חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

היסטוריה של הכלכלה כא': הקפיטליזם מאריך את שעות העבודה

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 28.08.12 1:29

בימים אלה שוקדת ממשלת ישראל על הצעה לתיקון חוק שעות עבודה ומנוחה, שיאריך את שעות העבודה. הצעה זו, אם תתממש,  מסמלת את הנסיגה מההישג הבסיסי ביותר של העבודה המאורגנת.

מאת: קורט טוכולסקי

 היסטוריה של הכלכלה פרק כא'

הקפיטליזם מאריך את שעות העבודה

בימים אלו שוקדת ממשלת ישראל על הצעה לתקן את חוק שעות העבודה והמנוחה. כן, במדינה שלדוגמא, פעם בשבע שנים אסור לעבד את אדמותיה בגלל חוק עתיק אחד, ואשר לדוגמא נוספת חוקי הנישואים שלה נקבעו לפי המסורת בעת מתן התורה בהר סיני (לפי המסורת, יחד עם התורה והתורה שבעל פה) לפני כ-3,200 שנים ועל תוקפם איש אינו מערער, מרגישה הממשלה שחוקי העבודה מיושנים. אין מה להתפלא, ממשלת ישראל משרתת את הקפיטליזם בצורתו הדרוויניסטית ביותר, וגם כאן אין הממשלה מבקשת רפורמה שמטרתה לחדש אלא שיבה לימי הניצול האפלים ביותר של המהפכה התעשייתית.

בימי הביניים לא עבדו כל כך הרבה. כן. האיכר האריס היה חייב בעבודה אצל האדון הפיאודלי, אולם רוב העבודה התנהלה בעונה החקלאית, וכל העבודה נעשתה רק בשעות האור. גם מי שלא היו אריסים נהנו מהגנות שונות כתחיקה מקומית ענפה, שהגבילה את שעות העבודה של האמנים בגילדות ושל שוליותיהם. איסור מקובל היה איסור עבודת הלילה. נוסף על ההגבלות בתעשייה ובחקלאות, היו גם מגבלות דתיות רבות בשל מספר ימי החגים הדתיים הגדול. במחקר שנערך על עיר אחת בצרפת בימי הביניים, הוערך מספר ימי העבודה המותרים בשנה ב-240. מחקר אחר על מכרות בבוואריה של המאה ה-16 העריך את ימי העבודה בין 150 ל-250, בהתאם למגבלות השונות. בסך הכול בצירוף החגים הדתיים, איסור עבודת הלילה, העבודה העונתית בחקלאות ומגבלות נוספות על אורך העבודה, עושה רושם שבימי הביניים האפלים הייתה מודעות לצרכים של האדם העובד גם במנוחה ופנאי, יותר מאשר בימי השוק החופשי הפרוע של המאה ה-19, ובדומה לשיעור הפנאי שהשיגו תנועות עובדים ומפלגות סוציאליסטיות/ס"ד באמצעות מדינת הרווחה במהלך המאה ה-20.

כל זה הגיע לקיצו עם עליית הקפיטליזם. המעבר מחקלאות זעירה לחוות חקלאיות בבריטניה לדוגמא, ובמקביל, המעבר מיצור ומלאכה של אומנים לתעשייה, הביאו במקביל למיכון והעדפה של יחידות יצור גדולות גם להרחבת שעות העבודה והפחתת מספר ימי החופש. היות ובהליך המעבר ליחידות יצור גדולות והייעול של היצור בחקלאות ובתעשייה נדרשו פחות ידיים עובדות, ויותר ויותר חקלאים ואומנים לשעבר נושלו ממקורות קיומם, נוצר עודף של ידיים עובדות. מצב זה, להלכה, היה אמור להביא לירידה במספר שעות העבודה לאדם, להלכה, ולפי הרעיון שבעולם שבו הקיום מבוסס על הכנסה, וההכנסה של רובנו מבוססת על עבודה, יש צורך ביותר מקומות עבודה. הלכה זו אינה עולה בקנה אחד עם הקפיטליזם ועם התפיסה של מיקסום ניצול הרווחה העודף. כדי להגביר את הרווחה של בעלי החוות והמפעלים, הועדפו ימי עבודה ארוכים יותר, עבודת ילדים ועבודה במשמרות, כולל משמרת לילה.

בבריטניה של המאה ה-18 יום עבודה של 13-14 שעות כבר היה יום עבודה מקובל, יום מנוחה אחד בלבד בשבוע, ומעט מאוד חגים היו גם הם תוצרי לוואי של הצורך להעסיק את העובדים כמה שיותר. זה היה הרבה מעבר למה שהיה מקובל באותה המדינה רק מאות שנים קודם. הארכת יום העבודה ושבוע העבודה הטיבה עם בעלי המפעלים, הם יכלו למקסם את הרווח מעבודת הפועלים, והם יכלו להיות בטוחים שתמיד יהיה היצע גבוה יותר של עובדים על כל מקום עבודה. רמת החיים של העובדים ירדה וגם תנאי השכר, הדבר הטוב היחיד שיצא מזה הוא המודעות הגוברת למצבם הנורא של העובדים שהביאה להולדת הסוציאליזם, המרקסיזם, האיגודים ותנועת העבודה.

אז גם היום, כשבשמם של רפורמות נדרשות מנסה ממשלה ישראלית, שלא בדיוק חשודה (למרות קמפיין התעמולה בסגנון צפון קוראה על השיפור באיכות החיים שלנו תחתיה) בדאגה לאינטרסים של העובדים, לשבור עוד חוק שמגן על העובדים מפני שרירות לב המעסיקים (חוק שעות העבודה והמנוחה). ובניגוד למגמה בעולם המפותח של פחות מ-40 שעות בשבוע, להגדיל את שבוע העבודה בישראל מעבר ל-45 שעות. כדאי שנזכור טוב טוב מה הביאה בעבר הארכת שבוע העבודה, ואת העובדה שקיצור שבוע העבודה היה ההישג הבסיסי של העבודה המאורגנת ושל מפלגות השמאל, הישג שהביא להכרה שאדם לא רק לעמל יולד, והוא לא רק מכונה בשירותו של מעסיק.

קריאה נוספת:

ארנסט מאנדל, היסטוריה כלכלית והמארקסיזם, ספריית פועלים, תל אביב, 1964

כתבות שפורסמו בנושא זה:

התיקונים בחוק שעות עבודה ומנוחה יפגעו בעובדים

"המדינה מנסה להכשיר חריגה בשעות העבודה"

 חוקי העבודה צריכים להבחין בין העובדים – כללי – דה מרקר TheMarker

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

6 תגובות

  1. אבו אלמוג :

    נכון באופן עקרוני, אבל מכמה וכמה סיורים באירופה בשנים האחרונות הגעתי למסקנה שקיצור שעות העבודה שם הוא אסון חברתי, הוא מותיר אוכלוסייה מתוסכלת ומשועממת, ועודף הזמן הפנוי אינו פועל לטובה. יש לשמור על מסגרת סבירה ולא להגזים לכאן או לכאן. 45 שעות שבועיות זה בהחלט מסגרת סבירה, עם כל הרצון (הקיים גם אצלי) לראות בכל פעולה של הממשלה פעולה זדונית כנגד העובדים – מה שנכון בדרך כלל, יש לשקול כל עניין לגופו.

  2. ק. טוכולסקי :

    אני חסיד של שבוע עבודה של 40 שעות ואפילו פחות, אבל בו נגיע ל-40 ונראה מה הלאה. גם אני ביקרתי לא מעט באירופה ואני יכול להגיד לך שברוב מוחלט של המקומות שביקרתי בהם יש תרבות פנאי מפותחת ואין עודפי זמן פנוי יש זמן לספורט וטיולים והשכלה נוספת ועוד דברים רבים שגם כאן צריך.

  3. יודע דבר :

    בירה אחרי העבודה עם חברים – שתייה קרה נרגילות. זהו חלומי. לצערי לא נראה אפשרי באופק… כולם מורעלי הייטק – לפעמים גם עד אחת עשרה בעבודה (הרווקים) הנשואים הטריים עד שש וחצי ובעלי המשפחות עד חמש וחצי…..מה יהייה ???

  4. דליה :

    הבעיה בתיקון חוק הארכת שבוע העבודה היא שזהו היתר למעסיקים להעסיק יותר את עובדיהם ללא תגמול כספי. הבעיה היא בשכר שיתבטא בקיצוץ בשעות הנוספות והורדת שכר.יהיה היתר חוקי לצמצם את השכר.

  5. האזרח דרור :

    השפעות הערכת שעות העבודה

    1. ירידה בפריון העובדים – ככל שעובדים יותר שעות כן עושים יותר טעויות , זה כמובן לא לינארי.

    2. הגדלת היצע העבודה , ולכן הורדת שכר העובדים לכל שעת עבודה. שיפור מצבו של ההון מול מצב העובדים.

    3. העמקת האבטלה (במקום 11 עובדים ניתן להעסיק רק 10 עובדים).

    4. הרעת החינוך, ההון הקהילתי וקשרי המשפחה. (הורים נמצאים פחות בבית, יש פחות זמן להתנדבות בקהילה) יותר קניה של מזון מעובד, יותר בעיות בריאות על רקע עייפות.

    5. "צמיחה כלכלית" שנובעת מהרעת איכות החיים (היות והמימד המרכזי של איכות החיים במדינות מפותחות הם קשרי קהילה ומשפחה ולאחר מכן בריאות) – יותר כסף שיצא אל עורכי דין לגירושין, ביביסטירים, מזון מהיר ומזון מעובד, יועצים חינוכיים ומתקני כליאה וכו'.

    6. ניידות נמוכה יותר על העובדים (יש להם פחות יכולת לחפש עבודה טובה יותר).

  6. עמית - ה :

    טוב מה רציתם? מתחת אגס לא מוצאים גואייבה ומבית מדרשם של נתניהו/שטייניץ טוב לא יבוא.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.