חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עוד משהו בעניין מכללת אריאל

נושאים דעות, פוליטי ב 19.07.12 2:01

בהקשר לדיון על הכרה במכללת אריאל כאוניברסיטה, נחשפת גישתה של מפלגת העבודה ושל שלי יחימוביץ. חלופה אמיתית לשלטון הנוכחי צריכה להדגיש צדק חברתי ושלום בצד התמקדות בתחום הכלכלי

מאת: א. קוריאל

א.      אריאל

באריאל חיים, נכון לנתוני 2010, 17,668 תושבים. גודלה כגודל מועצה מקומית גדולה, לא יותר. היא הוכרה כעיר בגלל הצורך "לחזק" אותה, כלומר להדגיש את חשיבותה להמשך שילטוננו בשטחים הכבושים. במכללת (סליחה, אוניברסיטת) אריאל לומדים למעלה מ- 13,000 סטודנטים. במלים אחרות, אריאל היא מכללה (אוניברסיטה) שיש לה עיר. ההחלטה "לחזק" את אריאל ולהכיר בה כעיר היא המשך ישיר לאופן ההקמה של התנחלות זו: היא הוקמה על אדמות שנתפסו בצו ב 1978 "לצרכים צבאיים", ועל אדמות שהוכרזו כאדמות מדינה. היום מתברר שצרכים צבאיים כוללים גם הקמת "אוניברסיטה".

ב.      מועצות מקומיות גדולות בישראל

לפי קובץ הישובים של הלמ"ס לשנת 2010, במדינת ישראל יש 21 מועצות מקומיות בעלות מספר תושבים שבין 15 ל- 20 אלף (הרשימה המלאה למטה). מדוע לא הוקמה מכללה/מרכז אוניברסיטאי/אוניברסיטה באף אחת מהן? האם הממשלה תזרים לפתע פתאום 50 מיליון ש"ח למכללת יוקנעם, למרכז האוניבסיטאי כפר קאסם או שמא לשלוחת אוניברסיטת אשדוד השוכנת לה בגן יבנה? אתם יודעים את התשובה בדיוק כמוני: המדינה מעולם לא חשבה שישובים אלה מספיק חשובים כדי לעודד בהם הקמת מוסדות להשכלה גבוהה. וכל זה בלי להזכיר את היכל התרבות המפואר באריאל שנבנה ב- 40 מיליון ש"ח נוספים מכספי הציבור.

ג.        הדיון בעניין ההכרה במכללת אריאל כאוניברסיטה

הדיון בעניין מתן מעמד אוניברסיטה למכללת אריאל מתחלק לשניים: יש הטוענים כי העניין הוא מקצועי: אם המכללה עומדת בקריטריונים אקדמיים ראויים, יש להכיר בה. ויש הטוענים שהעניין פוליטי לחלוטין: אריאל נמצאת בשטח כבוש, ולכן לישראל אסור להקים בה אוניברסיטה.

לאחרונה התבטאה ח"כ שלי יחימוביץ' נגד מתן מעמד אוניברסיטה למכללת אריאל "כיוון שהאקדמיה לא מכירה במצוינות האקדמית של מכללת אריאל". יוצא מכך שאם הייתה הכרה במצוינות זו, אזי לא הייתה מניעה להכיר בה כאוניברסיטה. למעשה, יש כאן חזרה על דבריה של ח"כ יחימוביץ' משנת 2009: "אריאל היא עיר בישראל שהוקמה ע"י ממשלות ישראל לדורותיה. אי אפשר להעניש אותה ולא לתת לה הכרה אוניברסיטאית. הכול תלוי בקריטריונים אקדמיים". הטון והמוזיקה השתנו – התוכן זהה.

וכאן מתגלה החלק השני, והמעניין יותר, של יחסה של יחימוביץ' לאריאל: היא נבנתה על-ידי כל ממשלות ישראל, ובהן ממשלות רבות שבהן הייתה חברה מפלגת העבודה, ולכן היא לגיטימית. אם כך, כל מעשה שלטוני שנעשה בידי הממשלות, שבחלקן גם הייתה מפלגת העבודה חברה– כשר. גם אם מדובר במפעל שלם שיסודו בגזל ועושק.

ד.       פרויקט ההתנחלויות והפרויקט הניאו-ליברלי

בשלושים השנים האחרונות היו עסוקות ממשלות ישראל בשני פרויקטים עיקריים: בניית התנחלויות ובניית כלכלה ניאו-ליברלית. לשני פרויקטים אלה הייתה העבודה שותפה בכירה. העבודה הייתה שותפה, ואף עמדה בראשות, חלק מהממשלות שהפריטו את בזק, את מספנות ישראל, את בתי הזיקוק, את החברה לישראל על שלל מפעליה האסטרטגיים ועוד. העבודה נתנה יד להוצאת שירותים ממשלתיים רבים ל"מיקור חוץ" ולהחלשת מעמד העובדים באמצעות שימוש אינפלציוני בעובדי קבלן וחתימת הסכמי עבודה של עובדי דור ב' ודור ג'.

יוצא מכך, שיו"ר האופוזיציה צריכה לתמוך בהפרטת נמל אילת, בהמשך הפעלת שירותי הבריאות לתלמיד על-ידי אחיות-קבלן, בהפעלת יום לימודים ארוך באמצעות מורי-קבלן ובספסור הפנסיות של אזרחי ישראל בקזינו של הבורסה. שהרי, הדברים נעשו בסמכות וברשות על-ידי כל ממשלות ישראל, ובהן ממשלות שהעבודה הייתה חברה.

ה.      מסקנה

מאז בחירתה למשרת יו"ר העבודה עמלה שלי יחימוביץ' על הפיכתה לאלטרנטיבה שלטונית ראויה. אני תומך בכל לבי במהלך, ומקווה לראות אותה יום אחד על כסא ראש הממשלה. אולם, אם העבודה רוצה להיות חלופה אמיתית לשלטון ההון והכיבוש היא לא יכולה להסתפק רק בצד הכלכלי. כל בר-דעת רואה את הקשר ההכרחי בין הימין הכלכלי המפריט את ישראל לדעת ומשליט עליה אוליגרכיה צרה של בעלי הון, לבין הימין המדיני ההופך את ישראל למדינה דו-לאומית בין הים לירדן. כל זאת תוך הזנחה הולכת ומתמשכת של תושבי מדינת ישראל שבתוך גבולות הקו הירוק לטובת התושבים היהודים שבשטחים. לא יכול להיות שרק עיניה של יו"ר האופוזיציה טחו מראות. גם שיקול פוליטי טקטי קצר-טווח של קריצה לימין המתון ול"קונצנזוס" מזויף כלשהו לא יכול לתרץ את העיוורון המשווע הזה.

טוב תעשה יו"ר האופוזיציה אם תחזור בה מאמירתה האומללה. השמאל בישראל זקוק לאלטרנטיבה שלטונית אמיתית, כזו שמדגישה צדק חברתי ושלום כערכים שווים ומשלימים. די לנו במפלגות "מרכז".

נספח: מועצות מקומיות גדולות בישראל

  1. אור עקיבא – 15,960
  2. בית שאן – 16,977
  3. גן יבנה – 19,438
  4. דאלית אל-כרמל – 15,661
  5. זכרון יעקב – 19,485
  6. חורה – 17,451
  7. טירת כרמל – 18,584
  8. יפיע – 16,776
  9. יקנעם עילית – 19,412
  10. ירכא – 15,032
  11. כסיפה – 17,406
  12. כפר יונה – 18,822
  13. כפר מנדא – 16,451
  14. כפר קאסם – 19,389
  15. כפר קרע – 15,721
  16. קדימה-צורן – 17,129
  17. קלנסווה – 19,186
  18. קרית טבעון – 16,667
  19. ריינה – 17,452
  20. שוהם – 18,681
  21. תל שבע – 15,749
נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

24 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    א. כבר שנים מדברים על אוניברסיטה בגליל/גולן, יוק.
    ב. הסכום שהוקצה לכאורה לצורך הפיכת המכללה לאוניברסיטה באמצעות מימון תקציבי מחקר נמוך משמעותית מתקציבי המחקר של האוניברסיטאות האחרות, מישהו יצטרך לשלם על זה.
    ג. אין ספק ששלי יחימובית צריכה למשוך בוחרי ימין-מרכז ימין לעבודה זה התפקיד שלה, להערכתי היא לא תצליח בכך באמצעות נסיונות להיות ניצית יותר אלא רק באמצעות הדגשת הצד החברתי, במקום לדבר על אשמת האיראנים ועל הלגיטימיות של אריאל היא צריכה לדבר על העסקה ישירה, נגישות לדיור ומדינת רווחה זה המסר היחודי שלה כלפי הימין.

  2. מיקי :

    מן הסתם מתחיל עם כותרת מפוצצת ותקציב נמוך. משום שהם רוצים לתקצב את ההתנחלויות התקציב יעלה עם השנים (כך במוצהר), התקציב ההתחלתי הנמוך הוא כדי להקטין את הביקורת.

  3. ל רפי :

    טיעונים מגוכחים:
    א. באזור המרכז (גוש דן וסביבותיו) חיים כ- 2.5 מיליון איש, ונמצאות בו שתיים וחצי אוניברסיטאות – ת"א, בר-אילן ומכון ויצמן שאינו אוניברסיטה קלאסית אלא מכון מחקר אוניברסיטאי לתארים גבוהים. דהיינו: אוניברסיטה אחת לכל יליון נפש בקרוב. בחיפה, חיים פחות מ-300,000 איש ובכל זאת יש לה שתי אוניברסיטאות – חיפה, והטכניון – אוניברסיטה לכל 150,000 נפש!!! בבאר שבע כ- 230,000 תוזשבים ואוניברסיטה אחת, ובירושלים: כ- 800,000 אלף נפש ואוניברסיטה אחת. אם יש מי שיוגע להסביר את ההיגיון של מערך זה בנימוקים של אוניברסיטה למספר תושבי הרשות המוניציפלית בה היא ממוקמת או הגוש האורבני הצמוד אליה, הוא כנראה "אינשטיין השני".
    ברור שאין קשר בין הדברים, וברור שהקמת אוניברסיטה בישוב כזה או אחר קשורה בתכנון מקיף הרבה יותר מאשר שאלת מספר התושבים שבישוב. קל מאוד להבין את משמעות הדברים , אם בוחנים, למשל את התפתחותה של ב"ש לאחר הקמת האוניברסיטה בה.
    ב. ש"בוכה" על כך שאין עוד אוניברסיטה בגליל, כנראה עיוור לעובדות ולנתונים. לא רק שיש בצפון שתי אוניברסיטאות על כ- 1.5 מיליון נפש (יותר במכל אזור אחר) , יש בה גם התחלה של אוניברסיטה שלישית (בי"ס לרפואה ליד תל-חי) שכיום מסונף אמנם לבר-אילן, אבל לא ישאר כזה לעולם ועד.
    ג. האוניברסיטה באריאל לא הוקמה רק עבור אריאל ומוזר שיש בכלל צורך בדיון רציני להבהיר נקודה זו. אוניברסיטת אריאל משרתת חלקים גדולים של ההתישבות באיו"ש (והשאלה מי מרוצה מכך ומי אינו מרוצה, היא שאלה פוליטית בעליל ולא שאלה אקדמית), ותשרת גם כל מי שירצה בכך מאזור המרכז בין חדרה לגדרה. אם יש מי שנוסע לחיפה או באר שבע בכדי להגיע לאוניברסיטה שם, יוכל לעשות זאת ביתר קלות לאריאל. לכן, אם יש הצדקה לאוניברסיטה נוספת מבחינת צפיפות האוכלוסיה, הרי שיש להקימה דווקא במרכז. המיקום הגיאוגרפי הוא בראש וראשונה החלטה של תכנון לאומי כולל שעליו מופקדת הממשלה ולא המל"ג. נראה שהמל"ג התאהבה בהשתלטות ביתי המשפא בישראל על נושאים פוליטיים, מדיניים, ביטחוניים ואתיים, וגם היא מחפשת לה "מרחב מחייה" שיאדיר את השפעתה ויוקרתה, וישרת בראש וראשונה את חבריה.
    ה. בשולי הדיון הציבורי בשאלת אריאל, נחבא נושא שמין הראוי שיעלה על השולחן במקום שיטוטא מתחת לשטיח. כאן הייתי מצפה לשמוע את עמדת המל"ג משום שכאן היא רלוונטית גם כשהיא אינטרסנטית, אבל – יוק. שקט. השאלה שצריכה היתה להשאל ולא כל כך נשאלה היא מה נכון, יעיל, מתאים ונחוץ יותר לישראל, מספר קטן של אוניברסיטאות גדולות, מסורבלות, לא יעילות מנהלית, לא נגישות ציבורית ויקרות לסטודנטים בגלל ריחוקן ממקומות מגוריהם, או מספר גדול יותר של אוניברסיטאות קטנות יותר, איכויות יותר המפוזרות בצורה רציונלית יותר מבחינה גאוגרפית ונשלטות היטב ע"י הנהלותיהן, ותקצובן הוא פונקציה של צרכים אקדמאיים מזה ושל צרכים לאומיים מזה?
    אולי הגיע הזמן להקים צוות בדיקה בלתי תלוי, שלא יהיה כפוף למל"ג יבחן שאלה זו לגבי העתיד ויציע לממשלות ישראל מדיניות ארוכת-טווח של פיתוח המערך האוניברסיטאי בישראל, שלא על יסוד הנטיות הפוליטיות של קבוצות פוסט-ציוניות או אינטרסנטיות, אלא על בסיס קריטריונים אוביקטיביים, שיוגדרו לפני תחילת המחקר וישמשו "סרגל מדידה" לתוצאותיו. אני בעד גישה זו.
    לשאלה הפוליטית הקשורה במיקומה של אריאל, קל היום להשיב הרבה יותר משהיה עד לא מכבר: אריאל היא מוקד התישבותי חשוב מבחינה אזרחית, בטחונית, וערכית, ולכן יש להמשיך ולפתחו. יש לעשות זאת אל דקלרטיבית, אלא מעשית, והקמת אוניברסיטה היא דרך אלגנטית מאוד לכך. שנית, לאחר דו"ח השופט בדימוס לוי ברור שהשימוש בנונח "שטחים כבושים" לשטחי איו"ש לא פחות מהטעיית הציבור וגניבת דעתו. שלישית, מי שחתר ופעל ללא לאות להחרים את איראל ולהשחיר את ישראל, יצטרך עכשיו ל"אכול את הכובע" ולתקן את מה שקילקל. רביעית, אם אני מבין היטב את הרוח הנושבת מאריאל, דומני שהפתגם "… הזהרו בבני עניים, שמהם תצא תורה." נראה לי שאחד הספרים היותר חשובים שיצאו בעתיד הלא רחוק ממוסד זה יהיה "כיצד הומצאו הזנדים?"

  4. א. קוריאל :

    אריאל לא חשובה מבחינה "אזרחית, בטחונית וערכית". אריאל חשובה להבטחת המשך שלטון הכיבוש הישראלי בשטחים.
    עם כל הכבוד לשופט בדימוס לוי, הדוח שלו הוא עלבון לאינטליגנציה: כב' השופט הכריע שעל השטחים לא חלים דיני כיבוש. יופי, אז איזה דין חל שם? לא ברור.
    מה שברור הוא שהמשך השקעה בשטחים הכבושים בא על חשבון השקעה במדינת ישראל. לכן, כל מי שישראל יקרה לו צריך להתנגד לכיבוש ולתמוך בצדק חברתי.

  5. דליה :

    ברור שלאחר שהוכרזה מכללת אריאל אוניברסיטה, למרות התנגדות הות"ת והתנגדות גורפת של אנשי אקדמיה רבים (כפי שאמר פרופ' רון נעמן ממכון ויצמן בערוץ הכנסת היום בצהריים), היא תהיה אבן שואבת לתקציבים רבים, על חשבון אוניברסיטאות בתוך המדינה. האוניברסיטאות יסבלו ממצוקה תקציבית ומסגל מקוצץ, אך אוניברסיטת אריאל תפרח. המתנחלים השתלטו לא רק על השטחים. הם במאבק השתלטות גם על בית המשפט והאקדמיה. העיוות המוסרי הולך ומתעצם.

  6. מערכת עבודה שחורה :

    תגובתה של ח'כ עינת וילף מסיעת עצמאות כפי שנשלחה למערכת ב-17 ביולי:
    ח"כ ד"ר עינת וילף, יו"ר ועדת החינוך בכנסת, הגיבה הערב להחלטה להכיר במרכז האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה ואמרה: "צר לי על ההחלטה להכיר במרכז האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה. אם לשר האוצר ולמשרד החינוך יש עשרות מיליוני שקלים מיותרים לטובת ההשכלה הגבוהה, ראוי היה להעביר אותם לטובת חיזוק האוניברסיטאות הקיימות המתאוששות בקושי מעשור קשה של קיצוצים. הפתרון הנכון היה להשהות את ההחלטה כדי לסיים את הבחינה מחדש של כלל מבנה ההשכלה הגבוהה בישראל עם אפשרות להוספת דרג ביניים של מרכז אוניברסיטאי לכמה וכמה מכללות הראויות לכך בכל הארץ."

  7. משתמש אנונימי על חימום בסולר :

    תרשו לי לגחך 🙂 :-).

    שמתי לב, בלי לחפור יותר מדי שאין בכלל התייחסות בתקשורת לאופן שבו אושרה ההחלטה על הפיכת המכשלה לאוניברסיטה.

    מל"ג יו"ש החליט.
    וואלה.
    באמת?
    מי זה, מה זה, ולמה זה צל"ג יו"ש.

    אז הנה הבשורה הגדולה:
    סוף סוף עיקרון שתי מדינות לשני עמים מתגשם במלואו.
    מתוך ויקיפדיה.
    "הקמת מל"ג יו"ש

    ככלל, מדינת ישראל נמנעת מהחלה ישירה של חוקיה על שטחי יהודה ושומרון. בין היתר, אין ביו"ש תחולה ישירה לחוק המועצה להשכלה גבוהה. לפיכך, המועצה להשכלה גבוהה, הפועלת מכוח חוק זה, אינה מוסמכת לפקח על המוסדות האקדמיים אשר הוקמו ביו"ש מאז 1967‎.

    בשנת 1992 הגישה מכללת אריאל בקשה למועצה להשכלה גבוהה לקבל הכרה בשתי המחלקות העצמאיות הראשונות שלה לתואר ראשון (הנדסת חשמל ואלקטרוניקה והנדסת כימיה וביוטכנולוגיה). תשובת המל"ג, הייתה כי על פי חוק המל"ג, אין גוף זה יכול לטפל בפניית המכללה, בשל מיקומה הגאוגרפי מעבר לקו הירוק, שכן חוק המל"ג אינו חל בו.

    כדי לפתור בעיה זו החליטו משרדי הממשלה הרלוונטיים, המשפטים, החינוך והביטחון, בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, כי:

    חוק המל"ג יחול מעבר לקו הירוק באמצעות צו המפקד הצבאי, דהיינו אלוף פיקוד המרכז. זאת, כפי שנעשה גם לגבי חוקים ישראליים רבים אחרים שהוחלו על היישובים ביו"ש באמצעות צו המפקד הצבאי.
    יוקם גוף בשם "מל"ג יו"ש", שסמכותו תחול לגבי מוסדות להשכלה גבוהה מעבר לקו הירוק. "צו מל"ג יו"ש" קובע כי בגוף זה יהיו חברים חברי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג ירושלים), או כאלה שהיו בעבר חברים בו. סמכות מל"ג יו"ש לגבי המוסדות להשכלה גבוהה שברחבי יהודה ושומרון, תהיה זהה לזו של המל"ג לגבי מוסדות הממוקמים בתחומי הקו הירוק"…..

    1992? ממשלת שמיר? ממשלת רבין? סתם הכתוב ולא פירש.

    וכל השאר הריהו כתוב בספר השכל העקום.

    "-) 🙂

  8. יונתן כ. :

    מאיפה להתחיל?

    נתחיל מהגורמים המקצועיים באקדמיה,הם כרגע נגד אוניברסיטת אריאל ולפני זה הם היו נגד כל המכללות (הם עדיין נגד) הם פשוט נגד כל סוג של תחרות מהסיבה הפשוטה שכמוסדות הם מאובנים ונוקשים וחסרי מעוף.

    זה שהאוניברסיטה באריאל,השמאל צריך להגמל מהנטיה שלו ״להכין״ את השטחים לפינוי, ההתנתקות הוכיחה שכשיש רצון פוליטי אפשר לעקור הכל.
    אולי גם תתחילו להבין שה״הכיבוש״ לא מוחזק בגללנו אלא בגלל הפלסטינים וביום שהם יחליטו,הם לא אנחנו, לעשות שלום באותו יום הכיבוש יגמר.(הלכתי רחוק מדי?)

    סהכ זאת מכללה טובה והיא תהיה אוניברסיטה טובה. 

  9. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    הרבה סיבות לגחך, הנה עוד אחת
    🙂 🙂
    כותב כאן יונתן:
    "ביום שהם יחליטו (הפלשתינאים), הם לא אנחנו, לעשות שלום באותו יום הכיבוש יגמר.(הלכתי רחוק מדי?)".

    לא הלכת בכלל יונתן. אתה תקוע. אם אתה משאיר לפלשתינאים את העבודה הם יעשו אותה לפי התכנית שלהם, לא לפי התכנית שלך.

    אתה מפקיד בידיהם את האחריות לגורל מדינת ישראל?
    בבקשה – קבל תוצאות:

    – מדינה (ישראל) ללא גבולות מוכרים (משרת את הקייס הפלשתיני נוגד את האינטרס הישראל)
    – קרעים הולכים ומתרחבים בחברה הישראלית. התחזקות הימין הניאו-ליבראלי והפשיסטי.
    – הפיכת הצבא הישראלי מצבא הגנה לצבא כיבוש, על כל ההשלכות.
    -חיזוק חזית הסירוב הפלשתינית וחזית הסירוב הישראלית.
    – סדקים, מה סדקים, קרעים בלגיטימציה הישראלית במערכת הבינלאומית, וזה הולך ומתקרב למסה קריטית. העובדה שלא מדברים על כך בעבודה שחורה לא מאיטה את התעצמות התהליך.
    והרשימה עוד ארוכה.

    ודרך אגב, אחת המטרות של ההנתקות מעזה, היתה חיזוק האחיזה בגדה, או שאתה תמים מדי מכדי להבין את זה?

    זה כבר הפסיק להיות עצוב.
    ישראל הפכה מזמן לבדיחה.
    אז צוחקים 🙂

  10. יונתן כ. :

    הפלסטינים הם הצד השני בסכסוך הזה,אנחנו כבר הכרענו לגבי הנכונות שלנו לסיומו (ויתורים וכו׳) הם לא.

    תמים אני לא והסיבות להתנתקות לא רלוונטיות מכיוון והטענה הייתה שכשיש רצון אז מצליחים.

    אמרת שאני מפקיר את גורל המדינה בידיהם,מה בדיוק האלטרנטיבה להסכם? לגרש אותם? להתפנות בעצמנו? אין אלטרנטיבה וכל המאבקים של שמאל וימין לא משנים כהוא זה.

    שתהיה אוניברסיטה באריאל זה לא מה שיעכב את השלום

  11. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    אנחנו הכרענו?
    מי זה אנחנו? הממשלה הנוכחית, או שאולי אתה באמת תמים?

    ה"רצון" שאתה מדבר עליו הוכיח כמה קשה היתה הנתקות שמעורבים בה רק אלפי אנשים
    והרמז היה ברור.

    הפלסטינים הם רק עוד צד בסכסוך, שחובר אליו עולם ערבי שלם.

    הפלסטינים אינם מקשה אחת – מסירת ההכרעה ב"ידיהם" היא מתנה לחזית הסירוב הפלסטינית-ערבית, שמצידה מחזקת את חזית הסירוב הישראלית שמרכיבה היום את הממשלה (דו"ח לוי, אמרנו? אם זה לא היה פאתטי, זה היה ממית מצחוק).

    האמת היא שככל שהזמן עובר נשמטים עוד ועוד קלפים מידיה של ישראל, ועוד ועוד ממשלות ימין מקבעות את המדינה הדו-לאומית.
    כל אדם רציני חייב להכיר באפשרות שיום אחד לא תהיה לנו באמת אלטרנטיבה.
    דרך אגב, עברנו כבר אולי את היום הזה.

    בדבר אחד אנחנו מסכימים – בשביל לעכב משהו, הוא צריך להיות בדרך. אוני באריאל לא תעכב את השלום.

    היא כן!!!
    תזרז את תרבות השטיקים והקומבינה שבאמצעותה מתנהל השלטון בשטחים, וראה התגובה שלי למעלה.

    ועוד שאלה למה בכלל לטרוח ולהכביר מילים במקום שתרבות האין חוק והקריצה כבר לכלכה פה את השפה?

    כי נאמר לעולם לא יוואש אדם מן התקווה.

  12. נדב פרץ-וייסוידובסקי :

    יונתן, אם ישראל כל כך החליטה שהיא רוצה שלום, והפלסטינים כל כך לא, למה ישראל לא מקבלת את היוזמה הסעודית, שמונחת על השולחן כבר עשור ואושררה ב-2009?
    להזכירך – פשרה בירושלים, פשרה על פליטים, גבולות 67'.

  13. יונתן כ. :

    כי היוזמה הסעודית לא באמת כוללת "פשרה" היא הכתבה והפתרון לפליטים בה הוא משהוא שכל אחד יכול להבין ממנו מה שהוא רוצה (כשהפלסטינים מבינים שהיא כוללת את זכות השיבה) ובעיקר כי הצד שמסוכסך איתנו אלו הפלסטינים ולא הסעודים.

    כי ביוזמה הזאת אנחנו לא מקבלים שום דבר מוחשי,שום דבר,מוותרים על הכל.

    למה הפלסטינים לא מזכירים את היוזמה הסעודית בכל הזדמנות? גם הם מבינים שזה לא משהו רציני אז אל תתלו בזה לניגוח פנימי,היוזמה הסעודית נולדה כדי שהאמריקאים לא יחשבו שהסעודים שותפים לאל קעיאדה ותו לא.

    מר סולר,הפלסטינים רוצים שתהיה להם מדינה עצמאית אז הם יאלצו להכריע כלאום,מקשה אחת או לא,ושוב לא אמרת מה האלטרנטיבה.

    הכיבוש הוא לא מטרה הוא אמצעי לשמירה על מדינת ישראל וכך גם סיום הכיבוש לא צריך להיות מטרה אלא אמצעי בלבד.

    ולגבי דו"ח לוי,היחס המזעזע הזה למשפטנים מוכשרים שכתבו חו"ד ששונה מהקונצנזוס הפוליטי מזעזעת בעיני,לינץ' אפשר לעשות גם במילים וזה מה שעושים להם.

    אני לא מבין את מהות היחס האינסטרומנטלי לחוק ולמשפט,כל עוד השמאל הצליח בבתי המשפט החוק,עם כל ההתפלפלות,היה טוב וכשהשמאל מפסיד אז פתאום קובעים שזאת התפלפלות והחוק הוא בכלל לא העניין?

  14. טל :

    יש אלטרנטיבה – סיפוח יו"ש, על כל המשתמע מכך. סוף לקומבינות, סוף לכיבוש, שוויון בפני החוק לכולם. מה רע בזה? זה אוטומטית אומר מדינה דו-לאומית? אני לא בטוח.

  15. מיקי :

    ליונתן הנכבד.

    ראשית, אתה עוד תראה שדו"ח לוי ימות מיתת נשיקה, ונתניהו לא יאמץ את המלצותיו. הכיבוש ("תפיסה לוחמתית") הוא עלה התאנה המשפטי של מדינת ישראל, והיא לא תוותר עליו בקלות. בלי עלה התאנה הזה, פתאום צריך להסביר למה לפלסטינים בשטחי בי וסי אין זכות הצבעה. אתה לא נשמע כמו אדיוט, וכנראה שגם אתה מבין את זה.
    אי לכך, אין הרבה משמעות לדו"ח, וודאי שהוא לא מייצר מציאות משפטית חדשה. לפחות לא לעת עתה. אז להגיד שהשמאל "הפסיד" בזירה המשפטית, זה קצת מוקדם.

    מעבר לזה, כמובן שהחוק הוא לא העיקר. רווחתם של בני אדם היא העיקר, והחוק הוא זירה למאבק, אחת מיני רבות. כשהשמאל מפסיד בזירה הזאת, הוא ממשיך להיאבק בזירות אחרות, בדיוק כמו הימין. מה לא בסדר?

  16. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    יונתן, הכיבוש הוא בטח לא אלטרנטיבה. ז"א שגם אתה לא עומד ומציע פה אלטרנטיבות.

    הכיבוש הוא הדרך של הפלשתינאים להשקיע אותנו בבצה טובענית עד שלא נוכל לצאת ממנה. לא נוכל בלשון עתיד? יתכן שזה כבר לשון הווה.

    אחת הטעויות של ממשלות ישראל – ההנחה הבלתי מוכחת שתמיד יהיה איזה קונץ, איזה קלף שנוכל לשלוף.
    אז זהו שזה לא עובד ככה.

    לא רוצה להביא דוגמאות מההסטוריה למקרים שמבוי סתום הביא אחריו שקיעה בלתי נמנעת. יש גם דוגמאות לתפניות מפתיעות שאפשרו יציאה מהבוץ. אבל זה לא דבר שמהמרים עליו.

    כל המדיניות הישראלית מבוססת על הימור – לא על אלטרנטיבות, ומדובר בהימור על כל הקופה.

    אנחנו חיים על זמן שאול (והוא קצר מאוד כמו שהוכיח לאחרונה הפליק פלאק הפוליטי 🙂 ).

    אנחנו לוקחים הלוואות מ"בנק האלטרנטיבות", רק כדי לבזבז אותן על משוגות של הימין המתנחל. עכשיו הבנק התרוקן ולנו אין ממה להחזיר את המשכנתא הזאת.
    אתה יודע מה קורה לבית של מי שלא יכול להחזיר משכנתא.

    להמשיך ולדקלם הנחות שאף פעם לא נבדקו ברצינות כמו אנחנו רוצים שלום ולא מוכנים לוותר בלי תמורה וכל מיני טיעונים של חנוונים ומוכרי רהיטים, לא עובד פה, כי המשחק הוא אחר לגמרי.

    אבל לא מספרים לנו עליו כמו שלא מספרים לנו כאן לאיזה היקף מבהיל הגיע כבר החרם על ישראל. אנחנו חיים בבועה ילדותית.. במצב כזה הפלשתינאים רק צריכים סבלנות – ונראה, נראה מי ימצמץ אחרון.

  17. יונתן כ. :

    מיקי- אני לא יודע מה יהיה גורלו של הדו"ח אבל ברור שהוא לא נועד לייצר מציאות מדינית חדשה רק לאפשר למדינה תגובה כשארגוני שמאל יכפו עליה דברים באמצעות בית המשפט.

    היחס לחוק לא יכול להיות אינסטרומנטלי,אי אפשר להאדיר את החוק ואת בתי המשפט כשהם לטובת אותו צד ולבזות אותם כשהם לא כי אז כל החלטה של בית המשפט תצבע בצבע פוליטי וכל מי שלא שייך לאותו מחנה פשוט יאבד אמון בבית המשפט.

    זה לא תהליך דמיוני,זה התהליך שאנחנו רואים היום שבו יש אובדן אמון בבית המשפט ותפיסה של החלטותיו והרכבו כפוליטיים ולא משפטיים.

    אין בעיה במובן החוקי או הדמוקרטי לפעול באמצעים משפטיים למען מטרות של השמאל הבעיה היא בתפיסה ובהתנהגות שכל עוד המשפט הוא "שמאל" הוא מכובד כי זה שומט את הלגיטימיות מתחת לכל המערכת.

    סולר-האלטרנטיבה שאני הצעתי זה הסכם,אני גם מציע שהשמאל לא יתייחס לפלסטינים באמביוולנטיות כאשר מצד אחד הם שותפים להסכם ויכולים לדאוג לעצמם למדינה ברת קיימא ומצד שני אנשים קטנים,חלשים שלא יכולים להתמודד עם הדורסנות הישראלית וצריכים את ארגוני השמאל הישראליים שישמרו עליהם.

    אני אומר שהפלסטינים צריכים לדאוג לענייניהם ולאנשיהם על ידי הסכם איתנו,לא על ידי משיכת הסטטוס קוו הנוכחי ואם מישהו מפסיד ממנו אז זה לא בית הישראלי שהוא לקבל ממנו סעד אלא ללכת למנהיגיו ברמאללה ולדרוש שיגיעו איתנו להסדר.

    אני מצטער אבל לא הבנתי את כל הפנינים שניפקת כמו "אנחנו חיים על זמן שאול" ו"כל המדיניות הישראלית מבוססת הימור" אלו משפטים סתומים וחסרי משמעות שכל אחד יכול להשליך עליהם מה שהוא חושב.

  18. מיקי :

    שלום יונתן.

    ראשית, בתי המשפט לא כופים על "המדינה" שום דבר, זה כמו להגיד שהממשלה כופה דברים על "המדינה". בתי המשפט הם חלק מהמדינה, לא פחות מהממשלה. בדבריך אתה מוציא את בית המשפט מהגדר, כאילו אנחנו המדינה ובית המשפט (שעושה כידוע רק את רצון השמאל) הוא האויב.

    היחס לחוק יכול וצריך להיות אינסטרומנטלי. למה מה, החוק ירד מהשמיים? החוק הוא אינסטרומנט להסדרה בדרכי שלום של יחסים בין בני אדם. החוק הוא כלי מאוד חשוב, ובלעדיו איש את רעהו חיים בלעו. לכן אני, אישית, דווקא מאוד מכבד את החוק. אבל זה לא אומר שהחוק, או השופטים, או שופטים בדימוס, הם מעל כל ביקורת, אפילו ביקורת חריפה. להפך. משום שהחוק כל כך חשוב, אנחנו האזרחים צריכים לתת את דעתנו עליו ולפעמים גם להתווכח עליו.

    באשר ל"האדרת" החוק ובתי המשפט וביזויים לאחר מכן – אני לא יודע על מה אתה מדבר. מי שמאדיר את החוק זה אתה, ומי שמבזה אותו זה מעל הכל ממשלת ישראל שמתעלמת מפסיקות בג"ץ במשך שנים. אני מציע שתציין אנשים מסוימים והתבטאויות מסוימות, כדי שנדע מה לא מוצא חן בעיניך.

  19. יונתן כ. :

    אין לי חשק להגיב לטענות מתחכמות ופלפולי מלים.

    החוק צריך לגיטימציה מצד רוב הכפופים וכשהוא משמש כמכשיר בידי צד פוליטי אחד בלבד אז לא תהיה לו לגיטימציה,כשהשמאל מכבד חוו"ד משפטית של משפטנית שהלכה למרץ כאורים ותומים ולעומת זאת מזלזל בחוו"ד של שופט עליון אז יש כאן בעיה.

  20. מיקי :

    לחזור על עצמך זה באמת שיטה מצוינת. טוב, שיהיה לך לבריאות.

  21. מיקי חבל שחזרת בעצמך! :

    מיקי את אמרת בעצמך ששדרוג אריאל לאוניברסיטה צריך להעשות רק ע"י שיקולים אקדמיים. ואכן אריאל נבחנה ע"י 6 מדענים מ6 אוניברסיטאות שונות ומתחומי מדענים שונים. אפשר לראות את הדו"ח כאן:http://www.ariel.ac.il/Site/msg/press/MalagYoshReport.pdf
    וגם הטיעון התקציבי לא נכון כי האוצר התחייב לתוספת תקציב.
    לכן את צריכה לשמור על היושר שלך ולומר את האמת שאריאל ראויה לאוניברסיטה וצריך להחליט רק על הקריטריונים אקדמיים שבהם היא עמדה!!

  22. משתמש אנונימי על חימום בסולר :-) :

    מה ש- 20 אמר.
    והערה אחת קטנה – יונתן נמצא בחברה טובה, מה שהוא אומר כאן נלעס ונגרס כבר עשרות שנים.
    האם מצבנו משתפר כל הזמן הזה? או להיפך?
    כמו שיונתן אומר – כל אחד יענה מה שהוא חושב.

  23. מיקי :

    לאדון או גברת 21 המרבה בסימני קריאה:

    מעולם לא אמרתי ששדרוג מכללת אריאל צריך להיות על פי קריטריונים אקדמיים בלבד, וזו אינה דעתי. נראה שכלל לא קראת את עמדותיי ואתה משליך עלי את העמדות שאתה משייך ל"שמאל" באופן כללי. אנא התאמץ מעט יותר.

    באשר לאיכותה האקדמית של המכללה – קטונתי מלחוות דעה בעניין. אולי זו מכללה טובה ואולי לא, אני לא יודע. ידוע לנו שמכללת אריאל עמדה בקריטריונים שהציב לה מל"ג יו"ש, שהוקם כדי לקדם את מכללת אריאל. משכנעת בעיני עמדתם של אלו הטוענים שלו הרמה האקדמית היתה העניין הקובע, אז תהליך השדרוג היה פתוח לכל המכללות שעומדות בקריטריונים ולא רק לאחת שנמצאת, שלא במקרה, בשטחי האפרטהייד.

    לגבי הטיעון התקציבי: זה ששר האוצר מקצה תקציב נוסף זה אומר שאותם מליונים לא יהיו זמינים למטרות אחרות, כמו (בין היתר) לחיזוק האוניברסיטאות הקיימות. זה כמו שתגיד לאשתך שאין לכם כסף לשלוח את הילד לחוג ואחר כך תקנה לעצמך מערכת סטראו באלפיים שקל. שבוע אחר כך אתם שוב דנים בשאלה אם לשלוח את הילד לחוג, אבל עכשיו כבר באמת אין לזה כסף.

    חוץ מזה, אני זכר ולא נקבה.

    לגבי כל השאר אתה כמובן צודק…

    נ.ב. – אם את/ה מעוניינ/ת להמשיך את הדיון הזה איתי, אנא מצא/י לעצמך כינוי פחות פוגעני.

  24. חקלאי :

    הפיכת מוסד אקדמאי לאוניברסיטה היא קודם כל שדרוג כלכלי. אוניברסיטה זכאית למענקי מחקר שמושכים לאזור אוכלוסיה חזקה. הן באופן ישיר ןהן באופן עקיף ע"י פיתוח עסקים הנשענים על המחקר. לגליל, בנחשלותו, בריחוקו מהמרכז, בהעדר יכולות פיתוח מגיע לפני אריאל.
    אוניברסיטה שמינית באריאל תדלדל את משאבי משרד החינוך כך של תהיה אפשרות לשדרוג כזה בגליל לפחות בעשור הקרוב.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.