חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מה הדבר הכי טוב שקרה להסתדרות ?

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה ב 12.08.12 0:45

יונתן ברזילי, חבר בכוח לעובדים, טוען שהדבר הטוב ביותר שקרה להסתדרות הכללית, הוא הקמתו של הארגון המתחרה "כוח לעובדים" ולפיכך, בשונה מהטיעון השגור, הקמת כוח לעובדים חיזקה את העבודה המאורגנת בישראל 

 * גילוי נאות: הכותב חבר ב 'כוח לעובדים'. עם זאת, המאמר נכתב על דעתו האישית בלבד, ולא משקף עמדה רשמית של הארגון.

 

כוח לעובדים פוגע בהסתדרות?

 

מאז הקמתו של ארגון "כוח לעובדים", וביתר שאת מאז הדחת הועד הנבחר ברכבת ישראל ומעבר עובדי/ות הרכבת לארגון, שנפסל בינתיים על ידי בית הדין הארצי לעבודה, רווחות הטענות במחנה הסוציאל-דמוקרטי בישראל, ובייחוד מכיוון "דרור ישראל", תנועת הבוגרים/ות של הנוער העובד והלומד, כי קיומו של כוח לעובדים פוגע בעבודה המאורגנת בישראל ומחליש את ההסתדרות. אך האם ההסתדרות באמת נחלשה מאז הקמת כוח לעובדים? אם בוחנים/ות את העובדות, מגלים/ות שההיפך הגמור הוא הנכון. לא רק שמאז הקמתו של כוח לעובדים ההסתדרות התחזקה בצורה הברורה ביותר מאז ימי חיים רמון, אלא שהקמתו של כוח לעובדים היא הגורם העיקרי להתחזקות זו. משמעות הדבר היא שהקמת כוח לעובדים חיזקה את העבודה המאורגנת הן ישירות, בעזרת כ – 9,500 חבר/ותיו ו 12,000 העובדים/ות שהוא מייצג, והן בעקיפין, דרך חיזוק ההסתדרות.

קצת יותר גדולה, קצת יותר פעילה, קצת יותר דמוקרטית

מאז הקמת כוח לעובדים, בשנת 2007, התחזקה ההסתדרות בשלוש דרכים: גידול, שיפור בהישגים ודמוקרטיזציה. בכל אחד מתחומים אלה ההישגים מאד חלקיים, וההישגים עליהם מדווחת ההסתדרות בתקשורת מהווים הגזמה פרועה של המציאות, אך עדיין ההישגים הממשיים ברורים.

            נתחיל בגודל. כיאה לארגון ששקיפות היא, בלשון המעטה, לא הדגל המרכזי שלו, לא פשוט לברר מהו מספר העובדים המאורגנים בהסתדרות. לפי דובר ההסתדרות (שהוא המקור בכל כתבה על ההסתדרות בה לא מצוין מרואיין ספציפי), יש בהסתדרות כיום 800,000 חברים/ות, כש – 60,000 מהם/ן הצטרפו בשנתיים האחרונות. זה כמובן שקר 'לבן', שכן עופר עיני עצמו טען, רק ששה ימים אחרי הדובר, כי במשק הישראלי כולו יש רק כ – 700,000 עובדים/ות מאורגנים/ות. אז מה האמת? כנראה שעיני יותר מדייק. בפנקס הבוחרים של ההסתדרות היו רשומים/ות בבחירות האחרונות 503,233 חברים/ות (יש לזכור כי בפנקס רשומים/ות גם גמלאים/ות). אם ניתן להסתדרות את  הקרדיט שהיא לא דיקטטורה מוחלטת, ולכן יש קשר כלשהו בין מספר הרשומים/ות בפנקס למספר החברים/ות בפועל, ניתן לשער כי בהסתדרות חברים/ות פחות מ – 550,000 עובדים/ות. המקור ל "בלבול" הוא, ככל הנראה, שהודעות הדובר כוללות גם עובדים/ות שמיוצגים/ות על ידי ההסתדרות מתוקף הסכמים קיבוציים, ולכן משלמים לה דמי טיפול (עובדי/ות קבלן רבים/ות, לעומת זאת, משלמים/ות דמי טיפול, אך לא מיוצגים/ות בפועל), אך לא חברים/ות בה. גם המספר של 60,000 מצטרפים/ות בשנתיים הוא שקר 'לבן' מאותו סוג. בבחירות להסתדרות לפני חמש שנים, היו רשומים/ות בפנקס הבוחרים/ות 459,918 חברים/ות, רק 43,315 פחות מהבחירות האחרונות. למרות שהגידול האמיתי הרבה פחות מרשים ממה שדווח, הוא עדיין מאוד משמעותי, בייחוד לאור הירידה העקבית באחוז העובדים/ות המאורגנים/ות בעולם בעשורים האחרונים.

אז ההסתדרות אכן גדלה מאז שהוקם כוח לעובדים, אך האם היא מנצלת את הגודל שלה כיאות? לא ממש, אבל נראה שיש שיפור. להסתדרות היו הישגים מסוימים בהסכם השכר במגזר הציבורי, בתקציב האחרון, ובהסדרה של תחום הפנסיה, זאת בנוסף להסכמים קיבוציים רבים עליהם חתמה. למרות הטענה הנכונה כי גוף בסדר הגודל של ההסתדרות יכול היה להשיג הישגים משמעותיים הרבה יותר, לו היה פועל באופן אותנטי למען העובדים/ות, ניכר כי הישגים אלה הם שיפור לעומת השנים שלפני הקמת כוח לעובדים.

נותר רק לברר האם ההסתדרות נהייתה יותר דמוקרטית. דמוקרטיה היא נושא בעייתי בהסתדרות. למרות שהיא דמוקרטית ברמה הפורמלית, הרבה מאד ביורוקרטיה מפרידה בין עובדים/ות בהסתדרות לבין הכרעה על עתידם/ן או על מי שי/תייצג אותם/ן. בכדי לבחור את חברי/ות בינ"ה (בית נבחרי ההסתדרות), לכאורה הגוף המחליט בהסתדרות, מצביעים/ות העובדים/ות, בבחירות מפלגתיות, פעם בחמש שנים, לועידת ההסתדרות, שרק נציגות/יה בוחרים/ות ישירות את חברי/ות בינ"ה. בפועל, לבינ"ה אין הרבה כוח, ורוב הכוח נמצא בכיסו של יו"ר ההסתדרות, שנבחר פעם בחמש שנים גם הוא. מעבר לכך, הנהגת ההסתדרות מוסמכת לפי חוקת ההסתדרות (עמ' 11) להחליט כל החלטה לגבי פעולות, תפקידים וסמכויות של כל גוף ומוסד בהסתדרות, לרבות חתימה על הסכם קיבוצי ללא הצבעה של העובדים/ות עליו, הרשאה אותה היא מנצלת לעתים תכופות מאוד. אז האם ההסתדרות הפכה לדמוקרטית מאז שהוקם כוח לעובדים? לא, אבל גם כאן יש שיפור. בבחירות האחרונות הצביעו כ – 40% מהרשומים/ות בספר הבוחרים, לעומת כ – 32% לפני חמש שנים. מה שהשתפר עוד יותר הוא התחרות של עיני, יו"ר ההסתדרות הנוכחי. בעוד איתן כבל זכה בכשליש מקולות הבוחרים/ות (ראו בלינק הקודם), למרות האשמות חמורות בזיופים, המועמד שרץ מול עיני בבחירות 2007, לאון בן לולו, זכה רק ב – 7.4% מהקולות. בבחירות שלפני אלה, ב 2002, זכתה "עם", סיעתו של עמיר פרץ, בבחירות בצורה כל כך משכנעת, שהיא כלל לא היתה זקוקה לקואליציה.

נראה, אם כך, שהטענות על כך שקיומו של כוח לעובדים מחליש את ההסתדרות חסרות שחר, בעיקר כי מאז הקמתו היא פשוט התחזקה. אך האם ניתן לייחס את ההתחזקות לכוח לעובדים? אני טוען, במידה רבה, שהתשובה היא כן.

מתחזקת בזכות כוח לעובדים

על כך שמצבה של ההסתדרות לפני הקמת כוח לעובדים היה רע, ובנוסף לכך בירידה, דומה שאין הרבה חולקים/ות. מקרוב לשני מיליון חברים/ות בתחילת שנות ה – 90, נותרו באמצע העשור הקודם פחות מ – 600,000. בשנת 2006, שנה לפני שהוקם כוח  לעובדים, עוד התגאה עופר עיני על כך שמספר החברים/ות, לראשונה מזה שנים, לא הצטמק. כדי להראות שהשינוי קרה בעקבות הקמת כוח לעובדים, וזאת לא סתם סמיכות זמנים, צריך לבחון את הגוף ההסתדרותי שאחראי לשינוי, 'האגף להתאגדות עובדים'. האגף הוקם בשנת 2009, כשנתיים לאחר הקמת כוח לעובדים וכתשעים שנה לאחר הקמת ההסתדרות. אם סמיכות הזמנים הזו לא מרשימה מספיק, אפשר לציין ששי תקן, ראש האגף בעבר ומקימו, שבינתיים, כמו בכירי הסתדרות רבים, הצטרף למשרד עו"ד פרטי שבין השאר משרת מעסיקים להפעלת טרור נגד עובדים/ות (שימו לב, שני הלינקים האחרונים הם לשני חלקים של אותו מסמך), פשוט הודה מפורשות שהאקטיביות של ההסתדרות בשנים האחרונות היא תגובה לפעילות כוח לעובדים. לפי תקן, חברי מנגנון ההסתדרות בזמנו "… לא מגיעים אל השטח, והשטח לא מגיע אלינו". שינוי הגישה הגיע בעקבות "איתי סבירסקי ואנשיו, לימים אלה שהקימו את הארגון המתחרה 'כוח לעובדים', (אשר) מגיעים למקומות עבודה שבהם ההסתדרות מעולם לא דרכה". למרות איבתו המוצהרת לכוח לעובדים, לתקן היתה ההגינות להודות כי "… התחרות שיש היום בין ארגוני העובדים זו תעודת כבוד לטעמי למדינת ישראל. בכל העולם יש נסיגה בעבודה המאורגנת, ואצלנו רבים מי יעשה יותר".

אם כך, ניתן לייחס את הגידול במספר חבר/ותיה של ההסתדרות, במידה רבה, להקמת ופעילות כוח לעובדים. אך האם ניתן לייחס את השיפור הקל בהישגיה לקיומו של הארגון המתחרה? גם כאן, נדמה שהתשובה היא 'כן'. ההסתדרות היא מונופול, וניכר כי התחרות המפתיעה מצד ארגון שמתנהג כמו ארגון עובדים/ות אמיתי, מגדילה את המוטיבציה שלה להתנהג כמו אחד בעצמה. שי ניב, כיום חלק מהנהגת ארגון העיתונאים, המאוגד בהסתדרות, טען כי "הניסיון מראה כי בכל פעם שההסתדרות וכוח לעובדים נכנסים לאותו מקום עבודה, גדלה המוטיבציה של ההסתדרות לארגן את כלל העובדים". אמנם, כמו רוב המונופולים, התמקדה ההסתדרות בעיקר בנסיונות לדרוס את המתחרים, ולא בניסיון לשפר את עצמה, אך את השיפורים שאכן קרו, ניתן ליחס במידה רבה לקיומו של כוח לעובדים

ניתן אף לייחס חלק ניכר מתהליכי הדמוקרטיזציה בהסתדרות, מינימליים ככל שיהיו, לקיומו של כוח לעובדים. סיעת 'הבית החברתי', האופוזיציה הכי מצליחה בהסתדרות אי פעם, ואשר מובילה את הניסיון הכי רציני לדמוקרטיזציה של ההסתדרות מאז הקמתה, הושפעה מפעילות כוח לעובדים ודוגלת בשיתוף פעולה וסולידריות עמו (עמ' 16). ניתן רק לקוות כי ידם/ן של נשות ואנשי הבית החברתי תהיה על העליונה במאבק מול הכוחות הרוצים לשמר את ההסתדרות כארגון ריכוזי ואנטי-דמוקרטי.

אחרי שהוכח שמצבה של ההסתדרות רק השתפר מאז הקמת כוח לעובדים, וכן שהרבה מהשיפור הזה קרה בזכות הקמתו, יש לי רק מסר אחד: לו הייתי חבר/ת הסתדרות, פעיל/ת דרור ישראל, או סתם אזרח/ית החפצ/ה ביקרה של ההסתדרות, הייתי פונה לכוח לעובדים כמה שיותר מהר, ושואל איך אני יכול/ה לסייע, כי כוח לעובדים הוא הדבר הכי טוב שקרה להסתדרות.

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , , ,

19 תגובות

  1. עמי וטורי :

    כוח לעובדים הוא ארגון בעל מגוון דעות ואני מעריך מאוד את יונתן. עם זאת אני איני שותף לדעתו וגם איני מוצא כיום טעם בריכוך הדברים גם אם פוליטית זה נוח יותר ומקל על שיתוף פעולה עם גורמים חיוביים בסך הכל כמו "דרור ישראל".
    אין שום דבר "סוציאל דמוקרטי" בתמיכה בהסתדרות כשם שאין שום דבר "סוציאל -דמוקרטי" בתמיכה באיזשהו מנגנון המתפקד בעיקר ככלי לשליטה בעובדים. הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות למעמד העובדים בישראל הוא
    החלפת ההסתדרות במשהו יותר טוב ממנה, שינויה מן היסוד כך שלא תהיה מה שהיא היום ומה שהיתה בעצם כמעט כל ימיה או למצער אילוצה להגביל פחות את הוועדים ולתפקד יותר כארגון עובדים ופחות כארגון לשליטה בעובדים למרות שהדבר הינו בניגוד ל"גנטיקה" שלה. כמו כן המספרים המעידים על גידול מספר בעלי זכות ההצבעה להסתדרות הם בעיקר עדות למאמץ מוגבר לקראת הבחירות האחרונות שבהן התנפח מספר החברים כפי שקורה ברוב המפלגות לקראת מועד הפריימריז. עייני הוא האיש שמילא את קרן השביתה של התאחדות התעשיינים עד לרמה שבא היא החלה להחזיר כסף לחברים. ההון העצמי של ההסתדרות קיים כעת בניגוד לימים שבהם חובותיה היו גדולים מנכסיה (רוב שנות ה 90), אך זה ממש לא דומה לקרן השביתה שיש לארגוני העובדים הגרמנים או הסקנדינביים. ואני מדבר כמובן במונחים יחסיים כי אבסולוטית ברור שההסתדרות הרחק מאחור. ההסתדרות שורדת לא מעט בזכות הגנת בית הדין לעבודה המשנה באופן תדיר את הכללים כך שוועדים ועובדים לא יוכלו לעזוב אותה ולממש באופן אקטיבי את זכות ההתארגנות שלהם. מה שלא מנע ממנה לאבד מקומות אסטרטגיים כמו חיפה כימיקלים צפון למרות כל ההגנות. ומה שלא בהכרח יעמוד למגן לנצח.

  2. חקלאי :

    בענף החקלאות, ההסתדרות, מחלישה את העובדים! משרד התמ"ת קשוח יותר מדדסתדרות בתקנות ובצווים שלו. לאחרונה וויתרו בהסתדרות על עבודת הכפיים באופן מוחלט! בדיון שקיימנו בק"ש בין נציגי החקלאים לנציגי ההסתדרות הם ביקשו שניתן להם רק משרות ניהול וניקח עובדים זרים לכל עבודות הכפיים. ענף בחקלאות בגליל מעסיק אלפי עובדים בעבודות כפיים אך רק קומץ מנהלים שכירים. הצורך בשכירים קטן כל כך שלא ניתן להם להתאגד במסגרת החוק (פחות מ-10 בכל עסק).

  3. מיכאל לינדנבאום :

    נכון לעכשיו,ההסתדרות משמשת כמשטרת העובדים בשירות בעלי ההון ומשטר ההפרטה.
    כל חברי הוועדים שיצא לי לדבר איתם סיפרו על שההסתדרות עושה יד אחת עם הממשלה והטייקונים נגד העובדים.

  4. עמרם ישראלי :

    פיל ועכבר רצים ביחד במדבר. העכבר מסתכל אחורה ורואה את ענן האבק מאחוריהם ואומר לפיל: "תראה כמה אבק אנחנו עושים!"

  5. דנה :

    האם אמירתו של עמי וטורי מקדמת את הדמוקרטיה בישראל? לפרק את ארגון העובדים הגדול, הכללי והמשמעותי ביותר בימינו.
    מפחידה אותי מידת הראקציה באמירה ואם זוהי מטרתו של כח לעובדים הרי שהם ארגון שעתידו להעלם במהלך ההסטוריה.

  6. מיכאל לינדנבאום :

    עמי וטורי קרא לדמוקרטיזציה של ההסתדרות ולהפיכתה לארגון שמייצג את העובדים ולא את בעלי ההון.
    זוהי טעות וקריאה לא נכונה של דברים,לחשוב שעמי שואף לפרק ארגון עובדים.
    אם את דנה,היית בסכנה קיומית של חיסול העבודה המאורגנת ברכבת ובחברת חשמל,לא היית נלחמת על חייך ונאבקת בארגון שבמקום לעזור לך,תוקע לך סכין בגב?.

  7. ניר רייזלר :

    לאחר קריאת התגובה המתונה, הפרגמטית ומעודדת שיתוף הפעולה במציאות הקונקרטית של עמי וטורי, אני רק יכול לתהות כיצד מישהו יכול לטעון שחלקים בארגון 'כוח לעובדים' מבטאים טהרנות פסיאודו-רדיקלית שמשרתת בעקיפין, כרגיל, דווקא את ההגמוניה נגדה היא יוצאת. אין ספק שפירוק ההסתדרות והפקרת כלל העובדים בישראל למלתעות ההעסקה הקבלנית יותיר ואקום פעוט אליו 'כוח לעובדים' ייכנס כמעט מידית. נתניהו לא יכול היה לבקש בן ברית מועיל יותר. שאפו.

    נ.ב. המאמר של יונתן, לעומת זאת, ראוי ומבטא הלך רוח שאני שמח שגם הוא קיים בארגון.

  8. יוני בלבן :

    יונתן, כל הכבוד על המאמר שמאיר נקוגות חשובות נוספות לגבי ההשפעה של צמיחת כוח לעובדים על ההסתדרות. (המתקראת ארגון עובדים) ניר ודנה, אנא חיזרו לשיעורי הבנת הנקרא. עמי וטורי קרא לשנות מן היסוד את ההסתדרות או להחליפה בארגון דמוקרטי, לא לפרק כי אם לבנות.

  9. אורי יזהר :

    לעמרם, תגובה 4.
    כול לעובדים אינו עכבר. אולי הוא היתוש שעקץ את הפיל בישבנו ואילץ אותו לרוץ מהר יותר.

  10. שי כהן :

    יונתן – מאמר מצוין, ולהערכתי מתאר את הדברים כהוויתם

  11. עמרם ישראלי :

    עכבר, יתוש, לא משנה. כוח לעובדים אכן פעל את פעולתו ועורר את ההסתדרות בשנתיים הראשונות לקיומו. מאז, הוא הפנה עורף לאינטרסים של העבודה המאורגנת בישראל, והרוח השלטת בו היא זו שמובאת בדבריו של עמי וטורי – מתנשאת, יהירה וחסרת קשר למציאות. משעה ששמו לעצמם למטרה עליונה את ההתנגחות בהסתדרות הפכו אנשי כוח לעובדים לרועץ לעובדים בישראל וחברו לכוחות המזיקים ביותר במשק הישראלי (לראיה: התמיכה הבלתי מסויגת מדה מרקר, העיתון של אבירי ההפרטה. הרבה מהטרמינולוגיה הניאו ליברלית שלו חלחלה גם למאמר הזה). הגיבוי המסיבי שניתן מצד כוח לעובדים לקמפיין של איתן כבל נועד אך ורק להחליש את ההסתדרות ולפגוע בה, לא "לתקן מבפנים".

  12. חגי :

    למיכאל, תגובה 6 וליוני בלבן תגובה 8.
    שלום,
    אי אפשר להפוך את הדברים ברוח אורווליאנית 'מלחמה היא שלום'.

    עמי מתחיל את דבריו בהתנגדות לדבריו של יונתן, ואז אומר ללא כחל וסרק :
    "הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות למעמד העובדים בישראל הוא החלפת ההסתדרות במשהו יותר טוב ממנה"

    עמי וטורי בדבריו, מזהה את ההסתדרות לא רק כארגון שלא ממש את הפוטנציאל הגלום בו, אלא כארגון הפוגע הלכה ולמעשה בציבור העובדים בישראל. בתוך כך הוא משתמש במושג "גנטיקה" בשביל להורות שאת ההסתדרות לא ניתן לשנות. מכאן המסקנה המתבקשת היא שצריך לפרק את ההסתדרות.

    אין פסול בלבקר את ההסתדרות ואף לדרוש תיקונים בה. אין פסול בנסיון להשפיע על ההסתדרות. אין פסול בלהקים ארגון עובדים חדש המנסה להגדיל את העבודה המאורגנת בישראל.

    אך רצון אשר יתורגם למעשים קונקרטים שמטרתם לפגוע ולבסוף לפרק את ההסתדרות הינה חציית קו אדום, המסכנת את ציבור העובדים בארץ. זוהי עמדה ריאקציונית פלגנית ולא אחראית.

    ואם נשתמש במילותיו הוא "איני מוצא כיום טעם בריכוך הדברים"

  13. מיכאל לינדנבאום :

    לחגי,
    ההסתדרות כאיגוד מקצועי יקרה לכל הסוציאל-דמוקרטים חסידי העבודה המאורגנת ואויבי ההפרטה ועבדות חברות הקבלן.
    אלא מאי,המנגנון שמנווט כיום את ההסתדרות אינו נלחם בעד העבודה המאורגנת ולמען האינטרסים של עובדי הקבלן ,אלא משתף-פעולה עם אויבי העבודה המאורגנת.

    עובדה ההסתדרות לא מכירה בהחלטה הדמוקרטית של רוב עובדי הרכבת שלדעתם בגדה בהם,וכדי להוסיף חטא על פשע היא דואגת לחסל את אנשי הועד הארצי של עובדי הרכבת.

    לא רק זאת אלא היא גם חתמה הסכם על הפרטה חלקית של הרכבת תוך גיוס עובדי קבלן ,אחרי ש"שבתה" למען עובדי הקבלן.

    זה ישראבלוף,זה לא איגוד מקצועי שאנו יכולים להתפאר בו.

    כאשר ארגון בוגד במטרותיו המוצהרות,הרי הדרך היחדה שנותרה כנראה בידי המנגנון השולט בהסתדרות ,זה להפיץ דברים שלא היו ולא נבראו על מבקריה.

    לצערי,גם סטלין נהג כך.

  14. יונתן כ. :

    כמו שתחרות בין עסקים משפרת את מעמדם של צרכנים אין ספק שהתחרות בין ה"הסתדרות" ל"כוח לעובדים" תשפר את מצבם של העובדים.

    אני מקווה שנראה שילוב של תחרותיות ושיתוף פעולה.

  15. מיכאל לינדנבאום :

    מעניין מה דעתם של אנשי הועד הארצי הנבחר של עובדי הרכבת,על נפלאות ה"תחרות" נוסח המנגנון הסטליניסטי של ההסתדרות.

  16. עמרם ישראלי :

    כמה אגדות אורבניות ומיתוסים מבית מדרשם של אנשי כוח לעובדים… ועד הרכבת הנבחר עבר על החוק פעם אחר פעם (תצהירים כוזבים, הפרות צווי בית משפט…) וגרם נזק עצום לעובדים שהוא אמור לייצג ולעבודה המאורגנת בכלל. טוב עשתה ההסתדרות שהדיחה אותו. ניסיון ההשתלטות של כוח לעובדים על גבם של עובדי הרכבת היה מכוער, אלים, לא קולגיאלי ולא חוקי. נכון, הייתה מחלוקת בקרב העובדים ורבים מהם רצו לעבור ארגון, אך לא הרוב. במסגרת ההסכם עם הנהלת הרכבת הוחלט על קליטת כל הקופאיות שהועסקו ע"י קבלן כעובדות רכבת מן המניין. ההפרטה המסיבית שעליה הכריז שר התחבורה ללא מו"מ צומצמה לממדים זעירים – 30% מתחזוקת קרונות התובלה. גם הוועד המודח לא התנגד להסכם וגם בכוח לעובדים הודיעו שהם מתכוונים לחתום עליו.
    בכוח לעובדים ובחוגים המקורבים אליו שורר מיתוס לפיו עופר עיני הוא בוגד נוראי שתקע סכין בגב העובדים, למרות שמדובר במי שהגדיל את כמות העובדים המאוגדים במשק בצורה דרמטית, חתם על הסכם פנסיה חובה לכל עובד במשק והוביל את מאבק עובדי הקבלן. יש אנשים שלא נותנים לעובדות להפריע להם.

  17. מיכאל לינדנבאום :

    מנפלאות המניפולציה של מנגנון השליטה בעובדים .
    ראש ההסתדרות "הוביל את מאבק עובדי הקבלן",ולכן….הסכם עובדי הקבלן לא אושר עד היום על ידי התעשיינים,ולען עיני חתם על הפרטה חלקית של הרכבת…
    זה סיגנון דיבור ידוע ממנגנון השליטה של סטלין או של כל דיקטטור .
    לדעתו של מגיב 16 ,ועד העובדים "לא היה בסדר",ולכן טוב שההסתדרות הדיחה אותו.

    פרט קטן בקשר למגיב הנלהב: אף אחד לא שאל את דעת רוב העובדים(1200-1400 ) אם הם מרוצים מהוועד שלהם,בטח לא ההסתדרות,ובטח לא בית הדין לעבודה ובטח לא שר התחבורה כץ,שליחו של ביבי לכל הפרטה והתנכלות לעבודה המאורגנת.

  18. מתן בורד :

    "הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות למעמד העובדים בישראל הוא
    החלפת ההסתדרות במשהו יותר טוב ממנה, שינויה מן היסוד כך שלא תהיה מה שהיא היום ומה שהיתה בעצם כמעט כל ימיה או למצער אילוצה להגביל פחות את הוועדים ולתפקד יותר כארגון עובדים ופחות כארגון לשליטה בעובדים למרות שהדבר הינו בניגוד ל"גנטיקה" שלה."

    בטווח הארוך, עמי צודק. בטווח הקצר, הישגים שההסתדרות נאלצת להציג כדי לשמור על כוחה אל מול האלטרנטיבה שמציג כוח לעובדים, מבורכים. ולכן גם יונתן צודק.

    כל הכוח לעובדים!

  19. ארטור-לעמרם ישראלי :

    ממש לא מעניין אם הוועד ברכבת גרם נזק לעובדי הרכבת,ועוד פחות מעניין אם נגרם נזק לכלל העובדים המאורגנים ,ועדיין סילוק הוועד נגד דעת העובדים או בלי לשאול אותם ,מוכיח את האינטרס של ההסתדרות .
    בהזדמנות זו הבנו גם מה תפקידו של בית הדין עבודה במחזה .

    אני מתנגד לכל דרך פעולתו של הוועד הישן בשנה האחרונה ,אך אני מתנגד על פיטוריו ע"י ההסתדרות .

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.