רק 28.8% ממי שהיו בני 17 ב-2002 התחילו בלימודים אקדמיים עד שנת 2010, כך עולה מדו"ח חדש המתפרסם במקביל לפרסום אחוזי הזכאות לבגרות ע"י משרד החינוך. מתוך הודעה לעיתונות של מרכז אדוה
מתוך מי שהיו בני/ות 17 ב-2002, רק 28.8% הגיעו לאוניברסיטה או למכללה אקדמית בישראל עד 2010: בקרב יהודים השיעור עמד על 33.5% ובקרב הערבים על 17.6%. זהו הממצא החשוב ביותר העולה מתוך הדו"ח השנתי של אדוה, זכאות לתעודת בגרות לפי יישוב, 2010-2009, שחובר על ידיאתי קונור-אטיאס ולודמילה גרמש.
נתונים אלה משמעותיים במיוחד על רקע העובדה שהענפים המובילים את הצמיחה הכלכלית הם ענפים המעסיקים שיעור גבוה של בעלי השכלה גבוהה, כדוגמת תעשיות ההיי טק; כאשר רוב בני הנוער אינם מגיעים להשכלה גבוהה, יש לכך השלכות שליליות על אפשרויות צמיחה כלכלית בעתיד. ועוד: הענפים המובילים את הצמיחה הם גם אלה המתגמלים היטב את עובדיהם; מי שאינו מצליח לרכוש השכלה גבוהה נדון במרבית המקרים לרמת חיים נמוכה.
הדו"ח מנתח את נתוני הזכאות לתעודת בגרות ברמה יישובית, עבור יישובים עם 10,000 תושבים ומעלה. בשונה מן הנתונים שמפרסם משרד החינוך, המתבססים על שיעור הזכאים לבגרות מתוך הלומדים בי"ב, הדו"ח של מרכז אדוה מתבסס על שיעור הזכאים לבגרות מתוך בני 17 בכל יישוב ויישוב.
יצויין כי לפני כשבועיים פירסם משרד החינוך נתונים כלל-ארציים עבור הנבחנים בבחינות הבגרות ב-2011, אלא שהנתונים ברמה היישובית רק אתמול. לכן, נתוני הו"ח הנוכחי של מרכז אדוה מתייחסים עדיין לנתוני הזכאות לבגרות של שנת 2010.
להלן כמה נתונים בולטים נוספים הכלולים בדו"ח:
- בכל מהלך העשור 2010-2001, לא הצליחה מערכת החינוך לחצות את רף 50% זכאות לתעודת בגרות בקרב בני הנוער.
2. שיעור הזכאות הגבוה ביותר נרשם ב-2010 ביישובים המבוססים – 71.8%; השיעור הנמוך ביותר נרשם בקרב הבדואים בנגב – 28.2%. בעיירות הפיתוח עמד שיעור הזכאות על 50.2% וביישובים הערביים – על 38.9%.
3. ככל שהיישוב הוא בעל רמת הכנסה גבוהה יותר, כך עולה גם שיעור הזכאות לתעודת בגרות.
לקריאת הדו"ח המלא בעברית לחצ/י כאן
Tags: אחוז-זכאות-לבגרות, מרכז-אדוה, משרד-החינוך
מהדורות חדשות הבוקר מפיצות את הודעת ראש עיריית ירושלים ברקת, כאילו נתוני הבגרות בירושלים הם אחרים. הוא מדבר על 90% הצלחה ומכחיש שאחוז ההצלחה של תלמידי ירושלים בבגרות ירד מ-46.23% ל-41.68%. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/243012 ברקת החליט על מדד שונה המכניס קריטריונים של שירות צבאי וחברות בתנועות נוער. מגמת ההקצנה לחינוך לאומני ברורה. השאלה היא האם לפי מדד זה יצליחו תלמידים לפי מדד ברקת למצוא מקומות תעסוקה בבגרותם. התלמידים יגדלו להיות אזרחים חסרי השכלה מתאימה, נאמנים מאוד למולדת שאינם מצליחים למצוא עבודה במקרה הגרוע, או עובדים במשרות עם משכורות ירודות במקרה הטוב.
למה דווקא 2002 עד 2010 ? הטווח תאריכים נראה מאוד בעייתי , כי אם ניקח בחשבון צבא, טיול גדול , שנה עבודה למימון או קצת קבע וקורס פסיכומטרי פלוס השלמת בגרות אחת נגיע בקלות לשמונה שנים ויותר.
עד כמה הנתונים ישתנו אם הבדיקה תהיה על 2002 עד 2015?
יש בערך 230000 סטודנטים לתואר ראשון בשנה ופחות מ400000 תלמידי תיכון ,כלומר עם הזמן אנחנו מגיעים לסביבות ה50% ולא 29% ,בבחינה לפי טווח זמן של שמונה שנים יש הטיה חזקה מאוד שמורידה את הנתונים.
יכול להיות שהבדיקה הזאת מתאימה לארצות בלי צבא.
דליה,
אני לא הצלחתי למצוא בקישור הצהרה על 90% הצלחה…
שושי
הנה:http://www.iba.org.il/bet/?entity=867092&type=1
ניר ברקת: שיעור הזכאים לבגרות בירושלים מתקרב ל-90%
חזרו על ההודעה הזו במהדורות החדשות ברשת ב מהבוקר עד הצהריים.
תסלחו לי מאוד:מה זו השטות הזו "זכאי" לתעודת בגרות? יש לו ת.בגרות או אין לו?
אני לא מאמין לאף נתון שהתאגיד "משרד החינוך" מפרסם,כי הוא תאגיד ומדינה אמורה להתנהל על ידי ממשלה ולא על ידי תאגידים,תאגידי משנה חברות בנות מקורבים חובשי כיפות או ולחילופין טייקונים ממונפים שבלי ת. בגרות בספרות שולחים אותנו לַסַּפָּר …
החינוך הוא העתיד שלנו.
אני רוצה לדעת שכאשר מכניסים תלמיד בפתח התאגיד מה יוצא בפתחו השני. (למי שהמשפט הזה מזכיר בדיחה גסה ומפורסמת בדיוק לכך התכוונתי). עכשיו נפרט ובלי ציניות:
צריך לבדוק בסוף שנת לימודים (במקרה הנדון ב 2011) כמה תלמידים סיימו 12 שנות לימוד,כמה 11 וכמה הסתפקו רק בעשר.
מתוך אלה שסימו 12 שנות לימוד כמה עברו בהצלחה את בחינות הבגרות.
מתוך אלה שעברו בהצלחה כיצד מתפלגים הציונים ולפי מקצועות.
צריך לדווח מה הם התוצרים של מערכת החינוך קרי: מתוך אלה שעברו בהצלחה את בחינות הבגרות לפלח את המקצועות ואת רמת הציונים.
אז נדע בדיוק מה עשו במיסים שלנו.
אז נדע בדיוק האם מערכת החינוך מספקת את צרכי שוק העבודה של המשק הישראלי או רק עומדת ביעדים השנתיים שחברת מקנזי הגדירה עבור האוצר הישראלי…
אז נדע בדיוק איזו איכות של בני אדם ומהי רמת ההשכלה שלהם- אותם בני אדם שמערכת החינוך פלטה לשוק העבודה.
לי מאוד חשוב לדעת כמה מהתלמידים שסיימו 12 שנות לימוד ב 2011 ועברו בהצלחה את החינה במתמטיקה,ובאיזו רמה ובאילו ציונים. אותו הדבר לגבי אנגלית,אזרחות,הסטוריה,מדעי המחשב ומדעים בכלל.
ממש לא חשוב לי שישנם זכאים לבחינות הבגרות שממשו את הזכאות ואפילו יש להם ת.בגרות אבל היא כוללת מקצועות כמו סַפָּרות,הנהלת חשבונות סוג א וכדומה.
ובאותו עניין,ובאחריות אותו תאגיד לחינוך של מר סער,חשוב מאוד לדעת מכל שנתון של "זכאים" לת.בגרות כמה המשיכו ללימודים באקדמיה,ואחר כך כמה מאלה שסיימו תואר BA כמה המשיכו לתואר שני וכמה הם מתי המעט (מידי) שהמשיכו לתואר דוקטור.
אחרי זה ננוח, ואחרי שננוח נבדוק כמה מהדוקטורים קצרו פרס נובל (כן,כן, אני יודע שנותני הפרס הם זקנים סניליים…).
נזכיר לכם: אף לא אחד מפרסי הנובל ש"נקטפו" על ידי אקדמאיים ישראלים הוא פרי מחקר שבוצע בישראל,כל חתני פרס הנובל (אם תרצו כל אלה שעברו אצל הזקנים הסניליים) בצעו את המחקרים באוניברסיטאות מחוץ לגבולות ישראל,בד"כ בארה"ב, ובמימון כספי של כל מי שרק תרצו למעט ישראל או גופי מחקר ישראלים.
מנחם.
אחד הדברים המשמעותיים שצדו את עיני הוא חוסר היכולת להשוואה לשנים קודמות –
החל מ 2006 מפרסמים את הנתונים לאחר בחינות החורף, ז"א לאחר שהתלמידים עברו – מועד א', מועד ב', מחצית שלישית ומועד חורף.
בעוד שבשנים הקודמות עשו זאת לאחר מועדי ב'.
הדבר לא מאפשר השוואה נכונה באמת.