מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
פיטורי המפמ"ר לאזרחות – היכן השר?
אברהם פרנק מבקש שלא נשגה באשליות: המפמ"ר (המפקח הראשי) למקצוע האזרחות במשרד החינוך לא פוטר "לאחר הליך מקצועי ממושך, ובשל הכשלים המקצועיים שמצאה באופן התנהלותו". לדעתו, החלטת מנכ"לית המשרד נקבעה עוד קודם לכן, ומטעמים בלתי מקצועיים בעליל
לשם מה "אזרחות"?
אי-השקט בניהול המקצועי של מקצוע האזרחות במשרד החינוך נמשך. מנכ"ל המשרד, דלית שטאובר הודיעה אתמול על פיטוריו של המפמ"ר אדר כהן מאת: אברהם פרנק
סביב המפמ"ר לאזרחות אדר כהן התנהל מחול שדים שכמותו לא ידענו. אדר הוא איש מקצוע איכותי – ומוערך ע"י מאות מורים שהתייצבו לצדו לאורך כל התקופה – וע"י אנשי אקדמיה שמכירים אותו מקרוב. המורים לאזרחות עשו את המתבקש מתחום הדעת שהם מלמדים: הגיבו באופן אקטיבי ובאומץ לב על מה שנראה כהליך בלתי תקין מבחינה מקצועית. בכך הציגו בפני תלמידיהם דוגמא אישית למופת, ויש הצדקה שיעסקו בכך גם בשנת הלימודים הקרובה.
מי הפליל את המפמ"ר? ניקח לדוגמא אתר בשם "ישראלי פטריוטי", הכותב: "אדר כהן הוא איש שמאל רדיקלי ויש לאתר 'ישראלי פטריוטי' הכבוד להיות ממובילי הדחתו"; "האיש שניסה לעשות אינדוקטרינציה פרו ערבית לילדי ישראל" וכיו"ב דברי הסתה והבל ככל שיעלה המזלג. אבל "ישראלי פטריוטי" הוא רק דוגמא לקמפיין שיטתי ורחב הרבה יותר, שאליו הצטרף, בתהליך ההתקרנפות שלנו, גם יו"ר ועדת מקצוע האזרחות, פרופ' אשר כהן.
לכל תחום-דעת במערכת החינוך ישנה ועדת מקצוע, שאחראית לתכניו, וכך גם לתחום האזרחות. פרופ' אשר כהן פרסם לאחרונה מאמר פסוודו-אקדמי, ובו הוא תוקף את מאות המורים שהתייצבו לצדו של המפמ"ר, אותם הוא מכנה בלגלוג "הדמוקרטיה זה אני". מקצוע האזרחות הוא במהותו פוליטי, וזה בסדר. כפי שכתבתי בעבר, המורים ש"מגלים צבע" ואקטיביות אזרחית ראויים לשבח מצד יו"ר ועדת המקצוע, ולא ללעג.
ועתה לעיקר. שר החינוך עד למסע ההכפשות הממושך כלפי אדר כהן, ואינו מגיב. השר שותק. האם אין לו עמדה בנושא כה מרכזי? הדברים שאכתוב בהמשך הם בגדר השערה וניחוש, אבל יש להם על מה לסמוך. לגדעון סער יש אג'נדה פוליטית חשובה יותר מתפקידו כשר חינוך. הוא שואף למעלה, אולי אף לראשות ממשלה בעתיד. שאיפותיו הן לגיטימיות, אך לא הדרכים שבהן הוא פועל במסגרת תפקידו. סער החל את דרכו במשרד החינוך כאביר הליברליזם, אולם בהדרגה הבין שתפארתו לא תהיה על הדרך הזאת, ולכן יצא ביוזמות שתפקידן להשביע את רצון הקיצוניים, לפיהם יישק דבר מי בליכוד יקודם או יסולק. במרכז יוזמותיו עומדת העיר חברון, אליה הוא מכוון את טיולי התלמידים ואליה הוא לוקח את בכירי משרדו ל"יום גיבוש".
השר נדרש לעמוד בין המפמ"ר לבין גורמי הימין הקיצוני שדרשו את פיטוריו, והוא הכריע. אדר כהן לא פוטר ע"י מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר, אלא ע"י שר החינוך גדעון סער, שאם לא היה רוצה בפיטוריו, כהן היה ממשיך בתפקידו כמפמ"ר אזרחות. לפנינו הליך מקיאווליסטי לתפארת: השר המחליט נותר בצל, ואל אל מול פני המלחמה החזקה נשלחת המנכ"לית, שמוכנה לשחק את המשחק.
הגענו לשורה התחתונה: הפוליטיקה עדיפה על צרכי האזרחות והדמוקרטיה של תלמידינו. ימים רעים מאד באו למערכת החינוך הישראלית, כאשר השר הממונה, מנכ"לית המשרד ואיש האקדמיה משלבים ידיים, כל אחד מסיבותיו שלו, נגד מאות מורי המקצוע שיפתחו שנת לימודים בתחושה קשה של חוסר אונים ותסכול.
אברהם פרנק הוא ד"ר למינהל ומדיניות החינוך
תגיות: אברהם-פרנק, אדר כהן, גדעון-סער, דלית שטאובר, לימודי-אזרחות, משרד-החינוך
קישור קבוע
6 תגובות
Email This Post
8 באוגוסט, 2012 בשעה 11:12
האמת שהמאמר (ללא כל יומרות אקדמיות) של פרופ׳ אשר כהן די משכנע.
ספציפית לגבי מורי אזרחות ש״מגלים צבע״ תגלו אבל לא כחלק מתפקידיכם במערכת כמו ששאר עובדי הציבור לא יכולים להחליט על נדיניו. לפי רצונותיהם הפוליטיים.
8 באוגוסט, 2012 בשעה 11:27
יונתן, אם הפיטורים היו מוצגים לציבור כפיטורים פוליטיים "משרת אמון" – בסדר גמור, לגיטימי הפרו' צודק. אלא שהפכו אותם למקצועיים ובכך הפכו אדם מאוד מוערך ברמה מקצועית לכישלון מקצועי, ולא כך הדבר.
8 באוגוסט, 2012 בשעה 22:46
כדי ללמוד דמוקרטיה – וכדי לשפר אותה – חייבים להתנסות בה !
רבות מדובר בימים אלה על החשיבות ללמד ערכים דמוקרטיים בבתי הספר הממלכתיים שלנו. נראה שבעלי טורים בעיתונים, איגודים מקצועיים למורים, ארגונים ציבוריים, ואנשים בעלי השקפה לאזרחות טובה מבחינים פתאום שהנוער שלנו גדל בור ובלתי מחויב לעקרונות הנעלים עליהם מבוססת המדינה שלנו.
אומנם אני מסכים לגמרי שקיימת בעיה, חוששני שהתרופה המוצעת — יותר שיעורים באזרחות ו/או ב"דמוקרטיה", לרבות לימוד מגילת העצמאות — היא לא יותר טובה מהמחלה. מדוע קורה שאנשים מתעקשים לחשוב שהפתרון לבעיות של החיים האמיתיים הוא לדבר עליהן? האם מישהו באמת מאמין שלכפות על ילדים לעבור עוד קורס ישיג יעדים משמעותיים אמיתיים? אנחנו איננו יכולים אפילו להביא את הילדים שלנו לקרוא או לכתוב או לעשות חשבון כהלכה, למרות אינסוף השעות של מאמץ בכיתה. האם נהפוך אותם למגני החופש והדמוקרטיה על ידי התאמת תכנית הלימודים פעם נוספת?
העובדה הפשוטה היא שילדים אינם מחויבים לעקרונות דמוקרטיים, או לחופש מדיני, או למגילת העצמאות, או לחוקי היסוד של המדינה, כי הם בעצמם אינם מתנסים באף אחד מהנושאים הנעלים האלה בחיי היומיום שלהם, ובייחוד, בבתי הספר שלהם. לילדים אין זכויות בבית הספר, הם אינם משתתפים בקבלת החלטות משמעותית בבית הספר (אפילו כאשר ההחלטות משפיעות במישרין על חייהם), כמו כן, אין להם חופש להגדרה עצמית בבית הספר. למעשה, בתי הספר הם דגמים של אוטוקרטיה — לפעמים נדיבים, לפעמים אכזריים, ותמיד בהתנגשות ישירה עם העקרונות עליהם מבוססת המדינה שלנו.
כמה ריקים מתוכן נשמעים כל השעורים האלה באזרחות ובהיסטוריה בבתי הספר, כאשר קהל שבוי של תלמידים אשר חלק גדול מאותה מגילת העצמאות ומאותם חוקי היסוד של המדינה כלל אינו חל עליו, חוגג, בכיתה אחרי כיתה, את שנת ה-64 למדינה!
הדרך להבטיח שלאנשים בני כל הגילים תהייה מחויבות עמוקה ל"דרך הדמוקרטית" היא להפכם לשותפים מלאים בה. נהפוך את בתי הספר שלנו לדמוקרטיים, ניתן לילדינו את חופש הבחירה ואת זכויות האזרח הבסיסיות בבתי הספר, ולא תהיה להם בעיה להבין מה משמעותם של הסובלנות, של כבוד האדם, של המודעות העצמית, ושל האחריות.
————-
* מטרת החינוך היא לִלְמוד — לא לְלַמֵּד.
http://cafe.themarker.com/topic/2567702/
9 באוגוסט, 2012 בשעה 8:32
לדוד,
כדי ללמוד על דמוקרטיה הפתרון של ביה"ס הדמוקרטי הוא לא הפתרון ההכרחי…
9 באוגוסט, 2012 בשעה 10:59
בואו לא נשחק משחקי "בת יענה".
המינוי של אדיר לא היה "מקצועי טהור", משום שלא נבחנו יחד עימו כל מאות המועמדים (לפחות) שלא נפלו "על הנייר" בכישוריהם מכישוריו שלו. שיטה קלולקלת מניבה תדיר תוצאות קלוקלות – פעם לכאן ופעם לכאן, ובואו לא ניתמם.
אם מנכ"לית המשרד קבעה עמדה מראש או בדיעבד, איננו יודעים וגם לא נוכל לבדוק או להוכיח זאת, כשם שלא נוכל לבדוק ולהוכיח מה היה בלבן של שרת החינוך תמיר ומנכ"לית משרדה כאשר מינו אותו לתפקיד. השאלה איננה כיצד מקבלים המנכ"לית הנוכחית ועוד אלפי עובדים בכירים בשרות הציבורי את החלטותיהם, משום שאין לכך "פתרון בי"ס". השאלה האמיתית היא האם ההחלטות שהתקבלו: א. סבירות, ב. מעוגנות בעובדות אמפיריות, ג. אינן חורגות מנורמות מקובלות במקומיתינו. להערכתי, עפ"י כל הפרסומים שקראתי ושמעתי, התשובות לכל שלוש השאלות הן חיוביות ביסודן.
ילדים אינם נולדים עם מוכנות שכלית ונפשית ועם ידע מבוסס לעולם של דמוקרטיה, ומשנולדו אין מאכילים אותם דמוקרטיה בכפיות. טעות במאמר ובדיברי מחלק מהמגיבים קשורה בהנחה שהחינוך מכוון לִלְמוד ולא ללמד. החינוך, כפי שאני מבין את מטרותיו מכוון: א. ללמד, ב. ללמד גישה ושיטה ללימוד עצמי בקורתי, ג. לחנך לערכים (יטהודיים, כלליים, הומניים ותרבותיים), ד. להכין לחיים. הדגשים משתנים ככל שהילג מתבגר ומתפתח, אולם בכל תחום לימודים ובכל שלב מתקיים תמהיל כזה או אחר של כל המרכיבים.
והערה אחרונהואולי החשובה והמהותית ביותר. תהליכי החינוך והלימוד אינם יכולים לעמוד בסתירה לנושאים, לידע ולערכים שאותם אנו מבקשים להקנות ללומדים: א. סתירה כזו אינה רציונאלית (או, "לא עושה שכל" בלשון החברה), ב. סתירה כזו עושה פלסתר כל מה שאנו מנשים להציג ולשכנע את הילדים שהוא חשוב, נכון, יסודי וצודק.
לכן, מורים אינם חייבים להגזר מתבנית אחת ובתבנית אחת, וכך גם מפקחים ומפמ"רים. אבל הם חייבים באינטגריטי למערכת בה הם מתפקדים. ואינטגריטי פרושו פלורליזם, אוביקטיביות, הגינות, סובלנות ואיזונים סבירים. מבחינה רציונלית לא יהיה סביר להניח שממשלה "ימנית" תסבול חינוך "שמאלני" לדמוקרטיה (ז"א פרשנות מוטה לעבר גישות יריביהם הפוליטיים), מבלי שינתן ביטוי שווה-ערך לפחות לדעותיה ולעמדותיה האידיאולוגיות והפרגמטיות. אין שום סיבה לקדש את מינייה של שרת חינוך קודמת (יולי תמיר) כאשר עובדים מתעלמים מהעובדה שחל שינוי במציאות הפוליטית והחברתית שבה הם מתפקדים בשם המדינה ומטעמה ובכך מועלים בתפקידם במציאות החדשה.
בסיכומו של דבר, המבחן האמיתי הוא מקצועי, גם אם המוטיבציה המניעה את היוזמה היא "פוליטית-אידיאולוגית"; מפמ"ר חכם שאינו נוהג כחכם בלילה, לא היה נופל למלכודת ברורה וצפויה כל כך, אלא אם ה"אתה בחרתנו" החילוני שלו, בלבל עליו את דעתו. אם הוכח בבדיקה מקצועית שהמפמ"ר פעל בהגינות, באוביקטיביות ובאיזון הראויים והמתחייבים ממעמדו בסביבה מקוטבת – אין לפטרו. אם לא עשה כן, אין מקום להניח לו להמשיך בכך ועליו לעזוב את תפקידו. (אגב, על המבנה של בדיקה מקצועית ראויה, ניתן לכתוב מספר מאמרים נפרדים).
9 באוגוסט, 2012 בשעה 23:26
"מפמ"ר חכם שאינו נוהג כחכם בלילה, לא היה נופל למלכודת ברורה וצפויה כל כך". (ל.רפי)
קצת נסיון וקצת אינטואיציה מעלים בדעתי שיש אולי משהו בטענה הזאת של רפי, אם כי לא בדיוק בפרמטרים שהוא קובע.
משהו כמו תהיה צודק וחכם. כי אין דרך אחרת לפעול כאן.
מפמ"ר אזרחות צריך חושים פוליטיים מחודדים מאוד.
המערכת כולאת את עצמה בכל כך הרבה סתירות שניתן וחובה לנצל.
אם מישהו בתקופת זבולון המר הצליח להוציא תכנית לימודים שמבוססת על מפת ישראל עם הקו הירוק, דבר שלא נראה כמוהו במערכת החינוך, כל מיני דברים אפשריים (אלא אם כן מתגנבת לשטח קדנציה של שר מהשמאל, ואז נפתח משחק חדש שמחזיר אותנו לפסקה הראשונה 🙂 )