חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

כך הפסידה העבודה את הבחירות המוניציפאליות

נושאים בחירות 2009, דעות, פוליטי ב 9.11.08 5:10

ביום שלישי ייערכו הבחירות המקומיות ברחבי הארץ. בטורו השבועי מסתכל דניאל בלוך על התמונה הכללית, ורואה איך העבודה מפסידה בכל מקרה. הוא סוקר את אופי הבחירות הכלליות בשנות המדינה, ורואה כי מבין המפלגות הגדולות, רק קדימה מתאמצת בבחירות האלה

פותחים שבוע / דניאל בלוך

מרוב העיסוק בברק אובמה שם וברק-ציפי- ביבי כאן שכחנו שהשבוע מתקיימות הבחירות המוניציפאליות אצלנו. אינני יודע מה תהיינה התוצאות המדויקות ברשות זו או אחרת אך מן הבחינה הארצית כבר ברור כי מפלגת העבודה הפסידה את הבחירות כי מראש ברחה מכל ניסיון להתמודדות אמיתית. גם הליכוד מיעט להשתתף בבחירות אלה והשקיע את מרב מאמציו בהכנת הבחירות לכנסת.

בשנים האחרונות נתפסות הבחירות לרשויות המקומיות מלבד, אולי, ירושלים כבחירות נטולות משמעות ארצית. להערכתי זו גם לא נכונה. דווקא קדימה השקיעה כמפלגה מאמצים בבחירות העירוניות והדבר יוצר לה תשתית ארגונית טובה לקראת הבחירות לכנסת.

בעשור הראשון למדינה הבינה מפא"י את ההכרח לנצח בבחירות לרשויות המקומיות. שכן, לפני הקמת המדינה היה המרכז והימין בשליטה ברשויות המקומיות היהודיות ואילו מפא"י בנתה את עיקר כוחה המקומי במועצות הפועלים. אבל, עם העלייה ההמונית של העשור הראשון למדינה אי אפשר היה להסתפק רק בכוחן של מועצות הפועלים, בעיקר בעידן המעברות והאבטלה.

בבחירות העירוניות הראשונות ב- 1950 נשאר השלטון המקומי במדינה, מלבד חיפה, ברובו בראשות הציונים הכלליים. רק לקראת הסיבוב הבא כעבור חמש שנים השקיעה מפא"י מאמצים רבים במאבקים המקומיים והצליחה בהדרגה – ב- 1955 וב- 1961 להוציא את רוב הישובים הגדולים, כמו ירושלים, תל אביב, פתח תקווה, רחובות ועוד מידי הימין והשתלטה במקביל על הערים החדשות. אבל לקראת 1965 הזניחה את הדור הצעיר בערים החדשות שהחל למצוא את מקומו בתנועת החרות וגידל מנהיגים מקומיים כמו מאיר שיטרית, דוד מגן, דוד לוי, משה קצב ועוד.

הנהגת הבחירות הישירות לראשי ערים בשנות ה- 70 גרמה לתחילתו של תהליך היחלשותו של המנגנון המפלגתי. במקביל  הצמצום ההדרגתי בכוחה של ההסתדרות פגע קשות בתשתית הסניפים של העבודה. וחשוב לזכור כי עדיין אין תחליף במישור הארצי לעבודה הארגונית בשטח ובעיקר העיסוק בהבאת הבוחרים לקלפי ביום הבחירות. נכון, תם זמנן של האסיפות ההמוניות ואף חוגי הבית חשובים פחות, האינטרנט, הסלולר, הטלוויזיה והרדיו באו במקומם. אך לא פחת הצורך במציאת הדרך להבאת הבוחרים הפוטנציאליים לקלפיות וזה יכול לעשות רק הסניף המקומי.

הקמת קדימה העבירה את רוב ראשי הערים מהעבודה והליכוד לקדימה. לכן, כיום, מבין המפלגות הגדולות,  רק לקדימה יש תשתית חזקה בערים. תשתית זאת וראשי הערים שלה יהיו נכס חיוני עבורה בבחירות הכלליות.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , ,

2 תגובות

  1. לקסי - ערד :

    הנהגת מפלגת העבודה דהיום (ובעיקר אחרי הפוטש בועידה, ביום חמישי האחרון) נוהגת כמי שאחריו – אישית – המבול. המסקנה העולה ממעשי השילוש המוביל במפלגה היא שהם ואפסם עוד והשאר אינו חשוב.
    המפלגה, חוקתה ומוסדותיה נתפשים כסרח עודף מיותר, מציק, יקר ומיותר.
    הצמרת המשולשת רוצה לראות "מפלגה של מנהיגים" בניגוד למפלגה של חברים.
    המישור המוניציפלי מאיים עליהם, כי במישור המוניציפלי עלולים – לשיטתם – לצמוח מתחרים וקוראי תיגר על מנהיגותם.
    עקבתי קצת, בעיתונות האמריקאית, אחרי שיטת הפעולה של תומכי אובמה במערכת הבחירות שם. המערכה היתה בנויה על אלפים רבים של פעילי שטח מתנדבים, על סניפים שכונתיים שניתנה להם סמכות מירבית באשר לשיטות הפעולה וגם באשר לחלק מתכני המערכה. את התוצאות כבר ראינו.
    לקחים? לא אצלנו…

    אז אולי צריך לשוב להצעת "ההרס היוצר" של יוני ויינריב, כאן לפני ימים אחדים?

  2. איתי :

    ישנן עוד נקודות שצריך להזכיר לטוב ולרע בהקשר ל"שטח":
    1. תפעול ה"שטח" עולה המון כסף ולמפלגת העבודה אין כסף (חובות אדירים) בניגוד לקדימה.
    2. לעומת זאת חיסול ה"שטח" מייצר בטווח הקצר כסף או לפחות מקטין את החובות (מכירת מבנים וקרקעות, פיטורי עובדים)
    3. רוב האזרחים פיתחו בתהליך ארוך סלידה ממי שמריח מפוליטיקה ומפלגות. זה לא מקרי שמועמדים מהמפלגות הגדולות בכל הארץ בוחרים באותיות שאינן האותיות של המפלגה בה הם משמשים פעילים מרכזיים, הגדיל עשות עופר עיני (בפועל שר האוצר של אהוד ברק) שנבחר עם סיסמת הבחירות "הסתדרות בלי פוליטיקה". התדמית של סניף מפלגה (כל מפלגה) היא תדמית רעה – של עסקנות, שחיתות וכו'. מועמדים רוצים תמיכה מאזרחים שדעותיהם בנושאים מדיניים שונות מאלו של מפלגת האם שלהם. לכן מפלגות בורחות מסניפים ומועמדים בורחים ממפלגות, לפחות ברמה הגלויה.
    4. אם למפלגות הגדולות היה שכל היו לומדות משיטות הפעולה של שס וישראל ביתנו ומקיימות פעילות מעשית כל השנה (לא דיונים רעיוניים ומפגשים מנומסים עם ח"כים אלא סיוע מעשי לתושבים) וקוטפות את הפירות בקלפי. מועמדי שס וישראל ביתנו (וגם מרצ) גאים להתמודד עם האותיות של מפלגת האם – וזה לא סתם.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.