חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מתקציב מדינה לתקציב ממשלה

נושאים דעות, כלכלה ותקציב, מועד ב' ב 30.07.12 1:20

הצעה תיאורטית שתמנע שליחת ידיים אל כיסי האזרחים בכל מצב של גירעון בתקציב

מאת: יהונתן קלינגר

דמיינו את המצב הבא: אתם מזמינים נופש במלון, דיל שמצאתם באלף שקלים ללילה, עם בריכה, ספא לטיפולים, ארוחת בוקר וערב, הפעלה לילדים בכניסה, סרטים ונוף נפלא לים. אחרי יומיים מתוך שבוע הנופש מגיע אליכם מנהל המלון ואומר "חברים, אנחנו מצטערים, אבל החל ממחר בבוקר אין יותר בריכה וספא, ואתם תעברו לחדר שאין לו נוף לים. אה, והמחיר עולה לאלפיים שקל ללילה; ולא, אתם לא יכולים לעזוב, כי אתם חתומים להזמנה לשבוע". מלון כזה, מה לעשות, לא היה שורד באווירה הכלכלית.

זה בדיוק מה שבנימין נתניהו, שר העל לאסטרטגיה כלכלית, עשה בשבוע שעבר. נתניהו הגדיל את מסגרת התקציב ואישר הוצאות נוספות שבפועל שינו את האיזון והן את המחיר שהאזרח הישראלי משלם (המחיר ללילה במלון) וגם את השירותים שהוא מקבל מהממשלה.

הבעיה כאן היא שינוי כללי המשחק באמצע הדרך. אכן, מאשרים תקציב, עם כל הגזירות, בכל שנה או שנתיים, ודואגים להגדיר את מערך האינטרסים הלאומי, ואז בישיבות של כמה דקות מאשרת הממשלה "העברות תקציביות" שמשנות את המאזן הזה, או פריצת מסגרת התקציב, שנעשית בלי חקיקה מסודרת בכנסת.

כל זה גרם לי לחשוב על פתרון תיאורטי, שיכול שיהיה בר יישום בכלכלה ובפוליטיקה הישראלית. לא תקציב דו-שנתי, לא תקציב ארבע-שנתי, אלא פתרון אלגנטי: אכן, הפתרון האידילי היה אם בכל פעם שהיינו בוחרים ראש ממשלה, הוא היה חייב לאשר תקציב לארבע שנות כהונתו, וכל חריגה מהתקציב היתה דורשת פיזור של הממשלה ובחירות מחדש. במצב הקיים כיום, תקציב המדינה צריך להיות מאושר בכל שנה עד סוף חודש מרץ של אותה השנה. אי אישור התקציב משמעו פיזור הממשלה.

אלא, שיש ניגוד עניינים מובהק בין מי שמנסח את התקציב (הממשלה) לבין מי שמשלם אותו (האזרחים). ניגוד העניינים הזה נובע מכך שהממשלה עצמה אינה נושאת בעול התקציב, ויש לה כח כמעט בלתי מוגבל להגדיל את הכנסותיה והוצאותיה, בעוד שלאזרחים אין כמעט שום יכולת לשנות את מסגרת התקציב.

את ניגוד העניינים הזה אפשר לפתור: הפתרון צריך להתחיל בכך שהממשלה תאשר תקציב, אך לא תוכל לשנותו בלי לפזר את הממשלה וללכת לבחירות או לפנות למשאל עם. כלומר: הממשלה קיבלה החלטה אחראית והחליטה שהיא אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבות שלה ללקוחותיה (להעמיד חדר במלון במחיר מסוים עם מערך שירותים מסוים), היא צריכה לקבל מחדש את ההסכמה של הלקוחות שלה. אם הממשלה לא תסכים, היא תצטרך להתמודד עם התקציב הקיים.

המצב בו הממשלה יכולה (בזכות הרוב הקבוע שיש לה ברשות המחוקקת) לשנות את תקציב המדינה בצורה אוטומטית על ידי הכנסת יד לכיסם של האזרחים בכל פעם שהיא אינה מצליחה לעמוד בהתחייבויות שלה, הוא בדיוק המצב שמאפשר הן חקיקה פופוליסטית והן העברת תקציבים לגורמים אינטרסנטים.

כעת, ברור שזה פתרון קשה: זהו פתרון שאפשר לשנות על ידי חקיקה פשוטה וברורה. הדבר הראשון הוא לקרוא לתקציב בשמו: תקציב הממשלה ולא תקציב המדינה. כעת, כיוון שהתקציב הוא של הממשלה, היא יכולה לתכנן אותו ולפעול לפי שיקוליה, אבל את הזכות לגבות את הכסף הזה מהאזרחים, ואת הזכות לקבוע כמה יועבר לממשלה, יש להפקיע מידי הממשלה אל הכנסת, ולמנוע התערבות של משרד האוצר.

יש להקים בכנסת מחלקת תקצוב שתקבע את סוגי המס, את ההכנסות הראויות לממשלה ואת הדרכים בהן המס יגבה. עם הכסף הזה, שיועבר לממשלה, הממשלה תוכל לעשות כרצונה. תרצה הממשלה להגדיל את התקציב, תצטרך לבחור כנסת חדשה.

כך, ורק כך, נוכל להפסיק את הסחטנות מהקופה הציבורית.

לבלוג של יהונתן

 

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.