חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מהו הפער התקציבי בין בתי הספר?

נושאים חדשות, חינוך ותרבות ב 14.08.12 0:10

בעשורים האחרונים נפערו פערים עמוקים בין תקציבי בתי הספר השונים. בתי הספר מקבלים ממשרד החינוך תקציבים בלתי שוויוניים וכן תוספות תקציביות לא שוויוניות  ממקורות אחרים. שום גורם מדינתי או אחר, אינו אוסף ומפרסם מידע מלא על תקציבי בתי הספר בישראל, לפיכך, הדיון המתקיים בכנסת על תקציב משרד החינוך,  לוקה בחסר

מרכז אדוה בהודעה לעיתונות,

13.8.2012

מה גודל האי-שוויון התקציבי בין בתי הספר? איש אינו יודע

בעוד כשבועיים ילכו למעלה מ-1.5 מיליון תלמידות ותלמידים לבתי ספר ברחבי המדינה. הכל יודעים שבתי ספר נבדלים זה מזה, בין השאר, בגודל התקציבים העומדים לרשותם. מה גודל הפערים? איש אינו יודע, מן הסיבה הפשוטה שבישראל אין מתפרסמים נתונים תקציביים מלאים עבור כל בית ספר. חברי/ות הכנסת, בבואם להצביע על תקציב המדינה, אינם יודעים זאת. הם גם אינם מסוגלים לדעת, משום שהמידע המוגש להם על ידי משרד החינוך אינו שקוף ואינו מלא: אפילו משרד האוצר קובל על כך שהוא מתקשה להבין ממשרד החינוך כמה כל בית ספר מקבל בכל שנה. התוצאה: הפערים העצומים בין בתי הספר מתקיימים ובוודאי אף מתרחבים מבלי שיתקיים על כך דיון ציבורי.

 תקציב בתי הספר אינו שקוף, בראש ובראשונה משום שמרבית התקציב שמשרד החינוך מקצה לכל בית ספר אינו ניתן בכסף אלא בשעות הוראה (הקרויות "שעות תקן" או ש"ש – שעת הוראה שבועית במשך כל השנה). לכאורה, כל בית ספר מקבל שעות תקן בכמות האמורה להספיק לו כדי לקיים בכל כיתה וכיתה את כל שעות הלימוד הנדרשות על פי תכנית הלימודים. עד כאן הכל פשוט, אלא שמכאן ואילך הדברים נהיים מורכבים יותר.

 1. המורות הן בעלות נתונים אישיים שונים זו מזו – השכלה, ותק, השתלמויות וכיו"ב. כתוצאה מכך, השכר של כל אחת מהן שונה. 100 שעות תקן לבית ספר שבו כל המורות הן ותיקות ובעלות תואר אקדמי שני עולות יותר מ-100 שעות תקן של בית ספר שבו המורות הן צעירות ובעלות תואר ראשון.

 2. תקציב השכר של כל בית ספר אינו ידוע, משום ששכר המורות משולם על ידי משרד החינוך (ביסודי) או על ידי הרשות המקומית (בתיכון) ישירות לחשבון הבנק של כל מורה.

 3. שעות התקן אינן שעות ההוראה היחידות הקיימות ב"שוק השעות". בתי ספר יכולים לגייס שעות הוראה נוספות – שאיש אינו יודע את היקפן – מאחד או יותר מן המקורות הבאים:

 ראשית, משרד החינוך עצמו מקצה לבתי ספר שעות הוראה נוספות, המיועדות לסייע לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש;

 שנית, משרד החינוך מקצה גם שעות נוספות אחרות, בהתאם לסלי עדיפויות – למשל, ליישובי קו עימות או ליישובים הכלולים בתכנית שיקום שכונות; תוספת שעות באמצעות קרן קרב או באמצעות שירות לאומי, מורות חיילות,סטודנטים של פר"ח ותגבור שעות תורניות (בבתי ספר ממלכתיים-דתיים);

 שלישית, גם רשויות מקומיות מבוססות מקצות שעות תקן נוספות. מספר השעות הללו משתנה מיישוב ליישוב, מבית ספר לבית ספר ואף משנה לשנה.

 4. משרד החינוך משתתף בתקציבי החינוך של הרשויות המקומיות השונות. מה גובה ההשתתפות? אין לדעת, משום שבחלק מן הרשויות המשרד מעביר את השתתפותו לקופת הרשות המקומית ובחלק אחר הוא מעביר כספים גם לרשתות הניהול השונות (אורט, עמל, הרשתות החרדיות וכיו"ב).

 5. תקציב בית ספר מורכב לא רק משעות הוראה אלא גם משירותים שונים: מזכירות, אחזקה, אבטחה, ספרייה, מעבדה, מרפאה ועוד. המימון של שירותים אלה מתחלק בין משרד החינוך (רוב המימון) והרשות המקומית. חלק מהשירותים קיים בכל בית ספר: למשל, מזכירות. שירותים אחרים קיימים רק בחלק מבתי הספר: למשל, ספרייה או מעבדה. מה גודל הפערים התקציביים? לא ידוע.

 מצב זה כופה על מנהלות בתי ספר להפוך ל"ציידות תקציבים". כך, למשל, עליהן לכתת רגליהן ממשרד למשרד וממפקח למפקח, ברדיפה אחר שעות הוראה נוספות. סביר להניח ש"הציידות" המוצלחות ביותר הן מנהלות בערים ובשכונות המבוססות במרכז הארץ, שנהנות מקשרים עם ממסד החינוך ומצויידות במפות מעודכנות של המקורות השונים. לאחרונה צומח ענף כלכלי חדש – ייעוץ כלכלי למוסדות חינוך. בחלק מן המקרים מדובר באנשים שעבדו בעבר במערכת החינוך ולמדו להכיר את כל נבכיה והמציעים כיום את שירותיהם לבתי הספר כבעלי עסקים פרטיים.

6. מזה למעלה משני עשורים, תקציב משרד החינוך איננו עוד השחקן התקציבי היחיד במערכת. בבתי ספר רבים מתגלגלים כיום סכומי כסף גדולים נוספים: כספי הורים, כספי תרומות, כספי תאגידים ועמותות המפעילים תכניות לימוד, הכנסות של בתי ספר מפעילות עסקית ועוד. כספים אלה מגוייסים על בסיס יכולות מעמדיות ופוליטיות של כל בית ספר ובית ספר וכיוון שכך הם מעמיקים את הפערים התקציביים בין בתי הספר השונים. בכמה מדובר? איש אינו אוסף נתונים מסודרים ועקביים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה ב-2001 סקר תשומות כדי לאסוף מידע על סך ההכנסות של בתי הספר ממקורות שמחוץ למשרד החינוך; למרבה הצער, הסקר נגנז ואין לו המשך.

 השורה התחתונה:

 1.      בשני העשורים האחרונים נפערו פערים עמוקים בין תקציביהם של בתי הספר השונים: לא זו בלבד שבתי ספר רבים מקבלים ממשרד החינוך עצמו תקציבים בלתי שוויוניים אלא שבתי ספר רבים מקבלים תוספות תקציביות משמעותיות גם מן הרשות המקומית, מתשלומי הורים, מתרומות של נדבנים וקרנות, מתאגידים עסקיים ומפעילויות עסקיות של בתי הספר עצמם.

2.      שום גורם מדינתי, מוניציפלי או פרטי  אינו אוסף ומפרסם מידע מלא על התקציב המלא של כל בית ספר בישראל;

 3.      הדיון שמקיימת הכנסת – בוועדת החינוך ובמליאה – בתקציב משרד החינוך, מתקיים בלא שחברי/ות הכנסת יודעים מה מתוך התקציב המוצע אמור להגיע לכל בית ספר ובית ספר.

 

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , , ,

11 תגובות

  1. יונתן כ. :

    גם בעולם העסקי מתקצבים פרויקטים בשעות,אם שתי רשויות מקבלות את אותו מספר שעות צריך לראות אותן כאילו קיבלו את אותו התקציב.
     

  2. גליה :

    אז זהו, שהן לא מקבלות את אותן שעות.
    מסיבות שונות חלקן ידועות וחלקן סמויות. ביסודי זה פחות או יותר מאוזן בתיכונים לא. בתיכונים התקצוב ממש לא ברור.

  3. דליה :

    התקצוב בשעות הוא תקצוב ראוי. המשמעות היא שכך מדברים מקצועית ולא כספית. בעל יסודיים יש שעות תקן לכל מקצוע ועל פיו מתקצבים את בתי-הספר. אין כל רע בכך. הבעיה היא שמשרד החינוך אינו דואג לאסוף מידע על תקצוב של כל בית-ספר. הוא גם אינו דואג לאסוף מידע על מורי הקבלן בבתי-הספר. הבעיה היא באיסוף המידע ובשקיפות מידע ולא בתופעת תקצוב בתי הספר לפי שעות. אם בתי-ספר ימומנו בכסף ישירות ולא בשעות, כל נושא התקן של שעות ההוראה ייעלם.

  4. עמית-ה :

    דליה
    לזאת יש להוסיף את ההשקעה של הרשות המקומית בחינוך.
    הרשויות המקומיות נבדלות זה מזה בעושרן שהוא פונקציה ישירה של כמות העסקים בתחום הרשות.
    למשל בתחום תל-אביב היחס בין שטחי מגורים לשטחי עסקים טוב יותר מאשר בירושלים.
    לכן יש בידי תל אביב הרבה יותר כסף להשקעות כולל בחינוך.
    השינוי הדרוש בתחום הזה הוא מעבר לתיקצוב מדינה פר תושב, כל תושב במדינת ישראל זכאי לאותם שירותים והרשות בה הוא נמצא צריכה להיות מתוקצבת ולא להסתמך על ארנונה.

  5. איתי :

    מכירים את האתר הזה?

    http://ic.education.gov.il/klali/

  6. עמית-ה :

    איתי, לא הכרתי, תודה.

  7. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    צריך להוסיף משתנה נוסף – הפרקטיקה לעומת התאוריה.
    הפער ביניהן עלול להיות עצום.
    הפרקמטיה שמתחוללת בשטח, בכל שיטה, היא מעשה יצירתי מדהים.
    אם היו משקיעים חצי מהתושיה והיצירתיות הזו לתוכנית מדינית פורצת דרך, כבר היינו נוסעים היום לאכול חומוס בדמשק…ואסד היה יושב ושותה בירה בפאב בלונדון.

  8. יונתן כ. :

    עמית, אתה רוצה לבטל את השלטון המקומי? כי הדבר היחיד שנותן תוכן לשלטון מקומי זאת היכולת להשקיע בתקציב לפי רצון הקהילה המקומית.

    דליה, תוכלי לחדד את עמדתך ? לא לגמרי הבנתי אותה

  9. עמית-ה :

    יונתן
    צברתי 14 שנים של פעילות בשלטון המקומי מתוכן 8 בתור חבר מועצה.
    החלטנו המון החלטות שקובעות את אופי היישוב ומייצגות/לא את דעת התושבים.
    החלק התקציבי בהחלטות האלו שולי.
    אם יהיה תיקצוב אחיד לכל אזרח נניח 10 אלף ש"ח לשנה, ו-90% מהחלוקה הפנימית של התקציב הזה תהייה קבועה, עדיין ישאר הרבה מקום לתת ביטוי לאופי המקומי.
    מצד שני הפערים שהחלו לגדול עם המדיניות הניאו-ליברלית וקיבלו תנופה עם התקציב וחוק ההסדרים 2002-2003 יתחילו לקטון.

  10. לקט על חינוך 8 (או: בשנה הבאה) | על הא ועל דא ועל חינוך :

    […] חלש בדרישת הזכויות שמגיעות לו מתוקף השוויון הפורמלי. בעבודה שחורה מנסים להסביר איך זה קורה וקל לראות את מיעוט בתי הספר הערבים ברשימת המתוקצבים […]

  11. עידו - יועץ עסקי :

    לפי הכתבה ניתן להבין שכל בתי הספר אמורים לקבל תקציבים שווים, אך לא נלקח בחשבון נתון חשוב מאוד שעלול ליצור את הפער – אני מדבר על התקציב האמיתי הדרוש להשלמת פעילות תקינה למשך תקופה שנת לימודים.

    לדוגמא בית ספר אחד זקוק לציוד חדש במקום מיושן בעד שבית ספר אחר בשנת לימוד נוכחית לא זקוק לציוד כזה, אלא לציוד אחר, ששוויו נמוך בהרבה מאשר עלות של הציוד לש בית ספר הראשון – האם עדיין הפער אינו מוצדק ?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.