מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
דלית שטאובר, המניעים להדחתו של מר כהן אינם אלא פוליטיים
דוד גולנזר כותב למנכ"ל(ית) משרד החינוך, דלית שטאובר ומביע את כאבו "רעיון ליצירת מרחב שבו כולם חושבים אותו הדבר"
לכבוד
מנכ"לית משרד החינוך
הגב' דלית שטאובר
שלום רב
שמי דוד גולנזר, מורה לאזרחות וסגן מנהלת תיכון ע"ש רנה קסין בירושלים, חבר פורום המורות והמורים הירושלמי, מנכ"ל עמותת המתנדבים "חיבוק חם לכל ילד".
לשם מה "אזרחות"?
אי-השקט בניהול המקצועי של מקצוע האזרחות במשרד החינוך נמשך. מנכ"ל המשרד, דלית שטאובר הודיעה אתמול על פיטוריו של המפמ"ר אדר כהן מאת: אברהם פרנק
הודעתכם הרהוטה לתקשורת הטילה דופי במקצועיותו של המפקח, אולם אליבא דידי נראה כי המניעים להדחתו של מר כהן אינם אלא פוליטיים. אין פסול בהחלטות פוליטיות, אבל במקרה דנן נראה כי זהו חלק ממהלך אנטי פלורליסטי, שבו כל מי שנחשד בהיותו מחזיק בדיעות שמאליות מוכרז כאויב העם. תהליך זה הוא קשה, ואחריתו מי ישורנה?
צר לי על המהלכים אליהם מוביל הדרג הפוליטי, הדרג המינהלי-פוליטי והדרג הבירוקרטי את המשרד. אני צופה בכליון עיניים בעזיבה של כוחות חיוביים, ובדאבון לב בדה-לגיטימציה לשונה ובהתמוטטות החברה הישראלית, שזו הפעם את תרמת לה, יחד עם אנשי המשרד.
איני סבור שמכתבי זה בכוחו לחולל שינוי, אבל למרבה הכאב (והוא אותנטי ועמוק) אני חש כי הולך ואוזל כוחם של אנשי החינוך לחולל שינוי, מול מערכת דורסנית, ומול בירוקרטיה המונעת מטעמים פוליטיים פסולים שכל תכליתם השתקה וזריעת אימה, על מנת שיישמע קול אחד בלבד.
המהות המפחידה הינה של רעיון ליצירת מרחב שבו כולם חושבים אותו הדבר, אומרים אותו הדבר, לובשים אותם בגדים (גם זה חלק ממהלך שהוביל אליו השר, בכפיה ומשיקולים פוליטיים דומים), שבו אין קול שונה, שבו החושב שונה אינו פטריוט אלא אויב העם שיש להדיחו. אסיים במילותיו של אלתרמן: "זה מתחיל מקטנות, מפעוט בפעוט, זה מתחיל משתיקה ומאי התערבות, זה מתחיל מבורות היפר פרלמנטרית בחוקיה של פיסיקה אלמנטרית. זה מתחיל משקוט וחפה והנוף ומחוסר עיון בתורת המנוף. זה מתחיל בידיעה מנומקת בלי די מה ראוי להציל ואת מי לא כדאי…זה מתחיל… אבל למה נגידה עד תום? זה נמשך עוד אפילו היום"
בכבוד רב, דוד גולנזר
תגיות: אדר כהן, דוד גולנזר, דמוקרטיה, לימודי-אזרחות, משרד-החינוך
קישור קבוע
18 תגובות
Email This Post
6 באוגוסט, 2012 בשעה 14:30
ראו מאמרם של ד"ר אריה קיזל וד"ר שלמה פישר שפורסם גם בהארץ:
http://www.akizel.net/2012/08/blog-post.html
6 באוגוסט, 2012 בשעה 17:50
דלית שטאובר הודיעה שנציב שירות המדינה, משה דיין, הוא שהחליט על הדחתו של המפמ"ר לאזרחות. תפקיד נציב שירות המדינה הוא מינוי של נתניהו. נתניהו שם בובה בנציבות כדי לבצע עבודות כאלה כמו הדחתו של אדר כהן במסווה של התנהלות לא מקצועית. מי שעוקב אחר נסיונותיו של נתניהו למנות נציבים מטעמו, מבין שנאמנות הנציבים לאדונם גורמת לכך שלא תהיה אמינות לאמירות כאלה כמו של שטאובר ששיקולי הנציב לפיטורי המפמ"ר הם שיקולים מקצועיים. (הנה שתי כותרות על כך:http://www.themarker.com/career/1.625461
מועמד רה"מ לתפקיד נציב שירות המדינה – היועץ המשפטי של משרד המשפטים משה דיין
http://www.themarker.com/career/1.584016
המינוי הבעייתי והחשאי של נתניהו לנציב שירות המדינה החדש: ברי בר-ציון)
נראה שהפיטורין הללו לא היו על רקע מקצועי. הטיעון הזה הוא כסות להדחה שמניעיה פוליטיים ומטרתה ביטול הפלורליזם הרעיוני. אנו במסלול הידרדרות לאובדנה של הדמוקרטיה.
6 באוגוסט, 2012 בשעה 19:08
מה זה?
קשקוש כזה לא שמעתי מזמן. לנציב שירות המדינה אין בכלל כלים לפטר משיקולים מקצועיים מפקח מקצועי במשה"ח, בטח לא מעל לשר ולמנכ"ל (אלא אם מדובר בהתנהגות שהיא עבירה אתית, משמעתית, פלילית).
איפה בדיוק התפרסמה ההודעה של המנכלית?
אם היא אכן הודיעה כך, זה סימן שאין שום שיקולים מקצועיים מאחורי הפיטורים
תאכלעס – הכל אותו סיפור,
יש כאן ממשלה גדולה מדי, מגלומנית מדי, משועממת מדי שבמקום לעבוד ולהגיש כל שנה תקציב, סידרה לעצמה ולקואליציה המדושנת עונג הרבה זמן להרס, ליבוש כל חלקה טובה.
הממשלה הזו גורמת לנו נזק בלתי הפיך- ברשות השידור, בחינוך, ברפואה, במדע, ביחסי עבודה, בכלכלה, ביחסי חוץ.
הנה משהו שופך אור
"הרהורים בעקבות ט’ באב – על דינאמיקה של חברות שהורסות עצמן מבפנים"
http://sheket.workers.org.il/
7 באוגוסט, 2012 בשעה 0:31
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-306288-00.html
בקישור זה מופיעות כתבות המתייחסות לפיטורי אדר כהן
נציבות שירות המדינה מעורבת בעניין: "עוד קודם למתן ההחלטה אסרה עליו הנציבות "לכתוב או להפיץ פרוטוקולים" ואף המליצה: "לבחון את המשך התאמתו המקצועית של העובד להמשיך ולהחזיק בתפקידו הנוכחי".
7 באוגוסט, 2012 בשעה 0:58
המשותף לפיטורי אדר כהן ולהתעללות בקרן נויבך:
שני המקרים עלולים לגרום לאדם הסביר, ובוודאי לאדם סביר בעל עמדות שמאלה מן המרכז, להתייאש משני רעיונות יסוד של סוציאל דמוקרטיה:
1. שירות ציבורי חזק
2. פוליטיקאים חזקים (בניגוד להצעות לחזק את המשקל של ארגוני חברה אזרחית על מנת ש"ישמרו" על הנציגים הנבחרים).
מבט פשוט על המציאות מראה שתי דוגמאות שבהן השירות הציבורי מנוהל בדרך כוחנית ולא מקצועית, אשר עשויה להיות (אין דרך להוכיח) תוצאה של לחץ הפוליטיקאים הנבחרים. המסקנה הפשוטה מכך היא שבמקום כזה לא יכולה לצמוח תקשורת טובה וביקורתית או חינוך טוב וביקורתי.
לדוגמה, אדם שאני מאוד מעריך, מבוגר בשנים ממני, כותב כאן לעיתים טקסטים סוציאל-דמוקרטיים ומעורב במאבקים נגד הפרטה, הציע בעקבות סיפור מירו-נויבך להקים ערוץ רדיו עצמאי, שבו נויבך תוכל לשדר ללא הפרעה.
אבל ההצעה הזו היא בדיוק דוגמה להפרטה מלמטה, ממש כמו הקמת בי"ס דמוקרטי, שנובעת מייאוש של הורים ומורים מהחינוך הממלכתי.
מה עושים? לא יודע. בוודאי שאני לא בעד לצנזר את הביקורת על שרי הממשלה והפקידות המקצועית בשני המקרים הללו.
7 באוגוסט, 2012 בשעה 9:35
איתי,
במציאות הפוליטית קשה לשמור על פעילות "נקייה" שמתאימה למערכת כללים נוקשה, פעילות שכל פרטיה "מתיישרים" עם מערכת הכללים.
המצבים במאה העשרים ואחת הם… מורכבים.
מורכבים הרבה יותר משהיו כשהסוציאל דמוקרטיה נוסחה. כשהסוציאל-דמוקרטיה נוסחה היא גונתה ע"י הסוציאליזם המסורתי דאז.
הסוציאליסטים כינו את הס.ד. "רפורמיסטים" וטענו כלפיהם שהם קפיטליסטים בתחפושת.
הס.ד. כינו את הסוציאליסטים "דוגמטים".
תשובה חלקית למבוכה שנקראת בתגובה שלך תיתכן אם נכניס לשיח את מושג ההגמוניה.
במצב שבו ההגמוניה היא ניאו-ליברלית, ממשלה חזקה היא מתכון לאסון בעיני ס.ד. כמונו ובעיני סוציאליסטים.
כשההגמוניה היא "אנשים ולא כסף, חברה ולא רק יחידים", גם קואופרטיבים של חינוך ושל שדרנים יכולים להיות "טובים".
כשלמדתי בחו"ל (1980 – 1981), למדתי במקום שבו ההגמוניה הס.ד.-סוציאליסטית שררה, פחות-או-יותר.
הרצאת אורח היתה של פרופסור מיוגוסלביה שסיים זמן-מה קודם לכן קדנציה כשר האוצר.
בתפקידו הוא איפשר הפרטות והתחלות של עסקים פרטיים, בעיקר במגזר החקלאי.
שאלתי אותו איך יימנעו מהחלקה במדרון אל מצבים רעים והתשובה היתה "לשם כך נחוצה ממשלה חזקה".
הוא דיבר ממצב של הגמוניה סוציאליסטית.
7 באוגוסט, 2012 בשעה 11:40
גם למינוי של אדיר כהן לתפקיד היה יותר מגוון פוליטי, וכך גם לתוצאות עבודתו. אז אנא אל תיממו.
השמאל בוכה תמיד כאשר נועלים את הנעל הלוחצת על רגליו שלו. על כך נאמר כבר במקורותינו: "הפוסל – במומו פוסל".
7 באוגוסט, 2012 בשעה 11:46
הממשלה הנוכחית, כפי שמבינים אחרים מהמגיבים גם כשהדבר אינו לרוחם, הוא למשול. בקדנציה הנוכחית מנצל נתניהו את הקואליציה היציבה שיש לו בכדי לקדם נושאים שהליכוד לא יכול היה לקדם בקדנציות קודמות, או שלא העיז להתמודד עם "נציגי העם" הקולניים של השמאל הישראלי האנרכיסטי. אילמלא עשה כן, היה מועל בתפקיד אליו נבחר ע"י בוחריו ולו קקיבל את אמון הכנסת.
כדאי מאוד לזכור אילו טובות השפיעו על העם בנתונים דומים ראשי ממשלה קודמים לו כרבין, ברק, שרון ואולמרט.
אז צריך לחרוק שיניים, אולי מפעם לפעם לאכול איזה כובע או שניים ולהבין שלחרב פיפיות יש שני להבים…
7 באוגוסט, 2012 בשעה 14:25
בגלל פיטורי המפקח: התפטר חבר בוועדה ללימודי אזרחות
ד"ר מוחמד ותד מהממכללה האקדמית צפת, כתב כי פיטוריו של אדר כהן "הסבו נזק מהותי, וגם תדמיתי, למדינת ישראל כמדינה דמוקרטית"
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1795479
7 באוגוסט, 2012 בשעה 14:30
אדר כהן: האור בעיניים כבה
http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1795902
החלטה אנטי חינוכית
http://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/1.1795250
7 באוגוסט, 2012 בשעה 14:42
הכתבה הזאת בווינט מפרטת התנהלות תקנית של המפמ"ר אדר כהן
לפני פיטורי המפקח: עוד ספר אזרחות נפסל
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4265202,00.html
התלונות על מקצועיותו של אדר כהן מטעמה של המנכ"לית שטאובר ממוקדות בדבר אחד בלבד: בליקויים בספר האזרחות "יוצאים לדרך אזרחית". האם המפמ"ר הוא האחראי? במזכירות הפדגוגית יש אגף לספרי לימוד. יש גם ועדת מקצוע האזרחות. האם להם אין איזו שהיא אחריות? יש. להפיל הכל על המפמ"ר זה לא רציני. הרושם הוא שתפרו לאדר כהן תיק. הציבור מבין זאת, מביע מחאתו. דלית שטאובר לא יצאה מהעניין בצורה המכבדת אותה. גם ברור לכולי עלמא, שמאחורי הרעש הגדול עומד גדעון סער שר החינוך, שבתור אידיאולוג ימני קיצוני לא ייתן יד לפלורליזם רעיוני. הוא יחזק את האידיאולוגיה המשתמעת מאחורי ביקורי תלמידים בחברון.
7 באוגוסט, 2012 בשעה 14:53
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1794299
בעקבות לחץ פוליטי מימין: פוטר הממונה על מקצוע האזרחות במשרד החינוך
פיטורי המפקח על האזרחות || חינוך לאמת אחת
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1794631
המפקח על האזרחות פוטר: "לא החלטה מקצועית"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4264798,00.html
מפמ"ר האזרחות פוטר מתפקידו
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-306288-00.html
7 באוגוסט, 2012 בשעה 15:17
איתי, מרשה לעצמי להצטרף ללקסי.
ברור שהשלטון הנוכחי שמחובר להגמוניה הניאו-ליבראלית – יעשה הכל כדי ליבש וליאש.
זו הרי טענתנו לאורך כל הדרך.
גם ברור שהגמוניה ס"ד ושלטון ס"ד צריך השגחה – כי אין שלטון שלא צריך כלבי שמירה. זהו אחד ממאפייני הדמוקרטיה.
אבל במקרה הנוכחי זה די ברור וקשה שלא לראות את מעורבות הפוליטיקאים, כפי שכבר הראיתי בכמה וכמה קישורים, והמעורבות הזו נועדה לשתי תכליות, שעל פניו נראות סותרות ולא היא:
1. ליבש וליאש.
2. לשמור לעצמו מנגנוני העצמה פוליטית – חינוך ושידור ציבורי.
איך זה הולך ביחד? הולך גם הולך.
אפשר לשלוט במנגנון השירות הציבורי למשל, ע"י פירוק העבודה המאורגנת, וע"י שימוש בחוזים אישיים, מיקורי חוץ והעסקה קבלנית, ובכך דווקא לחזק את השליטה הפוליטת בעובדים ולהפוך אותם לעובדים מטעם.
7 באוגוסט, 2012 בשעה 19:12
על ההערה האחרונה
http://en.calameo.com/read/000842843cb286dbe227b
7 באוגוסט, 2012 בשעה 21:27
"משתמש"
תמצות המאמר של דן גבתון, בהדגשים "חפשי" לפי בחירתך, יהיה יופי של פוסט.
התמודדות עם מאמר עיוני – 62 עמודים היא אתגר אמיתי וקשה למי שאינו חייב.
הבאת עיקרי הדברים בפוסט תעשה טוב לקוראינו.
זה בפירוש "תפור עליך"
7 באוגוסט, 2012 בשעה 22:02
"תפור על השונאים שלי" כמו שנהוג לאמר באחת התפוצות שלי.
כל מה שצריך זה לדעת ללכוד את עמ' 358 במסמך ואז לעשות העתק.
בינתיים, עד שמצאתי את מס' העמוד, אני רואה כוכבים מול העיניים.
למעשה טרחתי פעם והעתקתי פסקאות לתוך איזה תגובה באתר הזה ממש.
אם יאיר לי ניצוץ, אולי אמצא את זה.
רוב הסיכויים שלשם כך נצטרך לחכות לגשם ראשון.
7 באוגוסט, 2012 בשעה 23:52
http://www.blacklabor.org/?p=35210
למשתמש, זה הקישור למאמר
תגובה 16 – ציטוטך
"בשנות השמונים של המאה ה-20 (במדינות הגוש האנגלו-אמריקני) החל החינוך להיות כלי מרכזי בידי ממשלות. מומחה המחשבה הפוליטית הקנדי רונלד מנזר כינה אותן "כת שליטה חינוכית", שמתייחסת למערכת החינוך הן כאל משאב פוליטי וכלכלי מרכזי בהפצת האידיאולוגיה הניאו-ליבראלית והנג'ריאליסטית ובהטעמתה, הן כאל תחום מרכזי של שירות ציבורי הזקוק להסדרה ולארגון מחדש. המשפט משמש כלי מרכזי ומוביל להשגת שתי המטרות, כפי שאסקור להלן. (358 ).
"החלת מאפייני השוק החופשי על החינוך הציבורי – ובעיקר הגדרה של קניין ושל הדרך שבה יעבור מיד ליד – מחייבת הסדרי חקיקה ראשיים וחדשים."
"המנגנון שבאמצעותו מנסות הכתות השליטות החינוכיות להגשים את השקפתן הנאו-ליבראלית הוא מנגנון משפטי וארגוני המשנה את כללי המשילות באותן מדינות. ממערכת הירארכית ומרכוזית, שבה הסמכות על החינוך הציבורי ובדרך כלל גם הבעלות עליה מצויות בידי רשויות חינוך ארציות ומקומיות, עוברת הבעלות למערכת מסועפת, מורכבת, שטוחה, שבה נוטלות חלק רשויות ארציות ומקקומיות לצד גופים פרטיים עסקים (לרבות חברות ובעלי הון) ואחרים, ארגונים חוץ ממשלתתיים ומעין חוץ ממשלתיים, התארגנויות הורים וקהילות, ארגונים דתיים…ועוד ועוד".
"במנגנון מעין זה, החינוך הציבורי כלל אינו "ציבורי" במובן הקלאסי כפי שתארתי בתחילת חלק זה. השליטה אינה עוד בידי נציגיו הנבחרים של הציבור, לפחות לא באופן מלא.
*המימון מגיע ממקורות שונים, לא רק ציבוריים אלא גם פרטיים ועסקיים, מהורי התלמידים וממקורות רווח של בתי הספר; השליטה הפדגוגית כוללת תכניות לימודים שמקורותיהן לא רק ארציים ומקומיים אלא יסודם גם במיקור חוץ, בבית הספר עצמו, בגורמים עסקיים המבקשים לקדם נושא כלשהו…."*
"לפי בול, מדובר אפוא בתהליך של שינוי חברתי מקיף ומעמיק שבו משתנה מערכת החינוך עצמה ועמה משתנים גם שותפיה העיקריים ותוצריה. אם כן, החינוך עובר תהליך שבול מכנה אותו "SOCIAL DISLOCATION" תהליך שתוצאתו שינוי. לשינוי זה השלכות על מושגים של הוגנות של שוויון ושל צדק חברתי. כדי לשלוט על מערכת חדשה ומורכבת זו משתמשת הכת השליטה החינוכית בחקיקה בהיקף רב, כפי שיתואר להלן".
מתוך: http://en.calameo.com/read/000842843cb286dbe227b
8 באוגוסט, 2012 בשעה 22:25
כך נקברה המחשבה הביקורתית
אבנר בן-עמוס 08.08.12
מקצוע האזרחות היה אחד האתרים הבודדים במערכת החינוך בו נחשפו התלמידים לדיון בשאלות של זכויות וחובות אזרחיות, יחסי רוב ומיעוט ומהותה של הדמוקרטיה. הסרת המכשול הנוסף בדרך לחנק המחשבה העצמאית בכיתת הלימוד, אדר כהן, היא חלק מתוכניתו הגדולה של גדעון סער והשילוש הקדוש: ציונות, צבא ויהדות
http://www.haokets.org/2012/08/08/%d7%9b%d7%9a-%d7%a0%d7%a7%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%94-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa/