חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עוד שנה מסתיימת – והחינוך מדשדש

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 26.06.12 2:25

מנכ"לית משרד החינוך דוחפת ליותר רגולציה, אך הדבר לא יגביר לאמון במערכת. לדעתו של אברהם פרנק, יש ליישם מערכות לימוד מתקדמות כמו המודל הפינלנדי, בדומה לבתיה"ס הפרטיים שכבר עובדים לפיו

נפתח בהצהרה בוטה: ישנם אצלנו מעט בתיספר בלבד שעונים על צרכי התלמידים והוריהם. מה התלמיד צריך? כישורים נכונים לעת הזאת, ומשמעות ותכלית לעשייתו. אבל דווקא שני אלה – נעדרים מביתספרנו. מערכת החינוך הישראלית העתיקה בשנים האחרונות את המודל החינוכי של מדינות דרוםמזרח אסיה, ארצות הברית ואנגליה. מודל זה מתאפיין בלמידה לקראת מבחנים ובשיעורים פרונטאליים שמעניינים רק חלק קטן מן התלמידים. כל זה לצורך מדידה מתמדת של מי השיג כמה, במטרה "לשפר הישגים". אלה מולידים באופן טבעי תרבות תחרותית לאסולידרית מצד אחד, והרחבת פערים חברתיים מצד השני.

לכן היה זה בלתי מפתיע בעליל, לקרוא את דבריה של מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, בכנס שהתקיים בסמינר בית ברל ב-11.6.12, שם הסבירה בין השאר כך: "שנת הלימודים הנוכחית התאפיינה לא מעט בפעולות משרד החינוך לחיזוק הסטנדרטיזציה, הפיקוח והשליטה שלו על העשייה הפדגוגית בכל תחומי החינוך בביה"ס. בד בבד שידרג המשרד את המערכות המתוקשבות שלו, מה שמאפשר לו לרכז את כמויות הנתונים הגדולות שהוא דורש מבתיהספר להעביר אליו". עינו של האח הגדול פקוחה היטב. היא נימקה מדוע נחוצה העמקת רגולציה במערכת החינוך, והנהגת הערכה ומדידה, ועם זאת הוסיפה: "אנחנו זקוקים להרבה מאד אמון במערכת, בכדי שלא נצטרך להישאר במצב זה של רגולציה" (קו לחינוך, 14.6.12). דלית שטאובר לא הביאה אמנם את המודל האמריקני למשרד החינוך, אבל היא חשה מחוייבת כלפיו בכל נימי נפשה.

הדברים נאמרים על רקע כנס גדול שהתקיים באוניברסיטת תלאביב ב-24 ביוני, שכותרתו היא "החינוך בישראל בין שתי תפיסות פדגוגיות מנוגדות". כלומר, המודל האמריקני שהועתק לישראל באדיקות של חוזרים בתשובה, אינו המודל היחידי. מולו ניצבות היום מערכות חינוך מתקדמות, שהמובילה בהן היא פינלנד, שאף תיוצג הרבה בכנס התלאביבי. אם דלית שטאובר באמת ובתמים מחפשת אמון, כדאי לה ללמוד מן הפינים שאצלם trust היא מילת המפתח. המדידה המתמדת, המבחנים האובססיביים, ה"הישגים" במובנם הדל ביותר (להתכונן לבחינה, להצליח בה ולשכוח, ללא כל חוויה לימודית בעלת ערך) – אינם מובילים לאמון, אלא להפך: הם יוצרים חשדות עמוקים בכל רובדי המערכת.

המרד השקט במערכת – המעריכה אך לאמוערכת – מתבטא בפעילות של עוד ועוד קבוצות הורים להקמת בתיספר "פרטיים" עבור ילדיהם. באותם בתיהספר העניינים מתנהלים אחרת: לא מדידה כמוטיב מוביל, אלא משמעות בעשייה וחוויה מהחיים בביתהספר. ההורים רוצים אוטונומיה שתאפשר לצוות, להורים ולילדים לקבוע את תכנית הלימודים ואת דרכי ההוראה שיתאימו לצרכים של הקהילה המקומית. פינלנד מוכיחה שכיוון כזה גם מוביל להצלחות.

משרד החינוך שלנו אמנם חוזר ומשכנע את עצמו שמה שעשה מאז נכנסו סער ושושני למשרד ב-2009 הוא חיוני ונכון, אבל הציבור כבר מצביע ברגליים. הוא הפסיק לקנות את ה"סחורה" השבלונית הזאת, ומבקש לעצמו שני דברים עיקריים: הענקת כישורים השכלתיים לילדים הדרושים למאה ה-21 באמצעות פדגוגיה חדשה, והענקת כישורים אישייםחברתייםערכיים, שהמערכת אינה מטפלת בהם כמעט לחלוטין. הם אינם מעוניינים בלעיסה של עוד ועוד חומר – שאף אחד אינו יכול להציג עבורו רציונאל, מדוע הוא ולא דברים אחרים – והעברת שנות חיים יפות בעשייה (או איעשייה) שאינה מותירה עקבות.

שר החינוך הקים ועדה לבדיקת בחינות הבגרות ששטאובר בראשה, אולם דבריה שקראנו אינם מבשרים טובות. מנכ"לית משרד החינוך צריכה להפנים יותר, שהעולם השתנה והוא עתיד להשתנות עוד יותר בשנים הבאות. היא אינה נערכת כנדרש לימים הבאים: לא צרכני ידע דרושים לנו, אלא יצרניו; לא צייתנות דרושה לנו, אלא ראש גדול, יצירתי ויוזם.

* הכותב הוא ד"ר למינהל החינוך מאוניברסיטת תלאביב

נערך על ידי דורון
תגיות: , , , , ,

2 תגובות

  1. דקל עוזר :

    צריך להבין שה"מדינה" אינה אחראית לחינוך, אלא ההורים.
    ה"מדינה" היא מנגנון התארגנות (מה שקרוי היום בשם "מימון") ולכן צריך להחזיר את האחריות למי שלא היה צריך לנטול אותה ממנו מלכתחילה, להורים, ולהקים בכל בית ספר דירקטוריון מנהל של 40% הורים, 40% סגל, 10% הנהלה ו-10% משרד החינוך. אפשר לשנות את האחוזים, אפשר לשים גם נציגי תלמידים פה.

    כשזה יקרה – אז המערכת תסדר את עצמה ולא יהיה צורך בבתי ספר פרטיים.

  2. שושי פולטין :

    לדקל עוזר,
    זה בדיוק ההבדל בהשקפת עולמנו – החינוך של ההורים יינתן בבית, בבית הספר הוא צריך להיות בידי אנשי המקצוע האמונים על כך, אבל לשם כך צריך לאפשר להם ללמד ולחנך ולא לעסוק כל הזמן בהכנת התלמידים להבחנות שמטרתה מדידה והערכה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.