חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

פרדוכס הימין – שחצנות מדינית- צבאית וחברה מפוררת ושחוקה בעורף

נושאים דעות, פוליטי ב 19.08.12 5:05

על סדר היום – מה הקשר בין פיטורי  אדר כהן מפמ"ר אזרחות, הצמדת משגיחים לקרן נויבך, הרפורמה ברשות השידור, הגזירות הכלכליות, התקציב הדו-שנתי, עידן של ריבוי סיפורים? מה הקשר בין כל אלה לפוסט-מודרניזם, פוסט-ציוניזם, וניאו-ליבראליזם גלובלי?

מאת: נטע חוצן

כדי לנסות ולפצח את השאלה כדאי להתחיל בסיכום המצב כפי שמאבחן דורון רוזנבלום: "בשנה ה-64 לעצמאותה, מתקיים בישראל ניגוד מוזר: מצד אחד, השלמה כביכול עם נצחיות הסכסוך ועם ההשקפה שאין לו פתרון; מצד אחר, אובדן הכישורים ותחושת החוסן הנדרשים לעמידה במסקנה הזאת".

דוגמא טובה לאובדן הכישורים והחוסן היא המאבק למען השוויון בנטל, שמהווה המחשה מדויקת לסתירות הפנימיות שמעכלות את החברה הישראלית מבפנים . עמידה מול איומים על ישראל, מחייבת צבא הגנה איתן וסולידרי. המאבק לשוויון בנטל מוכיח העדר סולידריות כזו. שיטת המאבק רק מדגישה  את העדר הסולידריות ומעמיקה את החשדנות והשנאה בין הצדדים.  גרוע מכך, מחר כשיצטרכו המשרתים לצאת למשימה הם יגלו סדקים מסוכנים הרבה יותר – דהיינו, העדר הסכמה בינם לבין עצמם על הצורך ועל הצידוק של המשימה. (הם גם עלולים להיתקל בהעדר ציוד ובאפליה בין יחידות מחומשות ומוגנות יותר לבין כאלה שפחות, בלי קשר הכרחי לדרגת הסיכון ולחשיבות הפעולה).

מחלוקות אלה ואחרות שלהלן, הן בסך הכול סיפורים (נרטיבים) לשיטתו של מיקי מירו בבואו לסנגר על השינויים בקול ישראל: "אנו מצויים בעידן של ריבוי סיפורים ומתפקידו של השידור הציבורי לתת להם מקום".  31.7.12 ( http://www.facebook.com/profile.php?id=666892579 ) לפי הגישה הפוסט-מודרניסטית המוצגת כאן אין עניין להכריע  בין הסיפורים הסותרים, רק לתת לכולם מקום.

עידן הסיפורים  שהולכים ומתרחקים מכל סיכוי להכרעה דמוקראטית לא התחיל אתמול, והסיפורים אינם פשוטים כלל וכלל.

בסתיו 1989 ירדה ממשרד החינוך בירושלים מרכזת תכנית לימודים  "לימודי דו-קיום בשלום לחטה"ב", ופניה מועדות לפגישה עם מורי החטיבה בבי"ס במרכז הארץ. הצגת התכנית חייבה הגדרת תחום הדיון מאחר שהתכנית עסקה ביחסי דו-קיום בין יהודים לבין ערבים אזרחי ישראל.

לצורכי הגדרת תחום הדיון  נתלה על הלוח גיליון נייר חלק והמורים התבקשו לסמן בו את מפת אותה (מדינת) ישראל שביחסי אזרחיה היהודים והערבים עסקה התכנית. שני מורים סימנו שתי מפות שונות. מורה שלישי, "אם כבר, אז צריך לדייק", סימן גרסה שלישית. מורה רביעית שאלה: "מה נכון"? אם מיקי מירו היה שם, היה מן הסתם עונה לה שהכול נכון ושיש מקום לכל הסיפורים, אבל המרכזת הציעה לבדוק במפת (מדינת) ישראל שאמורה להימצא בכל בית-ספר. אך אבוי, מפה כזו לא הייתה בביה"ס ולא בכל בי"ס אחר.

בנובמבר 1967 החליטה ממשלת ישראל להוציא משימוש את המפה הרשמית שנהגה עד למלחמת ששת הימים. במקומה הופקה מפה חדשה שאיננה מציינת את גבול הריבונות או את גבול חלות החוק הישראלי, אלא את כלל השטחים הנשלטים ע"י ישראל (החלטת הממשלה ג-11\6253, 3 בנובמבר 1967). המפה החדשה ללא הקו הירוק מסמנת לפיכך שטחים הכוללים אוכלוסיה של אזרחים ישראלים ושאינם אזרחים. (על האחרונים אמורים לחול כללי אמנת ז'נווה על-פי התחייבויות של כל ממשלות ישראל). ממשלות ישראל התעקשו להחזיק במפה זו  לפחות עד שנת 1994, וכנראה גם אחר כך. אפילו החלטה 242 לא הזיזה אותן מדרכן. מאז מסתובבים  בבתיה"ס מורים עם מפות "מופרטות" של מדינת ישראל. כל מורה והסיפור שלו, כל מורה והמפה שלו.

ניתן כמובן לטעון שבעידן הגלובאלי אין עוד חשיבות לגבולות. אבל מה עם זכויות אדם ואזרח? איזה קו קובע בכל זאת מיהו  אזרח ישראל ומי לא? האם נשאיר את התשובה לסיפורים של מירו? ואולי זכויות אדם ואזרח לא מעניינות אותנו בכלל, אולי גם זה סיפור שיש לו מקום, אז מה הבעיה? ולמה בכלל ללמד אזרחות? ומה זה באמת משנה אם מפמ"ר אזרחות היא אחת אסתר ברנד תושבת ההתנחלות קדומים, שסביבה אוכלוסיה ערבית נטולת אזרחות וזכויות אדם, או לחילופין איזה ממושקף מתולתל אחד, שלפי גרסה מסוימת הוא בכלל פוסט-ציוני? כל מפמ"ר וסיפורו, כל סיפור בתורו – הרי כל הסיפורים שווים ולכולם צריך לתת ביטוי שווה בעידן של ריבוי הסיפורים.

מעידן הסיפורים לעידן הכזבים? הייתה או לא הייתה קריסה, אמת או שקר?

"השלב השני, לדברי נתניהו, היה רפורמה בקרנות הפנסיה. לדבריו, קרנות הפנסיה היו במצב איום, אבל רובן לא היו על סף קריסה מיידית, ויכלו להמשיך להתקיים עוד עשרות שנים באותה מתכונת. "הסכנה לא הייתה קריסה, אבל ההזדמנות הייתה ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי. המבנה שהיה קיים שאב את כל האשראי במשק ומנע אשראי ממשקי הבית ועסקים קטנים".   (דה-מרקר , 17.9.2007 ).

זהו אותו נתניהו בעל הסיפורים על הרזה שסוחב את השמן, אותו הנתניהו שעומד בראש ממשלה ניאו-ליבראלית מגלומנית, השנייה בגודלה מאז ממשלת אשכול-בגין (ההיא עם המפות). הוא האיש שהעתיק מבחריין את התקציב הדו-שנתי והמציא סיפור על "פטנט ישראלי עולמי", שבסופו של יום לא מנע את הגרעון הנוכחי וסביר שאף תרם לו. בדפי המסרים שהוא מעביר לחברי הליכוד מסופר שממשלתו היא "הממשלה הכי חברתית בישראל מזה שנים", אבל הממשלה הזחוחה והקואליציה המשרתת אותה לא זיהו את הקולות האותנטיים של המחאה, שהגיבה למציאות ולא לסיפורים. הקואליציה ששוחררה מדיונים שנתיים מיגעים על התקציב התפנתה לעסוק בחקיקת חוקים הזויים וגזעניים (תלוי כמובן בסיפור) ולא התחשק לה לחזור ולטרוח בתקציב חדש שיענה בשיטתיות לבעיות היסוד שהולידו את המחאה. הממשלה הגיבה למחאה בסיפורי טרכטנברג, זרקה עצם לפרחחים מרוטשילד, והמשיכה בעיסוקיה – קפיאה על השמרים בתחום המדיני ופירוק כפייתי תזזיתי של מדינת הרווחה ושל נכסי הציבור, בניגוד גמור לעמדה ולאינטרסים של רוב בוחריה.

סיפורים סיפורים והמלך עירום. לקראת תקציב 2013  נפרשת לפנינו המציאות לאשורה –  ה"רפורמות", ההפרטות, הטבות המס, המיסוי העקיף הכבד, ייבוש השירותים הציבוריים, מכירת חיסול של נכסים ציבוריים, הזנחת הטיפול בשוק השחור, ושאר תפריטי הכלכלה הניאו-ליבראלית – חשפו בור הולך ונפער, הון מתכווץ (או מתרחב ובורח, תלוי בסיפור), העדר מנגנוני הגנה מפני משברים עולמיים –  השורה התחתונה: אין נכסים הקופה רוקנה.

הבלוף נחשף. הקשר ברור – התנערות מאחריות כלפי הבוחרים לטובת האינטרסים של כוח ההון וכוח הזרוע; שחצנות מדינית; העדר כבוד לאדם באשר הוא;  זלזול בערך העבודה ובעובדים; שימוש בטקטיקות של הפחדה והפרד ומשול; בריחה מדיון רציונאלי פתוח ומהכרעות דמוקרטיות בטרם משבר. יח"צנים, אלופי מספרי הסיפורים, מחליפים את המנגנונים שנועדו לספק כלים לפתרון מחלוקות ולקבלת הכרעות דמוקרטיות. תפקיד היח"צנים ל"אזן" למשל בין הסיפורים של הטייקון לבין הסיפור של משקי הבית, שהפנסיה העלובה שלהם  ממנפת רכישת נכסי ציבור במחיר מבצע ע"י "בעלי הון". ה"איזון הקדוש" בין הסיפורים נועד לייצר  אשליית יציבות. הכול בשליטה, מעולם לא היה מצבנו טוב יותר, יתנו-יקבלו, אין מה למהר הזמן לטובתנו, (טוב, חוץ מהפצצה).

בחסות האשליה המיוחצנת הצליחה הממשלה הקיסרית של נתניהו בקדנציה השנייה שלו למצות עד כדי דרגת אומנות ממש את הפערים, המחלוקות, ואת הסתירות הפנימיות בחברה הישראלית, שמפוררות אותה מבפנים ומשאירות אותנו עירום ועריה מול אתגרים פנימיים וחיצוניים. כך נשארנו חלשים יותר – בלי שלום, בלי ביטחון, בלי נס כלכלי. הלך הפלא, נשאר הילד מספר הסיפורים.

את מחיר הכישלון משלמים – כלכלית, חברתית, ביטחונית, מדינית – אלה שנטפי השומן של ארוחות החינם טפטפו עליהם מלמעלה. זה לא סיפור. זו מציאות עגומה של הולכת שולל מערכתית שתוצאותיה מוטלות על המעמד המתרחב של העובדים העניים ועל המעמד הבינוני המצטמק.

 קרן נויבך וצוותה ראויים לפרס על ששאלו את השאלות הרלבנטיות בזמן אמת בניסיון לחשוף את ה"סיפורים". צריך להוסיף לקרן נויבך עוד שעת שידור ולא להצמיד לה מלווים מטעם סוכנות הליווי הממשלתי. למרבה האירוניה מפרפרת לאחרונה עוד "רפורמה", הפעם ברשות השידור. מירו, שהתנגד לה, יצטרך עכשיו לקחת חלק ביישומה לשביעות רצונו של האוצר,  שלא מסתיר את ספקנותו לגבי יכולת ההנהלה להוציא אותה לפועל. ליתר ביטחון עושה האוצר מה שצריך כדי שהספק יתגשם. במצב הזה  כבר לא יועילו הסיפורים מטעם על "הממשלה הכי חברתית" (ראו למשל מונולוג ארוך ורצוף של ח"כ שאמה בתכנית "בדרך אל הטבע" אוגוסט 2011). קרן נויבך נקלעה לסאגה שאת פרטיה ימצאו חובבי הז'אנר בפרוטוקול המאלף של וועדת החינוך התרבות והספורט.  (ועדת החינוך, התרבות והספורט 10/07/2012) וגם כאן .

הצורך להגיע להכרעות דמוקרטיות בשאלות שעומדות בפני החברה הישראלית כולה, על גווניה ועל מחלוקותיה, הוא צורך קיומי. הוא לא יושג בלי סולידריות וחוסן פנימי אמיתי. האלטרנטיבה הפוליטית הנחוצה לא יכולה להיות אלא ס"ד. השאלה היא אם יוכלו השותפים הפוטנציאלים לגייס את המשאבים האנושיים והפוליטיים לטובת המטרה המשותפת.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , ,

33 תגובות

  1. מיכאל לינדנבאום :

    נכון-"האלטרנטיבה הפוליטית הנחוצה לא יכולה להיות אלא ס"ד".

    לאלטרנטיבה זאת יש כתובת המנצנצת באפילת שלטון הריאקצייה וההפרטה בישראל.

    שמה של האלטרנטיבה-שלי יחימוביץ בראשות מפלגת העבודה.

  2. דליה :

    אכן, הס"ד היא האלטרנטיבה, אך לשם כך יש לעמול כדי למגר את השליטה של רה"מ בתקשורת.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    http://www.themarker.com/advertising/1.2010217
    5 חברי מליאה: "איבדנו אמון ביו"ר ובהנהלה – לסגור רשות השידור"
    מכתב לשר התקשורת: "ההתנהלות של הנהלת רשות השידור איננה עומדת באף קנה מידה מקובל, מקצועי או ערכי. אנחנו לא פחות מהמומים לראות כיצד הנהלת ארגון מעיזה להתנהל במאה ה-21"

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    והסיפורים אינם מפסיקים לצעוד

    ארדן בהחלטה דרמטית: בוחן מחדש את מתווה הרפורמה ברשות השידור
    ארדן הודיע לראשי הרשות כי יערוך בחינה מחודשת של הרפורמה, שאמורה היתה לצאת לדרך בהשקעה של כ-770 מיליון שקל ■ ״כספי ציבור רבים יורדים לטמיון ומתבזבזים לשווא בפעילות הרשות״, קבע ארדן"
    http://www.themarker.com/advertising/1.2007526

    ארדן סימן את יעדו המרכזי: להיות כחלון של שוק הטלוויזיה
    http://www.themarker.com/advertising/1.2005498

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    דמוקרטיה עם מנגנונים מסרסי דמוקרטיה – הולכת שוב לבחירות.

    הפעם יש "סיפור מאחד": המלך עירום.

    אלא שהתלבושות של יורשיו הפוטנציאליים מתאימות לנשף תחפושות בפסטיבל מספרי סיפורים.

  6. עבודה שחורה » תחרות – בשירות הכלכלה או הפוליטיקה? :

    […] "השלב השני, לדברי נתניהו, היה רפורמה בקרנות הפנסיה. לדבריו, קרנות הפנסיה היו במצב איום, אבל רובן לא היו על סף קריסה מיידית, ויכלו להמשיך להתקיים עוד עשרות שנים באותה מתכונת. "הסכנה לא הייתה קריסה, אבל ההזדמנות הייתה ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי. המבנה שהיה קיים שאב את כל האשראי במשק ומנע אשראי ממשקי הבית ועסקים קטנים". (דה-מרקר , 17.9.2007 ). זהו אותו נתניהו בעל הסיפורים על הרזה שסוחב את השמן", ראו כאן. […]

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    "הממשלה הגיבה למחאה בסיפורי טרכטנברג"
    אם ביבי היה מבצע את כל המצלות הוועדה – דיינו.
    אבל אצל ביבי המצלות=סיפורים.
    צ'יזבטים צ'יזבטים, צ'יזבטים

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ארדן מבטיח, היו"ר (ל-10 שנים) מקיים. אז מה אם הדיונים הרצופים התקיימו בחסות המיזוג בכנסת בזמן שאנשי רשות השידור התרוצצו בשטח לדווח על "צוק איתן"?

    "במלחמה סגרנו את רשות השידור
    המהלך המזורז והבהול של הכנסת להעביר חוק מלא סדקים לסגירת רשות השידור בעת חירום מעלה חשש שמא היעד העיקרי של ישראל לחיסול כרגע, הוא רשות השידור. המלחמה הקשה, הקרבנות, כאב הלב הציבורי, כל אלה לא הניאו את כנסת ישראל מהעברת החוק הפופוליסטי שבסופו יוכל ארדן להודיע לציבור על ביטול אגרת רשות השידור. ואנחנו היינו עלולים לטעות ולחשוב שמדובר בסיום המלחמה"

    אורה עריף כץ | 29 ביולי 2014, 22:04
    http://megafon-news.co.il/asys/archives/223462

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ב-5.5.2004 , לרגל פרישתו מתפקיד הממונה על התקציבים במשרד האוצר, התראיין אורי יוגב לעיתון הארץ: "הצלחנו לנצל את תקופת המיתון כדי לשנות את כללי המשחק ולקדם את המהפכה הדרמטית מכולן – שבירת העבודה המאורגנת בישראל" (הכוונה היא לתקופת המיתון באינתיפאדה השנייה ולשבירת הוועדים החלשים. הגיבור על החלשים יוגב הוא כיום יושב-ראש החברות הממשלתיות).

  10. מיכאל לינדנבאום :

    גם ידו של השמאל היתה במעל

    ניצן הורביץ,איתן כבל,מיקי רוזנטל,נתנו לנו את הגירסה החדשה של ההתקרנפות הפוליטית.
    "מאד לא טוב,מתביישים,ובעיקר תומכים מאד בארדן הניאו-ליבראל"…….

  11. נטע על כל הגז הזה - עוד שלב בהתפרקות הפנימית :

    יש משהו שמתנהל פה בצורה נורמלית? החברה הישראלית מסוגלת להחליט על משהו בצורה מסודרת? התשובה ......

    החברה הישראלית פשוט כיוונה עצמה לאורך השנים למקום התקוע הזה שבו אין לה יכולת להחליט החלטות קיומיות.
    פשוט – אין.

    ואפרופו
    עכשיו נתניהו רוצה כבר תקציב תלת שנתי.

    והריפורמה ברשות השידור – עוד בלוף מילקוט הכזבים.

    עקיפת הרגולטור בנושא הגז – עוד תהליך בהתפרקות הפנימית של החברה הישראלית.

    יש משהו שקורה היום בישראל שלא מופיע במאמר הזה שפורסם לפני 3 שנים?

  12. מיכאל לינדנבאום :

    אין חדש בממלכת הבזיזה דרך הפוליטיקה

    אני חווה אישית את משטר פושעי ההפרטה והבזיזה המאורגנת כבר משנת 1993 עם התחלת ההוצאה להורג הכלכלית של עובדי "פז" בחיפה.

  13. מפרדוכס לפרודיה :

    אוי :-) :-) :-)

    המינוי של בנט ליו"ר ועדת מקצוע האזרחות: איש ימין שטען כי הפלסטינים לא זכאים למדינה
    ד"ר אסף מלאך, בעבר עמית מחקר במכון לאסטרטגיה ציונית ובמרכז שלם, פרסם ב-2006 מאמר שכותרתו "לא כל עם זכאי למדינה" ובו ערער על "הזכות המוסרית של הפלשתינאים לקבל מדינה"
    http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2675848?from=start.co.il

    מעניין איפה גר האזרח הזה, בתוך גבולות המדינה או מחוצה לה….

  14. מיכאל לינדנבאום :

    ד"ר מלאך הצליח לשכנע את בנט

    ד"ר מלאך הצליח לשכנע את בנט.עכשיו נשאר פרט שולי: לשכנע את הפלסטינים,העולם המוסלמי ובכלל כל השאר.

  15. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    אחרי ששכנע את בנט –
    כל השאר קלי קלות.
    בא ממש מעצמו.

  16. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    "מהאופוזיציה אני מצפה לא רק לקרב נחוש, אלא גם להכרזה ברורה שכאשר האופוזיציה תעלה לשלטון היא אינה מחויבת להסכמים של הממשלה הנוכחית ויותר מכך, היא תחקור את המניעים שעמדו מאחורי פעולות הממשלה הנוכחית ותעמיד לדין את שריה".

    האופוזיציה, אם לא עשתה זאת עד עכשיו, מה פתאום שתעשה את זה היום?

    יש כאן עוד דוגמה מופלאה לעיוות התפיסה הבסיסית של משטר דמוקרטי – לא פעם בנימוקים "דמוקרטיים".

    כאשר מתרחשת פעולה שהיא במובהק קומבינה והטעיה ושבירת כללי המשחק הדמוקרטי – כל הסכמה לשחק לפי ה"כללים" השבורים האלה היא אנטי דמוקרטית בעליל.

    מקרה מתווה הגז הוא רק עוד אחד בשורה ארוכה של עיוותים של כללי המשחק הדמוקרטים שהאופוזיציה תורמת להם כבר שנים, בכך שהיא משחקת לידיים של שוברי הכלים והכללים – פעם אחר פעם אחר פעם. בכך היא מנציחה את סמרטוטיותה ומרחיקה את סיכוייה להיות אלטרנטיבה.

    תגובה ל – http://www.blacklabor.org/?p=56931#comments

  17. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    http://www.blacklabor.org/?p=57626#comment-506977
    להלן רשומות שפרסמו חברי הכנסת זהבה גלאון, תמר זנדברג, אילן גילאון, ממרצ. יצחק הרצוג, קסניה סבטלובה, יואל חסון, מהמחנה הציוני. דב חנין מהרשימה המשותפת בתגובה לשיכתוב ספר האזרחות, לעיוות האמת ביחס לרצח רבין, להשמצת העורך הלשוני של ספר האזרחות וליוזמות חשוכות במשרד החינוך

  18. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מתוך מכתבו של פרופ' טלמון למנחם בגין 1979

    "כל תנועת שחרור לאומי המשיגה מעמד של מדינה עצמאית, עצם מעשה הצטרפותה לקהילת העמים העצמאיים מתבטא בקבלתם של כללי המשחק הבין-לאומי אגב מילוי שני תנאים: נכונות לכבד את החוק הבין-לאומי ויכולת מוכחת לקיים סדרי שלטון תקין במדינתה, ויהיה משטרה הפנימי אשר יהיה.

    בשנתיים שלוש האחרונות יוצרת לעתים מדינת ישראל רושם שאין היא מקפידה על מילוי התנאי האחד – ואין היא מסוגלת לממש את התנאי האחר".
    http://posham.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA-%D7%91%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%94/

    דבריו של דורון רוזנבלום מתארים את הסתירה הזאת כפי שמתבטאת עשורים מאוחר יותר.

  19. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3706035,00.html
    טראמפנשטיין: כך יצרה המפלגה הרפובליקנית את תופעת טראמפ שהתפוצצה לכולנו בפנים

  20. נטע :

    הנה הגיע לסיומו עוד סיפור של מיקי מירו - גרוטסקה במיטבה

    ערב יום הזיכרון, ירד המסך על רשות השידור. מי שהריצה את החוק שהוביל לסיום הכה גרוטסקי – נשמעה היום מממלמלת משהו לא ברור בערוץ הראשון.

    היא לא מספיק חכמה? לא מספיק הגונה? – כדי להגיד:
    "נצלו אותי, השתמשו בי, טעיתי, הייתי תמימה, הייתי יהירה"?

    אחד הסמנים העיקריים לשחיקה חברתית הוא כרסום מוחלט של הסולידריות, עד כדי אבסורד שבו הפרט עצמו הופך סכיזופרני ונלחם נגד עצמו.

    כשהוא לקוח הוא נגד העובדים, כשהוא עובד הוא נגד הלקוחות.

    טרגדיה גרוטסקית לגמרי.

    ומסקנות אישיות – אין יותר מה להוסיף. אין סיבה לכתוב.

    במצבים כאלה כדאי תמיד לחזור לנביא עמוס –
    "המשכיל בעת ההיא ידום".

    תודה

  21. נטע :

    נתניהו לך.

    http://www.blacklabor.org/?p=59252#comment-522637

  22. החגב עמד יציב :

    כן, להפריט!

    טוב שנסגרה רשות השידור הלא מועילה ונחוצה אשר במשך עשרות שנים העבירה כסף מהציבור לקבוצת מקורבים שאינם נחוצים ואף נהגו בכוח,אלימות וכפייה כלפי הציבור בתהליכי גבייה אגרסיביים ולא צודקים ("יש רק דרך אחת לשלם את האגרה…")

    והנה התבשרנו כי עוד מוסד מפואר הולך לעולמו, "מועצת הצמחים", שכל תכליתה הוא כפייה והטלת מגבלות על חקלאים ויזמים תוך כדי תחזוקת מבנה תאגידי היכול לספק ג'ובים לא נחוצים ועלויות נוספות על הציבור הישראלי…"סוגרים את הקולחוז" תודות לחברי הכנסת שרן השכל ואורי אריאל.

    יש עוד "מועצות" רבות על הכוונת ומי ייתן ובסוף תפורק גם האגודה העותומנית, מוקד השחיתות והסיאוב בישראל

    ומיהו ג'ון גאלט?

  23. נטע :

    תן לי חגבי חודש חודשיים ונחזור ונדבר.

    מסתבר שמדפים מתרוקנים בסופרים, בבתי-מרקחת ועוד – השוק הפרטי בכבודו ובעצמו.

    והם אינם מתרוקנים בידי הקונים אלא מטעם הספקים (יצרנים).

    תהליכים שמתארת במאמריה בפירוט תמר בן-יוסף מתרחשים לנגד עינינו.

    https://tamarbenyosef.com/2017/07/31/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%A7-%D7%A9%D7%95%D7%A7-%D7%A8%D7%9E%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%93/

    נחכה ונראה.

  24. החגב עמד יציב :

    אבירי התכנון המרכזי

    נטע, דבריה של תמר הם הגיג ותו לא, מגמתיים ,מפגינים בורות, סובייקטיבים ובוודאי שלא מלמדים כי חסר מוצרים בלוד כפי שטענת, מה גם שלא ברור איך הגעת למסקנה זו מהגיגה של תמר…

    מה לדעתך אנו אמורים ללמוד מכך?
    אם את רוצה ללמוד לעומק את פעולתם של אבירי התכנון המרכזי את מוזמנת לנסות לרכוש נייר טואלט בונצואלה…http://www.themarker.com/wallstreet/1.2870688

    בקיצור,
    #שיטשקולקטיביסטיםאומרים…
    ומיהו ג'ון גאלט?

  25. מיכאל לינדנבאום :

    כל מה שלחגב יש לומר זה:"שיט קולקטיביסטים"

    כל מה שלחגב יש לומר זה:"שיט קולקטיביסטים" וכמובן "ג'ון גאלט".

    עם רמת "תיחכום" כל כך מרשימה,לא נותר לומר שהחגב הולך על גחונו!

  26. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    אבירי השוק "החופשי" יודעים יפה מאוד ליצור מחסור מלאכותי, וזה לא קשור בכלל למה שקורה בוונצואלה.
    מסתבר שדבר לא עובד ללא תכנון.
    ולכן השאלה הנכונה בכלל איננה האם תכנון אלא איך.

    החגב יביא תמיד את המקרה הכי קיצוני שימצא על גבי כדור הארץ כדי לפסול טענה שממילא אף אחד לא טוען.

  27. החגב עמד יציב :

    דברי ההבל והשטות של האנונימי מעלי

    כמה קונספירטיבי "אבירי השוק החופשי יודעים…תכנון מרכזי עובד…" היכן בדיוק? בריה"מ זיכרונה לדיראון עולם? צפון קוריאה? ונצואלה? שבוודאי רלוונטית כדוגמה לסכנה שבאידאולוגיה השגויה והלא מוסרית שלכם.

    המציאות ההיסטורית היא כי מאז המהפכה התעשייתית והתפתחות הקפיטליזם במאה ה 19 כל מקום אשר בחר לאמץ את ערכי החירות והשוק חופשי הצליח להעלות את רמת החיים של כלל תושביו בשיעור ניכר, והכל ללא יד מכוון, או קומיסר, או פופטיץ הפקיד החביב או משטרת המחשבות.

    לינדנבאום, נטע, טוכולסקי וכותבים אחרים באתר הינם מיתממים או מיטממים (שימושיים?)
    התוצאה הברורה של הגותכם לאורך ההיסטוריה היא אחת-אלימות, כפייה, הגבלת החירות, "אפלה בצהריים" והכל באמצעות המדינה
    מיהו ג'ון גאלט?!

  28. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    עוד זה בא וזה מדבר אמרנו: "החגב יביא תמיד את המקרה הכי קיצוני שימצא על גבי כדור הארץ כדי לפסול טענה שממילא אף אחד לא טוען".

    עוד זה בא וזה מדבר
    אמרנו: "החגב יביא תמיד את המקרה הכי קיצוני שימצא על גבי כדור הארץ כדי לפסול טענה שממילא אף אחד לא טוען".
    באה תגובה 26 ומוכיחה את מה שאמרנו

  29. מיכאל לינדנבאום :

    למה ונצואלה? שהחגב ילך ישר לצפון קוריאה,הרציחות ההמוניות ברוסיה ובסין.אם כבר אז כבר!!!

    למה ונצואלה? שהחגב ילך ישר לצפון קוריאה,"יתענג" על הרציחות ההמוניות ברוסיה ובסין.אם כבר אז כבר!!!

    רמת התיחכום של הגחון מלחך העפר,שוברת שיאים.
    כל הכבוד…..

  30. החגב עמד יציב :

    לינדנבאום- שתה כוס מים

    אתה לא רגוע, ההנאה מהתיעוב של בריה"מ ושלוחותיה היא כולה שלך וחבריך הרוצים להנדס "עולם חדש מופלא", אנו זוכרים את קורבנות מאמץ זה מידי שנה באחד למאי הוא יום הזיכרון לקורבנות הסוציאליזם.

    וכאשר מביטים בישראל שנת 2017 ניתן לראות כי הרצון והמגמה להגביל את חירות בפרט בשם הקולקטיב שרירה וקיימת אצלך ובקרב חבריך עם זאת מרב הסיכויים הם שאתה נמצא בצד המפסיד של ההיסטוריה ומכך אפשר להתעודד.

    מיהו ג'ון גאלט?

  31. עבודה שחורה » על הקשר בין 'כלום' לבין 'כלימה' – נתניהו הוא רק המשל :

    […] בוש והכלם"). בושה לומר אמת. תתגאה דווקא כשאתה משקר (למשל נתניהו כאן). והבושה הגדולה ביותר – להתבייש. מותר לשקר, לתחמן, […]

  32. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ב-5.5.2004, לרגל פרישתו מתפקיד הממונה על התקציבים במשרד האוצר, התראיין אורי יוגב ל"הארץ" (על תקופת האינתיפאדה השנייה): "הצלחנו לנצל את תקופת המיתון כדי לשנות את כללי המשחק ולקדם את המהפכה הדרמטית מכולן – שבירת העבודה המאורגנת בישראל" (הגיבור על החלשים יוגב הוא כיום יושב-ראש החברות הממשלתיות).

  33. מזכיר משהו? :

    מתוך המאמר: זהו אותו נתניהו בעל הסיפורים על הרזה שסוחב את השמן, אותו הנתניהו שעומד בראש ממשלה ניאו-ליבראלית מגלומנית, השנייה בגודלה מאז ממשלת אשכול-בגין (ההיא עם המפות). הוא האיש שהעתיק מבחריין את התקציב הדו-שנתי והמציא סיפור על "פטנט ישראלי עולמי", שבסופו של יום לא מנע את הגרעון הנוכחי וסביר שאף תרם לו.

    מזכיר משהו?
    שוב תקציב דו-שנתי חושף חריגה בגרעון
    http://www.blacklabor.org/?p=47983

    עד כדי כך שישראל מוותרת על פרוקט של חילופי סטודנטים ו- 60 סטודנטים על המזוודות קבלו הודעה – מצטערים, לא בבית -ספרנו
    https://www.israelhayom.co.il/article/673065

    מעולם לא היה מצבנו טוב יותר…
    אלו נכסים ציבוריים עוד נשאר למכור לטייקונים?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.