חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חינוך והמחאה החברתית – פאנל באוניברסיטת חיפה

נושאים חדשות, חינוך ותרבות ב 14.06.12 0:55

 נציגי משרד החינוך טוענים: אנו מיישמים את דרישות המחאה החברתית. המוחים טוענים מנגד: הם מנפנפים במחאה אך ממשיכים במדיניות הקיימת. רשמים מכנס חינוך "בעקבות המחאה החברתית" באוניברסיטת חיפה

 מאת: רביב נאוה

 קונגרס החינוך שאורגן ע"י אגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה והפקולטה לחינוך נתן הזדמנות לעמת בין מובילי המסר של המחאה, לבעלי התפקידים במערכת החינוך הטוענים כי הם מגשימים את רוח המחאה ופועלים בהתאם לדרישות המוחים. בפאנל הראשון, תחת הכותרת "בעקבות המחאה החברתית – איפה היינו ומה עשינו?" השתתפו מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר, הפרופ' יוסי יונה, לירון גולדפלד, סטודנטית בחוג להוראה למידה והדרכה העומדת להתחיל בשנה הבאה את קריירת ההוראה שלה וערן דובובי, מנהל מערכת החינוך בעיריית חיפה. מנחה הפאנל היה ד"ר אריה קיזל. הנקודה המעט מאכזבת היתה כמות הקהל. רק סטודנטים מעטים הגיעו להשתתף בקונגרס, למרות הנושא האקטואלי והעובדה שהאירוע הוא יוזמה של אגודת הסטודנטים.

באופן המוכר, כל נציגי "הממסד" פתחו בדברי שבח וקילוסים למחאה החברתית ואז עברו להציג עמדות שהן הניגוד המוחלט לדרישותיה.

לירון גודלפלד, סטודנטית לחינוך ופעילה חברתית, אף מצאה לנכון להתנגד לדבריו של נשיא האוניברסיטה שקרא בדברי הברכה שלו בפתיחת הכנס ל"מחאה לא פוליטית" וטענה: "מחאה לא פוליטית היא אבסורד, כאשר המגמה ב- 30 השנים האחרונות היא הפוכה למטרות המחאה – הסרת האחריות של המדינה.

מענה למחאה – או שיח של הונאה

דלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך, הציגה את פעילויות משרד החינוך ש"לא חיכה למחאה החברתית" בהנהגת תכניות כמו "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" וגם "לא נשאר אדיש למחאה". דו"ח טרטנברג, ע"פ המנכ"לית, הוא "תוצאה של תפיסת עולם ותכנית מגובשת של שר החינוך המתמקדת בחינוך חינם לגילאי 3-4 והקלת נטל התשלומים על ההורים."

"לקחנו על עצמנו להיות מוכנים ב-27 באוגוסט לשנה שתיראה אחרת לגמרי, וזאת למרות שהתקציב ליישום מסקנות טרכטנברג אושר רק בפברואר.

היתה יכולה להיות אלטרנטיבה: לומר בואו נערך באופן אחראי. לבנות גן לוקח 9 חודשים. להכשיר גננת – 4 שנים. משרד החינוך אמר: יש לנו חלון הזדמנויות. אי-אפשר לדעת מה יהיה מחר ולכן נהיה ערוכים בזמן הקצר ביותר האפשרי.

בהמשך הציגה שטאובר נתונים על פעילות משרד החינוך שגרמה למנחה הפאנל, אריה קיזל, להעיר כי משרד החינוך עבר מהשיח הקורבני שאפיין אותו לשיח התקפי. בין הפעולות שהוזכרו:

¨    הוצאו 1350 הרשאות לבינוי לכיתות גן לגילאי 3-4.

¨    נעשתה קריאה לגננות בגניםן הפרטיים להצטרף ולהיכנס תחת פיקוח מש' החינוך – כדי לפתור את בעיית החסר בגננות. מעל 1000 גנים פרטיים פנו. 300 מהם כבר קיבלו רישוי והצפי הוא שעד תחילת שנת-הלימודים יהיו כ-500 גנים כאלה..

¨    בגילאי 3-9 תונהג תכנית העשרה (יום חינוך ארוך) במימון מלא של המדינה באשכולות הנמוכים, כאשר לא תהיה אפליה בין ילדים שהוריהם עובדים לכאלה שהוריהם אינם עובדים.

¨    פרויקט השאלת ספרי לימוד

¨    500 מיליון ₪ לסבסוד תשלומי הורים למשפחות מעוטות יכולת.

שטאובר סיכמה את דבריה בכך שכל המדיניות החברתית של משרד החינוך מבוססת על צדק חברתי והעדפה לפריפריה. כל השינויים, לדבריה, הם בעקבות המחאה החברתית. היא סיימה במענה לביקורת המופנית כלפי משרדה ע"י גורמים שונים: "אנשים מעורבים חברתית הם אנשים טובים – אבל רק מי שרואה את חצי הכוס המלאה, יכול להעביר ביקורת על חצי הכוס הריקה".

 בשלב זה נאלצה שטאובר לעזוב את הפאנל (מאוחר יותר החליפה אותה רחל מתוקי, מנהלת מחוז הצפון במשרד).

פרופ' יוסי יונה, כנראה מאותם "אנשים טובים" שהמנכ"לית הזכירה בסוף דבריה התבקש להגיב ולא חסך במילים:

"לאור התיאור של המנכ"לית עולה תהיה האם יש בכלל צורך במחאה. משרד החינוך מריץ מגמות מסוכנות של הפרטה שפוגעות בשיוויון ההזדמנויות.

כדי לממן חינוך חינם לגילאי 3-4 נעשה קיצוץ רוחבי של 2.5 מיליארד שקל. הקיצוץ פגע בעיקר בפריפריה.

לדברי יונה – היה כאן גם "תרגיל" של הממשלה: תקצוב מסקנות טרכטנברג בסך 2.5 מיליארד ₪ כלל בניית גנים ושכירת גננות וסייעות. לדבריו לא ניתן לבנות יותר מ-250 גנים בשנה ואילו התשלום לגננות יינתן רק מספטמבר. התוצאה: ניתן להוציא לכל היותר 250 מיליון ₪ בשנת 2012 לטובת חינוך חינם לגילאי 3-4. הקיצוץ הרוחבי, כאמור, היה 2.5 מיליארד ₪. מסקנתו: ממשלת ישראל משתמשת במחאה החברתית כדי להמשיך במדיניות הקייימת.

ההישג של המחאה, ע"פ פרופ' יונה, הוא שמתקיים דיאלוג וירטואלי בין הציבור לממשלה אולם לטענתו בשלב זה הדיאלוג מבוסס ברובו על הונאה. מעקב היישום שצוות יונה-ספיבק עומד לפרסם בקרוב מראה כי חלק מהחלטות הממשלה קוצץ וסורס באופן רדיקלי.

 ערן דובובי, מנהל מערכת החינוך והתרבות בעיריית חיפה אמר בתגובה לדבריו של יוסי יונה על הפרטה כי במונחים ישראלים, כשמדובר על הפרטה, הכוונה לתחרות. חינוך אחיד לכולם הוא לדבריו "אסון למערכת". קבוצות שונות רוצות להפריט משום שהן לא מקבלות מענה לצרכיהן בחינוך הציבורית. הפיתרון שהוא מציע הוא שיטת הצ'רטרים  – המדינה תתן רשיונות לפתיחת בתי-ספר במימון המדינה ומשרד החינוך יתמקד ברגולציה. בתי הספר, ע"פ הצעתו של דובובי יוכלו לגייס כסף גם ממקורות חיצוניים עד לשיעור של 10% מכלל התקציב שלהם.

יוסי יונה הביע התנגדות לניסיון לחקות את המודל האמריקאי בחינוך וטען כי אין מערכת חינוך בעולם שהצליחה להפוך למערכת של שוויון הזדמנויות כאשר המציאות החיצונית היא של פערים חברתיים. חינוך הוא הצלת נפש, אולם כדי להציל נפשות רבות יש ליצור שינוי מבני.

 רחל מתוקי התייחסה לנושא בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים (מוכש"ר).

בחינוך היסודי פועלים כיום בישראל 243 בתי"ס מוכרים שאינם רשמיים (לא כולל המגזר החרדי). בחינוך התיכוני 100% מהחינוך הוא במימון המדינה (גם המוכש"ר). מאפייני המוכש"ר: מיון של מורים ומיון של תלמידים. חיפה, לדבריה, נמצאת במקום הראשון במספר בתי הספר המוכש"רים מבין הרשויות המקומיות.

 אם יש מקום לצמצום פערים, טענה מתוקי, זו מערכת החינוך.  חינוך שיוויוני ומעצים – מצמצם פערים. רוב החינוך במדינת ישראל, לדבריה, הוא חינוך ציבורי איכותי. כל תלמיד זכאי למימון מהמדינה. פתיחה של מוסדות לא מוכרים – נעשית בזהירות. מתוקי עומדת בראש ועדה שמינה שר החינוך לקביעת שכר הלימוד בבתי-ספר מוכרים שאינם רשמיים. היא הבטיחה "בשורה" בנושא בזמן הקרוב אולם לא הסכימה, על אף ההפצרות לרמוז על המסקנות המתגבשות של הוועדה לדברי מתוקי, המערכת הציבורית עוברת שינויים ושיפורים ובהם העברת סמכויות לידי מנהלים והגדלת האוטונומיה הבית-ספרית. יוסי יונה הגיב כי האוטונומיה של המנהלים לעתים מנוצלת לרעה ונתן כדוגמא מקרים של מורים שאולצו להעלות את ציוני המגן שנתנו לתלמידים.

 מודדים את הבלתי-מדיד

על-אף שלנושא המדידה הוקדש מושב נפרד בכנס, נדרשו גם משתתפי הפאנל לנושא השפעת המדידה על התהליך החינוכי.

יוסי יונה: "יש מגמה חיובית של סודנטים טובים הפונים להוראה אבל אני חרד להם. משרד החינוך מדבר בכפל לשון. האוטונומיה של המורה בסכנה. ככל שהמדדים הם חיצוניים – האוטונומיה נפגעת. פדגוגיה ודיאלוג לא יכולים להתקדם בסביבה שמשועבדת למדדים. אוטונומיה מחייבת מקום לשיקול דעת. כאשר המגמה היא למדוד הכל  – כולל מדידה של הלא-מדיד – זה מרדד את העשייה החינוכית.

רחל מתוקי הגנה על מדיניות המדידה:  "אי אפשר להתעלם מהעובדה  שתלמידי ישראל משיגים פחות מתלמידים בעולם. כלי המדידה נועד לשרת את המנהל בטיוב תהליכי הלימוד. השילוב בין מדידה של ערכים לבין הישגים לימודיים הוא השילוב הנכון". גם ערן דובובי, בתפקידו הקודם מנהל ביה"ס לאו-בק, שהיה מהראשונים להנהיג תעודת בגרות חברתית, טען כי אין סתירה בין הישגים מדידים לבין מעורבות וסולידריות חברתית.

 לקראת סיום ענו המשתתפים לשאלות מהקהל. בתשובה לשאלה לגבי תנאי ההעסקה של מורים בתכנית היל"ה היתה למתוקי תשובה מעניינת: הסיבה להחרגת מורי היל"ה מההסכם הקיבוצי ולהעסקתם דרך מכרז היא הרצון להביא לפרויקט מורים "מסוג אחר". מחנכים "לא קונבנציונאלים" ואנשים ממקצועות טיפוליים ופרא-רפואיים כמו פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית. לדבריה גם נושא זה נבחן שוב בימים אלה במשרד.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , , , , , ,

2 תגובות

  1. דליה :

    מסתבר לפי המידע ברשומה זו ששיטת הצ'רטרים (בתי הספר בזיכיון) מקובלת גם על דעתם של פונקציונרים בעיריית חיפה. המשמעות היא הנכונות להפרטה הולכת ונמשכת של מערכת החינוך בעיר, אם הדעה תתקבל בעירייה. השאלה היא אם משרד החינוך ישים לכך גבולות, וימנע החדרת הצ'רטרים למערכת החינוך. אם לא, הורים הכינו את הכסף. תצטרכו לשלם עוד יותר על חינוך ילדיכם.

  2. עבודה שחורה » מינוי רחל מתוקי – החלשה נוספת של המזכירות הפדגוגית :

    […] במימון המדינה לפתיחת בתי-ספר, ואת משרד החינוך בתפקיד רגולטור בלבד (ראו דברי דובובי פה). בתי-הספר יוכלו, לפי הצעת חוק […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.