חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הבנאליות של ההפרטה

נושאים פוליטישוק, רווחה ושירותים חברתיים ב 10.06.12 0:53

המאמר מתאר חוויות של אזרח הנזקק לשירותים ציבוריים, אך הפרטתם, מונעת הענקת שירותים איכותיים, וגורמת תסכול לאזרח

מאת: תמר זנדברג

חברים שעזבו לא מזמן את הארץ הפנו את תשומת ליבי לתופעה הבאה: בין שלל הסידורים הביורוקראטיים שהתלוו להגירה, הצטיין באיכותו השירות שניתן ע"י משרדי הממשלה והגורמים הציבוריים, ובלט לשלילה השירות הגרוע שניתן ע"י חברות פרטיות ומסחריות. ביטוח לאומי, משרד הפנים, אפילו המוקד העירוני סיפקו לרוב שירות אדיב, ענייני ומהיר, או לפחות אמין; זה בלט במיוחד מול הוט, יס, סלקום, אורנג', בזק, חברות אשראי ובנקים, כולם הציגו שירות מתחת לכל ביקורת: סירבו להתגמש בתנאים, התעקשו לגבות סכומים אסטרונומיים על שירות שלא סופק בטענות "התחייבות" למיניהן, הבטיחו הבטחות שלא עמדו בהן, שלחו נציגי שירות ששיקרו, שלא סיפקו מידע מלא, שלא חזרו למרות שהבטיחו, שניתקו שיחות, צעקו והתחצפו ללקוחות, וסיפקו זמני המתנה בלתי סבירים, אם בכלל אפשר היה לחדור אליהם אחרי מסכת ארוכה של הקשות ותפריטים ממוחשבים. כל זאת תחת כסות של סיסמאות ציניות כגון "שיחתך חשובה לנו" או "שירות מעל לכל".

נזכרתי בכך השבוע, כאשר פרוצדורה רפואית פשוטה ולא רצינית שעברתי אילצה אותי לפגוש במוקדי שירות שונים ומשונים של שלל שירותי הבריאות המופרטים. איכשהו, האינטימיות הפיזית האינהרנטית למגע עם מערכת הבריאות מגבירה את תחושת התסכול, חוסר האונים וההשפלה הכרוכה בהתמודדות עם ההפרטה והקפיטליזם באופן כללי.

הפרטת השירותים הציבוריים בישראל התחילה במחצית שנות ה-80 ונמשכה ביתר שאת בשנות ה-90 ועד היום. סיפורי האימה על עלותה של שיחה לחו"ל, על שנות המתנה לקו טלפון או על כוסות התה המפורסמות במשרד הממשלתי עדיין מפרנסות טורים במדורים הכלכליים, שטרם הפנימו את עידן הצדק החברתי העולמי והתמוטטות הקפיטליזם החזירי. למעלה מעשרים שנה אחרי היעלמותן של כוסות התה, השיטה הפכה כבר מזמן לגולם שקם על יוצרו, ונשאר רק להתגעגע לביורוקרטיה ההיא.

היום, במקום אחות ותיקה ומאוגדת, נקבל מוקדן מופרט בשכר מינימום שמתקשר יום אחרי ניתוח להתעניין אם "יש כאבים". הוא לא יודע ששבוע קודם לכן, מוקדנית אחרת מאותו מוקד שירות נשלחה לעמוד על המשמר ולהגן בתוקף על זכותו של התאגיד הרפואי שלא לממן את הניתוח. ההפניה שכתב הרופא המטפל שלי הופנתה לרופא ממיין שהכשרתו הרפואית הוכפפה לצורך היותו שומר הסף ולהבחין בין ניתוח "נחוץ" ל"מיותר", בין "חיוני" לבין "קוסמטי", וכל זאת מבלי לראות את הפציינטית.

מוקדי שירות הלקוחות נותנים לכל אחת ואחד מאיתנו את התחושה המוענקת למתמודדים בכוכב נולד: מיליוני אנשים עוברים מנגנוני סלקציה מתישים, לכולם החלום להיות נינט הבאה, אבל רק מעטים מהם יגיעו בכלל אל מול המצלמות ויקבלו אסירי תודה מגנט למקרר מצביקה הדר שיגיד להם: "תודה שהשתתפתם באודישן". גם כאן, מעטים העיקשים, הטורדנים או המיוחסים והעשירים במיוחד שיזכו לקבל את מה ששילמו עליו. כל השאר יקבלו "תודה על הסבלנות" וזהו. רוב הזמן, מערך השירות המסועף והמאורגן שמקימים סביבתם השירותים המופרטים מטרתו היא אחת: להימנע ממתן שירות.

מהותה של מוקדנית השירות היא להיות המעוז האחרון בינינו ובין קבלת השירות. תחושת התסכול בהיתקלות במוקדנית העשירית ששואלת "במה אפשר לעזור" ונשבעת בהן צדקה שתחזור עם תשובה מיד בסיום המשמרת (מה שכמובן לא קורה) שנייה רק לידיעה שמטרתם האמיתית של מוקדי השירות היא ביצוע הפרד ומשול אכזרי בינינו כלקוחות לבין עצמנו כמוקדנים. הרי כמעט כל אחד מאיתנו עבדה במוקד שירות לקוחות מתישהו בעברה, או מכירה מישהי שעובדת בכזה כיום. אנחנו יודעות על השכר, התנאים, הבונוסים, התמריצים וההשפלות. ועדיין הדבר הראשון שעולה בדעתנו כשאנחנו שומעים את הדקלום "סליחה על ההמתנה" הוא להטיח את השפופרת בכעס. הכעס הזה צריך בעצם להיות מופנה אל התאגיד שמנצל אותה ומשפיל אותנו, שמניעת שכרה ההוגן והימנעות משירות ראוי הם אבני היסוד שמבנות אותו. אבל לכו תמצאו אותו. שיחתכם חשובה לו. תודה על הסבלנות.

זו אני מדברת / יודית שחר*

שֵׁרוּת לָקוֹחוֹת שָׁלוֹם זוֹ אֲנִי מְדַבֶּרֶת

כֵּן, בְּמַה אוּכַל לַעֲזֹר,

מִצְטַעֶרֶת גְּבֶרֶת אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהִמְתַּנְתְּ הַרְבֵּה בַּתּוֹר

לֹא, אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַעֲבִיר לְאַחֲרַאי מִשְׁמֶרֶת,

גְּבֶרֶת, פֹּה הַשִּׁיטָה מְדַבֶּרֶת, אֲמָנָה, מָשׁוֹבִים עַל בִּצּוּעִים,

בּוֹנוּסִים לְמַשְׁאַבִּים אֱנוֹשִׁיִּים מִצְטַיְּנִים,

וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ מַשְׂכֹּרֶת שֶׁלֹּא גּוֹמֶרֶת לְכַסּוֹת

עַל שָׁרְשֵׁי הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת.

(גְּבֶרֶת, אַתְּ לֹא שׁוֹמַעַת שֶׁהַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ בּוֹכֶה?)

זוֹ אֲנִי מַעֲנֶה אֱנוֹשִׁי מְדַבֶּרֶת אֵלַיִךְ

עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בִּימָמָה שִׁבְעָה יָמִים בַּשָּׁבוּעַ

אֲנַחְנוּ כָּאן, אַמָּה לְאַמָּה מִתַּחַת לָאֲדָמָה

מִצֵּאתָ הַחַמָּה עַד לְצֵאת הַנְּשָׁמָה

בְּמָקוֹם שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ אוֹפֶּן סְפֵּיס, מוּאָרוֹת נֵיאוֹן

לְלֹא חַלּוֹן, שֵׁרוּתִים בַּפִּנָּה וְאַחֲרָאִית שֶׁמַּאֲזִינָה

וְקוֹנֶסֶת כְּשֶׁאֲנִי אוֹנֶסֶת בְּצוּרָה לֹא מְנֻמֶּסֶת

אֶת חֲבִילַת הַשְּׁקָרִים הַשָׁוָה לְכָל נֶפֶשׁ,

גְּבֶרֶת, זֶה לֹא מְשַׁנֶּה מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת,

(הַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ לֹא מַפְסִיק לִבְכּוֹת)

לְכָל אִישׁ יֵשׁ תַּג מְחִיר וְשֶׁקֶר מַזְהִיר שֶׁמֵּאִיר

אֶת דַּרְכּוֹ מִמָּרוֹם.

בְּמַה אוּכַל לַעֲזֹר?

מתוך ספרה של יודית שחר, זו אני מדברת, הוצאת בבל 2009

נערך על ידי דליה
תגיות: , ,

27 תגובות

  1. יונתן כ. :

    ביטוח לאומי ומשרד הפנים מעניקים שירות יעיל ? אנחנו חיים באותה מדינה?

  2. א. קוריאל :

    יחסית למוקדי השירות של בזק/הוט/יס/חברות סלולר/וכו', ביטוח לאומי הוא זהב.
    התשובה להפרטה: מהפכה.
    שירותים חיוניים – חינוך, בריאות ורווחה חייבים להיות בידי הציבור. מאז שנות השמונים התקיימה בארץ מהפכה שקטה שבה מדינה סוציאל דמוקרטית הפכה להיות מדינה ניאו ליברלית וקפטיליסטית קיצונית.
    עכשיו הזמן למהפכת הנגד. אסור להסתפק בפירורים. אסור לקבל פחות ממדינת רווחה עמוקה ונרחבת. לא פירורי טרכטנברג ולא תיקונים "חברתיים". מדינת רווחה. לא פחות.

  3. מיכאל לינדנבאום :

    לקוריאל,
    אנחנו מאותו הכפר,אבל בכל זאת תיקון טעות "קטנה" שראוי שתקפיד על תקנתה בכתבותיך.
    לי למשל קורבן ההפרטה של של חברת הדלק הממשלתית "פז" בחיפה בשנים 1993-1997 ,זאת היתה הפרטה תאצ'ריסטית ברברית בה חוסלו כמעט כל העובדים הוותיקים תוך 4-5 שנים.
    זאת לא היתה "מהפכה שקטה" אלא מהפכה ברברית ואכזרית ואנחנו קורבנות ההפרט מדממים זועמים ומובטלים ללא שום פיצוי מהמדינה האכזרית על שנות הסבל הארוכות.

    אנא קוריאל ממך :אל תדבר על מהפכה שקטה".ההיפך -היא היתה אכזריץ וחלאת דם וקורבנות,ופתאום אתה הסוציאליסט לא סופר אותנו.

    למה?

  4. יונתן כ. :

    ביטוח לאומי נותן שירות גרוע,זמני המתנה ארוכים,כל מיני הליכים לא ברורים,לא תמיד ידוע למי שפונה מה הוא יכול לקבל,פקידים מאוד נוקשים ואטומים,יש גם תחושה שהכלל המנחה אותם זה חוסר אמון באזרח ובהצלחה למי שרוצה לסגור עניינים בלי לפספס יום עבודה.

    ואלו רק הדברים שגלויים לי בתור אזרח שהתעסק עם המערכת הזאת מדי פעם.

    בחברות סלולר אפשר לקבל שירות בזמן סביר.

    כל הדברים האלו לא משנים,ביטוח לאומי הוא דבר חשוב והוא לא עומד בתחרות עם אף חברה,צריך להרחיב את תפקידיו ולהשקיע בשיפור השירות בו.

    לשכנע את עצמו שכל מה שממשלתי טוב וכל מה שעסקי רע (לצרכן) זה לא בדיוק חכם,זה משכנע רק את המשוכנעים ומכפיף את תפיסת המציאות לאידאולגיה.

     

  5. לקסי :

    השרות של "הוט" עלה להם באבדן הלקוח (אני).

  6. משתמש אנונימי :

    דרך אגב
    המוקד של ביטוח לאומי – מופרט.

  7. משתמש אנונימי :

    http://www.blacklabor.org/?p=45923

    וגם כאן, "בזק, הכי טוב מהבית"?

  8. תמר זנדברג :

    הבהרה: מטרת הפוסט היתה אמירה על שירותים ציבוריים שהופרטו, ומקרה ספציפי של שירותי הבריאות. התובנה הפותחת היתה של חברים שהתנסו בזמן קצר במספר גדול של שירותים, פרטיים וציבוריים, וזה היה הרושם שלהם. בכל מקרה היא שימשה רק כדי לטעון ששירות גרוע, ולמעשה נסיונות עקביים לחמוק ממן שירות, הוא פרקטיקה אינהרנטית לשירותים מופרטים, שאותה למדו מתאגידים מסחריים שעבורם מתן שירות הוא רק אופציה

  9. עמית-ה :

    פעם הייתי הולך לחברת הסלולר שלי מחכה בתור שעתיים נותן את המכשיר לתיקון מחכה שעה וחצי שיחזור אלי התיקון כלל החלפת תקלות (במקום רמקול חיצוני לא עובד קיבלתי מסך חשוך וכו').
    עכשיו השתכללתי, אני שולח את המכשיר עם מונית והוא חוזר עם תקלות חדשות ומענינות בסוף היום.
    אבל לפני שלושה חודשים קיבלתי מכתב ממשרד הפנים היה כתוב שם תוקף הדרכון שלך עומד לפוג אם תשים אותו במעטפה המצורפת תקבל אותו חזרה תוך שבוע.
    מי עדיף, שירות ממשלתי או פרטי? תמיד עדיף ממשלתי, כי אם הוא לא טוב ישנם כלים דמוקרטיים לתקן.

  10. מנחם לוריא :

    לי אין ספק בכלל: הסקטור הפרטי המהולל צריך וחייב ללמוד מזה הציבורי הינה שלל התנסויותי:

    משרד הפנים:
    כבר בכניסה יש פקיד שמנתב את הפונים לתור המיועד. אם מדובר בפעולה שאפשר לעשות בדואר מנחה את הפונה ואכן מבוצע בלו"ז שהתחיבו (בד"כ כשבוע).

    משרד האוצר פקיד שומה:
    בכניסה,שוב פעם,צמד פקידים שמפנה לתור הנכון. יש מערכת תורים ממוחשבת ויעילה. במקרה שלי רציתי לסגור עסק שכבר מזמן לא פעיל. בכניסה נתנו לי נייר למלא,מעטפה. מלאתי המעטפה הושלכה לארגז לרגלי הפקידים וכעבור שבוע הגיע מכתב ממשרד האוצר שהעסק נמחק ואין צורך לדווח עוד. יעיל ומהיר.

    מע"מ פ"ת:
    רציתי לשאול שלאה בעניין עסקי קצת סבוך. בכניסה יש פקיד שמפנה לתור המדובר וגם פה מערכת תור ממוחשבת. עשר דקות חיכיתי. הפקיד שמע.הגיב המליץ ולהלכתי לדרכי. יעיל ומהיר.

    טאבו מחוז פ"ת:
    מערכת ניהול תורים ממוחשבת. ניגשים לתור "הדרכה" שם יש שני פקידים יעילים ומהירים. מוודאים שיש את כל המסמכים ומקבלים תור לפקידים שעוסקים בבקשה. פחות מרבע שעה והפעולה בטאבו הסתיימה כולל מסמכים המעידים על סיומה המוצלח שסופקו בו במקום.

    משרד המשפטים רשם המשכונות (תל אביב):
    תור ממוחשב שמבדל בין רישום משכון לביטול רישום משכון. התור של של ביטול הרישום קצר מאוד ומידי פעם מודיעים בכריזה לכל מי שיש לו ביטול רישום לפנות לאחד הפקידים כך שהתור מקוצר עוד יותר. אצל הפקידים יש הבדל בין ביטול רישום שמוחשב לבין זה שעדיין לא (המשכונות ממוחשבים מ 1998) ואם הגעת לפקיד שלא יכול לבטל משכון שטרם מוחשב לא חוזרים לתור אלא מועברים לפקיד אחר שמתפנה מיד והביטול מבוצע על המקום כולל מסמכים המעידים על כך. סה"כ שהייה במקום 20 דקות.

    נוסיף לכל אלה את gov.il נכון לא פאר יצירת המחשוב לפחות לא מבחינת נגישות ולא מבחינת העובדה שצריך להתקין סרגל כלים לא יעיל ומעצבן אבל,ומנגד עם שלל הבעיות זמין פעיל ויעיל לצערי בדת שיש לה מדינה שרת התשלומים איננו עובד בשבת (הוא התגייר כהלכה) ועדיין ברוב המקרים של תשלומי אגרה ובקשה לקבל מידע עובד בכלל לא רע ובטח שעובד יעיל.

    בעניין אחר נזקקתי למע"מ נתניה ולפקיד שומה מספר אחת בת"א. בשני המקרים היה מדובר בעניין סבוך שהצריך מספר פגישות. בשני המקרים הפקיד שקיבל אותי מינה עצמו לשעת שירות קבענו פגישות הגעתי אליו וקבלתי שירות יעיל אדיב ועם המון רצון טוב לעזור ולפתור בעיות.

    יש שם רע,ולא בצדק,לפקידות הממשלתית (הממשלתית לא כולל הביטוח הלאומי זו זוועה שברובה, כפי שכבר נאמר, הופרטה מתחת לשולחן) ומאוד חבל כי בהרבה מקרים הדבר איננו נכון כלל ועיקר.

    צריך להדגיש שהשירות לציבור תלוי מאוד במנהלים,היכן שיש כאלה שאכפת להם ולוקחים את השירות הציבורי כשליחות (טאבו פ"ת) השירות יעיל ומהיר ואיפה שלא (טאבו נתניה למשל) השירות לא מהיר וגם לא יעיל אבל רחוק מהזוועה שיש בסקטור הפרטי למיניו.

    מנחם.

  11. מנחם לוריא :

    ועוד דבר "קטן". שירתי הרפואה בישראל הופרטו תחת הכותרת "ביטוח בריאות ממלכתי".

    משהו מבני ביתי אובחן על ידי רופא המשפחה במשהו שמצריך רופא מומחה.

    מומחה של הקופה,בעיר שכנה,הומלץ על ידי הרופא המאבחן. התקשרנו ואחרי תחנונים והתפתלויות נקבע תור … לעוד חודש.

    למחרת ראיתי בעיתון מקוון שמדובר ב"טריק" ידוע של רופאים מומחים בקופות החולים. את התור במסגרת חוק הבריאות הם דוחים יובלות קדימה ואת אלה שמוכנים לשלם עבור המומחה הם מקבלים מיד.

    הרמתי טלפון לרופא המומחה ושאלתי כמה יעלה ביקור פרטי ומתי. 600 ש"ח עולה התענוג והתור נקבע.. ליום המחרת.

    למחרת הגעתי עם המשהו מהמשפחה שלי. כשנכנסנו לרופא הודעתי לו חגיגית שהוא מקבל את החולה במסגרת חוק הבריאות הממלכתי קרי מעביר את כרטיס החבר שלה מבצע את הטיפול ואת התור בעוד חודש מבטל. אם לא אני עכשיו מזמין משטרה ומלין עליו בגין קבלת דבר במרמה,הפרת אמונים,אי מלוי הוראה חקוקה ואחרי הטיפול המשטרתי ישמע מעורך הדין שלי.

    מיותר לציין שלא היה צורך בזה פתאום יש זמן ויש חלון הזדמנות לטפל בחולה גם אם הוא משלם רק באמצעות חוק הבריאות הממלכתי.

    מנחם.

  12. מיכאל לינדנבאום :

    למנחם,
    אין פחד מנקמת הרופא ה"מרומה"?
    לך תדע מתי תזדקק לו.

  13. מנחם לוריא :

    מיכאל,

    אין שום פחד וכשאזדקק לו שיעיז לא לעשות את מלאכתו אומנותו כנדרש.

    רופא נאמן קודם כל ולפני הכל למקצוע שלו ואחר כך לכיס של מנכ"ל מכבי שירותי בריאות ובעלי המניות שם – וממש בזה הסדר. לא טוב לו שיפתח קליניקה פרטית ולא יקבל חולים של ה"קופה"…זה "שוק חופשי" ואם "היד הנעלמה" לא תפעל שיפנה לבנימין נתניהו בטענות לא אלי.

    מנחם.

  14. משתמש אנונימי :

    כולנו הרי יודעים מהנסיון, כפי שהובהר פה ע"י דוגמאות מגוונות –
    הטענה שהשוק הפרטי יעיל יותר, נותן שירותים אמינים יותר – היא עורבא פרח.
    התחרות איננה ערובה לשירות טוב, מקצועי ואדיב יותר.
    ממש לא.
    אדרבא, קל יותר להתלונן על קשיים בשירות הציבורי. (הרגולטור במקרה הזה – נציבות תלונות הציבור הוא אפקטיבי מאוד). אבל לך תחפש את החברה שלקחה ממך כסף ונעלמה. נו באמת. לך תחפש את הבזק שנותן לך שירות סרק (הכרזה על מספר חדש שלא היה ולא נברא) ולוקח עבור זה תשלום.

    ככל שמודעות הציבור גבוהה יותר כך קל יותר להעמיד במקומה את הבירוקטיה הציבורית. לעומת זאת הרגולטורים שמגנים על הציבור מפני החברות המופרטות והשירותים המופרטים, יש להם מלכתחילה הרבה פחות שיניים.

    זה לא אומר שהכל נפלא בשירות הציבורי. לא צריך להגזים.
    אבל השוק החופשי איננו טוב יותר רק מעצם היותו שוק חופשי וההפרטה היא הרבה פעמים מתכון לבזבוז כספי הציבור. הדוגמאות מדברות בעד עצמן.

  15. לקסי :

    * התגובה עובדה לפוסט שניתן לקרוא אותו כאן *

  16. מנחם לוריא :

    לקסי,

    איזה עוד לקח הוט צרכים ללמד אותך כדי שתבין את הרמז?

    זה סתם בציניות.

    הייתי היום נוכח בשיחת שירות שלימדה אותי שאם רוצה הסקטור הפרטי הוא גם יכול וגם רוצה לתת שירות ואפילו טוב – (לא במחוזותינו לצערי).

    ישבתי אצל לקוח שלי אי שם בהרי ירושלים. האיש לקוח של חברת סלולר קטנה בשם AT&T ורצה לבצע פעולה בטלפון שרשום על שמו ונמצא בקנדה.

    האיש מחייג למרכז שירות הלקוחות של חברת הסלולר הקטנה בסקייפ והשיחה בוקעת מהרמקול של המחשב.

    פחות משניה המוקדן עונה. מזדה בשמו המלא,קורא ללקוח בשם משפחתו ושמו הפרטי וגם שואל במה אפשר לעזור כי הוא רואה השיחה מגיעה מישראל. חצי דקה אחר כך מסתיימת השיחה כשהלקוח מקבל בדיוק את מה שרצה. בלי המתנה בתור,בלי תלך למרז השירות,בלי מכונות שמלמדות אותך לספור עד חמש ולבחור אין סוף אפשרויות ובלי מוקדן שהזהות התאגידית נטלה ממנו את יכולתיו האנושיות. וכל זה בחברה קטנה ו"זניחה" משהו.

    זה רק בישראל לקחו פסיקתא מחוק החברות "חברה למטרת רווח" והפכו אותו לאידיאה קדושה…

    מנחם.

  17. משתמש אנונימי על השימוש בסולר :-) :

    מאז הבחירות שמעתי פעמיים את תמר ברדיו. בשתי הפעמים היא הזכירה את "רן כהן מורי ורבי". כששאל אותה אריה גולן באילו נושאים היא מתכוונת לעסוק – אף מילה על זכויות עובדים אף מילה על מאבק בהפרטה.

    הבחירות האלה הסיגו לאחור את המאבק בשני הנושאים האלה.

    זה מה שיצא לנו ממלחמת החורמה בשלי יחימוביץ שנהגה כפי שנוהג כל אדם נורמלי תחת אש – ניסתה להמשיך ולהסתער במינימום נפגעים.

    עוד ילמדו הרבה את החרפה של מערכת הבחירות האחרונה.
    ואת ההישג האדיר של מרץ "שהכפילה את כוחה" כדי להגיע ל-6 מנדטים (2003), כשבשיאה היא הגיעה ל- 12 מנדטים.

  18. נדב פרץ-וייסוידובסקי :

    היא דיברה פעמיים ברדיו ולא הזכירה! אוי לאוזניים שכך שומעות!
    אז מה אם היא כתבה על שני הנושאים האלה – כאן באתר – אינספור פעמים.
    אז מה אם היא רצה בראשות הבית החברתי לנעמ"ת.

    במשך שני ראיונות רדיו היא לא הזכירה! כנראה שהיא לא באמת שמאל!

  19. משתמש אנונימי על השימוש בסולר :-) :

    נדב
    א. בכל הכבוד לעבודה שחורה – לראיון אצל אריה גולן ששואל אותה במה היא מתכוונת להתרכז וכשהיא נותנת כדוגמה את התחבורה בשבת, לזה יש אימפקט הרבה יותר גדול.

    ב. הבעיה היא לא פרסונה אחת ש"נתפסה בקלקתה", אלא העובדה שנושא ההפרטה וזכויות עובדים לא קיבלו בכלל מקום במערכת הבחירות, בטח לא המקום הראוי להם, בטח לא מצד מרצ שהציגה עצמה כאמא וכאבא של השמאל.

    וכדי להיות מעודכנים בבקשה:
    http://www.themarker.com/news/1.1917375

  20. עמית :

    אני חושב שנצטרך לחכות ולראות אם תמר זנדברג תעשה דברים בכיוון של זכויות עובדים
    או בכיוון היותר פופולרי של אנטי דתיות.
    אני מניח שאת צרור המסרים שהעבירה קיבלה מיועץ "אסטרטגי", אנחנו ננסה לשפוט את מעשיה אבל התדמית הציבורית תהיה כרגיל משהו אחר.

  21. לקסי :

    מה בוער לתייג?

    תזכורת לכולנו,
    תמי זנדברג היתה העוזרת הפרלמנטרית של רן כהן.
    מתחבר לעצה של עמית, נחכה ונראה…
    החיפזון מן השטן.

  22. משתמש אנונימי על השימוש בסולר :-) :

    בוער גם בוער

    תמי זנדברג היא לא האישיו.
    יש להניח שבתום לב גמור אמרה את מה שאמרה.

    ובואו לא נהיה תמימים. הפרטה וזכויות עובדים הם לא השאלה הבוערת של האלקטורט של מרצ. (אם היו מציעים לאבו-מאזן שתי מדינות על בסיס מפת הסניפים של מרצ הוא היה חותם על המקום ומוותר בקול גדול על זכות השיבה וכל העם הפלסטיני היה מריע לו תרועה גדולה).

    אבל אתם טועים אם אתם חושבים שיש זמן. טעות גדולה, אם הקישור שצרפתי למעלה לא ברור מספיק, אז הנה אחד ברור יותר.

    היוזמה לביטול בית הדין לעבודה: בדרך להפלת הגורם האחרון שמפריע למעסיקים.
    http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1917760

    עד כמה שהבנתי כוח לעובדים הוציאו הודעה, בהנחה כנראה שאין זמן.

    מצידי תמי זנדברג יכולה לעשות בכנסת מה שנראה בעיניה נכון. היא לא חייבת לי כלום. לא הצבעתי בשבילה ואין לי כוונה לעקוב אחריה ולתת לה ציונים. היא פשוט רואינה פעמיים נשאלה שאלה וענתה מה שענתה וזה צרם על רקע מה שנראה בעיניכם כלא בוער, והגיע הזמן בתום הבחירות להחזיר לכותרות את הבעיות האמיתיות. כותרת המאמר שלה התאימה היטב.

    ככה פשוט

    ודרך אגב, 100 איש שעשו עסקה עם לפיד – הלוואה+4% החזר אם יעבור את העשרה מנדטים, לא זרקו לחינם את הכסף.

  23. נדב פרץ-וייסוידובסקי :

    אין ספק שחובת ההוכחה על תמי.

    לי אישית גם אין ספק שהיא תעמוד בה. היא לקחה חלק משמעותי ב'בית החברתי' לא בגלל שזכויות עובדים הן שוליות בעיניה.

    אבל אין לנו אלא לחכות ולראות.

  24. עמית :

    כן יש יזמה של כוח לעובדים להאבק ברעיון הזה, אבל זה עדיין על אש קטנה כי הערכה היא שמדובר בעז.
    לדעת רוב האנשים ששמעתי/קראתי הנסיון הוא להטיל מס על קרנות ההשתלמות.
    וזה דרך אגב בדיוק להשית את מחיר התוכנית על מעמד הביניים.

  25. משתמש אנונימי על השימוש בסולר :-) :

    השיחה פה נראית אולי כמו וויכוח בין פסימי לאופטימי.

    יש לי נסיון ארוך מאוד מאוד עם השמאל. אני התחלתי להרים גבות כשתמי עוד לא נולדה.(דוגמה למצעד פספוסים מרוכזת בתמצית כאן http://www.blacklabor.org/?p=2384 ומה שלא נעשה בזמן, הזמן לא מאפשר לעשות מאוחר יותר)

    הנסיון שלי הוא מאכזבה לאכזבה.

    יש שתי עובדות שעליהן אי אפשר להתווכח:
    1. השמאל הולך ומתכווץ, הולך ומאבד מאחזים
    2. השמאל, לבד מניואנסים, לא שינה את דפוסי פעולה שלו בשלושים השנים האחרונות, ולפעמים וויתר על מאחזים בלי צורך.
    3. השמאל פספס צומת אחרי צומת אחרי צומת וכמעט תמיד הוא מתעורר כשהסוסים כבר מחוץ לאורווה. נו, במצב כזה ברור שיוצאים לרדוף אחריהם באחו…..אם לזה מישהו רוצה לקרוא שינוי דפוס פעולה.

    אז כשאני שומעת דווקא את תמר מקשקשת לי במוח על תחבורה ציבורית בשבת (אין לי התנגדות עקרונית אבל זה לא העניין) – אין לי אלא לאחוז בראשי ולאמר "נוך אמול"?
    ("כמאנ מרה"?).

    לגבי תגובת כוח לעובדים – עדיין לא הזמן לצאת עם כל התותחים (והם אינם רבים), אבל על עניין העזים, אולי בפוסט ואולי לא.

    שייך או לא שייך
    מקווה שהאתר חזר לפעולה תקינה.

  26. מיכאל לינדנבאום :

    "רן כהן מורי ורבי"

    "רן כהן מורי ורבי", הגורו של תמי זנדברג היה חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות במסגרת חברותו ב"חיים חדשים בהסתדרות" מטעם מרץ.
    ואכן הוא הוא עשה לנו "חיים חדשים"(כמו שמרץ כולל ג'ומס יודעת),והשתתף בהפרטה הברברית של של חברת "פז" הממשלתית בשנים 1993-1997 .
    יכול להיות שתמי זנדברג שואבת המידע על זכויות עובדים והפרטה ממורה ורבה שידע יפה מאד להסתחבק עם "צדיק" אחד בשם בינו.

    בקשר לעתיד ,נפעל כמצוות האימרה בת האלמוות:"נחכה ונראה,אמר המת לעוור"…………..

  27. משתמש אנונימי על השימוש בסולר :-) :

    תרשו לי להעיר על ההפרטה מצידם של ה"תקליטים שבורים".

    בקצה של ההפרטה עומדים אנשים אמיתיים שנפגעים 3 פעמים-

    1. פגיעה כלכלית.

    2. פגיעה בתחושת הביטחון העצמי. רגע אתה אדם עובד, מתפרנס בכבוד, מקצועי, תורם ונותן את הנשמה – וברגע אתה מגלה שכל עבודה הזאת היתה מיותרת ושאתה בסך הכל עוד איזה מספר באיזה חישוב כללי שלא רואה את האדם שבך ושאפשר להתייחס אליך כמו אל חפץ שהולך ישר לאשפה.

    3. איבוד האימון – אתה מאמין שיש אנשים שנמצאים בשבילך בדיוק לרגעי משבר כאלה ואז ברגע של אמת אתה מגלה שהם שם אבל לא ברור לך בשביל מה הם שם בדיוק ובשביל מי.
    כל הקדושים האלה מתגלים במערומם ואתה לא מאמין יותר למילה שלהם על זכויות וכיבוש. לא מאמין.

    וזאת נהיתה בכלל מן אופנה כזו לאחרונה "כל התקליטים השבורים" אמורים לשתוק בכלל כי כל זמן שיש פלסטינים חסרי זכויות מאבד גםה"תקליט השבור" את זכויותיו.

    רוצה לאמר – איפה שיש באפשרותנו לפעול כדי למנוע פגיעה בזכויות אנחנו לא נפעל כי יש מקומות אחרים שבהם נכשלנו – אז כולם יסבלו עכשיו בבקשה.

    לשלי יחימוביץ יש לכם טענות?
    איפה היה כל הזעם הקדוש כשציפי ופרץ זעקו בראש כל חוצות "בלי הסדר לא יהיה צדק חברתי"? זה מן איום כזה?

    זו חרפה.
    שלי ענתה לגידי וייץ על שאלה מלוכלכת שלו, ולא סיפקה את כללי הפוליטיקל קורקט?

    חבל. באמת חבל – אולי אם היתה עונה כמצופה ממנה ומסכימה שההתנחליות הן פשעים וחטאים איומים (כדברי המראיין) קבוצה גדולה של אצנים לכנסת היתה עפה אוטמאטית מהתמונה, כולל כל שרי הביטחון לשעבר.

    מכיוון שקשה להאמין שאנשים בשמאל עד כדי כך מטומטמים, נותרת ברירת הרשעות והציניות.

    וכדי שלא ייחשב פה שרק עובדי פז נפגעו, בבקשה תרומתה של מפלגת העבודה מרצ 1992 – 1996
    http://www.adva.org/uploaded/privatization.pdf

    ובמיוחד עמוד 10
    "מדיניות ההפרטה הואצה עוד לקראת אמצע שנות
    התשעים, בתקופת ממשלת רבין, עת שהיא עוגנה
    , בתיקון לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה 1975-
    שהוסף בשנת 1993 . התיקון נועד להקל את ביצוע
    מדיניות ההפרטה וקבע את הקמתה של ועדת השרים
    לענייני הפרטה ובראשה ראש הממשלה (מבקר
    .(329-328 : המדינה, 2002

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.