

נושאים כלכלה ותקציב ב 3.09.12 1:10

הפיתוי של תשלום פחות מסים מסתיר את התשלום העתידי הנדרש על אותם שירותים שאנו נאלצים לרכוש באופן פרטי. ק. טוכולסקי מגיב לרעיונות החדשים ישנים של עומר מואב – ליברליזם של תשלום פחות מסים המנסה להסתיר גזענות

פרופסור עומר מואב, מי שהיה יועצו הכלכלי של השר שטייניץ בתחילת הקדנציה התראיין לאתר ויינט  והציג את משנתו שכוללת עיקרון רפובליקני/ניאו-ליבראלי/ניאו-שמרני/ימני פשוט: עדיף למעמד הבינוני להיאבק על פחות מסים ולא על יותר שירותים כי את השירותים מקבלים בעיקר העניים שלא משלמים מסים. פרופ. מואב לא חידש בהנחתו דבר ובהתחשב באהבה של אתרים כמו ויינט ל"חדשנות" די תמוה כיצד סחורה שהיא כה משומשת קיבלה באתר כזו במה, מצד שני בסופו של דבר גם ויינט הוא שופר של שלטון ההון, וזה אוהב לפזר את ה"אמת" שלו שוב ושוב.

פחות מסים ופחות הוצאה, הרעיון באמצעותו מנסים אנשי ימין לקרוץ להמוני המעמד הבינוני, עוד כמה שקלים בכיס, זאת המשנה, ביבי כקוסם במשרד האוצר הוריד את מס ההכנסה והשאיר לטענתו עוד כמה שקלים בכיסי משלמי המסים, כך גם היום כראש ממשלה, ההישג המרכזי עד כה של ממשלת ביבי היא הפירורים שחולקו בצורת הטבות מס להורים בעקבות דוח טרכטנברג. זה שגם ב-2003 וגם ב-2012 הפרוטות הנוספות בכיס אינן מכסות על ההוצאות שגורמות לנו הירידה בהיצע השירותים הממשלתי והעלייה במסים העקיפים, זה לא משהו שביבי יפגין בראש חוצות. והנה בא פרופ. מואב ומציע לנו לשלם פחות מסים בכלל, תמורת פחות שירותים, כך מציע פרופ. מואב למעשה ברית בין משלמי המסים, פחות מסים יותר כסף בכיס שיאפשר לבחור אילו שירותים נקנה. את ההצעה מקשט פרופ. מואב בהסתה כנגד חרדים וערבים מוסלמים שלדבריו הם הנהנים העיקריים של מדינת הרווחה. לכן מציע לנו פרופ. מואב לא לבקש חינוך כי מהחינוך חינם נהנים ערבים וחרדים. לפי אותו היגיון, מה לנו ולבריאות חינם? לפי החוק הרי גם ממנה נהנים בעיקר ערבים וחרדים וכן הלאה וכן הלאה. משנה זו של פרופ. מואב היא הטענה הבסיסית של הימין כנגד מדינת הרווחה ואת תוצאות יישום משנה זו ניתן לראות בכל מקום בו נוסה קיצוץ במדינת הרווחה, למשל בבריטניה של תאצ'ר ובלייר או בגרמניה של שרדר ומרקל, התוצאה אחת היא, פגיעה בחוסנו של המעמד הבינוני וצמיחת פערים בין מיעוט של עשירים והמון עני.

כן העניים נהנים ממדינת הרווחה, אבל הם לא לבד. מדינת הרווחה בחינוך בבריאות וברווחה שהיא מצעיה במחיר מסובסד מאפשרת בעצם לרבים מאיתנו שהיו נחשבים עניים בלעדיה להיות מעמד בינוני. מדינת הרווחה היא כלי לחיזוק המעמד הבינוני שיכול להוציא פחות על ביטוחים פרטיים ועל חינוך פרטי ועל רפואה פרטית ולחסוך או לצרוך יותר. קחו את הרפורמה בביטוח הסיעודי של משרד הבריאות שמציע להפוך את ביטוח הסיעוד לחלק מביטוח הבריאות באמצעות העלאה של מס הבריאות בחצי אחוז נוסף מהמשכורת. ההוצאה הפרטית על ביטוח סיעודי יכולה להגיע לאלפי שקלים בחודש וזה אחרי תשלום של עשרות עד מאות שקלים לחודש לאורך כל החיים לביטוחים הפרטיים. מכאן שעדיף לכולנו שמדינת הרווחה תגבה סכום נמוך יותר ותבטח את כולנו, את זה פרופ. מואב לא יספר, כשם שהוא לא יספר כמה יעלה ביטוח זקנה או אבטלה פרטי, או כמה יעלו חינוך ובריאות פרטיים.

נכון מדינת הרווחה בישראל צריכה להשתפר, אבל שיפורה יכול להיעשות רק באמצעות העלאת המסים ולא הפחתתם. הביטוח הלאומי יכול להבטיח לכולנו ביטוחים טובים יותר בדיוק כשם שפנסיה ממלכתית שתשקיע לא בדיבידנדים לטייקונים אלא בהוצאות ציבוריות יכולה להבטיח לנו תשתיות לעתיד ופנסיות טובות יותר, אבל את זה פרופ. מואב כמו שאר המומחים מטעם שלטון ההון לא יספר לנו, לא הוא יסית כנגד העניים.

אבל לא העניים לקחו את כספי הפנסיות, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל שלנו גזרו מהם דיבידנדים והימרו עליהם בבורסה לבלי שוב. ולא העניים שודדים את משאבי הטבע שלנו תמורת פרוטות ומותירים אותנו חסרי בטחון אנרגטי ותשתיות לעתיד. ולא העניים מוצאים כל דרך אפשרית כדי לחמוק מתשלומי מס ורק לקחת מהמדינה כמה שיותר בהטבות והנחות. לא את כל אלו עושים העשירים, תאגידים, טייקונים ובעלי הון, וכן האלפיון העליון של השכירים שמשרת את התאגידים, הטייקונים ובעלי ההון. הם רוצים שנאמין בפחות מסים כדי שהם מי שנושאים ובצדק בחלק הארי של נטל המס ובכל זאת מתעשרים בצורה רעבתנית יוכלו להתעשר אף יותר.

אם המעמד הבינוני רוצה להתקיים, להיות בעל חשיבות ואף להתרחב תוך שיפור רמת חייו, הוא חייב להילחם לעמן מסים גבוהים יותר על בעלי היכולת. המהפכה הצרפתית החלה מתוך דרישה שגם שני האחוזים העליונים יישאו בעול המסים ולא רק שאר 98 האחוזים של העם. אנשים כמו פרופ. מואב רוצים לבטל את ההישגים של הדמוקרטיה והמעמד הבינוני ולהחזירנו לימים שהעשירים יכלו להתעשר כמו חזירים בלי לשלם מסים. הם רק שוכחים לספר לנו שאם ימים אלו יחזרו לא יתקיים המעמד הבינוני, יהיו פה רק עשירים ומשרתים, אדונים ועבדים. אה כן, ושלא יעבדו עליכם!

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , ,

16 תגובות

  1. פרידריך :

    מה רע בשוויץ? משלמים פחות מיסים מאשר בארץ ונהנים מאיכות החיים הגבוהה בעולם.

  2. ק. טוכולסקי :

    משלמים פחות מסים מאשר בארץ? אז מאיפה יכולה הממשלה לסבסד את החקלאות והתעשייה בצורה כה משמעותית? או לממן את מערכת החינוך המוצלחת קצת יותר מזו של ישראל או ארצות הברית? אנא פרידריך שתף אותנו במקורותיך להכנסותיה של המדינה השווצרית ומיעוט המסים בה. במיוחד בשאלה האם מיעוט המסים כולל את המיסוי הפדרלי בלבד או את כל דרגות המס.

  3. עמית לנדאו :

    למעשה, כפי שמראים הגרפים המצורפים בקישור הבא, חברה שוויונית יותר (שניתן להשיג או דרך מדינת רווחה עם מיסוי גבוה וחלוקה מחדש כמו בסקנדינוויה, או דרך ריווח משכורות מצומצם מראש כמו ביפן, מה שלא יקרה לעולם בארץ) טובה לא רק לעניים אלא לכולם. יש בה פחות אסירים, פחות מגיפות כמו השמנת יתר, פחות הפרעות נפשיות, פחות אלימות, ויותר ניידות חברתית. חשוב לזכור שהניידות החברתית היא עצמה מפתח חשוב לצמיחה של כלל המשק, כי היא הולכת ביחד עם מריטוקרטיה ומפחיתה סכנה של שלטון הבינוניות בשם הקשרים החברתיים והמוצא.

    http://www.equalitytrust.org.uk/why/evidence

  4. עמית לנדאו :

    איכות החיים הגבוהה בעולם? ברוב המדדים שמופיעים בקישור שוייץ נמצאת במקום בינוני מאד באמצע, נחותה ממדינות סקנדינוויה.
    יכול להיות שפרידריך התכוון ב"איכות החיים" להרים הגבוהים, האוויר הצח והאגמים? כי בזה באמת קשה להביס את שוייץ..

  5. יונתן כ. :

    אני כמובן מסכים שעדיף לשלם הרבה במסים ולקבל הרבה.

    אבל וכאן האבל הגדול חייבים לדרוש מהמדינה להתייעל ולהפוך את הקצאת המשאבים לפחות מוטה פוליטית , אם אנשים ירגישו שכל שקל שהם נותנים במסים חוזר אליהם כשירות איכותי הם יתמכו בגישה הזאת אם ירגישו שהם פרייארים ושהכסף הולך לכל מיני קבוצות לחץ (חרדים,עובדי הנמלים) אז ברור שאף אדם שפוי לא יתמוך בכך

  6. ק. טוכולסקי :

    אני בטוח שבשוויץ יש רמת חיים טובה, אולי לא כמו בסקנדינביה אבל טובה, רק ששוויץ מחזיקה צבא גדול וצבא מילואים ושוויץ מסבסדת את החקלאות שלה בצורה שמעוררת קנאה בקרב חקלאים בארצות הברית והאיחוד האירופאי, אז אני מניח שלשוויץ יש הוצאות ומקורות המימון שלה מעוררים עניין.

  7. סתם אחד שחושב אחרת :

    לעמית, לא כדאי לבלבל בין קורלציה לקשר סיבתי. ההבדל מאוד חשוב לגבי המסקנות על מדיניות. רמת השוויון במדינות המוצלחות לפי כל המדדים שאתה מציג הן גם שוויוניות בהכנסה הכלכלית – ההכנסה לפני חלוקה מחדש. לק. טוכולסקי, גם הרעיון של ממשלה גדולה אינו כל כך חדש… ובעיקר, הטענה שלך שלטובת המעמד הבינוני כדאי לשלם יותר מסים לא קיבלה שום גיבוי הגיוני או עובדתי. לרגע לא סתרת את החשבון הפשוט של מואב שבינתיים לפחות צדק בניבוי שלו שנטל המס יגדל והחרדים יקבלו יותר…

  8. ק. טוכולסקי :

    חושב אחרת, היכן שלא מורידים מסים השוויון ורמת החיים נשמרים, היכן שהורידו מסים הפערים גדלו והמעמד הבינונ י נשחק. אתה באמת רוצה שאני אתחיל לדקלם עכשו את תוצאות התאצריזם והניאוליבראליזם בארצות הברית ובריטניה לעומת קנדה ונורבגיה?

  9. פרידריך :

    לגבי מיסוי בשוויץ, שיעור מתוך התוצר אחד הנמוכים במערב:
    https://fbcdn-sphotos-g-a.akamaihd.net/hphotos-ak-ash3/546490_410694225656914_267321459_n.jpg

    רמת החיים בשוויץ הקפיטליסטית הרבה יותר טובה מאשר בסקנדינביה, ואפשר לראות זאת בצורה מובהקת בפרמטרים של שכר חציוני(זה במטבע מקומי, חשבו זאת איך שאתם רוצים בPPP, שערי מטבע.. מה שבא לכם):
    https://fbcdn-sphotos-d-a.akamaihd.net/hphotos-ak-snc7/400450_410693725656964_311387900_n.jpg

    לנדאו לגבי האתר הזה, מעבר לכך שהוא בעל אוריינטציה ברורה , ויש מחקרים אחרים שמראים נתונים שונים לחלוטין, אפילו הוא לא מראה נתונים טובים יותר לטובת הסקנדינביות (שאגב, בכלל שונות לחלוטין מהכיוונים שאליהם אתם מעוניינים להוביל את המדינה בתחומים של הפרטה, מיסוי על הון וחברות, גלובליזציה וכיו"ב).

    בריאות פיזית ומנטלית:

    נבדק רק שיעור תמותת תינוקות, לא נבדקו שורה של פרמטרים אחרים לגבי מערכת הבריאות. באתר של הOECD ניתן לראות שמערכת הבריאות של שוויץ עוקפת, או לפחות משתווה, בתחומים רבים את מערכות הבריאות של סקנדינביה:

    http://www.oecd-ilibrary.org/social-issues-migration-health/health-at-a-glance_19991312;jsessionid=44ueud6kvdm43.delta

    שלא לדבר על כך שראיתי ראיונות עם כלכלנים שוודים שממליצים לא להעתיק את המדיניות של שוודיה בנושא של ביטוח רפואי.

    ספציפית לגבי תמותת תינוקות בדנמרק, שהיא שיוויונית משוודיה, ושיעור המיסים בה גבוה יותר, שיעור תמותת התינוקות גבוה יותר מבשוויץ. שלא לדבר על כך שבסינגפור הבלתי שיוויונית בעליל שיעור תמותת התינוקות נמוך משמעותית מכל הסקנדינביות. כך שאין פה שום ראייה לטובת הסקנדיביות.

    בנושא של בריאות מנטלית הסקנדינביות נעלמו מן המפה (מעניין למה.. התשובה ברורה).

    שימוש בסמים:

    בדנמרק שיעור המשתמשים בסמים כמעט זהה לשיעור המשתמשים בשוויץ. כך שזה מפריך את הטענה שלפיה הסקנדינביות טובות יותר בעניין הזה.

    חינוך:
    אין פה נתונים לגבי שוויץ. עם זאת לפי נתוני מהחני PISA פינלנד עולה על במקצת על שוויץ, אבל דנמרק ושוודיה לא. זה למרות שמספר המהגרים בשוויץ גבוה משמעותית מאשר במדינות סקנדינביה.

    כליאה: אין הבדלים משמעותיים, וזה בכלל עשוי להיות קשור לחומרת העונשים.

    השמנה: שוויץ הרבה יותר טובה

    מוביליות חברתית: שוויץ לא מופיעה

    טראסט בקהילה: כאן נדמה שלסקנדינביות יש יתרון. עם זאת, כנראה שלשיעור המהגרים הגבוה מאוד בשוויץ מוסיף למתחים ומונע משוויץ להיות טובה בעניין הזה לפחות כמו הסקנדיביות או לפחות הולנד.

    רציחות/ אלימות: שוויץ הרבה יותר טובה בעניין הזה מפינלנד ושוודיה , אותה דבר כמו דנמרק ופחות טובה מנורווגיה.

    טייניג' הריון: שוויץ יותר טובה.

    רווחת ילדים: אותו הדבר כמו רוב הסקנדינביות, מלבד שוודיה שיותר טובה בעניין הזה.

  10. פרידריך :

    בקשר לתגובות אחרות שנאמרו כאן:

    א. השיוויון היחסי במדינות הסקנדיביות מושג באמצעות מיסוי. לפני מיסוי רמת הג'יני שם היא 0.43. מתוך הOECD

    ב. ההוצאה של שוויץ על צבא לא גדולה יותר בשיעור מן התוצר משאר מדינות מערב אירופה.

    ג. יש סבסוד והגנה לחקלאות (בגלל לובי החקלאים ולא בגלל סיבה הגיונית שם). בכל אופן, אין לכך שום קשר לאיכות חיים (אם כבר, זה רק מוריד כי הכוח הקנייה בתחום של מוצרי מזון ). ובכלל, רק 1% מהתוצר של שוויץ זה חקלאות כך שכל העניין זניח.

    ד. דווקא בקנדה והולנד הורידו את המיסים בשנים האחרונות. כרגע, גם השוודים מורידים מיסים.

  11. פרידריך :

    ועוד משהו לגבי עניים ואי שיוויון בארץ:

    אי השיוויון והעוני הרשמי בארץ נובעים מכך שמצד אחד יש פה חלק נכבד מהאוכלוסיה שמורכב מאנשים דתיים, חרדים, בדואים, ערביים כפריים וחלק מן המסורתיים שחושבים שאלוהים ציווה עליהם להביא לעולם כמה שיותר ילדים לעולם בגילאים מוקדמים ושהם לא צריכים להשכיל, ובמקרים רבים אם אינם חלק מן הכלכלה הרשמית במדינה. מצד שני מגזר גדול, שכפול כחלק מן התוצר כמעט מכל מדינה מערבית אחרת, של אנשי היי טק שהפרודקטיביות שלהם גבוהה מאוד, ושהתמקצועתם מאפשרת להם לקבל שכר גבוה מאוד.

    שני הגורמים האלו מובילים אותנו לאי השיוויון והעוני הרשמיים שקיימים במדינה. מי שרוצה לצמצם את העוני הרשמי חייב להעביר 5-6 אלף ש"ח בחודש למאות אלפי משפחות בארץ שרובן מורכבות מחרדים ובדואים מן העשירון הראשון והשני, בכדי שאלו יוכלו להתקיים בכבוד.

  12. ק. טוכולסקי :

    פרידריך, 3 תשובות ולא ענית על השאלות ובכל מקרה הבאת קישורים רק לחלק זניח מהדוגמאות שהבאת. נראה לי מוזר שבמדינה היחידה באירופה שיש בה שירות מילואים עד גיל 40 ושירות חובה ההוצאה על הצבא דומה לזו של צרפת, עכשיו נשאלת השאלה אם יש הבדלים הנובעים מסיבות אחרות. אני גם מנסה להבין למה לא לבדוק את שיעורי המס נקודה. חוץ מזה באתר ה-OECD יש נתונים לא רק לגבי תמותת תינוקות בתחומי הבריאות אז מה לקחת רק את הנתון שמשרת אותך? בקנדה והולנד וגם בשבדיה אחרי שיורידו מסים מסוימים שיעור המס הכולל עדיין יהיה גבוה ומערכת המיסוי עדיין תהיה פרוגרסיבית בהרבה מאשר בישראל.

  13. פרידריך :

    א. לגבי ביטחון, כנראה ששהעסקה של צבא מילואים עולה אותו הדבר כמו אחזקה של צבא מקצועי.

    בכל מקרה, אלו הנתונים (שוויץ זה CHE):
    http://www.oecd-ilibrary.org/sites/factbook-2011-en/11/03/03/11-03-03-g1.html?contentType=/ns/Chapter,/ns/StatisticalPublication&itemId=/content/chapter/factbook-2011-98-en&containerItemId=/content/serial/18147364&accessItemIds=&mimeType=text/html

    ב. בדיקת שיעורי מס זה גם משהו שניתן לעשות, אבל זה הרבה יותר מורכב כי שיעורי המס האמיתיים (אחרי הטבות מס) שונים לחלוטין משיעורי המס הסטאטוטורים. לדוגמא, בשוודיה שיעור מס החברות הוא 26%, שזה נמוך יחסית, אבל שים לב לזה:
    לאחר הטבות מס שיעור מס החברות שם יורד ל13.5% ואותו דבר גם לגבי פינלנד.

    http://barrons.wsj.net/public/resources/images/BA-
    AV544A_tax_c_NS_20110416012945.jpg

    המחקר המלא של מרקל ושקלפורד עבור הNBER:

    עמוד 43:

    http://www.nber.org/papers/w16839.pdf?new_window=1

    ובפינלנד (עמוד 2):
    http://www.deloitte.com/assets/Dcom-Global/Local%20Assets/Documents/Tax/Intl%20Tax%20and%20Business%20Guides/2011/dtt_tax_highlight_2011_Finland.pdf

    בנוסף לכך גם יש המון סוגי מיסים: מיסי ירושה, מיסי צריכה (מע"מ, דלק, סיגריות, אלכוהול, רכבים, נדל"ן) , מס דיוודנדים, מס הכנסה, מס רווחי הון, מכסים וכיו"ב. בכל מדינה זה אחרת וקשה לחשב זאת. לכן הנתון של שיעור מן התוצר נותן מענה הרבה יותר טוב. לגבי הפרוגרסיביות, השאלה מהי פרוגרסיביות. למשל, בדנמרק יש מיסי רגרסיבים מאוד גבוהים (25% מע"מ כמעט על ה-כ-ו-ל, כולל מזון), מס רכבים 120%, מס דלק ענק וכיו"ב. לצד זה הם גובים מס הכנסה גבוה מאוד על בעלי הכנסה ממוצעת (40%) ומיסים אשר דומים לארץ על בעלי הכנסה גבוהות (סף המס המקסימלי עומד על 52%):

    http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3570479,00.html

    בישראל המס המקסמילי גם גבוה מאוד, במיוחד כאשר לאחרונה נתניהו העלה אותו בעוד 2% .

    לגבי בריאות, ממש לא נכון. לא לקחתי את הנתון שנראה לי. נתתי לך לינק לחלק הבריאות באתר של הOECD ובוא יש כל מיני פרמטרים לגבי מערכת הבריאות. ממש לא רק תמותת תינוקות.

  14. פרידריך :

    מס החברות האפקטיבי בשוודיה (קודן זה לא נקלט):
    http://barrons.wsj.net/public/resources/images/BA-AV544A_tax_c_NS_20110416012945.jpg

  15. פרידריך :

    מס החברות האפקטיבי בשוודיה (קודם זה לא נקלט):
    http://barrons.wsj.net/public/resources/images/BA-AV544A_tax_c_NS_20110416012945.jpg

  16. לקסי :

    אין חדש תחת השמש

    שר האוצר משה נסים (נושה מסים) כבר אמר לפני שנים כשהתחיל את המגמה הזו בעקבות ביקור הנביא מילטון פרידמן:
    "נשאיר את רוב ממונו של אדם בכיסו…"

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.