חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הרשתות החברתיות אינן תחליף למחאה פיזית בהפגנות

נושאים עלו ברשת, פוליטי ב 14.08.12 0:15

מחקר חדש של מרכז המחקר והמידע בכנסת בדק כיצד השפיעו הרשתות החברתיות על המחאה החברתית

8 באוגוסט 2012, כ' באב תשע"ב, בשעה 09:05

אירועי המחאה החברתית, מהשנה שעברה וכעת, במזרח התיכון ובישראל, מדגימים שוב את חשיבותם של האינטרנט והרשתות החברתיות ביצירת האירועים, בהפצת המסרים ובתיעוד. בעקבות זאת ערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחקר מיוחד, שסוקר בהרחבה את השורשים המקוונים של המחאות המקוונות במזרח התיכון ובישראל, את תפקידן של הרשתות החברתיות במחאה, ואת הזיקה בין הזירה הווירטואלית לממשית. עוד בדק המחקר את פעילות הממשל בישראל כמענה – פיזי ומקוון – למחאה הציבורית, וכן את נוכחותו המקוונת ברשתות החברתיות, הן לשם העברת מסרים ו"יצירת קשר עם הבוחר" והן לשם האזנה אמתית לרחשי לב הציבור גם באמצעות הרשתות החברתיות.
מסקנת המחקר הינה כי התשובה לשאלה "האם האינטרנט יוצר מהפכה", הינה כי אירועי המחאה הוכיחו מעל  לכל  את חשיבות האזרח, לא רק ביצירת מחאה מקוונת, אלא את חשיבותו הרבה ביצירת האירועים הפיזיים, אשר בלעדיהם תישאר מחאה זו מקוונת בלבד. מנגד, הדגישו אלו את היות האינטרנט במה רחבת תפוצה וזמינה, אולם כזו אשר אין ביכולתה לבד ליצור שינויים חברתיים ופוליטיים מהותיים, ללא פעילות פיזית של האזרחים, אשר תהפוך את השינויים לממשיים.

ד"ר שירלי אברמי, מנהלת מרכז המחקר והמידע : "הרשתות החברתיות מהוות מגבר רב עוצמה להבעת מחאה, אולם אינן תחליף למחאה פיזית בהפגנות, ואין די בפעילות מקוונת כדי ליצור מחאה אמיתית"
ד"ר טל פבל, כותב המחקר, הוא מומחה לאינטרנט ולאיומים מקוונים במזרח התיכון ובעולם האיסלמי.

למחקר המלא

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , , ,

3 תגובות

  1. ל רפי :

    כל הכבוד למחקר, אבל האם צריך לערוך מחקר גם בשאלה אם מחר תזרח השמש?!… או האם לבן הוא לבן?
    למי שעקב אחרי אירועי קיץ 2011 ומולם אירועי קיץ 2012, ברור גם ללא מחקר מהו התפקיד של גורם במשחק החברתי הכולל.
    דרושה נכונות ציבורית לצאת לרחוב ולתת ביטוי מוחשי ופלסטי לתחושות העקריות ולמסרים העקריים שהוא מבקש להעביר.
    מול ציבור לא מאורגן, שאינו מרושת על רשת מידע ממוסדת, יש חשיבות רבה לסינכרון מהלכים באמצעות הרשתות החברתיות האינטרנטיות. מה שלא נבדק ולא נוסה הוא עד כמה מגבירה התקשורת הויזואלית את משקלן ועוצמתן של הרשתות החברתיות, ועד כמה היא תורמת לשיקוף תחושות של הציבור מחד, ו/או ליצירתן מאידך גיסא.
    מלבד גיבוש או התגבשות של עמדות בקרב ציבורים נרחבים המבקשות דרך להביע את עצמן, דרושות נסיבות ומנהיגות על מנת שאלה תהפוכנה מפוטנציאל למהלך חברתי-פוליטי קונקרטי המשנה "סדרי-עולם". הסמיכות בין מחאת הקוטג' להקמת מאהל רוטשילד ב- 2011, יצר את הנסיבות. התקשורת הכתובה המדובר והויזואלית הגבירה (amplified) ותפללה את האפקט לכלל תנועת-על חובקת-כל. המנהיגות (או המובילים כפי שקוראים להם מצניעי הלכת) הם אלו שבזבזו אותה, שחקו אותה והרדימו אותה, וממשיכים בכך גם בקיץ זה.
    הריבים, המחלוקות, שלל האידיאולוגיות ההזויות, התקיפה הבלתי מרוסנת את הממשלה הנבחרת גם כשהיה ברור שאינה נמושאת לבדה בנטל האחריות לכל הקשיים, הנימות הפוליטיות, השנאות שמנעו שיתופי פעולה אמיתיים בין מגזרים יריבים (כביכול) וחוסר היכולת לעצב תכנית-אב, מעוטת סעיפים אך רבת משקל ציבורי, גיבושה לכלל דרישות ברות מדידה ולוחות זמנים ליישום, כאשר הממשללה נותרת הרשות המבצעת והאחראית להשגת התוצאות, מבלי לךהכתיב לה כלים, מהלכים ושטיפות מוח – כל אלה מסמסו את הפוטנציאל ההוא.
    הפגנות תקשורת והפגנות רחוב הם כלי-עזר בשביל להניע תהליכים. אבל בדמוקרטיה, במיוחד בדמוקרטיה מתגוננת, התהליכים מתבצעים באמצעות הכלים דמוקרטיים הקיימים ולא בדרכי אנרכיה או בתהליכי כאוס. אלה טובים להרס, לא לבניה.
    סיסמאות-קרב של תנועה לשינוי חברתי אינה יכולה לעמוד בסתירה לשכל הישר שבשמו היא מבקשת לדבר. אי-אפשר לדבר על "צדק חברתי", כאשר נעדרים ממסגרתו כל החלכאים והנדקאים באמת בחברה הישראלית: עניים, נכים, זקנים, ניצולי שואה, מוכי אבטלה, חולים כרוניים ועוד. בלי טיפול בעיניינם, אין צדק חברתי!!!

  2. מיכאל לינדנבאום :

    מ"פניני" הניאו-ליברליזם.

    "הממשלה הנבחרת אינה נושאת לבדה בנטל האחריות לכל הקשיים"

    אחרי שתנועת המחאה תגבש "דרישות ברות מדידה ולוחות זמנים ליישום" ,הממשלה נותרת(מה זה הממשלה שק חבטות?)ה"רשות המבצעת והאחראית להשגת תוצאות….."

    בקיצור,אליבא ד ל.רפי,הממשלה הנבחרת לא אחראית באמת למה שקורה במרחב הציבורי,אבל אם מנהיגי המחאה יבקשו ממנה בנימוס ,אך אולי בכל זאת היא תעשה משהו.

    ברוסיה,אחרי רצח עשרות המליונים,הבריות היו אומרים:"סטלין לא ידע".

  3. טל :

    הרשתות החברתיות אינן תחליף למחאה פיזית בהפגנות, אבל הן כנראה עוזרות. וגם מחאה פיזית בהפגנות אינה תחליף להתארגנות פוליטית, התפקדות והתאגדות ליצירת לחץ פוליטי. אבל הן כנראה עוזרות.
    אין טעם לרשתות החברתיות בלי מחאה פיזית, ואין טעם למחאה פיזית בלי יצירת לחץ והשפעה פוליטית.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.