תחבורה ציבורית: משולש ברמודה של האוטובוסים בישראל

לאן בדיוק נעלמים כל האוטובוסים בארץ, שיוצאים לדרך, אך לא משלימים את המסלול שלהם? כתבה ראשונה בסדרה על התחבורה הציבורית בישראל

מאת איתמר כהן

 22 בדצמבר 2011 היה יום חורף קר בירושלים, אך משפחתי ואני היינו במצב רוח מרומם: היינו בדרכנו לביקור משפחתי באריאל. כמי שמשתדלים לשמור על אורח חיים סביבתי, החלטנו לנסוע באוטובוס, וגם הכנו את בנותינו הפעוטות לחוויה של נסיעה באוטובוס בינעירוני.

מתברר שטעינו. כשהאוטובוס, מס' 148, הגיע לתחנה אמר לנו הנהג, להפתעתנו, שהוא לא מגיע לאריאל, ושעלינו להמתין לאוטובוס הבא.

על פי לוחות הזמנים של "אגד" מאותו שבוע,  האוטובוס דווקא כן היה אמור להגיע לאריאל. כשהתקשרנו למודיעין אגד הודיע לנו המענה הקולי, לאחר אינספור לחיצות והעברות מתפריט לתפריט, ששיחתנו היא במקום ה-60(!) בתור, כך שלא ראינו טעם להמתין.

כך מצאנו את עצמנו ממתינים בחוץ, ביום חורף ירושלמי קר, עם שתי בנות פעוטות, בחוסר וודאות מוחלט מתי יגיע אוטובוס שכן נוסע לאריאל. אחרי המתנה חסרת תוחלת של יותר משעה, נכנענו – ואורית והבנות נסעו לאריאל במונית מיוחדת, בעלות של 280 ש"ח. אני, שהייתי אמור לנסוע ולחזור באותו היום, ויתרתי על הביקור.

המקרה הפרטי שלנו אינו נדיר במיוחד. לאוטובוסים בארץ יש נטייה משונה לא להשלים את המסלול שלהם, או לא לעצור בכל התחנות בדרך, מסיבות שונות ומשונות. בישיבה של הוועדה לתלונות הציבור בכנסת תואר מקרה, שבו הנהג הוריד את ילדה בת 13 מהאוטובוס באחת עשרה וחצי בלילה מספר רחובות לפני הבית, כדי לקצר מעט את יתרת המסלול שלו. כמו כן תואר מקרה, שבו נוסע המתין במשך שעה וחצי לאוטובוס בקו 402 ביציאה מירושלים, אך אף אחד מהאוטובוסים לא עצר, כי כולם היו כבר מלאים. ב-12.8.12 נוסעים המתינו שעה לקו 300 בצומת סילבר, לאחר שמספר אוטובוסים לא עצרו בה, מאחר שהיו מלאים.

מניסיוני האישי אני יכול להעיד גם על מקרים רבים, שבהם קו 400, מבני ברק לירושלים, דילג על תחנות בדרך, מאחר שהוא היה כבר מלא.

יש לציין, כי על פי החוק ופסיקות בתי המשפט, "על בעל הרישיון להתאים את מספר האוטובוסים וגודלם למספר הנוסעים בקו". כלומר, גם מקרה שבו אוטובוס לא עוצר בתחנה כי הוא כבר מלא – נחשב למחדל של חברת האוטובוסים.

יש גם מקרים, שבהם אוטובוס לא עוצר בתחנה בדרך סתם כך, ×›×™ ×”× ×”×’ מאוד ממהר. כך, למשל, אוטובוסים רבים בבאר שבע מדלגים בקביעות על התחנות שלהם ליד תחנת רכבת צפון. גם באוטובוסים שעוברים ביישובים קטנים, מוכרת התופעה שבה, במקום לבצע את המסלול במלואו, ×”× ×”×’ שואל את הנוסעים באוטובוס: "מישהו צריך ל…?". אם אף נוסע לא עונה, ×”× ×”×’ מדלג על התחנה. ×–×” נשמע הגיוני, אלא שבחלק מהמקרים, התחנה בישוב הקטן מוגדרת כתחנת איסוף והורדה. כלומר, גם אם אף נוסע לא רוצה לרדת בתחנה, הרי שבתחנה ממתינים לעתים נוסעים, שדווקא מעוניינים לעלות לאוטובוס – אך האוטובוס פשוט "מדלג" עליהם. בעיה נוספת היא, שבמקרים כאלה, חברת האוטובוסים בעצם מקבלת מהמדינה סובסידיה עבור נסיעה שלא בוצעה בפועל.

הפתרון הטוב ביותר לבעיה הוא, ככל הנראה, להטיל קנסות כבדים על חברות האוטובוסים בכל מקרה של אי עצירה בתחנה. ואמנם, בשנים האחרונות נקנסו חברות האוטובוסים מספר פעמים (1, 2, 3) בסכומים של 20,000 עד 30,000 ₪, ובנוסף נדרשו לפצות את הנוסעים שנפגעו בסכומים של 500 עד 3,000 ₪, בשל אי עצירה בתחנה.

הבעיה היא, שבשל המסלול הביורוקרטי הארוך והמפרך שממתין לנוסעים במשרד התחבורה, רק מעטים מהמקרים מדווחים, ורק חלק קטן מאלה המדווחים מגיעים בכלל לבית המשפט ומסתיימים בפסקי דין.

בכלל, נדמה שמשרד התחבורה נוטה להתחשב מאוד בצרכי חברות האוטובוסים, אך קצת פחות בצרכי הנוסעים. בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת ציין נציג משרד התחבורה כי משרד התחבורה משקיע לא פחות מ-30 מיליון ₪ בשנה בתשלום שעורכת ביקורות נסתרות באוטובוסים ברחבי הארץ – אך הודה שכאשר בביקורות מתגלה חריגה של חברה מתנאי ההפעלה, ניתנת לחברה אפשרות לערער בלא פחות משלוש ערכאות שונות במשרד התחבורה, לפני שמוטל עליה קנס; ושגובה הקנסות הוא 1,000 עד 2,500 ש"ח בלבד. כשזה המצב, ברור שלחברות האוטובוסים אין מוטיבציה גבוהה במיוחד לשפר את השירות.

 תגובות: פניותיי לדובר 'אגד' ולדובר משרד התחבורה לקבלת תגובה לא נענו.

*תודה לגלעד מעין, עידן ואורית על עזרתם בהכנת הכתבה.

 מה אפשר לעשות

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , ,

Leave a Reply