חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הגדלת הגרעון היא אסון

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 28.06.12 3:35

כדי לחסל את הגרעון המצטבר, מדינת ישראל צריכה להגדיל את הכנסותיה. ק. טוכולסקי כותב שביבי לא רוצה לקחת ממי שיש להם, נהפוך הוא – למי שיש הוא רוצה לתת יותר

החלטתו של ראש הממשלה להעלות את יעד הגרעון לשנת התקציב הבאה ל-3% היא החלטה גורלית ומבשרת רעה. ביבי הוא לא חובב של הרחבות תקציביות והוא גם לא קצר רואי. ראש ממשלת ישראל מבין לאן הרוח נושבת, ומכין את התכנית הכלכלית הבאה שלו. הוא ראה את מה שקרה ליוון והתאהב: הגדלת הגרעון כתחליף לגביית מסים פרוגרסיבית הוגנת היא האמצעי שיאפשר לביבי לבוא בעוד שנה או שנתיים, ובגיבוי מקהלת חסידים שוטים בעיתונות, לדרוש מהעם קרבנות לצורך הצלת הכלכלה. אז יפריטו כל מה שרק יהיה אפשר, יקצצו כל קצבה, יקטינו כל הוצאה ציבורית ויעלו את המסים הרגרסיביים תוך כדי הפחתה של מסים פרוגרסיביים. זה מה שביבי רוצה והוא יודע מהו עושה.

למדינת ישראל חוב ניכר וגרעון מצטבר. בכדי לחסל אותם, המדינה צריכה להגדיל את הכנסותיה – אבל ביבי לא רוצה לקחת ממי שיש להם באמצעות העלאת מס החברות, העמקת הגבייה, הימנעות ממתן הטבות מס למעלימי מס (ראה ערך רווחים כלואים), העלאת התמלוגים על מחצבי טבע, הטלת מס רכוש ומס ירושה. למי שיש הוא רוצה לתת יותר. כרגע ביבי גם מבין שהוא לא יכול להעלות את המע"מ ואת מס ההכנסה למעמד הבינוני, אבל הוא יודע שאם הוא יצור משבר כלכלי זה יקרה, ואין כמו הגדלת הגרעון לצורך זה. הגדלת הגרעון תגדיל את החוב ועשויה לגרום להורדת דירוג האשראי של ישראל. כשזה יקרה, נתניהו יכריז שחייבים להדק את החגורה לעם ולהקל על הטייקונים והתאגידים. וזה יקרה, כי בכלכלה אין קסמים ואין יש מאין. ביבי לא מטומטם – מי שתומך בהגדלת הגרעון דווקא כן.

למה להגדיל את הגרעון? באמצעות גביית מלוא המס מתאגידים שרוצים להבריח רווחים לחו"ל ניתן יהיה לסגור את הגרעון שנוצר בתקציב השנה, להפחית במספר אחוזים את החוב הלאומי, ואפילו להקצות סכומים ניכרים לצרכים חברתיים בוערים. באמצעות העלאת התמלוגים על משאבי טבע, העמקת הגבייה של מס ההכנסה והמע"מ והעלאת מס החברות ניתן יהיה לנהל תקציב מאוזן ומדיניות חברתית מצמצמת פערים, ואף להקטין במקביל מיסוי רגרסיבי. זה לא מה שראש הממשלה רוצה, וזה גם מה שהוא מנסה למנוע. כמו הממשלה השמרנית של יוון או ממשל בוש הרפובליקני בארצות הברית, ביבי יוצר את הבור, את המשבר הבא, בכדי שיתאפשר לו לקצץ ולהפריט.

אנחנו לא צריכים גרעון, גם לא לצבור חובות שרק מעשירים בנקים ומשעבדים את העם. אנחנו צריכים להתחיל לקחת ממי שיש לו יותר לטובת כלל החברה. אנחנו צריכים תקציב מאוזן והפחתה משמעותית של החוב הלאומי עד חיסולו, כדי שנוכל להפסיק לשלם חלק ניכר מתקציב המדינה על החזרי חוב ותשלומי ריבית. ביבי לא רוצה את כל זה, הוא רוצה מכירת חיסול גדולה בסגנון יוון. הוא רוצה להפריט את נמלי התעופה, הנמלים והרכבות בטענה שצריך להחזיר חובות ולשמור על דירוג אשראי. הוא רוצה להוריד מיסוי פרוגרסיבי בכדי למשוך טייקונים והוא רוצה להכביד את עולו על אזרחי ישראל. אסור לקנות את התרגיל המלוכלך שלו – הגדלת הגרעון היא אסון, ויש לה תחליפים רבים, תחליפים צודקים ומצמצמי פערים. אותם צריך לדרוש מביבי לפני שהוא יהרוס לנו שוב את הכלכלה והחברה.

נערך על ידי דורון
תגיות: , , , , , ,

26 תגובות

  1. משתמש אנונימי :

    צריך להודות שהצעד של ביבי משונה מאוד. כמו חוזר בתשובה שמדקדק יותר מהאפיפיור. האוצר ובנק ישראל דיברו על גרעון של 2.5% וביבי? הולך על 3% ?

    שנת בחירות? ממתי הלך ביבי לבחירות עם מצע קיינסיאני?

    המחאה? כבר זרק לה את העצמות שלה.

    שלי יחימוביץ? לא יכול להיות.

    על פניו נראה שהאיש זומם משהו. אולי "תתפשו אותי בכוח, יצאתי מדעתי"?

    האם הוא מתכנן איזה הוצאה יוצאת דופן על תשתיות? מה, הוא הולך לצאת מהשטחים?

    ואולי זה סתם נועד לבלבל את היריבים?

    לא בכל מקום צריך לחפש את הקונספירציה. אבל במקרה הזה ההסבר "הפשוט", לא ממש קופץ מול העיניים.

  2. ק. טוכולסקי :

    אין פה שום קונספירציה, הגדלת הגירעון עכשיו תאפשר תכנית קיצוצים בעתיד המאוד קרוב כי הגרעון כבר גם כך גבוה מ-3%. פשוט וקל, לא צריך להתאמץ יותר מדי.

  3. א. קוריאל :

    לפני עשרה חודשים, בעת פרוץ הטרכטנברג, התפרסם שעלות מסקנות הוועדה תמומן באמצעות תקציב הביטחון.
    ברק קפץ כנשוך נחש והציע במקום זאת להגדיל את הגירעון.
    ומה קורה עכשיו? נכון, מגדילים את הגירעון. כנראה שראש הממשלה האמתי יושב במשרד הביטחון. אופורטוניסט עלוב, שגנב מנדטים ושיחד ארבעה חברי כנסת חסרי חוט שדרה, שאותם הוא יזרוק הצדה ברגע הראשון לטובת שריון בליכוד. הוא קובע המדיניות האמתי.
    אל תדאגו לברק – הוא מוגן. כאשר תונף חרב הקיצוצים כדי לממן את הגירעון שנוצר עכשיו, הוא יהיה בג'וב מרופד בתוך הפוליטיקה, או ש"יעשה לביתו" בשוק הפרטי בתור יועץ לחברות ביטחוניות. אותן חברות שלהן יופרטו תפקידי מע' הביטחון בתירוץ של קיצוצים.

  4. משתמש אנונימי :

    טוכולסקי, ביבי אף פעם לא הלך לבחירות עם פרווה ס"ד רק כדי להסיר אותה אחרי הבחירות ולחשוף חזיר קפיטליסטי.
    זה אפילו ייאמר לזכותו, במובן מסוים.
    לכן ההחלטה הנוכחית שלו מפתיעה.

    הגרעון כשלעצמו, תלוי לאן הוא מכוון ומה מצטרף אליו.
    שני הג'נטלמנים להלן אולי לא מסכימים עד הסוף אבל התמונה המתקבלת – גרעון לצרכי הרחבה בזמן משבר, שמבוסס על השקעות ציבוריות לטווח ארוך, הוא לא בהכרח אסון.
    ראיון עם ג'פרי סאקס
    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1733965
    מאמר של פאול קרוגמן
    http://www.nytimes.com/2012/06/01/opinion/krugman-the-austerity-agenda.html?_r=1&ref=opinion

    ומי אמר שביבי בהכרח יבחר כדי לקצץ אחרי הבחירות? (הוא יקצץ גם לפני, וסביר לפי מה שהולך עד עכשיו, שינסה למכור עצמו ככלבו).
    המסקנה די ברורה. נמאס להזכיר אותה.

  5. ק. טוכולסקי :

    יש כסף לקחת, הרים של כסף לקחת. תמלוגים על פוספטים, גז, ברום. מיסוי מלא על רווחים כלואים, העמקת הגבייה. לא צריך להעמיק את הגירעון לא צריך לקחת אשראי נוסף. צריך להתחיל לנצל את המנצלים. אין שום דבר ס"ד בהגדלת החוב כשיש כסף שאפשר לקחת מהעשירים ולא לוקחים. פשוט כלום.

  6. ארז :

    קורט, הגזמת לגמרי. הטיעון שלך מלופף ומסולסל ומלא סתירות פנימיות ובעיקר לא משכנע. ביבי הכריז שהוא יגדיל את יעד הגירעון – אני מעריך שבינתיים זה רק בלון ניסוי. הערכה סבירה יותר היא שהוא רוצה למתן גזירות בשנת בחירות כדי להעניק פחות סיבות לתקוף אותו כגזלן. לגבי העמקת הגבייה – כל זה טוב ויפה – לא סותר את הגדלת הגירעון המאוד מתונה שהוא נוקט בה בעת של האטה כלכלית – מדיניות אנטי מחזורית אמיתית הייתה יכולה להגיע לגירעון של 6-8% כדי להזרים ביקושים למשק ולהמריץ את הכלכלה לצמיחה מואצת. אם זה אמיתי, זה תיקון קטן ולא מאוד משמעותי. אכן בשנה הבאה, אם ביבי ייבחר הוא סביר שהוא יפגין מדיניות קיצוצים אגרסיבית כמו בתחילת שנות ה2000, אבל לא מהרציונל המוזר שאתה ציינת, אלא פשוט כי הוא מכין את עצמו לבחירות

  7. ק. טוכולסקי :

    ארז הגרעון לא נועד להגדיל את מדינת הרווחה כי זאת לא המדיניות של ביבי. הגרעון נועד למנוע קיצוצים במקביל להנחות מס לא הגיוניות. מדיניות תקציבית אחראית היא דבר מבורך כך גם צמצום הגרעון והפחתת החוב הלאומי, אין סיבה לנפחם כאשר יש מספיק כסף לא ממוסה שרק מחכה שייקחו אותו לטובת הציבור.

  8. משתמש אנונימי :

    טוכולסקי
    1. שתי אקסיומות
    ביבי לא נהיה ס"ד.
    הגדלת יעד הגעון היא לא מטרה ס"ד.
    2. יכול להיות שארז צודק ושביבי הפריח בלון ניסוי.גם מהדיבורים של שטייניץ על הגדלת המיסים לא צריך להתפעל. הוא יגדיל מן הסתם את המיסוי העקיף.
    3. האתגר במהלך הזה של ביבי הוא פרקטי לגמרי.
    ראה למשל תגובתה של שלי יחימוביץ:
    "ראש האופוזיציה ח״כ שלי יחימוביץ׳ אומרת, כי החלטתו של נתניהו לעלות בחצי אחוז את יעד הגירעון היא החלטה בכיוון הנכון אך לחלוטין אינה מספיקה….הצעד להגדלת הגירעון עשוי להיות רק אקמול בזמן שנתניהו ימשיך לשעוט קדימה עם מדיניות צנע מגדילת פערים."
    http://www.shelly.org.il/node/6868
    האם האופוזיציה יכולה היום להוביל מהלך בכיוון הצעדים שאתה מציע או ששלי מציעה?
    אם הבחירות יתקיימו במועד שנקבע, זה יהיה כבר אחרי אישור התקציב. האם הקואליציה תעלה את התמלוגים?
    תדרוש מיסוי מלא על הרווחים הכלואים?
    תדרוש מיסוי פרוגרסיבי?

    4. בקיצור, עוד לא לגמרי ברור מה ביבי זומם ואיזה חלופות הוא עומד להציע מול הצעקה שקמה נגד ההצעה שלו להעלאת יעד הגרעון.
    לדעתי יש פה שטיק לקראת הדיונים על התקציב. הוא לא צריך באמת להגדיל את יעד הגרעון, מספיק ליצור ספין ומהומה.
    לכן כן חשוב להגיב בהטלת ספק לגבי המהלך האמיתי שמתרקם לקראת העברת התקציב.

  9. ק. טוכולסקי :

    אנונימי,] נתניהו מתכוון לקצץ בתקתיב ובגירעון ובמדינת הרווחה, על זה כתבתי. אין מה להריע להגדלת הגירעון זה לא צעד ס"ד.
    נצניהו לא מתכוון ללכת על מדיניות כלכלית אחראית של חיזוק המדינה והרחבת ההוצאה ממקורות שיש כי הוא לא יקח מהעשירים. זה בגדול מה שאני אומר.

  10. משתמש אנונימי :

    טוכולסקי, איך אני אגיד את זה יותר ברור?
    1. לצערי, רוב הסיכויים שאתה צודק.
    2. אני מנסה ללכת הלאה. כי מבחינה פוליטית להגיד שוב ושוב שזה מה שביבי מתכוון, זה לא מספיק.
    האיש הזה שהיה מוכן להוציא לאנשים מהפה אוכל לעוס כדי להקטין את המגזר הציבורי וכדי להקטין את הגרעון – עומד בראש הממשלה הגדולה ביותר בישראל (אולי ממשלת 67 עלתה עליה במעט). הוא פתאום מעלה את יעד הגרעון לשלושה אחוז, מה מחר? הוא יגיד שהשוק החופשי אכזב?
    הוא יחזיר את השטחים וישקיע את הגרעון בפרוייקטים רוזבלטים?

    3.האיש הזה מתעתע ולדעתי צריך להבליט את זה.

  11. ק. טוכולסקי :

    צריך לתקוף את הישראבלוף שלו להציג אותו כאסון כלכלי לא אחראי שמחסל את חוסנה של החברה. כי זה מה שהוא

  12. יונתן כ. :

    נתניהו מגדיל את הגרעון כי הוא פוחד להתמודד עם הציבור על העלאת מסים,לא פחות ולא יותר ובאקלים הנוכחי לא בלתי אפשרי לדמיין שהמחאה תהיה נגד המסים.

  13. משתמש אנונימי :

    סליחה
    תלוי איזה מסים.
    זה הרי כל העניין.
    תקנו אותי אם אני טועה, אבל לא נדחתה לאחרונה הצעה להעלות את המס לשכר הבכירים, כנ"ל מיסי ירושה?
    מי במחאה יתנגד לדבר כזה?
    ביבי ("הממשלה הכי חברתית..")לא יהסס להתל, לבלבל, לשלוף סוכריות מה"כובע הס"ד" וכל שאר השטיקים הידועים.

    ולמה יש לי הרגשה ששוב אנחנו לא ערוכים למופע?

  14. ק. טוכולסקי :

    מס ירושה, מס עשירים, מס בכירים, מס רציני על דיבידנדים ורווחי הון, ביטול הנחות ופטורים העלאת מס החברות, מס על ספקולציות בבורסה, מס על ספקולציות בסחר מטבעות, מס על הוצאת רווחים מהמדינה, מיסוי רציני על שימוש במשאבי הלאום, לא חסר מסים שיזכו להסכמה רחבה ולתמיכת המחאה, במקום זה נקבל מס הכנסה מוגבה למעמד הבינוני, העלאה של המע"מ ובעיקר קיצוצים והנחות מס לחזקים, זה בדיוק מה שביבי רוצה.

  15. itamars :

    דבר ראשון אני שמח לקרוא את הפוסט. בתור חבר בתנועה הליברלית זה משמח לדעת שגם יריבים פוליטים יכולים להגיע להסכמה. אין בזבוז כסף יותר גרוע מהריביות על החוב.
    משהו לא ברור אבל: איזו סכנה קיימת בהפרטת הנמלים, הרי הם היום פרטיים לחלוטין. כל החברות הממשלתיות מנוהלות באופן מוחלט ע"י ועדי העובדים, שהם לא נבחרי ציבור ולא נותנים דין וחשבון לאף אחד. רק הכסף הוא ציבורי, אך השליטה היא פרטית לחלוטין.

  16. יונתן כ. :

    מס הוא לא רק אמצעי להכניסהכסף למדינה הוא מהווה תמריץ (חיובי או שלילי,תלוי במס ובנסיבות) לכל התנהגות כלכלית.

    אי אפשר להשתולל בהעלאות מיסים והבטחת מסים חדשים על המגזר העסקי כי אנחנו די רוצים שישאר כאן מגזר עסקי, מסים גבוהים מדי על שוק ההון זאת דרך נהדרת ליצירת רווחים כלואים שזה מיסוי על הניר ולא בפועל.

    הקיצר הדרך למדינת רווחה או אפילו לאיזון תקציבי עוברת במחויבות הציבור שכוללת העלאת מסים גם על הציבור ולא רק על עסקים ועשירים

  17. יונתן כ. :

    נ.ב
    מכל העלאת מס שק. ציין הנפגעים העיקריים יהיו עסקים קטנים ובורגנים זוטרים.

    חברות הענק ממילא פתחו את הסניפים הראשיים במקלטי מס שטופי שמש(ומשלמות שם מסים זוטרים) והאייקונים לא הפכו לאייקונים או נשארו כאלה כי הין קל לקחת מהם כסף.

  18. משתמש אנונימי :

    מס על ירושה מעל לסכום של 15 מליון ש"ח למשל, זה על עסקים זעירים?
    מס על שכר הבכירים, זה על עסקים זעירים? העלאה עדינה של תמלוגים על רווחים מאוצרות הטבע זה מס על עסקים זעירים?
    לכאורה ניתן לשנע כסף למקלטים רחוקים, אבל זה קצת יותר מסובך ממה שזה נראה בסרטים.
    הבעיה היא החבות של הטייקונים להחזר הלוואות שקיבלו מהציבור+הנחות מס מפליגות לאו דווקא על רווחים כלואים שזה מעניין בפני עצמו כשמסתכלים על הסכומים, ועל העובדה שהעדיפו לכלוא אותם ולא להשקיע אותם!
    אז למה לא עודדו להשקיע, אם כבר? איפה כל הסיפור של בעלי ההון שמייצרים מקומות עבודה ומזרימים חמצן לכלכלה?

    בקיצור, מכיוון שהעסק מסובך ומורכב, אז כך גם כל עניין המיסוי והתמריצים לא עובד בדיוק לפי הנוסחאות הפשטניות של כלכלת השוק.
    הנהגה רצינית נבחנת בדיוק ביכולת להתמודד עם המורכבות הזאת. זו לא חוכמה לייצר אי שוויון גדל והולך, לייצר מעמד של עובדים שהם עבדים (איפה התמריץ בזה?), למכור במחירי מציאה
    נכסי ציבור, שהציבור מלווה לקונים את הכסף לרכישה, לזרוק פנסיות לשוק ההון, לחתוך לאנשים מעל חמישים את החיסכון הפנסיוני שלהם אחרי ששילמו שנים ובגילם אין להם סיכוי
    לשפר עמדות (איפה התמריץ בכל זה לעסקים הקטנים?) ואחר כך לבוא ולטעון שגבייה פרוגרסיבית תקטין תמריצים, זה ממש לא חוכמה גדולה.

    סביר להניח שמה שחשוב כרגע לביבי זו ההישרדות הפוליטית שלו, כי המחאה הזיזה כמה כלים על הלוח (לא מספיק ובכל זאת). לביבי קשה לשחק עכשיו את האבא המבין שמונע צעצוע מהילד הבוכה ומסביר לו שזה לטובתו כי אחרת יבואו דובים בלילה ויאכלו אותו.

  19. ק. טוכולסקי :

    אף לא אחד מהמסים שציינתי יפגע במעמד הבינוני, המטרות של כולם וניתן להבטיח זאת באמצעות בניית מדרגות מס פרוגרסיביות הם בעלי הכסף הגדול. אולי מהעמקת הגבייה ומאבק בכלכלה שחורה יפגעו גם במעמד הבינוני. אני אשמח לשמוע יונתן איך מסים על ספקולציות של סוחרי מטבע, על הוצאת רווחים מהמדינה, מסוי רציני על תאגידים וטייקונים שמפיקים רווח מתמלוגים וכו יפגעו במעמד הבינוני ובעסקים קטנים. אם אתה דואג למשל שהעלאת התמלוגים על פוספטים, גז וברום תגרום לייקורם נוכל די בקלות להכניס את מחירם לפיקוח בסך הכל המשאבים לא יברחו למקום אחר, הם יותר פטריוטים מבורגנים "גדולים".

    הלוואי והנמלים היו נשלטים בידי עובדיהם ולא בידי הנהלות מלאות גנרלים שרק ממלאות את פקודות האוצר. אם זה היה קורה לא הינו קמים בוקר אחד ומגלים שאחרי שנים של יבוש ושאיבת כל הרווחים לאוצר המדינה היו משקיעים בהעמקת הנמלים ולא ובטכנולוגיות חדשות.

  20. יונתן כ. :

    זה העונש שלי על כתיבת תגובות באמצע הלילה,אני מקצר ונותן לכם הזדמנות לתקוף אותי על הטפל ולא להתמודד עם העיקר.

    זאת שיטת ויכוח מצוינת אבל שיטה רעה מאוד לבירור המציאות.

    לא כל העלאת מס מסוכנת בעיני,אין לי בעיה עם הלאות מס על משאבי טבע כל עוד היא בגבול הסביר(הגבול בו לחברה עדיין ריווחי ומשתלם לנצל אותם).

    הדאגה שלי היא קודם כל מהעלאת מס חברות,המוסכניק שלי משלם יותר מס ,באחוזים,מכל אחד מהבנקים הגדולים במשק.

    אני לא חושב שיש דרך להתמודד עם ספקלוציות מטבע,עסקאות במטבע הן כמו כל סחר חליפין אחר והן לגיטימיות ואפילו הכרחיות למדינה שמסתמכת על ייצוא.

    אני גם מודאג מקשיי הגבייה,הרי ככל שחברה גדולה יותר כך היכולת שלה להתמודד עם חוקי מס טובה יותר,אי אפשר לסתום את כל פרצות המס כי המערכת הכלכלית צריכה דרגת חופש מסוימת.

    אולי כדי לסיים בתזכורת,כלכלה היא מערך שלם,היה ותפגע בחברות הגדולות מי שיספוג את הפגיעה הקשה ביותר יהיו העסקים הקטנים שנותנים להם שירותים(שלא נדבר על הצרכנים).

    על הוצאת רווחים מהמדינה יש עונש קשה מאוד של אי הכנסת כספים למדינה על ידי חברות שיפחדו להשקיע.

    אין מה לעשות,בעולם המודרני אי אפשר לקיים משק אוטרקי ואי אפשר להיות קשים מדי עם עסקים ומשקיעים כי הם יברחו או בכלל לא יגיעו.

    לכן אני אומר שאי אפשר לחשוב שאת כל הכסף שהמדינה צריכה נמצא במקומות שלא יפגעו באזרח הקטן,בסופו של דבר גם אנחנו נצטרך לשלם.

  21. ארז :

    קורט, הנה דבריו של יוסי ורטר מהארץ

    "מבחנה המכריע של המחאה יהיה בהפגנה הקרובה, במוצאי שבת. בלשכת ראש הממשלה הבינו שכדי להשאיר אותה בשולי הדרך יש צורך בצעדי מנע דרסטיים, כמו הגדלת יעד הגירעון. באמצעותה אפשר למנוע הטלת מסים דרקוניים והכבדת העול על הציבור, גזירות שללא ספק היו מוציאות את ההמונים לרחובות. מסים יוטלו בכל מקרה ב-2013, הרגיע שר האוצר יובל שטייניץ, אבל הם יכאבו פחות.

    כפי שפורנוגרפיה היא עניין גיאוגרפי, כלכלה היא עניין קלנדרי. כששר הביטחון, אהוד ברק, הציע לפני שנה להעלות את יעד הגירעון ב-0.7%, התנפל עליו שטייניץ בשיניים ובציפורניים, ייחס לו כוונות זדון להרס הכלכלה והודה לאלוהים שלא ברק הוא ראש הממשלה, אלא נתניהו. עכשיו יש בחירות ויש מחאה ואפשר להגדיל לא בשבע עשיריות, אלא באחוז וחצי ועוד לריב עם נתניהו (ולהפסיד, כרגיל), מי יהיה זה שיזכה להציג את המתנה להציבור.

    חוץ מכמה מאמרי ביקורת, נתניהו יצא מהעניין ללא שריטה. בשנת בחירות, מי במערכת הפוליטית יבוא אליו בטענות על שהוא מיטיב עם העם? ראש האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ', היא התומכת המובהקת בהגדלת יעד הגירעון למימוש צרכים חברתיים. שנים שהיא דוחקת בו: להגדיל! להגדיל! להגדיל! אז הוא הגדיל. בעשותו כך הוא ניטרל במידה לא קטנה את מרחב התמרון הביקורתי של האופוזיציה כלפיו. בעצם, נתניהו אמר ליחימוביץ' ולמחאה, רוצים כלכלת בחירות? בבקשה, קבלו כלכלת בחירות."

    אין שום פסול בתשלומי ריבית של מדינה עם התשואה על ההוצאה הציבורית גדולה ממנה עשרות מונים, כמו השקעה בחינוך ובבריאות. למעשה, ישראל יכולה כעת לגייס כסף רב ובזול, גם לשם שיפור איכות חובותיה (כמו ששוקי אורן ביצע בזמנו) וגם כדי להגדילם. צעד זה לא סותר כלל את העמקת מיסוי העשירים בכל הדרכים אותן ציינת (למרות שגם שם צריך לבחון את נושא התועלת הפוחתת) ובמקביל להוריד מיסים עקיפים, כחלק ממדיניות אנטי-מחזורית בתקופת האטה. את יחס החוב/תוצר ניקן להקטין מצד החוב, כמו שביבי עושה ואתה מציע לתמוך בו (מזעזע) או מצד התוצר כמו בהצעה שלי

  22. ארז :

    יונתן כ.

    יש דרכים מאוד פשוטות להתמודד עם ספקולציות מטבע: מס טובים, או בכינויו מס "רובין הוד" http://robinhoodtax.org/

    ביסודו, הוא מס קטנטן על כל עסקה – הוא מנוון את שיטת הארביטראז' על הפרשי שערים קטנטנים מפני ששיטה זו מצריכה המוני פעולות מכירה וקניה – בניגוד ליצואנים שמוכרים וקונים על בסיס ריאלי יחסית – והופכים את הספקולציה לטווח קצר ללא משתלמת

  23. ק. טוכולסקי :

    ארז, לקיחת הלוואת והגדלת הגירעון כתחליף למדיניות מיסוי יעילה תקיפה ופרוגרסיבית זאת תמצית הניאו ליבראליזם, היא מובילה לקיצוצים וגידול החוב במקביל להתעשרות מי שמשלמים פחות ופחות מסים שהם כתמיד העשירים ביותר.
    יונתן כ. אפשר להגדיל את מס החברות בצורה פרוגרסיבית , יותר על גדולות פחות לקטנות. אפשר להתמקד בגבייה ממי שיש לו, אפשר להגדיל את מספר התקנים במס הכנסה ואפשר לתקן את חוקי המס עם השארת מקום לגמישות ועדיין לגבות יותר ובאופן צודק יותר.

    לפני שמדפיסים כסף שווה למצות את המקורות הקיימים. יוסי ורטר בהארץ לא שונה מנחמיה שטרסלר בהארץ, שניהם משרתים את אותו אדון ואת הניאו ליבראליזם.

  24. יונתן כ. :

    ק. בהצלחה שיהיה לך עם הגדלה פרוגרסיבית של מס חברות,כבר היום עם החברות הגדולות לא משלמות את מלוא המס שלהם(הם הצליחו להפחית את שיעורי המס שלהם על ידי תרגילים מתרגילים שונים),אם תגדיל את המס הם פתאום יתחילו לשלם??

    אם כבר אולי עדיף להוריד את המס מצד אחד ולהוסיף איזו מערכת של תמריצים שליליים מצד שני.

    לגבי הגדלת מס' התקנים במס הכנסה,אני תומך אבל ברור לך שזה הכי הולך לעסקים קטנים? כי כל מה שהחברות הגדולות והטייקונים טוקחים הם לוקחים בחסות החוק(אני די בטוח ששרי אריסון לא צריכה להוציא חשבוניות פיקטביות או לא לדווח על הכנסות).

    זה ילך לגבייה של 30 מיליארד שנמצאים במוסכים ובמספרות ובמורות פרטיות ובאנשים שמשכירים דירות שירשו.

    ועדיין אני תומך כי אם יש מס אז כולם צריכים לשלם אותו.

    ארז,תודה,לא הייתי מודע לזה,האם מיישמים את החוק הזה איפה שהוא?

    אגב אם המטרה היא להרוויח מעסקאות מטבע הרי שמס עליהם שיגרוס את שלוי הרווח הלא גדולים בהם די מפספס את המטרה? למיטב ידיעתי גם יצואנים מנסים לרכוב על גל השינויים במטבע.

  25. נדב פרץ-וייסוידובסקי :

    טוכולסקי, אני חייב להודות שזה אחד המאמרים היותר-מפוספסים שלך, לטעמי.
    ראשית, כמה טעויות עובדתיות:
    'למדינת ישראל חוב ניכר וגרעון מצטבר' – החוב הישראלי הוא לא ניכר (נמוך בהשוואה ל-OECD), ולא ברור מה המשמעות של 'גרעון מצטבר' – גרעון, בהקשר הזה, הוא ההפרש בין הוצאות הממשלה להכנסותיה. הוא לא יכול להצטבר.

    'אין כמו הגדלת הגרעון לצורך [יצירת משבר]' – נכון, אם אימצת לפתע פתאום את משנתו של מילטון פרידמן. אבל אותה תיאוריה כלכלית שאומרת שגרעון הוא אסון, היא גם זו שאומרת (מטעמים דומים) שהורדת מיסים היא הדרך להאיץ את הכלכלה.

    באופן כללי, הטענה שלך ש'הגדלת גרעון זה תמצית הניאוליברליזם' היא פשוט לא נכונה. נכון שבוש הגדיל את הגרעון, אבל זה היה תוצאה של מדיניות חוץ חסרת אחריות, לא חלק ממדיניות כלכלית סדורה. העקרון הניאו-ליברלי השני במעלה (אחרי ממשלה קטנה) הוא איזון פיסקלי – וזה מה שמבדיל אותו מהגישה הקיינסיאנית.

    הגדלת גרעון היא לא נכונה בכל עת ובכל מצב. אבל דווקא עכשיו – כשיש סימני מיתון באופק – הממשלה יכולה וצריכה להגדיל את כמות הכסף בשוק, כדי להאיץ אותו. כל שקל שהמדינה תיתן היום למרוויחי שכר מינימום ילך לצריכה, ו(כמעט)כל שקל שילך לצריכה יגדיל את כמות המשרות במשק.

    זה לא סותר את העובדה שצריך לשנות את מערכת המס. אבל בהינתן מיתון, מיסוי לא יספיק לך כדי להנהיג את כל השינויים שאתה רוצה להנהיג.

  26. ק. טוכולסקי :

    נדב אחד הדברים היפים במרכסיזם הוא שמרכס ואנגלס מעולם לא טענו שמה שהם מציעים זאת תורת אמת שתתמיד תהיה נכונה. הם בעיקר הצביעו על הבעיות ואמרו מה יכול לפתור אותם.
    כל הנסיונות של הס"ד לרבע את המעגל ולחיות בשלום עם הקפיטליזם היו פשרות שהובילו אותנו כל הדרך מאדוארד ברנשטיין לטוני בלייר וגרהארד שרדר פשרה אחרי פשרה, וזה כולל את קיינס. אוהנה פתאם אחרי למעלה ממאה שנים של נסיגה ממרכסיזם ס"ד לדרך השלישית כשאני מציע לחיות ממה שיש כי הגרעונות זה רע אתה אומר לי שאני מילטון פרידמן? זה מרתק.

    מה שאני טוען די פשוט, אם יש כסף שאפשר לנצל לפני שנכנסים לחובות צריך לנצל אותו במיוחד כשהכסף הזה נמצא אצל אלפיון נצלני אחד. אם אחרי שנעשה פה מערכת מס למופת, יעילה ומכוונת הון גדול עדיין יהיה חסר כסף יהיה על מה לדבר. להלוות ולהגדיל את החוב כשאנחנו יכולים לעשות צדק חברתי וצמצום פערים באמצעות לקחת ממי שיש לו יותר לטובת החברה זה טיפשי, זה לא סוציאליסטי ואם זה מה שהס"ד היא היום אז ס"ד פירושה הגדלת החוב כהכנה למשבר הבא.
    החוב לא גדול לעומת מדינות מפותחות, יופי זה מאוד יעזור לך כשהמשבר יגיע. לא צריך חוב ולא צריך תשלומי ריבית שמחיים את המערכת של בנקים עושקים. גרעון מצטבר, זה ההצטברות של הגרעון לאורך השנה, לדוגמא: עד' כה השנה הגרעון הצטבר לכדי 13 מיליארד ש"ח לעומת התקציב.

    יונתן כ, כל מי שמפספר לנו שהוא דואג לעסקים הקטנים ולכן צריך בעצם לקיים מדיניות מס שטובה לעסקים הגדולים תורם לחורבנם. עסקים קטנים היו בישראל בימי מפא"י הסוציאליסטים/חשוכים וירידתם הגיע עם שלטון הליכוד. לא רשתות של הסתדרות כמו המשביר לצרכן חיסלו את העסקים הקטנים, אלא הקפיטליזם שלנו שמעודד צמיחה של מעט עסקים גדולים. מדיניות מס אחראית ורצינית ושלטון ממוקד מטרה להלחם בהון הגדול ישנו זאת. הממשלה הנוכחית לא תשנה זאת ותחת משטרי ימין עסקים קטנים ימשיכו להיות מבוקרים ותאגידים גדולים לא.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.