ישראל היום – עיתון, הון ושלטון
קריאה לדוגמה בעיתון שמנסה להזריק לכם לתודעה את מה שהשלטון ובעלי ההון רוצים שתחשבו
מאת: ק. טוכולסקי
כשישראל היום התחיל לצאת הקפדתי לא לקרוא אותו, צהובון ימני שמחולק חינם בשביל לטמטם את הציבור, הדבר היחיד שעשיתי גם בהקפדה היה לקחת אותו מכל מחלק בכל הזדמנות מתוך התפיסה שאני חוסך למישהו אחר את הקריאה המזוויעה. אבל לאט לאט התחלתי לקרוא את העיתון שכן אם אני רוצה לדעת מה השלטון רוצה שאני אחשוב עליו, אין כמו ישראל היום. ידיעות והארץ מתקיפים את המשטר כל אחד מהזווית שבה הוא היה רוצה לראות את ציפי לבני/יאיר לפיד ממשיכים את המדיניות הכלכלית של ביבי אבל גם הולמים בחרדים, מעריב נלחם במאבק בריכוזיות והולם/תומך בממשלה בהתאם לאיך שנוחי דנקנר קם בבוקר, אבל ישראל היום מראה לי משהו הרבה יותר משמעותי, איך הממשלה רוצה לראות את עצמה ומה היא רוצה שנחשוב עליה.
היום בבוקר הייתי ממש סקרן, אז קראתי את ישראל היום, עניין אותי באמת איך העיתון חינם שמחולק לכל דורש ונקרא בעיקר בידי מי שעיתון חינם הוא העיתון היחיד שהם יכולים להרשות לעצמם מסביר לקוראיו את שלל הגזירות החדשות. להתאכזב לא התאכזבתי כבר בעמוד הכותרת ראיתי מה השלטון רוצה שנחשוב על הגזירות, הוא בעיקר רוצה שלא נחשוב עליהם, 5 נושאים נידונו בעמוד הראשי, באמצע העמוד ידיעה קטנה: "פישר: העלאות המס חיוניות" הכותרת הראשית הוקדשה למחזור מותם של חללי צה"ל רגב וגולדוסר. בתור מילואמניק אני יכול להבטיח לכן שכל אימון לפני תעסוקה מאז המלחמה כלל את הסרט שצה"ל הכין שלא שונה מהותית ממה שהחמאס צילם, אבל זה לא העיקר, מה שחשוב הוא לראות כיצד השלטון רוקד על הדם וכיצד הטלת גזירות על הציבור מוצגת כדבר חיוני ובלי המילה גזירות.
בעמוד 5 סוף סוף מואיל העיתון של השלטון לעסוק בגזירות, כמובן בלי המילה גזירות. הדיווח על ההתייקרות הצפויה של הדלק (עמוד 7 לקונית כל כך שאפשר לחשוב שמחשב מתוכנת ללקוניות אובייקטיבית כותב ידיעות מסוימות בישראל היום) בעמוד 5, דן מרגלית, משכירי החרב הבכירים של ביבי ושופר של ממשלת הימין-מרכז ימין הנוכחית ומאמציה לקעקע את מדינת הרווחה והסולידריות החברתית מסביר מדוע המדיניות הנוכחית חיונית ונכונה וכמובן מדוע היא מאוזנת , מרגלית מציעה גבייה אמתית מהחרדים והערבים (כלומר מהעניים) ומצהיר שלא צריך להיות עוינים לטייקונים (כלומר לעשירים), ביהירות אטומה מצטט מרגלית את אחד מהמושחתים וההרסניים שבנשיאי ארצות הברית הנשיא הרפובליקני קלווין קולדיג' (1924-1928) מי שתרם יותר מכל למשבר של 1929, אבל מי כבר יודע מה זה המשבר של 1929 או מי היה הנשיא שבנה אותו בעשרת אצבעותיו. לזכות העיתון יש לציין כי לפחות את תגובת שלי יחימוביץ הם טרחו לפרסם, בקצרה בין הלל למדיניות המחושבת של ביבי וציטוט הסבריו, לברכות הנגיד אבל הם לפחות טרחו. בעמוד 7 הדובר הבכיר של ראש הממשלה חזי שטרנליכט קורא לצמצום ההוצאה הציבורית ולמאבק בזרועות התמנון הממשלתי, ומסביר שהמצב סביר ושהכאב לציבור עכשיו נדרש, הוא קרא כמובן להנחות במס לצורך קבלת פירורים מה"רווחים הכלואים" (שדודים), מסיבת התה הגיעה לארץ ויש לה עיתון.
ישראל היום הוא עיתון מסוכן, הוא מסוכן כי הוא מחולק חינם לאנשים שאחרת לא יקראו עיתון ולא בטוח שהם רואים טלוויזיה או שומעים רדיו ואפילו לא בטוח שהם משוטטים באינטרנט, הוא מסוכן כי אותו קוראים מי שהיו צריכים להיות בוחרי שמאל, החלשים והנדכאים, והם קוראים בו בדיוק מה שהשלטון רוצה שהם יחשבו. אפשר ללעוג לישראל היום על התעמולה השקופה ועל האיכות הירודה אבל הוא העיתון החזק בישראל ומה שהוא מספר לקוראיו הם רואים כאמת. אם יש דבר שישראל היום מלמד אותנו זה כמה רחוקים ומנותקים אנו בשמאל עם אתרי האינטרנט שלנו במקרה הטוב ועם פוסטרים משעשעים בתור סטטוסים שאנחנו שולחים אחד לשני במקרה הרע. אין לנו בעל הון שיממן לנו עיתון אבל אם הינו אוספים את כל האתרים והבלוגרים ומקימים אתר אחד, ואם הינו אוספים מספיק משלמי דמי מנוי חודשיים לשבועון ומשתמשים בכל רווח לצורך גיוס קוראים חדשים (למשל באמצעות חלוקה מבוקרת חינם) אולי דברים היו נראים אחרת. בינתיים אנחנו בפייסבוק וברשת והימין שולט ברחוב באמצעות הסברה אגרסיבית חינם לבוחרים, באמצעות עיתון שדואג שהציבור יחשוב מה שהשלטון רוצה שהוא יחשוב.
נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: בנימין-נתניהו, בעלי הון, ישראל-היום, ניאוליברליזם, ק.-טוכולסקי
31 ביולי, 2012 בשעה 0:27
השאלה היא כמה אנשים בכלל קוראים עיתונים, אפילו אם הם בחינם.
על פניו נראה שרוב תושבי ישראל מעדיפים לא לקרוא עיתונים, להקשיב לתחנות רדיו שמשדרות מוזיקה בלי מלל ולראות תוכניות ראליטי.
תוכניות שקוראים להם ראליטי כי הן לא מזכירות את המציאות *כפי שקוראים ליצור הכי שכחן…זכר.
* דברים בשם אומרם, בת זוגי.
31 ביולי, 2012 בשעה 6:46
עמית אני נוסע הרבה באוטובוסים, אני רואה כמה קוראים את העיתון חינם. אני רואה בקופת החולים את האנשים יושבים איתו אחרי שהוא חולק במרכז המסחרי אני רואה את האנשים שניגשים לקחת אותו ולא מחכים שיתנו להם בתחנות החלוקה הרבות בירושלים. ישראל היום הוא העיתון שמשלים את הריאלטי…
31 ביולי, 2012 בשעה 7:57
אז תקים עיתון,בהצלחה,אני גם בטוח שהקו הזה שעיתון הוא מערכת תעמולה ושהציבור יעשה מה שאומרים יביא את העיתון לפופלריות.
ישראל היום מוטה , כמו כל ככי התקשורת והישראלים כהר למדו לסנן.
31 ביולי, 2012 בשעה 9:42
כשאין בעל הון שמזרים כסף חופשי במחיר של הפסדים לא כל כך פשוט להקים עיתון.
הקריאה לאיחוד כוחות של אתרי השמאל לאתר אחד ומפקד של מנוים שיהיו הבסיס לעיתון אינה חדשה.
אני שמח יונתן כ. שאתה בטוח בחוכמה של הציבור הרחב שיודע לסנן
זאת סיסמא ידועה של מסיבת התה לפיה אנחנו חסיני מניפולציות וספינים.
31 ביולי, 2012 בשעה 10:19
יוחזר על המשמר!
31 ביולי, 2012 בשעה 10:26
עמית – כתבת שמעט מאוד אנשים קוראים עיתונים, אבל ישראל היום איננו עיתון. זהו פמפלט צהוב וקליל שנותן לקוראיו תחושות חיוניות וטובות של גאווה ושייכות, אמונה בעתידנו ובצדקת דרכנו. ישראל היום נותן לקוראיו מנהיג, וזה לא מעט בימינו. והכי יפה זה שהכל במתנה. אנחנו אוהבים לקבל מתנות, וכמאמר חז"ל: אוהב מתנות – ימות.
31 ביולי, 2012 בשעה 11:23
לא חסיני מניפולציות אבל גם לא עדר חסר רועה. ידוע שלפעמים הציבור דווקא הולך נגד תכתיבי התקשורת .
31 ביולי, 2012 בשעה 12:06
לטוכולסקי
בניגוד לך אני קורא קבוע של ישראל היום כבר שנים. וזאת כדי לדעת ולהכיר את הלכי הרוח של הימין המדיני הלאומני. כדי להכיר את העמדות והלכי הרוח של הימין הדתי אני קורא לעיתים מזומנות עלונים של בתי כנסת. מה אומר ומה אגיד: לקק את האצבעות.
מי שרוצה לדעת מהי פובליציסטיקה נחותה מוזמן לקרוא בישראל היום את דרור אידר וחיים שיין, שני "כוכבים" מבין כמה שהקשר בינם לבין העובדות קלוש ביותר.
את דן מרגילת אני מכיר מקריאה כבר שנים רבות. הוא אינו שכיר חרב של נתניהו אלא שכיר עט של שלדון אדלסון, מיליארדר ההימורים שכספו המלוכלך מממן את הסמרטוטון הזה. מרגלית (דן צדקן) מטיף מוסר לכולם בועד הוא טובל ושרץ בידו.
ישראל היום גונב את השוק מידיעות ומעריב ובתור שכזה הוא מחבל בפלורליזם הפוליטי ומהווה סכנה לדמורטיה. לכן הרעיון של עיתון שו שבועות שמאלי שיחולק חינם הוא נכון וחיוני, אבל היכן המיליארדר שיממן אותו?
אבל לא אלמן ישראל. מי שנלחם באופן היעיל ביותר נגד נתניהו הוא ביבי עצמו, שמרוב זיגזוגיו ותרגיליו מוכיח מחדש שסחורה גרועה, גם כשיש לה עטיפה נוצצת בסופו של דבר לא תימכר כי הציבור ימאס בה.
31 ביולי, 2012 בשעה 13:13
ישראל היום מעביר את האינפורמציה ולא מסתיר נתונים .העניין הוא שהם מוטים בכל היעדר הדרמטיזציה לכותרות ולאייטמים כלומר ללא פונטים ותמונות אילוסטרציה מאיימות וללא נקיטת מילים מפוצצות כמו "צונמי מדיני"(שלבסוף הסתבר כגל קליל ).
אגב גם מעריב סיקר בהרחבה את קלטת החטיפה שאתה מדבר עליה.
1 באוגוסט, 2012 בשעה 1:38
אז אם לסכם , יש לאנשים בשמאל רעיונות נהדרים שאי אפשר לממן אותם? האירוניה מעולם לא הייתה חזקה יותר.
יש כל מיני דרכים לממן עיתון רציני , פרסומות, מגזין, לא חייבים טייקון, רוב המקומונים הם חינמיים והם שורדים.
1 באוגוסט, 2012 בשעה 7:00
יונתן אתה צודק, יש המון דרכים לא פשוטות כמו פרסום בטח לא בקנה מידה של פחות מידיעות אבל יש, בעיקר בסיס מנויים חזק אבל בשמאל התרגלו לעמותות ותרומות ולהיות קטנים וצודקים, זה אסוננו.
28 באוגוסט, 2012 בשעה 20:07
ברור שאנשים לא מסוגלים להקשיב לגלי צה"ל או רשת ב', ששם אין תעמולה בכלל…