חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

לזכרו של פרופ' שלמה בנטין

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 16.07.12 1:35

פרופ' שלמה בנטין, חתן פרס ישראל לפסיכולוגיה התשע"ב, פסיכולוג קוגניטיבי וחוקר מוח, אצלו למדתי בתואר הראשון ובדוקטורט, נהרג אתמול מפגיעת משאית באופניו, בברקלי שבקליפורניה

מאת: איתי אשר

לא היכרתי את שלמה בנטין האדם, רק את שלמה בנטין המרצה, שהיה לו חשוב מאוד להראות לתלמידיו שהוא חוקר בקנה מידה עולמי, וגם שלא אכפת לו ללכת נגד הזרם ולהילחם בכל העולם. השמועות סיפרו שהוא וחבר סגל נוסף מפסיכולוגיה נעצרו בהפגנה אלימה במבשרת, נגד הכוונה לספח את היישוב לירושלים. אבל מעבר לפיקנטריה הזו, באמת היה מרתק ללמוד ממנו, גם על נושא שיש לו קשר הדוק למערכת החינוך – הוראת הקריאה.

פרופ' בנטין ז"ל היה מהלוחמים המרכזיים בשיטות הקריאה ה"חדשניות" שכבשו את ישראל (אחרי ארה"ב) שנקראו "השפה כמכלול" או whole word reading. שיטות אלו יצאו כנגד הדרך המסורתית ללימוד קריאה, שהחלה מאותיות והברות (ספרי "אלפוני" עם "ר-מה ק-מה" וכו', ובטוח לחרדים יש משהו דומה) בטענה שהן משמימות ומשניאות את הקריאה על הילדים. במקום זאת, הציעו מצדדי "השפה כמכלול" לקרוא עם הילדים בכיתה א' סיפורי ילדים, שיגרמו להם להבנות בעצמם במוח את המיפוי בין עיצורים ותנועות לאותיות וסימני ניקוד, לנסח בעצמם כללי כתיב וכן הלאה (קשור לגישות קונסטרוקטיביסטיות).

השיעורים באמת היו כיפיים, אבל בדיעבד הסתבר שרבים מהילדים נותרים אנאלפביתים וזה מתגלה בכיתות הגבוהות, בד"כ במעבר לחטיבת הביניים. "מלחמת חוקרים" שהתרחשה בארה"ב בנושא גרמה לחזרה לשיטות הישנות, אך בישראל שיטת "השפה כמכלול" המשיכה גם לאחר שרוב הקהילה האקדמית הכירה בכישלון השיטה, ולמרות זעקות של מורים רבים בבתי"ס יסודיים בארץ. הסדרה המיתולוגית "בלי סודות" ("גשש בלש בפעולה", "לה הוא צליל בתוך מילה", "מי תמיד עימי? מימי" וכו') נוצרה באותה תקופה, אם אינני טועה במין ניסיון לרבע את המעגל ולהתפשר מעט עם הביקורת.

פרופ' בנטין נלחם וצעק, וצעקותיו (לפחות לפי סיפוריו) היו בין הגורמים להקמתה של ועדה בראשות פרופ' רינה שפירא, שחקרה את הוראת הקריאה בישראל והגיעה למסקנות קשות: לא רק שמשרד החינוך אינו קשוב למחקרים אקדמיים ולשינוי מדיניות בעולם, הוא בכלל לא מבצע הערכה על האפקטיביות של שיטות הוראת קריאה שונות המיושמות כאן בישראל ואינו קשוב לזעקות המורים מהשטח. פרופ' רם פרוסט, תלמידו של בנטין, היה אחד מחברי הוועדה (אני מסוגל להבין למה משרד החינוך לא רצה את בנטין כחבר).

הוועדה המליצה לחזור לשיטה הפונטית ("רמה קמה") ולזרוק את השפה כמכלול לפח הזבל, אעפ"י שבמבט אינטואיטיבי של הורים ותלמידים היא נראית ממש נפלאה.

זהו סיפור שחשוב לזכור אותו גם בהקשר לדיון על הוראה בשיטות של "הטבעת ידע" לעומת "פיתוח כישורי חשיבה גבוהים" ו"למידה משמעותית" (הוראה בשיטת חקר, הוראה מבוססת פרוייקטים וכו'). לפעמים (לא תמיד) הדברים הישנים פשוט עובדים יותר טוב מאופנות מתחלפות. המסקנה היא שלא כדאי להיות שמרן אבל גם לא כדאי להיסחף. פשוט צריך ללכת בזהירות ולבדוק בצורה רצינית, כי בסה"כ אלו ניסויים בבני אדם.

אם הילדים שלכם לומדים היום לקרוא כמו שצריך במערכת החינוך, זה לא מעט בזכות פרופ' בנטין.

יהי זכרו ברוך.

לקריאה נוספת:

כתבה בהארץ על המסקנות הקשות של הוועדה

המלצות הוועדה במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת

כתבה בהארץ מ-2003, מרואיין פרופ' רם פרוסט,

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.