חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

התמ"ג אינו משקף דבר

נושאים דעות, הדרך אל האושר, כלכלה ותקציב ב 5.11.08 5:10

התוצר הלאומי הגולמי (תמ"ג) הוא המדד הכלכלי העיקרי על פיו מודדים צמיחה ורמת חיים. בטורו השבועי, איתמר כהן קורא תיגר על התפיסה הזאת, ומסביר למה

מבוא לכלכלה אקולוגית / מאת איתמר כהן

מבוא לכלכלה אקולוגית

 

התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) הוא מונח כלכלי המציין מדידה של הערך הכולל של הסחורות והשירותים שיוצרו בשטח טריטוריאלי מסוים במהלך תקופה נתונה. התמ"ג הוא גם השיטה המקובלת בקרב כלכלנים שמרנים כדי לבדוק את "הצמיחה הכלכלית" במדינה, ולהשוות בין מה שהם (ורק הם!) מכנים "רמת חיים" במדינות שונות.

 

דברי חכמים, בנחת נשמעים

 

"על פי הסטנדרט המוזר של התמ"ג, הגיבור הלאומי של הכלכלה הוא חולה סרטן סופני שנמצא בתהליך גרושים יקר. המאורע השמח ביותר הוא רעידת אדמה או הוריקן. הסביבה הרצויה ביותר הוא אזור מזוהם בפסולת רעילה שיעלה מיליארדי דולרים לנקותו. כל אלה תורמים לתמ"ג, בגלל שהם גורמים לכסף להחליף ידיים. (…) כשילדים מדברים עם הוריהם, הם לא תורמים לתמ"ג (…)

התמ"ג מתעלם מהתרומה של התחום החברתי – כלומר, התפקיד הכלכלי של משקי- הבית והקהילות. זהו המקום שבו מתבצעת הרבה מהעבודה החשובה ביותר באומה, מטיפול בילדים ובאנשים מבוגרים ועד לעבודה התנדבותית על מגוון  צורותיה. זה הדבק החברתי של האומה. אבל בגלל ששום כסף לא מחליף ידיים בנחלה זו, היא בלתי נראית לכלכלה הקונוונציונאלית. התמ"ג כלל לא מחשיב אותה – ומשמעות הדבר שככל שהמשפחות והקהילות שלנו מתפרקות וסקטור שרות רשמי בא במקומם, כך התמ"ג עולה,  וכתבי הכלכלה משמיעים תרועות שמחה (…)

"הורות הופכת למעונות יום, קפיצה לשיחה במטבח הופכת לפסיכיאטרייה ולווידאו, עינם הפקוחה של השכנים הופכת למערכות אזעקה ולקציני משטרה, הארוחה המשפחתית הופכת למקדונלד'ס, בכל רובדי החיים, הדברים שאנשים נהגו לעשות למען ויחד עם אחרים הפכו לדברים שהם צריכים לקנות (…)

התמ"ג מתייחס לשעות הפנאי ולזמן בחיק המשפחה באותו אופן שבו הוא מתייחס לאוויר ולמים: כחסרות כל  ערך (…)"

 

כלכלנים הביעו את התנגדותם למדדים חדשים בעיקר במונחים פילוסופיים. מדד של קידמה לאומית חייב להיות מדעי וחופשי מערכים, הם אומרים. כל ניסיון להעריך כיצד הכלכלה באמת משפיעה על אנשים יכלול יותר מדי הנחות יסוד והאשמות, יותר מדי שיפוטים התלויים בערכים, בנוגע לשאלה את מה צריך לכלול. יותר טוב להישאר על מה שמשוער כאדמה מוצקה של התמ"ג, שעל כל מגרעותיו רכש הילה של מדע אמפירי מעשי (…)למרות ההילה, התמ"ג הנוכחי רחוק מלהיות חופשי מערכים. השארת העלויות החברתיות והסביבתיות מחוץ לחישוב הכלכלי לא מתחמקת משיפוט ערכי. להפך, היא מבצעת את השיפוט הערכי העצום אשר דברים כמו התפרקות המשפחה ופשע, ההרס של  אדמות מעובדות ושל זנים שלמים, תת-תעסוקה ואיבוד הזמן הפנוי, נחשבים ללא כלום בשיווי-המשקל הכלכלי. העובדה היא, שהתמ"ג  נותן כבר ערך שרירותי לגורמים כאלה – אפס עגול וגדול."

מתוך אם התמ"ג עולה, למה ארה"ב שוקעת?

 

לקריאה נוספת

כלכלה אקולוגית

מדד אלטרנטיבי לתמ"ג.

 

תודה לדרור על עזרתו.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: ,

7 תגובות

  1. אדם רובינשטין :

    תמציתי ומדויק.

    כבר לפני שנים רבות הבנתי שאם אני רוצה לענות על השאלה "האם כדאי ללכת לסרט" ולעשות זאת בכלים של ניתוח רציונלי (כלכלי, כי "כדאי" היא שאלה כלכלית) צריך לתת ערך (כלכלי, כספי) להנאה שלי מהסרט, שהיא התמורה.

    בדיוק כך, אם רוצים להמשיך להשתמש בשיטות הניתוח הכלכליות המקובלות, שהן כשלעצמן הן כלי לר רע בכלל, צריך לתת ערך כלכלי לכל ה"הנאות" שנמנו לעיל.

    מאידך, לא נכון לזרוק את הכלי הכלכלי עצמו, כי זה יהיה בבחינת לשפוך את התינוק עם המים.

  2. האזרח דרור :

    אין פה אייקון של איש מסמיק.

    בגדול מחנה המנגדים לתמ"ג מתחלק ל-2

    המחנה האחד טוען שצריך צמיחה – "אבל אחרת" – לדוגמה לחשב מה הערך שניתן על ידי קיום של מערכות חברתיות וסביבתיות ולנסות להכילל אותו פנימה.

    המחנה השני -אליו אני יותר ויותר נוטה – חושב שזה עדיין פשרני מידי.

    כיום מדידת הרווחה היא – בצורה גסה – מתורגמת לכמות הסחורות והשירותים שעברו דרך המערכת – בגלל החוק השני והראשון של התרמודנימיקה – פרוש הדבר – קשר כמעט חד חד ערכי בין כמות החומר בעל אנטרופיה נמוכה (משאבי טבע) והאנרגיה שהפכו לחום ולחומר באנטרופיה גבוהה יותר (פסולת)

    מול זה יש 2 טענות חזקות
    – צריך למצוא איך מגיעים לכלכלה שבה זרם החומרים והאנרגיה שזורם דרך המערכת אינו גדל (לא באופן כולל) – לפחות כל עוד אנחנו מגבילים את הדיון לכלכה בכדור הארץ שאין לה אנרגיית היתוך גרעיני

    – ממילא, הרווחה האנושית אינה תלויה בזרם החומרים – או זרם המוצרים שאנו קונים – אלא בקיום תקין של הון – ואם תרצו לדייק בהרבה – תפקוד תקין של מערכות -במצב זה השאיפה היא דווקא להפך – להיות בעלים של מערכות מתפקדות, שצריכות תשומות כמה שיותר קטנות מהמערכת הכלכלית ולעומת זאת מספקות תפקוד (ולכן רווחה – שכן תפקוד הוא הדבר שאנו רוצים, לא סתם מוצרים) כמה שיותר גדול באופן מקיים.

  3. נדב פרץ :

    אין ספק שרווחה היא לא רק תוצר של כמות משאבים, אבל היא בהחלט גם תוצר שלה. תוכניות חינוך טובות יותר זה מצויין; הכשרת מורים אפקטיבית זה מעולה; זה לא שווה הרבה עם 40 תלמידים בכיתה ועם מורים שמרוויחים פחות ממינימום. ושני הדברים האחרונים משמעם משאבים.

  4. האזרח דרור :

    נדב, אם אתה רוצה דיון ציבורי כלכלי פופוליטי תדבר על "משאבים" אחרת אתה צריך להבדיל בין:

    – דלק מתכלה (כמו נפט, פחם, גז, ואורניום)
    – אנרגיה מתחדשת ברת ניצול

    – משאבים מתכלים ברי מחזור (כמו פלדה)
    – משאבים מחצביים מתכלים שאינם ברי מחזור (פוספטים לדוגמה)
    – משאבים מתחדשים (כמו עץ, מים)
    – משאבי כיור (כמו ביצה המטרת מים, אוקיינוס)

    – מערכות אקולוגיות וחברתיות מתפקדות שמספקות שירותים כלכליים (כמו יער שיוצר מיזוג אוויר , הולכת גשם, החדרת מים למי תהום וייצוב קרקעות מפני סחף).

    – כסף (שהוא מוסכמה חברתית – לא קשור לכל הרשימה הנ"ל)

  5. נדב פרץ :

    לא ברור לי איך זה מתקשר לתגובה הקודמת שלך או לדיון בכלל.
    אתה טענת שצריך לראות 'איך מגיעים לכלכלה שבה זרם החומרים והאנרגיה שזורם דרך המערכת אינו גדל'. אני טוען שאלא אם כן נבצע חשיבה מחודשת על 'מהי רווחה' ונאמץ סטנדרטים כמעט בודהיסטיים לאיכות החיים שלנו (ואני לא בטוח שזה דבר רצוי), רווחה לא יכולה להיות מושגת רק באמצעים של ארגון מחדש.

    אתה רוצה לדבר על שינוי סוג המשאבים שאנחנו משתמשים בהם? זה דיון אחר לגמרי, שחשוב שיתנהל.

  6. האזרח דרור :

    כרגיל כמעט בשיחות שלי אתך, אנחנו באי שיח. גם אני מתקשה לראות את ההקשר הברור של ההודעה שלך – מה פתיל המחשבה שלך. זה בסדר, רק צריך לנסות לדייק במונחים.

    אתה רוצה לדבר על מה רצוי , או על מה אפשרי?

    אני טוען שאלא אם יתגלו שינויים טכנולוגיים פנטסטיים, כמו היתוך גרעיני או תחבורה זולה לחלל החיצון – אנחנו במגבלת משאבים

    =======

    הנה מספר טענות עובדתיות:

    כל כלכלה (של יצור חי או אדם) מושתת על זרם של חומר ואנרגיה שזורמים דרכה המעטפת של המערכת – מהיות המערכת הזאת מערכת תרמודינמית.

    הזרמים האלה יכולים להיות גדולים או קטנים, להשאר בגודל קבוע , לגדול או לקטון

    לפחות זרם האנרגיה לא יכול להתאפס – בגלל חוקי הפיזיקה

    כדור הארץ הוא מערכת סגורה כמעט לחומר, אבל פתוחה לאנרגיה

    ככל שהאוכלוסיה גדלה, בזרם נתון של אנרגיה, כמות האנרגיה לאדם תפחת

    הזרמים האלה יכולים לנבוע מ:
    – מעגל טבעי כלשהו שמונע על ידי אנרגייה טבעית (לרוב השמש או גלגול שלה) (לדוגמה טיהור מים טבעי),
    – תהליך קווי מלאכותי, שמונע באנרגיה שנוצרה על ידי בני האדם ואולי גם אנרגייה טבעית, אבל מתחבר למאגרים מתחדשים (לדוגמה טיהור מים מלאכותי, חקלאות וכו)
    – תהליך קווי מלאכותי שמתחבר למאגרים לא מתחדשים (כמו נפט)

    אתה יכול לקיים רמת חיים "גבוה" (לפי ההגדרה המקובלת) בתהליך קווי הבנוי על מאגר לא מתחדש – אבל מתישהו תצטרך להפסיק את זה.

    – הדבר לא קשור לשאלה מהי רווחה, אלא לשאלה – תוך כמה זמן ברמת צריכה מסויימת יגמר המאגר.

    לדוגמה אם אתה שואב כל שנה חבית של נפט ממאגר של 40 חביות – הנפט יגמר תוך 40 שנה.

    היות ובעולם האמיתי יש גם שיקולי אנרגיה (לשאוב נפט עולה נפט) – הבעייה של משאבי מתכלים תהיה הרבה לפני שהם יגמרו, אלא בזמן שהעלות האנרגטית שלהם תעלה.

  7. עמית-ה :

    אני חושב שהכיוון הכלכלי – בר קיימא – סוציאליסטי טמון בשינוי קונספציה.
    לדוגמא: חקלאות שמשתמשת במחזור זרעים/קומפוסט/הדברה משולבת – יוצרת יותר מקומות עבודה, פוגעת פחות בסביבה, מתקבלת תוצרת באיכות יותר גבוהה (סובסידיה למגדל פותרת את בעיית העלות.

    דוגמא נוספת: מענה אנושי טלפוני במוסדות שנותנים שרותים – המענה יכול להנתן ע"י אדם שעובד מהבית.
    אנחנו מקבלים איכות שירות גבוהה בתמורה לתוספת מקומות עבודה כאשר אין עלות סביבתית נוספת.

    דוגמא נוספת: הכשרת ציבור חרדי לעבודות מזדמנות – התעסוקה במשק היא גלית (כמו כל דבר בטבע), אם הציבור החרדי יוכשר לבצע עבודות מזדמנות אותן יעשה במסגרת "שירות מילואים" אפשר לגשר על תקופות של דרישה גבוהה לעובדים. בתמורה יקבל הציבור הזה קצבאות גבוהות. אנחנו נרוויח עליית תוצר ושוק (יהיה להם כסף ליותר מאשר לחם וגבינה לבנה). הם ירוויחו רמת חיים ושיוויון כלכלי.

    בכל המקרים האלו דרוש שינוי קונספטואלי.
    צריך לצאת מהקוביה להגדיר מטרות ומצוא דרכים להגיע אליהם (דרור אני חושב שאילו הייתה התגייסות עולמית לנושא היינו מוצאים כבר היתוך גרעיני קר).

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.