כך זולגות סמכויות בנכסים לאומיים
אפי מיכאלי בחן פסק דין של בית המשפט העליון בנושאה הפעלת אתר "עיר דוד" וגילה השלכות משפטיות חשובות
מתוך המאמר המקורי:
נקודת המוצא בשאלה זו תבקש לבחון את הזיקה – אם קיימת כזו – בין העובדה כי גורם מחזיק בזכויות בנכסים מסוימים המצוים באתר לאומי אשר הסמכויות לניהולו והפעלתו ניתנו למדינה לבין אפשרות העברתן של סמכויות אלה לאותו גורם. על-פניו, נראה כי הזיקה בין הדברים היא קלושה. הפגם הלוגי ביצירת הזיקה על-ידי בית המשפט בקביעה בפסק הדין לפיה "אין למצוא פגם בצורך שמצאה הרשות להתקשר עם העמותה על-מנת להסתייע בה לתפעולו היעיל של האתר" נראה ברור מאליו. כשם שברור כי העובדה שלגורם מסויים זכויות בנכס בו מנוהל בית ספר אין בה כדי לתמוך ולו במעט באפשרות העברת הסמכויות לניהולו ולהפעלתו של בית הספר לידיו של אותו גורם, כך המצב גם בעניינה של העברתן של סמכויות לניהול והפעלת האתר הלאומי עיר דוד לידיה של עמותה המחזיקה בזכויות בנכסים המצויים במתחם האתר.
…
יתרה מכך, פסק דינו של הבית המשפט העליון שהעניק לבעל זכויות בנכסים יתרון כה משמעותי במסגרת הדיון בשאלת העברתן של סמכויות ניהול והפעלה אתר לאומי המצויות בידי המדינה לגורם פרטי, עשוי להוביל את המדינה לקיומה של פרקטיקה כזו שתבחן תחילה את אפשרות מכירתם של נכסים בהם מפעילה המדינה את סמכותה כצעד ראשוני בטרם העברת סמכויות מדינה לגורמים פרטיים. עצם קיומה של אפשרות זו, על-אף שיש להודות שישומה נראה קלוש למדי, מעידה על הכשל ביצירת הזיקה בין קיומן של זכויות בנכסים לבין שאלת העברתן של סמכויות במדינה להפעלת סמכותה באותם נכסים.
נערך על ידי יוחאי
תגיות: אפי מיכאלי, ירושלים, עיר-דוד