חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

סוף עונת הדובדבנים

נושאים כלכלה ותקציב, כלכלת בית ב 27.06.12 3:00

בישראל יש עודפים חקלאיים המושמדים מדי שנה, כי יותר זול לייבא מאשר לקטוף מהעץ. קורט טוכולסקי כותב על הממשלה המסרבת לסבסד תעשיה חקלאית, שרק טובת הטייקון לנגד עיניה, והחקלאות או האבטלה בפריפריה מעניינות אותה כשלג דאשתקד

15 ₪ לחצי קילו דובדבן. זהו המחיר באחד הסופרים הזולים של באר שבע, כך אמר לי אבא של אשתי. בשנה שעברה חצי קילו עלה 30 ואף 40 ₪ לכן השנה נראה שהדובדבן נהיה עממי. 30 ₪ לקילו, ממש חצי מחיר. ובאותה שעה בצפון, מי שעובר ליד המטעים של המושבניקים או הדרוזים מוזמן לעצור ולהיכנס: 5 ₪ לקילו קטוף ו-50 ₪ לארגז של 12 קילו או קטיף עצמי חינם, רק תורידו את הפרי מהעצים המסכנים, מתחננים החקלאים. כי קטיף הדובדבן יקר, ובמחיר שהסיטונאים מציעים לחקלאים פשוט לא שווה להם לקטוף. בסופר יעלה קילו דובדבן 30 ₪, בסופרים הזולים אולי אפילו 20. בשווקים יעלה קילו דובדבן בין 12 ל-15 ₪, לחקלאי יציעו 1-2 ₪ לקילו וזה פשוט לא משתלם. לכן במקום שכולנו נאכל דובדבנים במחיר שווה לכל נפש, בסופר קילו עולה 30 ₪ ורוב הדובדבנים נרקבים על העצים.

בקיבוצים בצפון קוטפים. לא מתוך פילנתרופיה או מתוך טיפשות, קוטפים כי הם מאוגדים. "בראשית" הוא המותג של קיבוצי הגליל העליון ורמת הגולן. הקיבוצים לא מוכרים את התוצרת שלהם לסיטונאי-משווק שנותן להם פרוטות; הם משווקים את הפרי שלהם בעצמם ומתחלקים אחר כך ברווח. סביר להניח שגם הם לא יראו רווחי שיא השנה בדובדבן, אבל הם לפחות לא יפסידו, לא יפסיקו להעסיק עובדים, ולא יפגעו בעצים שהקדישו את מיטב לשדם ליצירת פרי שירקב. המושבניקים שאינם מאורגנים והדרוזים שמכרו עודפים לסוריה נתקעו השנה, ובמחיר שהסיטונאים-משווקים מוכנים לשלם לא שווה להתניע את הטרקטור ולשלם שכר מינימום לקוטפים. להם נשאר רק לקוות שמספיק אנשים יעברו בדרכים ויעצרו בכניסות למטעים. השנה שלהם אבודה.

שאל אותי חבר, אם יש כל כך הרבה עודפים, למה לא מפנים אותם לתעשייה, ליצור ריבות או וישניאק (ליקר דובדבנים). חייכתי חיוך מר. במדינת ישראל יש עודפים חקלאיים מהכל, אבל אנחנו מייבאים עודפים של אחרים (במחיר נזק אדיר לסביבה) ומשמידים את העודפים של עצמנו. ככה הכלכלה הקפיטליסטית עובדת. למשל, אנחנו מייבאים מברזיל רכז תפוחים ותפוזים כי זה יותר זול מלקטוף את סוג ב' בארץ, ואת המפעלים שהכינו מיץ מרכז סגרו (סיידר הגליל ז"ל לדוגמא). אם הייתה לנו פה ממשלה רצינית ומדיניות רצינית, היו מסבסדים מפעלים של תעשייה חקלאית כמו בגרמניה. כך היו עוד מקומות עבודה, לא הינו צריכים לייבא רכז פירות, והחקלאים היו יכולים למכור עודפי תוצרת. אבל אין לנו ממשלה שטובת המדינה או הצרכן או היצרן לנגד עיניה, אלא ממשלה שרק טובת הטייקון לנגד עיניה, והחקלאות או האבטלה בפריפריה מעניינות אותה כשלג דאשתקד.

הדובדבן הוא פרי סירוגי, ולכן בשנה הבאה סביר להניח שיהיו מעט דובדבנים. החקלאים שישרדו עוד שנה – אם לא יהיה חם מדי, הגשם ירד בזמן ולא יהרוס את הפריחה, או כל דבר אחר שסביר להניח שיפגע ביבול – יוכלו לקבל מחיר טוב יותר על מעט הפרי שיהיה להם, ואנחנו שוב נוכל לראות בסופר שלטים של 70 ₪ לקילו ליד קופסאות קטנות של דובדבנים. גם אז החקלאי לא יתעשר, הוא יקבל 5-8 ₪ לקילו מתוך 50-80 ₪ שאנחנו נתבקש לשלם. אבל לפחות יהיה לו שווה לקטוף, כי במחיר של 5-8 ₪ לקילו הוא יישאר עם 1-2 ₪ בכיס אחרי הוצאות. כרגיל, גורמים לא יצרניים ימשיכו להתעשר על חשבוננו, בזמן שיצרנים מצד אחד ימשיכו בקושי להתקיים, וצרכנים מהצד השני ימשיכו לשלם מחיר מופקע. והממשלה? אולי היא תאפשר בכלל יבוא של דובדבנים מתורכיה או בולגריה ואז החקלאים פה על מטעיהם ייעלמו. המחיר בסופר ירד ל-40-60 לקילו לשנה, ואחר כך ישוב לעלות כי זה יבוא.

בחקלאות, כמו בכלכלה, אין קסמים. או שמתכננים, תומכים ומסבסדים, או שחשופים לפגיעות תנודתיות קשות וספסרות של מחירים. אז אם אתם נוסעים בצפון הגולן או בגליל העליון, תעצרו ליד הכניסות למטעים במושבים ובכפרים, ותזכרו שלא החקלאי קשה היום שם הוא מי שנהנה מהמחירים המופקעים ברשתות הסופרים. גם הוא, כמוכם, משלם את מחיר השוק העושק בחופשיות.

נערך על ידי דורון
תגיות: , , , ,

9 תגובות

  1. יודע דבר :

    לידיעתכם בסאסא החליטו לא לקטוף השנה. 40 טון דובדבנים מזן בורלא נקטפו על ידי חברי הקיבוץ, עובדי המפעל ומשפחותיהם בשלושה ימי כייף בחינם. כמות אדירה עוד נשארה על העצים אבל כבר היו חייבים לרסס נגד זבוב ים תיכון ולכן הכל הלך…בקרוב עוקרים את המטע. אין צידוק כלכלי.

  2. לקסי :

    בסאסא עוקרים את הדובדבנים וחיים מייצור רכב ממוגן לצבא האמריקאי.
    וכיתתו איתיהם לחרבות… עולם הפוך!

    אז בואו ונהפוך אותו בחזרה.

  3. א. קוריאל :

    בחקלאות, בתחבורה, בתקשורת ובכל מקום: שלטון ההון והביטחון אוכל בנו בכל פה.
    צריך להמשיך לצאת לרחובות, עד שנביא להחלפת השלטון.

  4. איתי :

    מאמר מעולה, תודה.

    ובינתיים, הצעה צרכנית –

    אם אתם עירוניים שלא מגיעים לצפון, אל תקנו בחיים פירות בשופרסל מגה וכו' אלא רק בשוק.

    בדובדבנים, תאנים ועוד הפער מגיע בקלות ל-400%. לגבי תפוחים אגסים וכו' – כ-100%.

    היום לדוגמה במחנה יהודה (שהוא שוק יקר יחסית לשווקים אחרים במדינה) מחירי הדובדבנים לקילו היו בין 7 ל-12 ש"ח לקילו לעומת המחיר 30 ש"ח לקילו המוזכר במאמר.

  5. עמית-ה :

    באירופה מתיחסים לשני דברים כאשר מסבסדים תוצרת חקלאית.
    1. המחיר לצרכן, פער התיווך בתוצרת חקלאית הוא בסביבות 400% לכן כל אירו שניתן לחקלאי חוסך לצרכן כ- 4 אירו.
    2. הם מתיחסים לחקלאות כאל חלק משמור הסביבה, ולכן משתלם להם לסבסד אותה ולתכנן אותה.
    http://www.mop-zafon.org.il/hadbara/lib/002.pdf

  6. איתי :

    עמית,

    אני מבין מדוע סבסוד לחקלאי יעזור לקיים את החקלאות בעונות של יבול דל מדי או רב מדי, וזה חשוב כשלעצמו, אבל לא רואה איך הסבסוד לחקלאי יעזור בהורדת המחיר לצרכן.

    החקלאי ימכור את תוצרתו בשקל פחות (כי קיבל את השקל הזה מתקציב המדינה) אבל רשתות השיווק ידעו שיש מספיק פראיירים שמוכנים לקנות דובדבנים ותאנים בחמישים שקל לקילו, אז הם ימשיכו בכך ורק יגדילו את רווחיהן. מה הועלנו?

    התנהגות הצרכן היא אלמנט מאוד מרכזי ביוקר המחייה, כפי שלמדנו בקיץ: אם אנשים מוכנים לשלם על קוטג' 8 שקלים, זה יהיה המחיר, ואם הם לא מוכנים, הוא יירד דרמטית ויישאר נמוך (5.49 ברמי לוי הסמוך לביתי), וזה בלי שום שינוי בריכוזיות ברשתות השיווק או ייבוא קוטג' רומני.

    אם אני מבין נכון את ההצעה, בתנאי ישראל היא עלולה בסופו של דבר לסבסד את הטייקונים.

  7. ק. טוכולסקי :

    סבסוד חקלאי הוא רק חלק אחד, חשוב אמנם אבל רק אחד ממה שצריך לעשות.
    הסבסוד החקלאי הוא הבסיס למחיר נמוך, עליו צריך להוסיף פטור מהסדר כובל לחקלאים שמאפשר להם להתארגן לצורך מכירת התוצרת כפי שמקובל באירופה ומודעות צרכנית מפותחת כפי שיש באירופה או בצפון אמריקה.
    הסבסוד מאפשר את הורדת המחיר בקיום תנאי הבסיס של מחיר תוצרת נמוכה וכדאיות בגידול.

  8. עמית-ה :

    איתי
    אין ספק שסובסידיה לבדה לא מספיקה ויש להכניס מנגנוני שליטה ובקרה לשוק.
    רשימה חלקית: אפשר לעשות פיקוח על חלק מהמחירים, אפשר להגיש תביעות פליליות על פערי תיווך מוגזמים, אפשר (כפי שכבר הוצע בישראל) לציין על כל מוצר את מחירו הסיטונאי.

  9. לקסי :

    היה פעם…
    משטר של מכסות ייצור בכל מוצרי החקלאות לשימוש מיידי*.
    המכסות חושבו לפי מחיר מטרה לצרכן שיאפשר אספקה יציבה של התוצרת לאוכלוסיה ובמחיר שהיה שוה לכל נפש. הפיקוח היה בידי משרד החקלאות.
    החקלאים היו מאורגנים רובם ב"תנובה" מיעוטם בקואופרטיבים אחרים, הכל קואופרטיבים.
    המשטר הזה נבע מהכרת מחזור העסקים בתוצרת החקלאית הטריה – בעיקר ירקות – ובא למנוע מצבים של שנת עודפים ובעקבותיה שנת מחסור (ב"כלכלית" של אז קראנו לזה "מודל קורי עכביש"). היה גם מנגנון של סילוק עדפים שבעיקרו נועד למניעת מה שחבר אחד שלי קורא "שואת הדובדבנים" והוא עניינו של המאמר שכאן. הטעם לשמירת מחיר גבוה ומניעת הצפה היה שמירה על איזון בין ענפי וגם בין אזורי, שכן יצרני הדובדבנים אינם גרים בתל-אביב…
    מכל אלה נשאר רק החלב**.
    ההגמוניה הניאו-ליברלית, שהוחדרה לתודעה הציבורית בדרכי ערמה וללא דיון ציבורי, החלה בהשמצת תנובה ובהשנאתה על חקלאים. לראשונה נפרץ השיווק המאורגן שהיה בו אלמנט חיוני של תכנון לאור המטרות שנמנו למעלה.
    האזהרות של מי שראו את העתיד שבו ההון ישתלט על השיווק וייצור פערי תיווך איומים, נדחו בתואנות הידועות ("קומוניסטים!" ר"ל וכיוצא באלה הפחדות).
    אז "ברוכים הבאים לשוק החפשי" (ותודה לתמר בן יוסף), לא רק בתעשיה, גם בחקלאות.
    גם חלק מדמעות התנין של מנהיגי תושבי הגלעין ("מרכז") על מצבם של תושבי הספר ("הפריפריה") נובע מאותו חטא קדמון.

    הדת הניאו-ליברלית רעה לאנשים בכל הבט שנסתכל עליו. גם העשירים אינם מאושרים, העתיד של חומות ושומרים (זה ההווה במקומות כמו ערים מסוימות באמריקה הלטינית) יגיע גם למגדלים בתל-אביב ולחוילות בבני-ציון.

    צריך רק לקוות שהחזרה לשפיות תהיה בקרוב שכן אם היא תתמהמה היא תהיה מלווה בשפיכות דמים קשה.

    ____________________
    * זה נקרא ביע"ף (ביצים ירקות, עופות פירות), כך נקראה גם המחלקה ב"תנובה".
    ** החלב היה תמיד נפרד. זה נבע מטכנולוגיה שחייבה ריכוז בשל ההשקות הגדולות במחלבות.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.