חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עמותת צלול: השקעות בחיפושי נפט וגז מסוכנות מדי

נושאים בריאות ואיכות סביבה, חדשות, כלכלה ותקציב ב 31.07.12 21:05

העמותה הסביבתית "צלול"  מתריעה בפני הגופיים המוסדיים בישראל: השקעות בתחום חיפושי הגז והנפט הינן בעלות סיכון רב למשקיעים, בדגש על החוסכים לפנסיה שחסכונותיהם עלולים לרדת לטמיון

מתוך ההודעה לעיתונות של העמותה:

"עמותת צלול לאיכות סביבה פנתה הבוקר לעשרות גופיים מוסדיים בישראל בהתראה חמורה על השקעותיהם בתחום חיפושי הנפט והגז. העמותה מפרטת בפנייתה שורה של כשלים בתחום הרגולציה בישראל אשר מעמידים בסכנה את כספי המשקיעים בתחום זה. העמותה מאמינה כי היעדר רגולציה מצד משרדי הממשלה עלולה להוביל לאסון בהיקף אדיר שיוריד לטמיון מיליארדים מכספי החוסכים לפנסיה.

עמותת צלול ערכה בחודשים האחרונים מחקר מקיף על הקורה בעולם בתחום ההשקעות בחיפושי הנפט והגז. ממחקר זה עולה כי מאות מיליארדי דולרים של משקיעים ירדו לטמיון עקב אסונות סביבתיים בתחום הנפט והגז.

 יתרה מכך, חוקרי העמותה מצאו כי הקידוחים בישראל נמצאים בסיכון גבוה מרוב הקידוחים בעולם מאחר והם נעשים לעומקים חסרי תקדים במונחים עולמיים ואזור הקידוחים נמצא בקצה הים התיכון בו משטר הזרמים מועט והשפעת דליפה או תקלה תורגש ביתר שאת."

המכתב שנשלח לגופים המשקיעים:

לכבוד

XXXX בע"מ

שלום רב,

הנדון: סיכונים שלא הכרתם בהשקעות פיננסיות בקידוחי הגז והנפט בישראל

 

כמשקיע מוסדי האמון על כספי הציבור, מצאנו לחובה לפנות אליך בנושא שבנדון, על מנת להתריע בפניך על

 התרחישים המסוכנים והפחות אופטימיים ומוכרים העלולים להתרחש כתוצאה מקידוחי הגז והנפט בים התיכון, אשר במידה ויתממשו עלולים לחולל אסון כלכלי כבד, ולהוות סיכון גדול עבורך ועבור המשקיעים על כספם אתה אמון.

חשוב להדגיש, כי עמותת "צלול" שהינה עמותה סביבתית ששמה לה כמטרה להגן על הים והנחלים בישראל, אינה מתנגדת לקידוחי הנפט והגז בים לטובת צרכי האנרגיה של ישראל. עם זאת, "צלול" מעוניינת להבטיח כי הקידוחים יתבצעו באופן שלא יגרום נזק לסביבה ובהתאמה לסטנדרטים הנהוגים בעולם.

נושא הפנייה שלנו קשור אמנם בנושאי הגנת הסביבה, לכאורה נישה צרה שפחות רלוונטית למשקיעים פיננסיים, אולם למעשה המשמעות הינה בעלת השלכות כלכליות מרחיקות לכת. לפיכך ראוי שנושא זה יטרידך, לא פחות מאת אלה העמלים להגנה על הסביבה.

כידוע לך בודאי, במדינת ישראל לא קיימת כיום רגולציה סביבתית מחייבת בתחום קידוחי הים, דבר המגדיל פי עשרות מונים את ההסתברות לאסון ימי רחב היקף, נוסח דליפת הנפט במפרץ מקסיקו לפני שנתיים. מפרץ מקסיקו לא שוקם סופית עד היום, ועלויות הטיפול עד כה הצטברו לגובה של כ-40 מיליארד דולר. זהו המקום לציין כי, קידוחי הנפט לחופי ישראל, לשם השוואה, הינם בעלי מאפיינים מסובכים פי כמה מאלה של מפרץ מקסיקו:

  1. שכבת הנפט עמוקה יותר – מדובר בקידוחים העמוקים ביותר בעולם עד כה. ככל שהקידוח עמוק יותר השליטה בו פוחתת והסכנה לאסון גוברת.
  2. ישראל נמצאת בקצהו המרוחק ביותר של האגן המזרחי בים התיכון, מיקום סגור בו קצב תחלופת המים נמוכה ביותר. משמעות הדבר היא שהזיהום, אם יקרה חס וחלילה, יישאר איתנו זמן רב יותר.
  3. ההון הנזיל העומד לרשות החברות הפועלות בתחומי ישראל אינו גדול כמו זה הנמצא בידי חברת British Petroleum. משמעות דבר זה היא שעלויות שיקום אסון יוטלו ברובן על הציבור והמדינה.

 

ההשלכות הכלכליות של אסון ימי בסדר גודל כזה עלולות להחזיר את ישראל לתקופת הצנע, לא פחות:

  1. מפעל ההתפלה שנועד לפתור את בעיית המים של ישראל ירד לטמיון, מפני שהמים יהיו מזוהמים. בכך, תיפגע מאוד החקלאות בישראל וייווצר מחסור משמעותי במים בישראל .
  2. תיירות החופים בישראל תיפסק לדורות עקב השנים הרבות שיידרשו לניקיון הים, בנוסף לשיקום התדמית והמוניטין.
  3. כל החקלאות הימית (דיג) תופסק לחלוטין.
  4. ספורט ימי על כל סוגיו יושבת לחלוטין למשך שנים.
  5. הסכומים שיידרשו למדינה לניקיון הים ולפיצויים למדינות האזור שייפגעו מהדליפה, יהיו במיליארדי דולרים.
  6. הפגיעה בכל הענפים לעיל, בשילוב עם הוצאות המדינה הכבדות, תגרור נפילת חברות גדולות במשק ומשם קצרה הדרך לנפילת הבורסה.

מנהל מרכז כלכלה ואנרגיה במכון המחקר האמריקאי החשוב: Resources for the Future – RFF, מדגיש את חשיבות הרגולציה בתחום חיפושי והפקת גז ימיים. המחקר מראה, כי ללא ניהול תקין של תעשייה זו, ועמידה בחקיקה סביבתית מחמירה, העלות לכלכלה עלולה לעלות בעשרות מונים על התועלת ממנה.

ההיסטוריה העולמית רצופה אסונות של דליפת שמנים ודלקים בים מאסדות קידוח ואוניות, Helton & Penn פרסמו מחקר בשנת 1999 המכמת אירועי אסונות מסוג זה בשנים האחרונות. הנזקים הסתכמו במאות מיליארדי דולרים. מחקרים חדשים של Viscusi & Zeckhauser משנת 2011 דנים בכשל השלטוני בניהול קידוחי הגז והנפט בים בארה"ב שלאחר אסון  BP. מחקרם מתמקד בחוסר יכולתן של חברות קידוח ימיות לשאת באחריות מלאה במצב של אסון ימי נוסף בקנה מידה גדול.

עמותת "צלול" קוראת לכם, ציבור המשקיעים, להגן על השקעותיכם ולהצטרף אליה בדרישותיה מן הממשלה לתקן את חוק הנפט, להתקין תקנות סביבתיות המסדירות את השמירה על הסביבה בתחום הקידוחים הים.

נשמח להעמיד לרשותכם כל מידע ועזרה שתרצו בנושא הנדון.

מאיה יעקבס, מנכ"ל

עמותת "צלול"

העתקים:

שר האנרגיה והמים, ח"כ עוזי לנדאו  (באמצעות פקס מס' 02-5006715)

השר להגנת הסביבה, ח"כ גלעד ארדן (באמצעות פקס מס' 02-6535958)

שר האוצר, ח"כ יובל שטייניץ (באמצעות פקס מס' 02-5695344)

יו"ר ועדת כספים, ח"כ כרמל שאמה הכהן (באמצעות דואר אלקטרוני [email protected])

ראש אגף ים חופים, המשרד להגנת הסביבה, רני עמיר (באמצעות דואר אלקטרוני [email protected] )

מצ"ב לינקים למאמרים בנושא קידוחי הים:

 Douglas Helton & Tony Penn פרסמו מחקר בשנת 99' המכמת את אירועי אסונות דלקים ושמנים בים.

קישור:

 http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.200.2324&rep=rep1&type=pdf

W. Kip Viscusi and Richard J. Zeckhauser פרסמו מחקר מקיף ב 2011 על הכשל השלטוני בניהול קידוחי הגז והנפט בים בארה"ב ועל הדרכים בהם ניתן להקטין את הסיכונים לאסון סביבתי וכלכלי.

קישור:

http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&ved=0CE4QFjAA&url=http%3A%2F%2Fweb.hks.harvard.edu%2Fpublications%2FgetFile.aspx%3FId%3D702&ei=K38NUMKACsHf4QTw0tW0Cg&usg=AFQjCNFK4R0dWvex0yzbSFPiZ3spe5E_Cg

פרסום ניתוח עלות תועלת על יד מכון המחקר Resources for the Future  2011 האמריקאי המדגיש את חשיבות הרגולציה בניהול תקין של התעשייה והכלכלה. Understanding the costs and benefits of deepwater oil drilling regulation.

קישור:

http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1744203

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , ,

2 תגובות

  1. אאאאא :

    אלו שיש להם כסף להשקיע בתחום זה, גם יש להם כסף לכרטיסי טיסה (רחוק מכאן) להם ובני משפחותיהם כשאסון כזה יגיע.

    וכפי שמתנהלים הדברים כיום בתחום זה בארץ, האסון יגיע.

    האסון שגרמה BP במפרץ מקסיקו,זהה לכשל ההנדסי שהתקיים בהר הרצל.

    לכן, זה רק עניין של זמן.

  2. אאאאא :

    קראתי בעיון רב את הקישורים.

    בהחלט, עבודה מושקעת ורצינית, אבל!

    מדינות וממשלות הולכות שולל בחיפוש אחר:

    monitor the safety-related decisions

    טעות יסודית ביותר. מדוע?

    מאחר ואין כזה דבר בטיחות בתחומי ההנדסה.

    בטיחות היא פועל יוצא.

    פועל יוצא של מה?

    פועל יוצא של הליך הנדסי תקין.

    מהו הליך הנדסי תקין?

    מי שרוצה להבין כיצד אסון נגרם כאשר מופר הליך הנדסי תקין, שיקרא את המסמך הבא:

    חקירת שורש סיבת הכשל קריסת ריג הר הרצל R06
    http://www.blacklabor.org/?p=47775

    לכן, מאחר וגם בישראל כפי שנהוג בעולם, על ידי רבות מהחברות, מופר יום יום ההליך התקין, זה רק עניין של זמן, שהאסון יגיע גם למחוזותינו.

    כיצד מתקנים?
    פשוט עובדים לפי ההליך התקין.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.